לדלג לתוכן

נחל שילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל שילה
נחל שילה מכיוון פדואל
נחל שילה מכיוון פדואל
מידע כללי
אורך 50 ק"מ
אגן ניקוז 400 קמ"ר
מוצא עמק שילה
גובה מוצא הנהר 700 מטרים
יובלים נחל עזר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נחל הירקון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נַחַל שִׁילֹה הוא נחל אכזב בבנימין, אחד מיובליו הראשיים של נחל הירקון. הנחל מנקז 400 קילומטר רבוע שהם כ-22% משטח אגן הניקוז של נחל ירקון (1,805 קילומטר רבוע).[1]

ראשיתו של נחל שילה במזרח עמק שילה, והוא זורם מערבה צפונית לאלעד, עד להתחברותו עם נחל הירקון כשלושה קילומטר מזרחית למחלף מורשה. אורכו מגיע לכ-50 קילומטר, ולצידו אתרי מורשת, טבע ונוף מרשימים, בהם יער נחשונים, יער קולה, מגדל אפק ודיר קלעה.

שמואל ספראי ועמית שדמן סבורים כי בתקופת בית שני, נחל שילה היה גבול טבעי בין שטחים המיושבים ביהודים (מדרום), לבין שטחים המיושבים בשומרונים (מצפון).[2]

נפתולי הנחל, במקום הנקרא 'פרסת שילה'. מבט מהאוויר, פברואר 2014

נחל שילה עליון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לקבוע את תחילתו של הנחל בעמק שילה שבשומרון, כ-700 מטר מעל גובה פני הים, ולאחר כרמי עוז הוא מתחבר עם נחל עלי. הנחל זורם לכיוון מערב ומתחתר בנוף הררי, שמרובים בו כרמי הזיתים, תוך שהוא אוסף אליו ואדיות נוספים. שמו הערבי משתנה לאורכו: מצפון למעלה לבונה הוא נקרא "ואדי עמוריה", בהמשך הוא נקרא "ואדי אל מישה" ולאחר מכן הוא נקרא "ואדי קראוות בני זייד" ו"ואדי בורוקין", על שם היישובים שמעליו. מצפון לקיבוץ נחשונים יוצא הנחל למישור החוף, לאחר שהשלים ירידה של כ-650 מטר לאורך קו אווירי של כ-35 קילומטר. בפועל ערוצו ארוך הרבה יותר, בגלל הנפתולים הרבים. אחד מיובליו העיליים של הנחל הוא ואדי חרמיה.

נחל שילה תחתון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גשר טורקי בחלקו התחתון של הנחל

עם היציאה מהרי השומרון משתנה אופיו הקניוני של הנחל והוא זורם לכיוון צפון מערב בנוף של שדות מעובדים מצפון וממזרח לפתח תקווה. בדרכו הוא אוסף אליו את נחל מזור ונחל עזר עד שפכו לירקון מצפון לפתח תקווה, כשלושה קילומטר מזרחית למחלף מורשה. בחלק זה, בעיקר בחלק הקרוב לירקון, קיימים מים בערוץ הנחל במשך מרבית החורף והאביב.

נחל שילה עליון זורם בנוף של בתה הררית ושרידי חורש ים תיכוני וכן בנוף של חקלאות מדרגות הררית מסורתית (מטעי זיתים). לאורכו של הנחל מעיינות, שבהם צמחייה אופיינית כגון שערות שולמית ופטל קדוש. באזור "הדום השומרון", ממערב לגדר ההפרדה, זורם הנחל בנוף טרשים. באזור זה אין מעיינות, גדות הנחל מכוסות בתה עשבונית ולאורך הערוץ שיחי אברהם. מאז הקמת גדר ההפרדה, דבר שהפחית את הציד, התפתחה בנחל ובסביבותיו אוכלוסייה גדולה של צבי ארץ-ישראלי ובעלי חיים נוספים, כגון שפן סלע, תן זהוב, חזיר בר וצבוע מפוספס. חלקו התחתון של נחל שילה עובר בנוף מישורי של שדות מעובדים; לאורכו של הנחל חישת קנים, ובאפיקו, בעיקר בקרבה לירקון, שלוליות רבות המהוות מקום רבייה לדו-חיים.

