נחמן גדליהו ברודר

**נחמן גדליהו ברודר**
לידה	1857; ב' בתמוז ה'תרי"ז
פטירה	1940 (בגיל 83 בערך); ט' באב ה'ת"ש
תקופת הפעילות	?–1940

הרב נחמן גדליהו ברודר (ב' בתמוז ה'תרי"ז, 1857 – ט' באב ה'ת"ש, 1940) היה תלמיד חכם ירושלמי, מראשי היישוב הישן ויושב ראש הוועד הכללי כנסת ישראל, ממונה כולל הורדונה, מייסד בתי הורדונא, ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחמן גדליהו ברודר^[1] נולד ביום ב' בתמוז ה'תרי"ז (1857) בוסילוקב, סמוך לביאליסטוק, לרב משולם פלטיאל ולשרה מרים מועד.^[2] עד בר המצווה למד בחדר, ובהמשך מפי סבו הרב שמואל מועד,^[3] רב העיר למעלה מחמשים שנה. בשנת ה'תרל"ו, לאחר פטירת סבו, למד בישיבת וולוז'ין, אולם בהוראת ראש הישיבה הנצי"ב מוולוז'ין שב לביתו בשל מצב בריאותי רעוע, שנגרם בשל התמדתו בלימוד. בשנת ה'תרל"ט נישא לחיה רוחמה לבית רוזנבלט, מהעיר צ'חנוביץ (נפטרה בת 83 בשנת ה'תש"ג, 1943).^[4] לאחר נישואיו למד בבית חותנו, עד שחלה שוב ונאלץ לנדוד לעיירות מרפא במערב-אירופה.

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19, בימיה הראשונים של תנועת חיבת ציון, חרף אפשרות ש למשרת רבנות ברוסיה ובפולין, החליטו בני הזוג ברודר לעלות ארצה. ביום ד' בתמוז ה'תרמ"ה (1885) הגיע ארצה, התיישב בירושלים, ושב ללימוד התורה בישיבות בעיר. למד גם קבלה וכתבי מחשבה יהודית מימי הביניים. בתו שרה נישאה בשנת ה'תרס"ד (1904) לרב משה המאירי (אוסטרובסקי).^[5]

מורה בכפר סומייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ ה'תרמ"ו (1986) הוזמן ברודר לשמש מורה לילדיה של שרה איטה פלמן, אשר התגוררה בפרדס בשולי הכפר הערבי סומייל.^[6] במקביל לעבודתו, התמחה בבוטניקה, עד שנחשב למומחה מיוחד בייחוד בתחום האתרוגים המורכבים. בעקבות זאת, כאשר הוכרז חרם רבני על אתרוגי קורפו והחלה הזמנת אתרוגים מארץ ישראל אל תפוצות הגולה, הוזמן ברודר בידי הרב נפתלי הרץ הלוי, רבה של יפו, כדי לעמוד על טיבם של מטעי האתרוגים השונים, ועל דעתו ניתנו הכשרי הרב הלוי לפרדסים השונים.

מראשי היישוב הישן בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת ה'תרנ"ד (1894) שב הרב ברודר לירושלים, ונבחר לממונה כולל הורדנה (גרודנו), מגדולי הכוללים בעיר. הוא החזיק במשרה מרכזית זו במשך כחמישים שנה, עד לפטירתו.^[7] כנציג הכולל נכנס לעבודה גם בוועד הכללי כנסת ישראל, שהיה באותה עת המוסד הציבורי החשוב ביותר של בני היישוב הישן בעיר, ולימים אף שימש יושב ראש הנהלת הוועד.^[8] מאותה עת נתגלו כשרונותיו ומסירותו לצורכי הציבור, עסקי חסד שונים למוסדות ויחידים, פעילות מול השלטונות העות'מאנים ועוד. באותה עת נעשה ליד ימינו של הרב שמואל סלנט, הרב האשכנזי של העיר. בשנת ה'תרנ"ט נתמנה לאחד מגבאי חברת "פוקח עוורים" אשר סייעה לחולי עיניים שנתרבו בעיר.^[9]

בשנת ה'תרס"ו (1906) היה מעורב בניסיון לבחירת הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק לכהן ברבנות העיר,^[10] ובשנת ה'תרע"ד (1913) היה מעורב בניסיון להעמיד ברבנות את הרב מאיר אטלס.^[11] בהמשך, היה מעורב עמוקות בבחירת הראי"ה קוק,^[12] והיה ממקורביו שנים רבות,^[13] והרב צבי פסח פרנק לרבני העיר,^[14] והיה מראשי החותמים על כתבי המינויי בשם כל מוסדות היישוב הישן.

