נחמיה דה לימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחמיה דה לימה
Nehemia de Lieme.jpg
ציור של נחמיה דה לימה שצויירה בשנת 1929 על ידי יצחק ישראלס
לידה 26 במרץ 1882
פטירה 24 ביוני 1940 (בגיל 58)
מדינה ישראל
פעילות בולטת מנהל קק"ל

נחמיה דה לימההולנדית: Nehemia de Lieme; ‏ 26 במרץ 1882 - 24 ביוני 1940) היה בנקאי ומנהיג ציוני וסוציאליסטי הולנדי. מייסד בנק הפועלים של הולנד, "דה צנטרלה" (De Centrale Arbeiders Verzekerings) ומנהל קרן קיימת לישראל (קק"ל) בשנים 19191921.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה לימה נולד בהאג, הולנד. הוא בנם של בנימין דה לימה, קצב יהודי, ואלטחה גודסמית. ב-1908 נישא לרבקה קאן, ונולדו להם בת ובן.

בין השנים 19121918 היה יו"ר סניף ההסתדרות הציונית העולמית בהולנד. ב-1921 הודח מהנהלת הסניף בשל דעותיו, שהיו קרובות לאלו של השופט האמריקאי לואי ברנדייס, לפיהן עם הקמת המנדט הבריטי בארץ ישראל השלימה הציונות את ייעודה המדיני, ועל התנועה להתרכז בפיתוחה הכלכלי של ארץ-ישראל. בשנת 1921 היה חבר, יחד עם יוליוס סימון, במשלחת של ההסתדרות הציונית שביקרה בארץ ישראל. דו"ח המשלחת, שהמליצה על ביטול מספר קיבוצים, שהוגדרו כחסרי עתיד, בהם עטרות, העלתה עליו את חמתם של תנועות הפועלים בארץ ישראל, שטענו שהוא התרכז יותר מדי בצד הפיננסי ולא נתן משקל מספק לפן החלוצי[1]. דה לימה סבר שיש לתת קדימות לרכישת קרקעות בסמיכות לערים, שכן מחיריהן עתידים לעלות בהרבה עם התפתחות ההתיישבות בארץ ישראל, בעוד על הקרקעות החקלאיות לא יהיו קופצים ובמשא ומתן סבלני יהיה ניתן להוריד את מחיריהן[2]. בעקבות זאת, התנגד דה לימה לרכישת קרקעות עמק יזרעאל על ידי הקרן הקיימת, ורק התערבות של ד"ר ויצמן ואוסישקין איפשרה את השלמת הרכישה[3]. בעקבות הביקורת, דה לימה שינה את תוכניותיו לעלות עם משפחתו לארץ ישראל, ובאותה שנה גם התפטר מהנהלת קק"ל. החל מהקונגרס הציוני בשנת 1921 היה דה לימה מראשי האופוזיציה לחיים ויצמן[4].

דה לימה מימן באמצעות בנק "דה צנטרלה" את ייסודו של המכון הבינלאומי להיסטוריה חברתית ב-1935.

נפטר ב-1940 בהאג. קיבוץ שדה נחמיה נקרא על שמו. וכן רחוב דה לימה בשכונת רמות אלון בירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המשלחת הציונית בא"י, הצפירה, 21 בינואר 1921
  2. ^ נון בן נון, קרקע של המדינה לידי הון פרטי?, דבר, 12 בדצמבר 1949
  3. ^ זאב בלוך, כ"ה שנים לגאולת עמק יזרעאל, משמר, 13 בספטמבר 1946
  4. ^ ועכשיו?, דואר היום, 29 בספטמבר 1921
    פצצה מדינית בכנסייה, דואר היום, 8 באוגוסט 1923
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.