נחל קנה
 | |
| אגן ניקוז |
240 קמ"ר  |
|---|---|
| יובלים |
נחל הדס |
| שפך |
נחל הירקון |
| מדינות באגן הניקוז |
 ישראל |
  | |
ערך זה עוסק ביובל של הירקון. אם התכוונתם לנחל במדבר יהודה, ראו 
נחל קָנָה (בערבית: وادي قانا) הוא הצפוני שביובלי הירקון. מקורו של הנחל הוא בקרבת עקרבה שממזרח לאיתמר, במזרח השומרון. הוא חוצה את כביש 5066, הוא כביש המחבר בין כביש 55 - שכם - כפר סבא - צומת רעננה לבין כביש 505 - כביש "חוצה שומרון". הנחל יוצא למישור החוף ליד הכפר ג'לג'וליה, ונשפך לירקון באזור פרדס בחריה, מול שפך נחל שילה. שמורת נחל קנה היא מהגדולות במערב השומרון. באפיק נחל קנה מספר נביעות המכילות מים כל השנה ביניהן "עין אל ביצה" (عين البصة), "עין תנור" המכונה בפי המקומיים "בריכת הצבים", ו"עין פוואר" (عين الفوار). אחת הסברות לשמו של הנחל היא על שם צמח הקנה הצומח על גדותיו.
תוואי הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצאו של הנחל הוא מצפון לעקרבה ובקרבת הכפר יאנון. הנחל מנקז 240 קמ"ר שהם 13% משטח אגן הניקוז של נחל ירקון (1805 קמ"ר)[1].
הנחל עובר מדרום ליישובים עמנואל, קרני שומרון, מעלה שומרון, כפר ת'ולת', אלפי מנשה, נירית, ירחיב ומתן ומצפון ליישובים יקיר, נופים, סניריא, עץ אפרים, שערי תקווה, אורנית, חורשים, אלישמע ועדנים. בבקעה בה עובר הנחל נובעים מעיינות המשמשים את החקלאים הפלסטינים להשקיית מטעים ופרדסי פרי הדר.
כאשר הנחל חוצה את כביש 446 הישן, שהיה "כביש המערכת" של הצבא הירדני, לשעבר, ממזרח לקו הירוק - הוא יוצר קניון מרשים. בימים גשומים לא ניתן לחצות את הגשר האירי בנחל. הנחל ממשיך לזרום בדרום שטחה של הוד השרון, בו הוא נשפך לנחל הירקון סמוך לכביש 5, קרוב לנחל שילה. בסופו הופך הנחל לנחל איתן, הן בזכות מעיינות וגם בשל זיהום משפכים של ג'לג'וליה והמפעלים באזור.
ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסף על המעיינות המצויים בנחל, ישנם אתרים ארכאולוגיים רבים בנחל. מהמוכרים יותר היא "חרבת שאחדה" המצויה סמוך לחוות יאיר ונופים, במקום שרידי חווה חקלאית שנוסדה כנראה בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל והתקיימה עד התקופה הביזנטית בארץ ישראל. המקום שימש בתקופות הרומית והביזנטית מרכז לייצור שמן זית. בחורבה, שהשתמרה היטב, פזורים בורות מים, שרידי בית בד, שומרות ומבנים נוספים[2].
ב"מערת נחל קנה" הנמצאת סמוך לכפר הפלסטיני קראוות בני חסאן נמצאו 8 מטילי זהב מהתקופה הנאוליתית (8,000 לפנה"ס)[3].
במפגש בין הנחל לבין כביש 5066 יש בריכות טבעיות, הנובעות ממעיין "עין אל-מעקודיה". מצפון להן יש ח'רבה בשם "קצר אל-חרמיה" שפרושה "מצודת השודדים" המעידה על תולדות המקום בעבר.
אזכור במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחל קנה המוזכר במקרא שימש כגבול בין נחלת שבט אפרים לנחלת שבט מנשה[4]. הוא מוזכר גם בהקשר לעובדה כי בני שבט אפרים קבלו חלקות אדמה בצידו השני של נחל קנה, בתוך התחום של שבט מנשה.
שמורת נחל קנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור נחל קנה הוכרז כשמורת טבע בשנת 1926 על ידי המנדט הבריטי, עקב החורש ים תיכוני השופע והבוסתנים שנשתמרו על גדות הנחל[5]. בשנת 1943 שינו שלטונות המנדט את גבולות השמורה, והיא פוצלה לארבע שמורות שונות לאורך הנחל.
