נחל חילזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחל חילזון, מבט ממצפור מכוש שבכרמיאל

נַחַל חִלָּזוֹן הוא נחל בגליל.

תחילתו של תוואי הנחל הוא ממדרונותיו של הר חילזון, בין היישוב לוטם לדיר חנא, וסופו בקרבת עכו ליד הכפר שעב. הנחל נשפך לנחל נעמן, הנשפך אל הים בקרבת עכו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל חילזון הוא אחד מהנחלים הצפוניים ביותר בגליל התחתון ומהגדולים בגליל המערבי. אורכו של הנחל הוא 34 ק"מ וקיימת בו גם מערת החילזון.

אל הנחל נשפכים שפכי ביוב מיישובי הסביבה- דיר חנא, עראבה, ראמה, כרמיאל, שגור, טמרה.

היובלים העיקריים הנשפכים אל הנחל הם נחל צוף, נחל סחנין, נחל שגור, נחל שגב, נחל כבול ונחל אבליים[1].

בעלי חיים וצמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי החיים המצויים בנחל חילזון מגוונים. ביניהם חזירי בר, שפני סלע, שועלים ועטלפים.

העופות המצויים בנחל הם אנפות, טמירונים, חופמיים וברווזים.

הצמחייה הגדלה בנחל מגוונת גם היא. אלון התבור, לוטם, אלה אטלנטית, חרוב, שיח אברהם, זית, שיש קרח, מלחית הבורות ואלת המסטיק – הם חלק מהצמחייה המאפיינת את האזור.

אירועים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרבת הנחל התיישבו מספר שבטים בדואיים המרוכזים במספר כפרים כגון ערב אל נעים, והכפרים הבלתי מוכרים ערב אל מריסאת, ערב אל סוועאד וערב אל חמדין בסמוך לכרמיאל.

בנוסף, נחשף בית קברות מהתרבות הנאטופית המאוחרת (לפני כ-13,000 שנים) ובו קבר של האישה השאמאנית ולידו מנחות הקבורה שניתנו לה.

זהו הקבר הנטופית היחיד שהתגלה בכל המזרח התיכון.

זיהום ושיקום הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שפכים רבים אשר נשפכים אל מי הנחל ומזהמים אותו, בשנת 2009 פורסמה תוכנית לשיקום הנחל, ובה היו מספר רעיונות לשיקום ובסיס לתוכנית רחבה ומפורטת.

מערת חילזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנחל חילזון קיימת מערה שנקראת מערת חילזון, על שם הנחל. בשנת 2008 התקיימו חפירות ארכאולוגיות והתגלה שהמערה שימשה בעבר  (לפני 12 אלף שנה) בתור מקום קבורה בתרבות הנטופית. כיום, במערה זו מצויים מספר גדול של עטלפים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מערות נחל חילזון – מערות הקבורה של האדם הקדמון". מערות ואגדות (בעברית). 31 במרץ 2014. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2018.