כממונה כולל הורדנא, לצד עבודתו הקבועה בחלוקת כספי החלוקה, עסק בבנין ירושלים. בשנת ה'תרנ"ב (1892),^{[דרושה הבהרה]} לאחר שגייסו הוא והרב שמעון אלעזר כהנא תרומות, רכשו השניים את השטח של "בתי הורדונא" בו נבנו בהשתדלותו ארבעה עשר בתים, ועליהם בית-מדרש גדול אותו ניהל במשך שלושים וחמש שנה.^[15] אחרי פטירתו נקרא בית המדרש "גן ירושלים" בשכונה על שמו ועל שם רעייתו.^[16] כן בנה לכולל בתים נוספים בשכונות שונות בירושלים החדשה.

בשנת ה'תרס"ו (1906) היה ממייסדי ארגון "אוצר החסד קרן שמואל", והיה פעיל בו בשנים הבאות.^[17] בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה פעיל בוועד המרכזי "לעזרת היהודים הסובלים מהמלחמה" בירושלים.^[18]

לצד עבודתו הציבורית פרסם שני ספרים תורניים, בהם רעיונות תורניים, קבליים ומחקריים – "גן ירושלים" (תרנ"ט) ו"רוח הגן" (תרפ"ג). התיבה החוזרת "גן" היא ראשי התיבות של שמו הפרטי.

הרב נחמן גדליהו ברודר נפטר בירושלים בתשעה באב ה'ת"ש (1940),^[19] ונטמן בהר הזיתים.^[20]

"איש ירושלים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תרצ"ז, עם הגיעו לגבורות, פרסם "ועד יובל" מיוחד ספר לכבודו של הרב ברודר תחת הכותרת "איש ירושלים". בספר נדפסו תמונתו, תולדותיו וכן מכתבי ברכה מהרבנים יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יעקב מאיר, צבי פסח פרנק, בן ציון מאיר חי עוזיאל, יוסף גרשון הורביץ ועוד, וכן ברכת מוסדות ירושלמיים, הוועד הלאומי, וכן אישים מרכזיים ביישוב. עוד פורסמו מאמרי הערכה על פעולותיו מאת הרב משה אוסטרובסקי (עורך הספר, חתנו), יוחנן זופוביץ, ועוד.

כן נדפס מאמר נרחב פרי עטו של ברודר תחת הכותרת "לקורות הרבנות הירושלמית האשכנזית" המגולל בפרוטרוט, לעיתים בגוף ראשון, את גילגולי רבנות ורבני הקהילה האשכנזית העיר. מאמר זה נחשב ל"אחד המקורות המוסמכים ביותר לתולדות הרבנות האשכנזית בירושלים".^[21]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב משה המאירי (אוסטרובסקי) (עורך), איש ירושלים – ליום הולדת השמנים של איש ירושלים הרה"ג רבי נחמן גדליה ברודר שליט"א, ירושלים תרצ"ז
דוד תדהר (עורך), "נחמן גדליהו ברודר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 178
ד"ר אברהם עובדיה, 'ר' נחמן ברודר', בתוך: כתבים נבחרים, כרך ב, ירושלים תש"ד, עמ' 160–161
'ברודר, נחמן גדליהו', בתוך: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א, ירושלים תשמ"ג, עמ' 365–367