השטח הוגדר משנת 1979 עד 1982 כשטח צבאי סגור. בשנת 1983 הכריז קצין מטה גנים ושמורות של המנהל האזרחי על הרחבת שטח השמורה לכ-14,000 דונם בערוץ הנחל ובמדרונות שמעליו[6]. גורמים פוליטיים רואים בהכרזה על שמורות טבע כגון זו שיטה להצרת המרחב הפלסטיני[7]. בשנת 2006 הוקמה "מנהלת לשיקום נחל קנה", שנועדה לשקם את הנחל ולפתח את התיירות בו, וגורמים במנהלת מסרו לתקשורת כי אחת ממטרותיה של תוכנית השיקום היא הגברת הנוכחות היהודית במקום, בתגובה ל"גורמים פלסטינים שמנסים להשתלט על הנחל"[8].
בין השנים 1978 ו-1986 הוקמו מספר ההתנחלויות סביב ובשטח השמורה, עמנואל וקרני שומרון מצפון, ויקיר ונופים מדרום. שהיישובים עמנואל, יקיר ונופים הוקמו בחלקם על שטח השמורה המוכרזת עצמה[9]. במהלך השנים נבנו גם מספר מאחזים לא חוקיים בתוך שטח השמורה. בהם "אלוני שילה", "אל מתן" ו"חוות קנה"[10]. בשנת 2014, אישר המנהל האזרחי גריעת 100 דונם משמורת נחל קנה לטובת המאחז אל מתן[11]. בנוסף נפרצו דרכים בשטחי השמורה לטובת גישה להתנחלויות והמאחזים. בדצמבר 2018 הוגש כתב אישום נגד שלושה תושבי קרני שומרון, שהיו מעורבים בפריצת דרך בין קרני שומרון לעמנואל, דרך שמורת נחל קנה. לטענתם העבודות נעשו במסגרת תוכנית האב של היישוב להרחבתו לכ-42,000 תושבים והפיכתו לעיר מחוז גדולה ומרכזית בשומרון[12]. לפי תוכנית האב, ההתנחלויות המקיפות את שמורת נחל קנה יהפכו לעיר אחת, ושמורת נחל קנה תהיה הריאה הירוקה ואתר הטבע והפנאי של העיר החדשה[13]. תוכנית האב נועדה למטיילים ישראלים, ועל פי "בצלם" היא מתעלמת לחלוטין מהעובדה שאדמות ואדי קאנא נמצאות בבעלות פרטית של פלסטינים, מעובדות בידיהן, ומהוות אתר נופש עבור הציבור הפלסטיני[6].
בתוך השמורה ובאפיקו של נחל קנה יש שטחים חקלאיים, בעיבוד ובבעלות תושבים מהכפר דיר איסתיא. רשות הטבע והגנים והמנהל האזרחי לא מנעו במשך השנים את העיבוד של שטחים אלו, אך לטענתם עקרו מטעי זיתים חדשים, ובכך פגעו בשמורה[14].
הנחל מהווה מוקד לטיולים ונחשב לאתר תיירות מרכזי בשומרון. מזה מספר שנים מתקיימת בערוץ הנחל ליד קרני שומרון צעדה שנתית ביום העצמאות, המאורגנת על ידי המועצה המקומית של קרני שומרון, תחת השם "צעדת נחל קנה", בה משתתפים כמה אלפי אנשים[15]. במהלך הצעדות אוסר צה"ל על כניסת פלסטינים לנחל קנה[6].
אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך השנים הנחל עבר מספר תהפוכות במצבו האקולוגי. בעבר נהגו כל ההתנחלויות שנבנו בסביבתו להזרים את שפכי הביוב שלהם לערוץ הנחל[16]. בנוסף זרמו שפכי העיר קלקיליה לנחל[17]. דבר זה גרם לזיהומו בפרק זמן קצר ביותר, ופגע פגיעה חמורה במערך האקולוגי שבו, שכלל תנים, חזירי בר מכרסמים רבים ואף עופות דורסים. השפכים גם זיהמו את הירקון[18]. בשנת 2006 הסתיים הקמת מאסף ביוב המוביל את כל השפכים לטיפול בדרום השרון. שם הוקם מכון טיהור שפכים שמאפשר השבה של מי השפכים לשימוש. המים המטוהרים משמשים בעיקר לחקלאות[17]. עם זאת חלק מהכפרים הפלסטינים בסביבה לא הסכימו תחילה להתחבר למאסף, מאחר שהוא משרת גם את ההתנחלויות[19].
