נחמה ליפשיץ

נחמה ליפשיץ
לידה	7 באוקטובר 1927; קובנה, ליטא
פטירה	21 באפריל 2017 (בגיל 89); תל אביב-יפו, ישראל
מוקד פעילות	ליטא, ברית המועצות, ישראל
מקום לימודים	האקדמיה הליטאית למוזיקה ותיאטרון
סוגה	מוזיקה יהודית
סוג קול	סופרן
שפה מועדפת	עברית, רוסית, יידיש
פרסים והוקרה	פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש

נחמה ליפשיץ (7 באוקטובר 1927 – 21 באפריל 2017) הייתה זמרת ליטאית-ישראלית ששרה בעברית וביידיש, והפכה לסמל ל"יהדות הדממה" עקב היותה מסורבת עלייה מברית המועצות במשך שנים רבות.^[1]

ביוגרפיה

נחמה ליפשיץ נולדה ב-1927 בעיר קובנה שבליטא למשפחה יהודית ציונית.^[2] אביה, ד"ר יהודה-הירש ליפשיץ (1980–1900), היה רופא ועסקן תרבות^[3] יליד אולקניקי שבליטא, שלמד בישיבתו של הרב ריינס בלידא ואחר-כך למד רפואה באוניברסיטת קובנה. במלחמת העולם השנייה ברחה עם הוריה ואחותה צפורה מזרחה לאוזבקיסטן, שם שימש אביה רופא ביישוב כפרי קטן.^[4] ב-1946, אחרי המלחמה, שבה לליטא הסובייטית. למדה בקונסרבטוריון בבירה וילנה, וב-1957 החלה להופיע כסולנית של פילהרמונית וילנה. החלה להופיע בשירים ביידיש ובעברית, ערכה מסע הופעות ברחבי ברית המועצות והפכה לסמל ולפה ליהדות הדממה ולכיסופי היהודים לעלייה לישראל.^[5]

במרץ 1969 עלתה ליפשיץ לישראל.^[6] בהופעותיה הראשונות שרה שירים ביידיש ובעברית,^[7] כמו "ירושלים של זהב", "הליכה לקיסריה (אלי אלי)" ו"עם ישראל חי" של המשורר יוסף קרלר שהפך לסמל המסחרי שלה.^[8] הופעותיה הוקלטו לאלבום שהתפרסם בקהילות היהודיות והיא הוזמנה למסע הופעות בארצות הברית, אוסטרליה, אנגליה ואמריקה הלטינית. אולם לאחר כמה שנים בישראל הקריירה שלה דעכה.^[8]

לאחר שפרשה מעיסוק במוזיקה ליפשיץ הייתה ספרנית במקצועה,^[8] למדה ספרנות וארכיון באוניברסיטת בר-אילן. עבדה כארכיונאית ולימים מנהלת בספריה העירונית למוזיקה בתל אביב.^[9]

ב-21 באפריל 2017, ליפשיץ הלכה לעולמה בגיל 89. הותירה אחריה בת.^[10] היא נקברה בבית העלמין הדרום.^[11]

פרסים והוקרה

בשנת 1978 זכתה בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.^[12]
בשנת 2004 קיבלה תואר יקירת העיר תל אביב-יפו.

לקריאה נוספת

Yaacov Ro'i, 'Nehama Lifshitz: Symbol of the Jewish National Awakening', in: Yaacov Ro'i and Avi Beker (Eds.), Jewish Culture and Identity in the Soviet Union, New York: New York University Press, 1991, pp. 168-188.
Шуламит Шалит, 'Еврейская песня - еë судьба: o певице Нехаме Лифшиц', в: Юлия Систер, Михаил Пархомовский (Книга I. Ред. и сост.) Идемте же отстроим стены Йерушалаима: евреи из Российской империи, СССР/СНГ в Эрец-Исраэль и государстве Израиль, I, Иерусалим: Научно-исследовательский центр Русское еврейство в зарубежье, 2005, pp. 140-155. (ברוסית)

