נחל קנה
ערך זה עוסק ביובל של הירקון. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
נחל קָנָה הוא הצפוני שביובלי הירקון. מקורו של הנחל הוא בקרבת עקרבה שממזרח לאיתמר, במזרח השומרון. הוא חוצה את כביש 5066, הוא כביש המחבר בין כביש 55 - שכם - כפר סבא - צומת רעננה לבין כביש 505 - כביש "חוצה שומרון". הנחל יוצא למישור ליד הכפר ג'לג'וליה, ונשפך לירקון באזור פרדס בחריה, מול שפך נחל שילה.
המסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצאו של הנחל הוא מצפון לעקרבה ובקרבת הכפר יאנון. הנחל מנקז 240 קמ"ר שהם 13% משטח אגן הניקוז של נחל ירקון (1805 קמ"ר).[1]
הנחל עובר מדרום ליישובים עמנואל, קרני שומרון, מעלה שומרון, אלפי מנשה, נירית ומתן ומצפון ליישובים יקיר, נופים, עץ אפרים, שערי תקווה, אורנית, חורשים, אלישמע ועדנים. בבקעה בה עובר הנחל, נובעים מעיינות, מהם החקלאים הערבים משקים את פרדסי פרי הדר ושטחי הירקות.
כאשר הנחל חוצה את כביש 446 הישן, שהיה "כביש המערכת" של הצבא הירדני, לשעבר, ממזרח לקו הירוק - הוא יוצר קניון מרשים. בימים גשומים לא ניתן לחצות את הגשר האירי בנחל. הנחל ממשיך לזרום בדרום שטחה של הוד השרון, בו גם נשפך לירקון סמוך לכביש 5, קרוב לנחל שילה. בסופו הופך הנחל לנחל איתן הן בזכות מעיינות וגם בשל זיהום משפכים של ג'לג'וליה והמפעלים באזור.
איזכור תנכי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת התנ"ך שימש הנחל גבול בין נחלת שבט אפרים לנחלת שבט מנשה. הוא מוזכר גם בהקשר לעובדה כי בני שבט אפרים קבלו חלקות אדמה, בצידו השני של נחל קנה, בתוך התחום של שבט מנשה. יש לכך גם ביטוי גם בהווה: ערביי הכפר דיר אסתיא מדרום לנחל מחזיקים באדמות מצפון לו ליד מעלה שומרון.
שמורת נחל קנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור הנחל מוכר כשמורת טבע על ידי רשות הטבע והגנים. במפגש בין הנחל לבין כביש 5066 יש ברכות טבעיות, הנובעות ממעיין "עין אל-מעקודיה". מצפון להם יש ח'רבה בשם "קצר אל-חרמיה" - שפרושה "מצודת השודדים" המספרת על תולדות המקום בעבר.
כביש 5066 החוצה את נחל קנה בנוי על דרך כבושה שנסללה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1938 במטרה למגר את אחד המרכזים הגדולים של הכנופיות הערביות שהיה בנחל בשנות המרד הערבי הגדול.
מאז חידוש ההתיישבות היהודית בשומרון מהווה הנחל מוקד לטיולים הן לתושבי האזור והן למטיילים מכל חלקי הארץ. מזה מספר שנים מתקיימת בערוץ הנחל ליד קרני שומרון צעדה שנתית ביום העצמאות, תחת השם "צעדת נחל קנה", בה משתתפים כמה אלפי אנשים בכל שנה. הצעדה מאורגנת על ידי המועצה המקומית של קרני שומרון.
בשנת 2014, אישר המנהל האזרחי גריעת 100 דונם משמורת נחל קנה לטובת המאחז אל מתן.[2]
אלוני שילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגדה הצפונית של הנחל ממוקמת שכונה של קרני שומרון אלוני שילה או "החווה" (נקרא בעבר גם נוף קנה ע"ש נחל קנה הסמוך), על-שם סמל שילה לוי שנהרג באסון המסוקים. השכונה עלתה על הקרקע בשנת 1999. באלוני שילה מדרשה תורנית לבנות - מדרשת שילת.
אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך השנים הנחל עבר מספר תהפוכות במצבו האקולוגי. בעבר כל היישובים שבסביבתו נהגו להזרים את שפכי הביוב שלהם לערוץ הנחל. דבר זה גרם לזיהומו בפרק זמן קצר ביותר, ופגע פגיעה חמורה במערך האקולוגי שבו, שכלל תנים, חזירי בר מכרסמים רבים ואף עופות דורסים. לפני מספר שנים היישובים היהודים לאורכו הפסיקו להזרים את הביוב, וכעת הוא ממשיך להגיע לנחל מהכפרים הפלסטיניים בקרבתו.
במשך כמה שנים, נחשב הנחל נקי למדי, ומספר המטיילים בו גדל משמעותית. עם זאת, בזמן האחרון מספר משפחות ערביות מהכפרים הסמוכים התיישבו באפיק הנחל, תוך כדי בניית בתים לא מאושרת על גדותיו, הרחבת פרדסים עד שפת המים, ונטיעת כרמי זיתים חדשים. בשנת 2010, הנחל חרב, לאחר שמימיו הוטו, על ידי פלסטינים תושבי האזור.
במכתב ששלחה רשות שמורות הטבע במהלך יולי 2010, נכתב כי: "תועד שינוי דרסטי במצב זרימת המים בנחל עקב הטיית כל מי הנחל אל עבר פרדס מעובד. ביצוע ההטייה כלל הפרה קשה של אפיק הנחל, תוך כריית חלוקים ושפיכת בטון לכל אורך המקטע. כתוצאה מהטייה זו יבש נחל קנה לחלוטין, וכל האורגניזמים אשר תלויים במים נעלמו כנראה נשמדו. ".[3] בנובמבר 2010 הרס צה"ל את תעלת ההטייה, ונכון לקיץ 2011 הנחל חזר לזרום (לפחות באזור עין אל-בצה הסמוך ליקיר).
בסוף 2011 זוהתה כניסת דגי אמנון מהירקון גם לנחל קנה בחלקו התחתון מה שמצביע על שיפור באיכות המים בקטע זה של הנחל משום שהאמנונים נמשכים למקומות שאיכות המים שלהם השתפרה.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גילי סופר, ביוב זורם בנחל קנה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2002
- שמורת נחל קנה - באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- קרני אלדד, נחל קנה: דו-קיום תיירותי בשמורת טבע בשומרון, באתר ynet, 16 באוקטובר 2011
- מסלול טיול מפורט בנחל קנה - מקרני שומרון ליקיר
- סקר עופות בנחל קנה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שאר אגני הניקוז: נחל איילון - 815 קמ"ר, נחל שילה – 400 קמ"ר, נחל רבה – 40 קמ"ר, נחל ירקון עצמו ויובלים אחרים – 310 קמ"ר מקור
- ^ חיים לוינסון, צפריר רינת, המינהל האזרחי אישר גריעת שטחים משמורת טבע לטובת הלבנת מאחז לא חוקי, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2014
- ^ יעל דראל, פלסטינים יבשו את נחל קנה בשומרון, באתר ynet, 2 באוגוסט 2010
- ^ עדי חשמונאי, דגי האמנון שוב שוחים ביובלי הירקון, באתר nrg, 23 בדצמבר 2011
 נחלי השומרון |
||
|---|---|---|
| נחלי איתן | ·נחל קישון· נחל חדרה · נחל תרצה ·נחל קנה | |
| נחלי אכזב | ·נחל תענך · ורדי טייבה ·ואדי עזם ·ואדי ג'אמוס· נחל נרבתה· נחל בזק · ואדי אל-חשנה· ואדי אל-בשם · נחל מילחה · ואדי אל-פארעה · נחל חביבה · נחל שכם · נחל אסף · ואדי דיר שרף · נחל תאנים · ואדי ערעור · נחל קנה · ואדי אל-אח'מר · ואדי אל-ג'נאב · ואדי א-שער · נחל רבה · ואדי אל-ח'ליל · ואדי עלי ·ואדי אל-ג'נאב · נחל שילה · ואדי מוסא ·ואדי רשאש · נחל הילה · ואדי אל-עיש · ואדי אל-בלט ·ואדי אל-חכם · ואדי א-זרקה · נחל אברך · | |