בקיץ 2010 חרב הנחל לאחר שמימיו הוטו על ידי פלסטינים תושבי האזור. במכתב ששלחה רשות שמורות הטבע במהלך יולי 2010, נכתב כי: ”תועד שינוי דרסטי במצב זרימת המים בנחל עקב הטיית כל מי הנחל אל עבר פרדס מעובד. ביצוע ההטייה כלל הפרה קשה של אפיק הנחל, תוך כריית חלוקים ושפיכת בטון לכל אורך המקטע. כתוצאה מהטייה זו יבש נחל קנה לחלוטין, וכל האורגניזמים אשר תלויים במים נעלמו כנראה נשמדו.“[20]. בנובמבר 2010 הרס צה"ל את תעלת ההטייה, ובקיץ 2011 חזר הנחל לזרום[21]. במרץ 2011 זוהתה כניסת דגי אמנון מהירקון לנחל קנה בחלקו התחתון, מה שמצביע על שיפור באיכות המים בקטע זה של הנחל משום שהאמנונים נמשכים למקומות שאיכות המים שלהם השתפרה[22].
באוקטובר 2018, תקלה במכון טיהור שפכים דרום השרון הביא להזרמת שפכים לנחל[23].
ביוני 2019, שפכים מאזור קלקיליה ואלפי מנשה זיהמו את נחל ציר ונחל קנה, עקב תקלה במאסף הביוב וקו השפכים[24].
בשנת 2022 דווח כי הנחל מזוהם לאורך רוב אורכו כתוצאה מהזרמת שפכים וביוב מהכפר בידיא[25]. בנוסף, הנחל מזוהם כתוצאה מגניבת מים למטרת השקיה על ידי פלסטינים[26].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמורת טבע נחל קנה, באתר רשות הטבע והגנים
- גילי סופר, ביוב זורם בנחל קנה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2002
- שמורת נחל קנה - באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- קרני אלדד, נחל קנה: דו-קיום תיירותי בשמורת טבע בשומרון, באתר ynet, 16 באוקטובר 2011
- הנחל הנעלם: ואדי קנה הופך מאזור חקלאות פלסטיני לפארק מתנחלים, באתר "שיחה מקומית", 6 בנובמבר 2014
- סקר עופות בנחל קנה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שאר אגני הניקוז: נחל איילון - 815 קמ"ר, נחל שילה – 400 קמ"ר, נחל רבה – 40 קמ"ר, נחל ירקון עצמו ויובלים אחרים – 310 קמ"ר מקור
- ^ הכירו את שמורת טבע נחל קנה
- ^
כנס שומרון השמיני - התפתחות מערת נחל קנה ושכנותיה / עמוס פרומקין, סרטון בערוץ מרכז סיור ולימוד שומרון, באתר יוטיוב (אורך: 31:10)
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ז, פסוק ח'
- ^ פ. אפשטיין, הירקון והספקת המים באזור, ידיעות עיריית תל אביב, 12 באפריל 1949
- ^ 1 2 3 ואדי קאנא – מעמק חקלאי פלסטיני לפארק תיירות של התנחלויות, באתר בצלם, 13 באפריל 2015.
- ^ עמירה הס, הטבע מגויס לטובת ההתנחלויות, בחסות שופטי העליון, באתר הארץ, 17 בינואר 2020.
- ^ עמיחי אתאלי, ארדן בשומרון: חשובלהתחבר לשורשים, באתר nrg, 12 במרץ 2010.
- ^ יוסי לוי, התכנית לבניית "נופים" תשונה בשל פגיעה בנוף, מעריב, 27 בדצמבר 1982
- ^ צפריר רינת, מתנחלים פולשים לשמורות טבע, באתר הארץ, 15 בינואר 2004
חיים לוינסון, המעורבות הסמויה של ראש מועצת שומרון בבנייה הלא־חוקית במאחז, באתר הארץ, 09 בינואר 2014 - ^ חיים לוינסון, צפריר רינת, המינהל האזרחי אישר גריעת שטחים משמורת טבע לטובת הלבנת מאחז לא חוקי, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2014
- ^ צפריר רינת, המאחז הבלתי חוקי והדרך שנסללה אליו בדרך להפוך לחלק מעיר גדולה בשומרון, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2018
- ^ צפריר רינת, תוכנית האב לשמורת נחל קנה מעוררת חששות בקרב הפלסטינים, באתר הארץ, 25 במאי 2016
- ^ צפריר רינת, שמורת נחל קנה: הגנה על הטבע או התנכלות לפלסטינים, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2011
צפריר רינת, המינהל האזרחי פועל לעקירת עצי זית של פלסטינים בשמורה בשומרון, באתר הארץ, 9 ביולי 2013 - ^ יערה מייטליס, חגיגות יום העצמאות בנחל קנה שבשומרון, באתר ערוץ 7, 29 באפריל 2009.