קישורים חיצוניים

נחמה ליפשיץ, באתר MusicBrainz (באנגלית)
נחמה ליפשיץ, באתר Discogs (באנגלית)
נחמה ליפשיץ, באתר סטריאו ומונו
נחמה ליפשיץ, דף שער בספרייה הלאומית
נחמה ליפשיץ, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
מיכאל לוקין, שירים להכעיס: פרידה מנחמה ליפשיץ, בבלוג "עונג שבת", מאי 2017
נחמה ליפשיץ, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
דוד הכהן, היידישקייט מתחיל בתוכנו, באתר ynet, 8 באפריל 2007
יעקב בר-און, ‏מצאה נחמה: הזמרת נחמה ליפשיץ מספרת למה התנפץ לה החלום, באתר מעריב אונליין, 23 בדצמבר 2015
אריק בנדר, ‏הלכה לעולמה הזמרת נחמה ליפשיץ, שהייתה סמל ל"יהדות הדממה", באתר מעריב אונליין, 21 באפריל 2017
עופר אדרת, הזמרת שהיתה קולה של יהדות הדממה, באתר הארץ, 29 באפריל 2017
אסף גולן, הקול שהבעיר יהדות בלב הדממה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 30 באפריל 2017
חברים וזמרים מתכנסים להצדיע בשירים וסיפורים לזמרת נחמה ליפשיץ, סרטון באתר יוטיוב (במלאת 25 שנה לעלייתה), הטלוויזיה הישראלית
מצגת שהכינה משפחתה במלאת לה 85, סרטון באתר יוטיוב
צבי גולני, נחמה ליפשיץ: הזמיר של יהדות הדממה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, מרץ 2019

הערות שוליים

^ אריק בנדר, ‏הלכה לעולמה הזמרת נחמה ליפשיץ, שהייתה סמל ל"יהדות הדממה", באתר מעריב אונליין, 21 באפריל 2017
^ ימימה אבידר, 'שיח ללא מלים' (פגישות עם נחמה ליפשיץ), דבר הפועלת 35 (1969), 194.
^ חיים לייקוביץ, 'לתולדות התיאטרון היהודי בארצות הבלטיות' (המשך), במה 29-30, 108.
^ דב לוין, 'מקלט ארעי עם ביטחון מוגבל (פליטים יהודים מליטא בתוככי ברית-המועצות)', דפים לחקר תקופת השואה ה (תשמ"ז), 106.
^
- ע. אונגר (וינה), נחמה שרה אידיש – ודיברה עברית: אמנים יהודיים מרוסיה באו לביקור באוסטריה, מעריב, 14 במאי 1959
- לוי יצחק הירושלמי, משפחת ה"זמיר מארץ הדממה": נחמה ליפשיץ, אביה ד"ר יהודה ליפשיץ ובתה רוזה משיבים בצוותא על שאלות בסידרה "שלושה דורות – שלוש תשובות", מעריב, 21 באוקטובר 1970, המשך
- שרגא הר-גיל, עם כל הנשמה, מעריב, 22 ביולי 1971
^ * גיל קיסרי, הזמרת היהודיה נחמה ליפשיץ בהגיעה אתמול מרוסיה לישראל: "אני רוצה לשיר – לא לדבר", מעריב, 20 במרץ 1969
^
- יעקב שרת, נחמה באה, מעריב, 21 במרץ 1969
- תמר אבידר, זמרת "יהדות הדממה" – הערב בהיכל התרבות, מעריב, 15 באפריל 1969
- אוליה זילברמן, טרובאדורית גדולה של הגלות, מעריב, 17 באפריל 1969
- מרים בר, לכל שיריך גם אני כינור...: נחמה ליפשיץ בהופעתה הראשונה, ב"היכל התרבות בת"א, דבר, 17 באפריל 1969
- הסנונית האחת... והשיירה שאיננה, מעריב, "ימים ולילות", 25 באפריל 1969
- זאב רב-נוף, הזמיר של יהדות הדממה, דבר, 2 ביוני 1969
^ ¹ ² ³ ירון אביטוב, קינת הזמיר - בניגוד לכל השמועות, נחמה ליפשק עדיין כאן. "הזמיר מלנינגראד", סמל יהדות הדממה, שעלייתה לארץ נחוגה ברוב עם, כבר לא שרה יותר, כל העיר, 6 במרץ 1987
^ נחמה ליפשיץ – איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל
^ לוי יצחק הירושלמי, משפחת ה"זמיר מארץ הדממה": נחמה ליפשיץ, אביה ד"ר יהודה ליפשיץ ובתה רוזה משיבים בצוותא על שאלות בסידרה "שלושה דורות – שלוש תשובות", מעריב, 21 באוקטובר 1970.
^ מודעת אבל של נחמה ליפשיץ
^ חולק פרס איציק מנגר, דבר, 25 במאי 1978

[1] אריק בנדר, ‏הלכה לעולמה הזמרת נחמה ליפשיץ, שהייתה סמל ל"יהדות הדממה", באתר מעריב אונליין, 21 באפריל 2017

[2] ימימה אבידר, 'שיח ללא מלים' (פגישות עם נחמה ליפשיץ), דבר הפועלת 35 (1969), 194.