ארכאולוגיה ושרידי אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיר קלעה, אתר מהתקופה הביזנטית

ראשיתו של הנחל בעמק שילה למרגלות תל שילה, שהיה מיושב החל מתקופת הברונזה והיה המרכז הדתי של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות. בנחל שילה עליון ובהדום השומרון מרובים שרידי חקלאות הררית וחוות מכל התקופות, ובעיקר מהתקופה הביזנטית. בין שרידים אלה נמצאים דיר קלעה ממערב לפדואל ומאוזוליאום מזור מדרום לאלעד. מתקופת מרד בר כוכבא התגלו מערות מפלט בערק בטן ג'מיע ומערת עבוד. ביציאה מהדום השומרון למישור, בגדתו הצפונית של הנחל, נמצא מגדל אפק, שעיקרו מבצר וכפר מבוצר מהתקופה הצלבנית והעות'מאנית. גשר אבן מהתקופה העות'מאנית, שעליו עברה הדרך מיפו לטולכרם, מצוי קרוב לשפך הנחל לירקון ובצמוד לכביש 5.

על כיפה קטנה מדרום לאפיק הנחל, מצפון לכפר תורמוס-עיא, נמצאת חורבת א-רפיד. האתר תועד כבר בסקר הבריטי מן המאה ה-19, ולאחר 80 שנה נסקרה החורבה שוב במסגרת סקר חירום, ויוחסה לה ההשערה כי זהו אתר לוויין של העיר שילה הקדומה. בשנות ה-80 שוב נסקר האתר, וב-2026 נסקר במסגרת "סקר דרום השומרון החדש". בסקרים אלו דווח על שרידי מבנה גדול מהתקופה ההלניסטית, שנמצא בראש הגבעה, ועל מבנים נוספים מתקופות קדומות יותר. הקרמיקה שנמצאה באתר תוארכה לתקופות הברונזה הקדומה, הברונזה התיכונה והברזל 2. סביב המבנים נמצא קו ביצור קדום. בספטמבר 2022 נערכה במקום חפירה ארכאולוגית ראשונה על ידי צוות מאוניברסיטת אריאל, במטרה לחשוף את השרידים מהתקופות הקדומות. בחפירה נתגלה מצד מהתקופה החשמונאית וחלק מתוואי חומה רחבה מתקופת הברונזה התיכונה.[3] עונת חפירות נוספת החלה באפריל 2026, בהובלת צוות מאוניברסיטת אריאל יחד עם סטודנטים ומתנדבים.

חשיבות אקולוגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנחל וגדותיו חשיבות אקולוגית רבה הן כחלק מהמסדרון האקולוגי שלאורך ציר הגבעות והן כמסדרון אקולוגי המקשר בין הרי השומרון למישור החוף, העובדה שמרבית שטחו של הנחל עובר באזור שהפגיעה בו מעטה מעצימה חשיבות זאת. על מנת להגן על נופי הנחל והחי והצומח שבו הוכרזו או מתוכננות שמורות הטבע הבאות: שמורת טבע נחל שילה עלי, (מוכרזת 1992), שמורת טבע נחל שילה (מתוכננת), גן לאומי מגדל אפק (מוכרז 2005), שפך נחל שילה לירקון מוגן במסגרת גן לאומי ירקון (מוכרז 2002) ובחלקו עתיד להיות במסגרת פרק עירוני פ"ת, יחד עם זאת נפגעו בשנים האחרונות מעיינות בחלקו העליון של הנחל על ידי פעולות פיתוח חקלאיות פלסטיניות ובהדום השומרון מאיים פיתוח העיר אלעד על הנחל, חלקו התחתון שימש להזרמת שפכים עד לשנים האחרונות.

שמורת נחל שילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 17/9/2018 הוכרזו רשמית על ידי המדינה 6513 דונם משטח הנחל וסביבותיו, הנמצאים ממערב לגדר ההפרדה, כשמורת נחל שילה.[4]

בנייה בלתי חוקית בשמורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור השלישי של המאה העשרים ואחת הקימו פלסטינים מבנים בלתי חוקיים בשמורת הטבע. בנובמבר 2022 הרס המנהל האזרחי חלק מהמבנים הבלתי חוקיים לאחר עתירה של עמותת רגבים בעניין.[5]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "ההר הטוב הזה – מסלולים ואתרים בדרום השומרון" מאת דניאל אלדד ויוסף ירושלמי, הוצאת בית אל ירושלים תשס"ט 2009. עמודים 102–104
  • "המדריך למטייל בשומרון" מאת דביר רביב ונתנאל אלינסון, הוצאת המחברים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל שילה בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמורת נחל שילה עילי בוויקישיתוף
הסבר על הגשר הטורקי מעל נחל שילה

שמורת נחל שילה עילי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול טיול בנחל שילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]