- ^ מתי כהן, בקרוב נשתה מי ביוב, חדשות, 29 ביוני 1992
- ^ 1 2 צפריר רינת, האם עד 2008 נחל הירקון יהיה נקי?, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2006
- ^ צפריר רינת, למרות תוכניות השיקום, השפכים עדיין מזהמים הירקון, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2005
- ^ צפריר רינת, שפכים בגדה לא מטוהרים, ומזהמים נחלים בישראל, באתר הארץ, 3 ביולי 2013
- ^ יעל דראל, פלסטינים יבשו את נחל קנה בשומרון, באתר ynet, 2 באוגוסט 2010
- ^ צפריר רינת, כשהמתנחלים מטפחים את המעיינות, הפלסטינים מאבדים את השדות, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2010
- ^ צפריר רינת, הדגים חזרו לירקון - בקרוב גם הסירות, באתר הארץ, 22 במרץ 2011
- ^ אשר אטדגי, בלי טיפת גשם: נחל קנה זורם בשצף קצף - הסיבה מי ביוב מזוהמים שהוזרמו לנחל (וידיאו), באתר mynet כפר סבא, 15 באוקטובר 2018
- ^ אילנה קוריאל, ביוב מקלקיליה זיהם את נחל קנה, המתחבר לירקון, באתר ynet, 4 ביוני 2019
- ^ אילנה קוריאל, פלסטינים מזהמים את נחל קנה, ישראל לא עושה דבר, 27 בינואר 2022, באתר ynet
- ^ אלעד בן-אחדות, הטרור הסביבתי: כך מחסלים הפלסטינים את שמורות הטבע ביו"ש, 8 ביולי 2018, באתר מידה
.svg){kind=icon}
 נחלי השומרון
| ||
|---|---|---|
| נחלי איתן | נחל קישון • נחל חדרה • נחל תרצה • נחל קנה | |
| נחלי אכזב | נחל תענך • ורדי טייבה • ואדי עזם • ואדי ג'אמוס • נחל נרבתה • נחל בזק • ואדי אל-חשנה • ואדי אל-בשם • נחל מילחה • ואדי אל-פארעה • נחל חביבה • נחל שכם • נחל אסף • ואדי דיר שרף • נחל תאנים • ואדי ערעור • נחל קנה • ואדי אל-אח'מר • ואדי אל-ג'נאב • ואדי א-שער • נחל רבה • ואדי אל-ח'ליל • ואדי עלי • ואדי אל-ג'נאב • נחל שילה • ואדי מוסא • ואדי רשאש • נחל הילה • ואדי אל-עיש • ואדי אל-בלט • ואדי אל-חכם • ואדי א-זרקה • נחל אברך | |
| אתרים בשומרון | ||
|---|---|---|
| צפון השומרון | תל דותן • עמק דותן • קסטלום בליסימום • יער ריחן • מצפה שלפים - עמק דותן • שומרון • יער שקד | 
|
| מרכז השומרון | בריכת ישמעאל • עין מח'נה (מעיין עמשא) • האלות האטלנטיות • מצפה יוסף • מצפה הדר • מצפור רבבה • שכם הקדומה • קבר יוסף • הר גריזים • מוזיאון השומרונים • מקדש השומרונים בהר גריזים • יקב הר ברכה • הר עיבל • מזבח הר עיבל • באר יעקב (שכם) • עין כפיר • הר כביר • מצפה בניו • בור הציפורים • סבסטיה • גבעת פינחס • קברי אלעזר ואיתמר • אלוני יצהר | |
| מערב השומרון | המרפסת של המדינה • נחל קנה • גתות ברקן • דיר קלעה • פארק הצנירים • חורבת כורכוש • חורבת דיר סמען • חורבת צרידה | |
| מזרח השומרון | מצפה שלושת הימים • מצפה מתן • תל חייא • חורבת עורמה • מצפה אילן (אלון מורה) • בור הציפורים • מצפה בניו • בוסתן שלמה • טנא א-תחתא | |
| דרום השומרון | קבר יהושע בן נון • קבר כלב בן יפונה • עין אייל • ח'ירבת סמארה • יקב טורא | |
