נחמיה איש שיחין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נחמיה איש שיחין (לעיתים גם נחמיא איש שיחין) היה תנא בדור השלישי, אשר ישב בעיירה שיחין שבגליל התחתון.

החכם נחמיה משיחין נזכר מספר פעמים בתלמוד הירושלמי ובמדרשים, ועולה כי הוא עמד בקשרים עם רבי עקיבא. במקרה אחד אף העיד בפני רבי עקיבא לעניין הלכות סוטה: "אמר רבי יודה, העיד נחמיה איש שיחין את רבי עקיבה, האשה שותה ושונה"[1].

נודע בנדבנותו, ובתלמוד מובא מספר פעמים מעשה בו ביקש לסייע לאחד מנמלטי ירושלים (לאחר המרד הגדול), אולם לבסוף הביא למותו של האיש, לאחר שהאכיל אותו יתר על שהיה מסוגל לאכול באותה עת: "נחמיה איש שיחין פגע בו ירושלמי אחד, אמר לו זכה עמי חדא תרנגולתא (תן לי כצדקה תרנגולת אחת), אמר לו הא לך טומיתי דקופד וזבין קופר (קח כספי וקנה לך בשר בקר), ואכיל ומית, והיה צווח ואמר בואו וספדו להרוגו של נחמיה"[2].

במדרש בראשית רבה נזכרת דרשה שנשא: "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ (ואת הים) - שלשה דברים הללו הן הן עקר בריתו של עולם, ושהו שלשה ימים והוציאו שלש תולדות. הארץ - בראשון כבית הלל, ושהתה שלשה ימים, ראשון ושני ושלישי, והוציאה שלש תולדות - אילנות ודשאים וגן עדן; רקיע - בשני, ושהה שלשה ימים, שני ושלישי ורביעי, והוציא שלש תולדות - חמה ולבנה ומזלות; ומים - בשלישי, ושהו שלשה ימים, שלישי רביעי וחמישי, והוציאו שלש תולדות - עופות ודגים ולויתן"[3].

יישוב מוצאו או מושבו של התנא הוא שיחין, הנזכר רבות בכתבי חז"ל, על רקע תעשיית הקדרות הענפה שהתקיימה בו וסמיכותו לציפורי. אתר זה מזוהה בידי החוקרים בחורבה הסמוכה מצפון לציפורי, בה אותרו שרידי תעשיית קדרות וכן בית כנסת המתוארך לימיו של נחמיה איש שיחין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרדכי מרגליות (עורך), אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יהושע צ'צ'יק תל אביב, כרך שני, 667.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]