נחל סוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל סוסי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
שפך נחל רבה (32°6′1″N 34°59′7″E) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נוף נחל סוסי בהדום השומרון ממע' לגדר ההפרדה

נחל סוסי הוא נחל אכזב במערב השומרון ויובל של נחל רבה, הנחל הוא חלק מאגן הניקוז של הירקון, תחילתו במקביל לכביש חוצה שומרון מזרחית לאזור התעשייה ברקן וסופו עם פגישתו עם נחל רבה ביער ראש העין.

מקור השם הוא בשמו הערבי של חלקו העליון של הנחל ואדי סוסיה על שם ח'רבת סוסיה שמעליו.

מהלך הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה

תחילתו של הנחל מדרום לכפר חרס וממזרח לאזור התעשייה ברקן, בקטע זה עובר כביש 5 (חוצה שומרון) בגיא שנוצר על ידי הנחל.
באזור ברוכין פונה הנחל לכיוון דרום מזרח מצפון לכביש 446 והיישובים ברוכין, עלי זהב, לשם, דיר בלוט וראפאת בנויים על גדותיו, בקטע זה עובר הנחל בינות כרמי זיתים.
מזרחית לדיר בלוט חוצה את הנחל גדר ההפרדה, לאחר חציית גדר ההפרדה ממשיך הנחל בגבעות הדום השומרון ובנוף של בתה עשבונית עד לראש העין, מזרחית לראש העין משנה הנחל את כיוונו מדרום לצפון ונשפך לנחל רבה, קטע זה הוסדר ומהווה תעלת ניקוז במקביל לכביש המחבר את השכונות החדשות של ראש העין לכביש 5.

חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממזרח לגדר ההפרדה עובר הנחל בנוף מעובד של כרמי זיתים, ממערב לגדר ההפרדה עובר הנחל בבתה עשבונית שגדלים בה גאופיטים רבים, שיחי אוג קוצני ושיחי אשחר המגיעים בה לגודל של עץ קטן ויוצרים נוף של יער פארק הייחודי להדום השומרון,
במצוקים שמתחת לחירבת אום אל חמם חיים שפני סלע ומאז בניית גדר ההפרדה התרבו באזור הצבאים, באביב ניתן לעיתים לשמוע באזור קוקיות.

ארכאולוגיה ושרידי אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפגש נחל סוסי ונחל רבה מצויות שתי מערות שהאדם הקדמון התגורר בהם לפני כחצי מיליון שנה ועד התקופה הנאוליתית, מערת קסם ומערת שקיף א שיח[1].

בכול אזור הנחל קיימים שרידים רבים לחוות וישובים בעיקר מהתקופה הפרסית, ההלניסטית והביזנטית אך גם מתקופות אחרות שהתבססו על גידול כרמי זיתים ומרובים בהם בתי הבד ובורות המים[2]. שרידים יפים במיוחד השתמרו בדיר סמען ליד לשם ובחורבת כספה וחרבת אום אל חמם מזרחית לראש העין.

מהתקופה העות'מאנית קיימים בגדות הנחל משרפות סיד.

חשיבות אקולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל סוסי מהווה מסדרון אקולוגי שגם יונקים וזוחלים גדולים יחסית יכולים לנוע לאורכו מהרי השומרון למישור החוף, במקביל הוא חלק מהמסדרון האקולוגי הנקרא ציר הגבעות המחבר את האזורים הים תיכוניים במערב ארץ ישראל.

יער הפארק שיוצר האשחר במורדות השומרון מהווה יחידת נוף ייחודית.

שיחי האוג קוצני נפוצים בספר מדבריות יהודה והשומרון ומציאותם במערב השומרון חריגה, בעבר הייתה כוונה להכריז על מערב הנחל כשמורת טבע לצורך הגנה על אזור תפוצה זה, הכוונה בוטלה ובמקומה מתוכננת הכרזת שמורת אוג קוצני באזור נירית-ירחיב.

מסלולי טיול ודרכי גישה לנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממחלף שער השומרון (אורנית) ניתן להגיע לדרך עפר המתמשכת לאורך הנחל עד לגדר ההפרדה.

לחלקו העליון של הנחל ניתן להגיע מכביש 5 ומדרכי עפר המסתעפות מכביש 446.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוניברסיטת תל אביב, ‏שריד האדם המודרני העתיק ביותר התגלו במערת קסם ליד ראש העין, באתר "הידען", 25 בדצמבר 2010
  2. ^ Israel Antiquities Authority, www.hadashot-esi.org.il