נחמה ליפשיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחמה ליפשיץ בצעירותה
נחמה ליפשיץ (משמאל) עם ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר לאחר קונצרט במרכז לינקולן בניו יורק, 1969

נחמה ליפשיץ (נולדה ב-7 באוקטובר 1927) היא זמרת ליטאית-ישראלית השרה בעברית וביידיש, שהפכה לסמל ל"יהדות הדממה" עקב היותה מסורבת עלייה מברית המועצות במשך שנים רבות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחמה ליפשיץ נולדה ב-1927 בעיר קובנה שבליטא למשפחה יהודית ציונית.‏[1] אביה, ד"ר יהודה-הירש ליפשיץ (1980–1900), היה רופא ועסקן תרבות‏[2] יליד אולקניקי, ליטא, שלמד בישיבתו של יצחק יעקב ריינס בלידא ואחר-כך למד רפואה באוניברסיטת קובנה. במלחמת העולם השנייה ברחה עם הוריה ואחותה צפורה מזרחה לאוזבקיסטן, שם שימש אביה רופא ביישוב כפרי קטן.‏[3] ב-1946, אחרי המלחמה, שבה לליטא הסובייטית. למדה בקונסרבטוריון בבירה וילנה, וב-1957 החלה להופיע כסולנית של פילהרמונית וילנה. החלה להופיע בשירים ביידיש ובעברית, ערכה מסע הופעות ברחבי ברית המועצות והפכה להיות לסמל ולפה ליהדות הדממה ולכיסופי היהודים לעלייה לישראל.

בחודש מרץ 1969 עלתה ליפשיץ לישראל. בהופעותיה הראשונות שרה שירים ביידיש ובעברית, כמו "ירושלים של זהב" ו"הליכה לקיסריה (אלי אלי)" ובעיקר "עם ישראל חי" של משורר יוסף קרלר, שהפך להיות הסמל המסחרי שלה. הופעותיה הוקלטו לאלבום שהתפרסם בקהילות היהודיות והיא הוזמנה למסע הופעות בארצות הברית, אוסטרליה, אנגליה ואמריקה הלטינית.

בשנת תשל"ח-1978 זכתה בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.

נחמה ליפשיץ היא ספרנית במקצועה, למדה ספרנות וארכיון באוניברסיטת בר-אילן. עבדה כי ארכיונאית ולימים מנהלת בספריה העירונית למוסיקה בתל אביב.

בשנת 2004 קיבלה תואר יקירת תל אביב-יפו. 

נחמה ליפשיץ אם לבת, רוזה גרטנר (ליטאי), סבתא לנכדים דקר ודליה וסבתא רבא לנינים גיא, אלה, ליאה ושלי .‏[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Yaacov Ro'i, 'Nehama Lifshitz: Symbol of the Jewish National Awakening', in: Yaacov Ro'i and Avi Beker (Eds.), Jewish Culture and Identity in the Soviet Union, New York: New York University Press, 1991, pp. 168-188.
  • Шуламит Шалит, 'Еврейская песня - еë судьба: o певице Нехаме Лифшиц', в: Юлия Систер, Михаил Пархомовский (Книга I. Ред. и сост.) Идемте же отстроим стены Йерушалаима: евреи из Российской империи, СССР/СНГ в Эрец-Исраэль и государстве Израиль, I, Иерусалим: Научно-исследовательский центр Русское еврейство в зарубежье, 2005, pp. 140-155. (ברוסית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ימימה אבידר, 'שיח ללא מלים' (פגישות עם נחמה ליפשיץ), דבר הפועלת 35 (1969), 194.
  2. ^ חיים לייקוביץ, 'לתולדות התיאטרון היהודי בארצות הבלטיות' (המשך), במה 29-30, 108.
  3. ^ דב לוין, 'מקלט ארעי עם ביטחון מוגבל (פליטים יהודים מליטא בתוככי ברית-המועצות)', דפים לחקר תקופת השואה ה (תשמ"ז), 106.
  4. ^ לוי יצחק הירושלמימשפחת ה"זמיר מארץ הדממה": נחמה ליפשיץ, אביה ד"ר יהודה ליפשיץ ובתה רוזה משיבים בצוותא על שאלות בסידרה "שלושה דורות – שלוש תשובות", מעריב, 21 באוקטובר 1970.
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.