נחמן בן-יהודה

נחמן בן-יהודה
לידה	8 במרץ 1948 (בן 76); פלשתינה (א"י), האימפריה הבריטית
ענף מדעי	סוציולוגיה
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת שיקגו ;
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים

נחמן בן-יהודה (נולד בארץ ישראל ב-8 במרץ 1948) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולשעבר דיקן הפקולטה למדעי החברה שם.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן יהודה הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בסוציולוגיה בשנת 1974, ובעל תואר שני (1976) ושלישי (1977) מאוניברסיטת שיקגו.

בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 עמד בראש הוועדה הבין משרדית והבין מוסדית לבעיית הסמים^[1].

תחומי מחקרו: סטייה חברתית^[2]; פיקוח חברתי; תקשורת וסטייה; פאניקות מוסריות; דת ומדינה; בגידות; ניתוח שיח והבנייה חברתית; זיכרון קולקטיבי ומיתוסים; הונאות; הבניית מציאות בסרטי מלחמה.

בן-יהודה נמנה עם תוקפיו של מיתוס מצדה, וטען שממצאי משלחת החפירות במקום, בראשותו של יגאל ידין, עוותו כדי להתאימם למיתוס.

Deviance and Moral Boundaries: Witchcraft, the Occult, Science Fiction, Deviant Sciences and Scientists, University of Chicago Press, 1985
The Politics and Morality of Deviance: Moral Panics, Drug Abuse, Deviant Science, and Reversed Stigmatization (with Ronald A. Farrell)
Political Assassinations by Jews: A Rhetorical Device for Justice, State University of New York Press, 1992
Betrayals and Treason: Violations of Trust and Loyalty
Moral Panics: The Social Construction of Deviance (with Erich Goode), Blackwell, 1994
Masada Myth: Collective Memory and Mythmaking In Israel, University of Wisconsin Press, c1995
Selective Remembrances: Archaeology in the Construction, Commemoration, and Consecration of National Pasts (with Philip L. Kohl, Mara Kozelsky)
Sacrificing Truth: Archaeology and the Myth of Masada, Humanity Books, 2002
Theocratic Democracy: The Social Construction of Religious and Secular Extremism, Oxford University Press, 2010