נחל שעל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל שעל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
אורך כ־15 ק"מ
יובלים נחל אשחר, נחל נחת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך הים התיכון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נחל שעלערבית: ואדי א-סעאליכ- נחל הקבצנים/ השודדים או וואדי א-דם[1]- נחל הדם) הוא נחל באורך כ-15 ק"מ במערב הגליל העליון. הנחל נמצא בתחום שמורת בילטון. הנחל מסתיים בתל אכזיב שבגליל המערבי.[2]

תוואי הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של הנחל מעט ממערב למעיליא. ומכאן הוא יורד מערבה בעמק עמוק ותלול מדרונות עד מפגשו עם נחל נחת.[3] קטע זה של הנחל נמצא בתחום שמורת בילטון ובו מכוסים מורדות הנחל בחורש ים תיכוני צפוף. ממפגש נחל שעל ונחל נחת נמשך הנחל מערבה בעמק מתון, ומעט מצפון לקיבוץ כברי הוא יוצא אל מישור חוף הגליל. מכאן נמשך הנחל כ-5 ק"מ בערוץ רדוד ויוצא אל הים לתל אכזיב.[4]

אתרים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורבת בילטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורבה בגליל המערבי, מעל הגדה הצפונית –מזרחית של נחל שעל. בחורבה אפשר לראות את שרידי היישוב העתיק. המקום היה חלק מן המערך של הצלבנים סביב מבצר המלך במעיליא. שמורת בילטון הנקראת כשמה של החורבה, נמצאת על גדתו של נחל שעל. השמורה משתרעת לאורך 3 ק"מ בחלקו העליון של נחל שעל.[5]

צמחייה בנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנחל תוכלו לראות חורש ים תיכוני כגון קטלב מצוי, ער אציל, לבנה רפואי, כליל החורש, אלון מצוי, אלון התולע, אדר סורי, ואלה ארץ ישראלית לצד טחבים ועצבונית החורש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדריך ישראל החדש, משרד הביטחון והוצאת כתר, 2001
  2. ^ אנציקלופדיה מפה, כרך 7, הוצאת אנציקלופדיות, 2001
  3. ^ "מסלול טיול בנחל שעל | מסלולי טיול וצרכנות תיירותית". פורטל מידענות למטייל העצמאי בישראל ובעולם. 2014-06-01. נבדק ב-2018-05-02.
  4. ^ אתר מפה, נחל שעל: מסלול שעושים בצעדים קלילים, באתר ynet, 2 באוקטובר 2012
  5. ^ נחל שעל – iNature, באתר inature.info