נחל מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נַחַל מִצְרַיִם הוא נחל הנזכר רבות בתנ"ך לציון גבולה הדרום מערבי של ארץ כנען ושל נחלת שבט יהודה בפרט.

הזיהוי העיקרי העולה מדברי הראשונים לנחל זה הוא השלוחה המזרחית של דלתת הנילוס, הנקראת 'הזרוע הפלוסית של הנילוס, על שם העיר פלוסיום'. עם זאת, בעקבות תרגום רס"ג רבים מזהים אותו עם ואדי אל עריש שבצפון מזרח חצי האי סיני, הנשפך לים בעיירה אל עריש, ממערב לרפיח. אפשרות נוספת שהועלתה על ידי נדב נאמן[1], נחל מצרים הוא נחל הבשור החוצה את כנען מדרום-מערב ונשפך אל הים התיכון דרומית לעזה.

בכתובות סרגון השני (716 לפנה"ס) נמסר שבנחל מצרים יושמה מדיניות אשורית של הגליה דו כיוונית מאיזור מדי ,וההיפך.[2]

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה נזכר הנחל בספר במדבר בתיאור גבולה הדרום מערבי של ארץ כנען המיועדת לעם ישראל: "וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה"[3].

בספר יהושע נזכר הנחל גם בתיאור גבולה הדרום מערבי של נחלת שבט יהודה: "וְעָבַר עַצְמוֹנָה וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם והיה תֹצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה"[4], וכן: "אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד נַחַל מִצְרָיִם"[5].

בספר מלכים נזכר הנחל כקצה ממלכתו של שלמה המלך: "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם"[6], ולאחר מכן כתחום אליו הגיעו כיבושי ממלכת בבל באזור: "כִּי לָקַח מֶלֶךְ בָּבֶל מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת"[7].

הנחל גם נזכר בנבואות ישעיהו על תקומת ישראל: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַחְבֹּט ה' מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר עַד נַחַל מִצְרָיִם"[8]. כמו כן, נזכר הנחל, בצורה "נחלה", בנבואות יחזקאל על תקומת ישראל וגבולותיו: "וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל"[9].

נחל מצרים נזכר גם במספר מקורות אשוריים כנחל באזור שבין פלשת ומצרים, בגרסה "מצר", ובהם במסע אסרחדון בשנת 671 לפני הספירה.

זיהויו של הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלוקת גדולה התעוררה באשר לזיהויו של הנחל, האם הכוונה לשלוחה המזרחית של הנילוס או לוואדי אל עריש.

מהפסוקים בכמה מקומות במקרא עולה שהכוונה לזרוע המזרחית של הנילוס, היות שהפסוקים מתארים נחל זה כנחל איתן שהמצרים נעזרים בו להשקיית שדותיהם[10], תיאור שאפשרי אך ורק ביחס לנילוס, ולא לוואדי אל עריש שהוא נחל אכזב שפעיל רק לעיתים נדירות בשנה בזמני שיטפונות.

בזיהוי זה תומכים רוב הראשונים, המזהים את 'נחל מצרים' עם 'הנילוס'[11].

הזיהוי הנוסף מזהה את נחל מצרים עם ואדי אל עריש שבצפון מזרח סיני, שהוא אפיק הנחל הגדול והארוך ביותר בנגב ובסיני, וחוצץ בין אזורים חוליים ממערב לו לשטחים מעובדים למחצה ממזרח לו. סביב נקודת שפכו של ואדי אל עריש לים התיכון נמצאת העיר אל עריש. בתרגום השבעים לספר ישעיהו מובא שם הנחל בצורה "רינוקורורה", שמה הקדום של אלעריש. כך, מצוין גם השם "נחל מצרים" לצד רינוקורורה במפת מידבא, עם ההערה כי המדובר ב"גבול מצרים ופלשתינא". את נחל מצרים זיהו עם ואדי אל עריש גם רבנו סעדיה גאון ובעקבותיו רבי אשתורי הפרחי.

יש המציעים[12] שישנו הבדל בין נחל מצרים לנהר מצרים. לפי זה, בעוד נחל מצרים הוא אכן ואדי אל-עריש, "נְהַר מִצְרַיִם", הנזכר כגבול הארץ המובטחת בברית בין הבתרים[13], אינו נחל מצרים הנזכר כגבול ארץ כנען, אלא אחד משפכי הנילוס הצפון מזרחיים המיועד לגבולות ההבטחה בלבד. בעוד לפי השיטות הראשונות זיהוי המופעים שבשני המקומות זהה, שיטה זו נוקטת ששינוי התיאור מנחל לנהר מצביע על כך שמדובר בשני מקומות שונים.

אפשרות נוספת שעלתה במחקר לזיהוי 'נחל מצרים' המקראי היא - נחל הבשור.[14]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • י' אליצור, מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא, הוצאת ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 47, 86, 87, 110, 138.
  • אייל בן-אליהו, בין גבולות - תחומי ארץ-ישראל בתודעה היהודית בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת יצחק בן צבי, ירושלים תשע"ד, 35.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1].
  2. ^ [2].
  3. ^ ספר במדבר, פרק ל"ד, פסוק ה'.
  4. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ד'.
  5. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק מ"ז.
  6. ^ ספר מלכים א', פרק ח', פסוק ס"ה, וכן ספר דברי הימים ב', פרק ז', פסוק ח'.
  7. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק ז'.
  8. ^ ספר ישעיהו, פרק כ"ז, פסוק י"ב.
  9. ^ ספר יחזקאל, פרק מ"ז, פסוק י"ט, וכן ספר יחזקאל, פרק מ"ח, פסוק כ"ח.
  10. ^ נחל מצרים מכונה בכמה מקומות במקרא בשם 'שיחור' או 'שיחור מצרים' (למשל יהושע, י"ג, ג'; ודברי הימים א', י"ג, ה' [והשווה לדברי הימים ב', ז', ח']), ובדברי הנביאים (ישעיהו, כ"ג, ג'; ירמיהו, ב', י"ח) מתואר השיחור כנחל חשוב המוּשווה לנהר פרת, ואשר המצרים עשו בו שימוש תדיר לשתייה והשקיה.
  11. ^ ליקוט של המחזיקים בעמדה זו ניתן למצוא אצל הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, הלכות העם והארץ, פרק ג הלכה יד.
  12. ^ הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה שם, מניח שכל המחלוקת היא רק בזיהוי נחל מצרים, ואילו נהר מצרים הוא הנילוס לכל הדעות.
  13. ^ ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק י"ח.
  14. ^ דן גזית, חבל הבשור, 113-131