נחל שיח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרידי המנזר הצלבני-כרמליתי סנט ברוקאדוס בנחל שיח
עין משוטטים
מערת קומתיים, ליד עין משוטטים

נַחַל שִׂיחַערבית: وادي السياح (ואדי עין-א-סיאח או ואדי סיאח); בתרגום לעברית: "נחל המטיילים") הוא נחל אכזב בצפון מערב הכרמל. ראשיתו בתוככי העיר חיפה ברחוב לוטוס שבשכונת כרמליה והוא זורם מערבה לים התיכון. הנחל זורם בין שכונת כבאביר המשמשת כמרכז למוסלמים האחמדים בישראל ובין שכונת כרמליה. בהמשך עובר הנחל דרך כפר סמיר.

הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילתו הצמחייה היא סבך צפוף של עצים ושיחים, ובהמשך נפתח הנחל. לאורך הנחל יש שני מעיינות:

  • בחלקו העליון עין משוטטים; הקרוי על שם "אגודת המשוטטים" שנוסדה בחיפה על ידי פנחס כהן ב-1916, ממנה צמחו החברה להגנת הטבע ושבט "משוטטי בכרמל" של תנועת הצופים. בערבית קרוי המעיין "עין אל פרג'" (בעברית: מעיין הישועה), ולפי המסורת היהודית והנוצרית, ממימיו שתה אלישע הנביא כאשר שהה בכרמל.
  • עין שיח (סיאח) הנמצא בחלקו התחתון של הנחל. מעיין זה היה בתחילת המאה ה-20 מקור המים לשכונת מרכז הכרמל. במקום היה מבנה אבן ובתוכו משאבה. שרידי המבנה נמצאים ליד הנביעה. מנקודת הנביעה זורמים המים לבריכה קטנה וממנה הם זורמים בחופשיות בוואדי.

בחלקו התחתון של הנחל ניצב בוסתן כיאט - בוסתן נטוש שהיה שייך למשפחת כיאט, אחת המשפחות הערביות העשירות בחיפה שלפני קום המדינה. עצי הבוסתן מושקים ממי עין שיח באמצעות מערכת תעלות. קיימות כיום תוכניות לשקם את הבוסתן כאתר תיירותי.

בחלקו התחתון של הנחל, ליד בית הקברות כפר סמיר, גדלה אוכלוסייה של שיחי חלבלוב השיח. זוהי האוכלוסייה היחידה של מין זה בישראל, והיא מרוחקת מרחק רב משאר אוכלוסיות המין, המפוזרות לאורך חופי הים התיכון, ולכן היא חשובה מאד לשימור. האוכלוסייה הצטמצמה עם השנים עקב הרחבת בית הקברות במעלה ההר, וקיימים לחצי פיתוח נוספים, כמו תוכניות להרחבת שכונת כבאביר ולסלילת כביש גישה תחתי אליה, העלולים לגרום להכחדת חלבלוב השיח בישראל.

הצומח הטבעי בנחל, במיוחד בחלקו העליון, הולך ונדחק בעקבות התפשטותם של מספר מינים פלשניים של צמחים: חמציץ נטוי, כובע הנזיר, אילנתה בלוטית, ופרקינסוניה שיכנית.

במוצא הנחל אל מישור החוף שוכן האתר הארכאולוגי נווה דוד. באתר התגלו שרידים פרהיסטוריים מהתקופה האפיפלאוליתית.

מנזר סנט ברוקארדוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפיק הנחל ישנם שרידי מנזר כרמליתי וכן מערה (מול עין משוטטים) ששימשה את הנזירים, המכונה "מערת קומתיים". לפי המסורת הנוצרית אליהו הנביא עצמו התגורר במערה. זו מערה טבעית שהורחבה על ידי הנזירים לצורכיהם פתח המערה חסום בדלת מתכת. הנזירים התגוררו במערות החל מהתקופה הצלבנית והשתמשו במי המעיינות לגידולים חקלאיים. הם נעזרו גם בתרומות שקיבלו מצליינים. בתחילת המאה ה-13 חברו הנזירים והקימו את המסדר הכרמליתי. הם בנו את הכנסייה שהייתה בעלת שתי קומות ובעלת חומה כפולה לכיוון מערב. ההתיישבות במקום פסקה בעקבות התפוררות הממלכה הצלבנית. בסמוך לשרידי הכנסייה נבנתה קאפלה קטנה שבקירותיה שובצו אבנים מהכנסייה. הקאפלה נבנתה על ידי הכרמליתים לאחר חזרתם לאזור הכרמל.

לורנס אוליפנט בספרו חיפה, מספר על הנחל ועל השרידים של ההתיישבות הכרמליתית. הוא קורא למקום עמק הקדושים והמעונים. המסורת הכרמליתית מספרת שהנזירים שישבו במקום נטבחו בידי הכובשים המוסלמים.

בשנת 1870, ביקר הארכאולוג והגאוגרף הצרפתי ויקטור גרן במקום, וכתב: "בשעה שבע וחמישים דקות נכנסנו מזרחה לבקעה פורייה. נטועים בה עצי תאנה, רימון וזית, ופה ושם גדלים גם עצי חרוב אחדים...הנוצרים מכנים את הבקעה הזאת 'עמק המארטירים' מפני שהמוסלמים טבחו בה בשנת 1238 מספר מסוים של נזירים 'כרמליים'. בפי הערביים שמה ואדי אסיאח. בשעה שבע וחמישים וחמש דקות הגענו לעין אסיאח. המבוע הזה נובע מתחת לשן סלע ומימיו נקווים בברכה חצובה בסלע, שאורך צלעה כשמונה צעדים. הנוצרים מוקירים אותו בשם 'מעיין אליהו ', ולפי מסורת עתיקת ימים הוא פרץ לפתע כמענה לתפילת הנביא הגדול שזכרו נשאר כרוך בשמו. משם והלאה נעשה שבילנו תלול וצר יותר...עד מהרה ראינו לימיננו את שרידי הכתלים של המנזר העתיק על שם ברוקארדיוס הקדוש. הציפוי הוסר זה כבר, והמשובחות שבאבנים הועתקו ברובן זה כבר לצורך בנייה במקום אחר. בפנים התמוטט הכול וקרס, וסבכי שיחים הכו שורש במתחם הנטוש של המנזר הזה. שרדו ממנו אך קשתות חדות אחדות וקטעי קירות שעודם עומדים פה ושם. לפני חמש עשרה שנה בערך קיבלו נזירי הכרמל את הזכות לקומם בין החורבות האלה בית יראה קטן ולערוך בו מיסה פעם בשנה."[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל שיח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]