[3] חיים לייקוביץ, 'לתולדות התיאטרון היהודי בארצות הבלטיות' (המשך), במה 29-30, 108.

[4] דב לוין, 'מקלט ארעי עם ביטחון מוגבל (פליטים יהודים מליטא בתוככי ברית-המועצות)', דפים לחקר תקופת השואה ה (תשמ"ז), 106.

[5] 

ע. אונגר (וינה), נחמה שרה אידיש – ודיברה עברית: אמנים יהודיים מרוסיה באו לביקור באוסטריה, מעריב, 14 במאי 1959

לוי יצחק הירושלמי, משפחת ה"זמיר מארץ הדממה": נחמה ליפשיץ, אביה ד"ר יהודה ליפשיץ ובתה רוזה משיבים בצוותא על שאלות בסידרה "שלושה דורות – שלוש תשובות", מעריב, 21 באוקטובר 1970, המשך

שרגא הר-גיל, עם כל הנשמה, מעריב, 22 ביולי 1971

[6] ע. אונגר (וינה), נחמה שרה אידיש – ודיברה עברית: אמנים יהודיים מרוסיה באו לביקור באוסטריה, מעריב, 14 במאי 1959

[7] לוי יצחק הירושלמי, משפחת ה"זמיר מארץ הדממה": נחמה ליפשיץ, אביה ד"ר יהודה ליפשיץ ובתה רוזה משיבים בצוותא על שאלות בסידרה "שלושה דורות – שלוש תשובות", מעריב, 21 באוקטובר 1970, המשך

[8] שרגא הר-גיל, עם כל הנשמה, מעריב, 22 ביולי 1971

[6] * גיל קיסרי, הזמרת היהודיה נחמה ליפשיץ בהגיעה אתמול מרוסיה לישראל: "אני רוצה לשיר – לא לדבר", מעריב, 20 במרץ 1969

[7] 

יעקב שרת, נחמה באה, מעריב, 21 במרץ 1969

תמר אבידר, זמרת "יהדות הדממה" – הערב בהיכל התרבות, מעריב, 15 באפריל 1969

אוליה זילברמן, טרובאדורית גדולה של הגלות, מעריב, 17 באפריל 1969

מרים בר, לכל שיריך גם אני כינור...: נחמה ליפשיץ בהופעתה הראשונה, ב"היכל התרבות בת"א, דבר, 17 באפריל 1969

הסנונית האחת... והשיירה שאיננה, מעריב, "ימים ולילות", 25 באפריל 1969

זאב רב-נוף, הזמיר של יהדות הדממה, דבר, 2 ביוני 1969

[11] יעקב שרת, נחמה באה, מעריב, 21 במרץ 1969

[12] תמר אבידר, זמרת "יהדות הדממה" – הערב בהיכל התרבות, מעריב, 15 באפריל 1969

[13] אוליה זילברמן, טרובאדורית גדולה של הגלות, מעריב, 17 באפריל 1969

[14] מרים בר, לכל שיריך גם אני כינור...: נחמה ליפשיץ בהופעתה הראשונה, ב"היכל התרבות בת"א, דבר, 17 באפריל 1969

[15] הסנונית האחת... והשיירה שאיננה, מעריב, "ימים ולילות", 25 באפריל 1969

[16] זאב רב-נוף, הזמיר של יהדות הדממה, דבר, 2 ביוני 1969

[אביטוב-8] ¹ ² ³ ירון אביטוב, קינת הזמיר - בניגוד לכל השמועות, נחמה ליפשק עדיין כאן. "הזמיר מלנינגראד", סמל יהדות הדממה, שעלייתה לארץ נחוגה ברוב עם, כבר לא שרה יותר, כל העיר, 6 במרץ 1987

[9] נחמה ליפשיץ – איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל

[10] לוי יצחק הירושלמי, משפחת ה"זמיר מארץ הדממה": נחמה ליפשיץ, אביה ד"ר יהודה ליפשיץ ובתה רוזה משיבים בצוותא על שאלות בסידרה "שלושה דורות – שלוש תשובות", מעריב, 21 באוקטובר 1970.

[11] מודעת אבל של נחמה ליפשיץ

[12] חולק פרס איציק מנגר, דבר, 25 במאי 1978

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]