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנחס גריבסקי, "איש ירושלם נחמן גדליהו ברודר" בפרויקט בן-יהודה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ לפי המתואר, נולד בשם גדליהו נחמן ברודר. אולם לאחר שנוכח שקנאי ירושלים משתמשים בראשי התיבות של שמו כדי לקנטרו, החליף את שמו לנחמן גדליהו (שמואל אבידור הכהן, האיש נגד הזרם, ירושלים תשכ"ב, עמ' קלג)
^ "מועד" הוא שם המשפחה של הוריו.
^ על אודותיו ראו: ר' שמואל מועד, בתוך: דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך 14, עמ' 4525
^ רוחמה ברודר, דבר, 9 במרץ 1943; כרטיס קבר: חי רנחמה ברודר » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים, ‏2 בundefined 2017
^ איש התורה והמעשה, ירושלים תש"ו, עמ' כא
^ ראו: פנחס גרייבסקי, בנות ציון וירושלים א-י, יד בן צבי תש"ס, עמ' 166
^ ראו לדוגמה מכתבו של הרב שבתי שמואלי אל הרב שמעון שקופ, י"ח אייר תרצ"א, בתוך: יצחק גולדברג, הרב שבתי שמואלי, ירושלים תשס"ח, עמ' 137
^ מנחם פרוש, בתוך החומות, ירושלים תש"ח, עמ' 19
^ חיים המבורגר, שלושה עולמות, כרך ב, ירושלים תש"ח, עמ' קעג
^ מוסף שבת קודש של יתד נאמן, תשא תשס"א, עמ' 29
^ הרב יוסף בוקסבוים, 'הגאון רבי מאיר אטלס זצ"ל', בתוך: מוריה קא-קב [ט, ה-ו], אדר תש"מ, עמ' מה-מו
^ ראו, לדוגמה, מכתבי ההזמנה אל הראי"ה קוק מאת הרבנים וראשי המוסדות בירושלים, מיום י"ט אלול תרע"ח (1918), י"א תשרי תרע"ט, ב' כסלו תרע"ט, כ"ב כסלו תרע"ט, ג' אדר ב' תרע"ט (1919), כ"א אדר ב תרע"ט, ב' ניסן תרע"ט, כ"ג תמוז תרע"ט (נדפס בתוך: יהושע מאיר רייכמן, ספר יהושע, ירושלים תש"ג, עמ' קכט-קלט, ובעוד מקורות רבים). וכן מכתב ראשי הקהילות בירושלים מיום י' כסלו תר"פ (ספר האחוה, ירושלים תש"ז, עמ' 302–303; ועוד הרבה). וכן מכתבו האישי אל הראי"ה מיום א' בטבת תרע"ח (אגרות הראיה, כרך ג, עמ' שג-שה), עדותו של הראי"ה ביחס לברודר (שם, עמ' רמד), ו"קבלת התורה שנית" – טיוטת נאומו של ברודר בעת ההכתרה (באתר בידסיפירט). הראי"ה אף כתב הסכמה לשני ספריו של ברודר, "גן ירושלים" ו"רוח הגן", ראו בפתח הספרים וכן הסכמות הראי"ה, ירושלים תשע"ז, עמ' נז, ריז
^ ראו לדוגמה, מנחם פרוש, בתוך החומות, ירושלים תש"ח, עמ' 330
^ תורת ארץ ישראל [ז, א-ג], טבת תרצ"ו, עמ' כ-יט
^ פנחס גרייבסקי, ספר הישוב, ירושלים תרצ"ט, עמ' 46
^ בית כנסת גן ירושלים, באתר "נחלאות" (ג"ן הוא ראשי תיבות של שמו)
^ אוצר החסד קרן שמואל, ירושלים ת"ש, עמ' 37–39, 47–50, 108
^ ראו מכתבו של אלברט לוקס אצל ברודר, מיום 3 במרץ 1915, בתוך: משולם רוזנבלט, דברי ימי ישראל החדש, ירושלים תרפ"ט, עמ' יז-יח
^ הרב נ"ג ברודר ז"ל, הצופה, 14 באוגוסט 1940
^ כרטיס קבר: נחמן גדליהו ברודר » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים, ‏2 בundefined 2017
^ ראו: מנחם פרידמן, 'על מבנה הנהגת הציבור והרבנות ביישוב הישן האשכנזי', בתוך: פרקים בתולדות היישוב היהודי בירושלים, ירושלים תשל"ג, עמ' 286

[1] לפי המתואר, נולד בשם גדליהו נחמן ברודר. אולם לאחר שנוכח שקנאי ירושלים משתמשים בראשי התיבות של שמו כדי לקנטרו, החליף את שמו לנחמן גדליהו (שמואל אבידור הכהן, האיש נגד הזרם, ירושלים תשכ"ב, עמ' קלג)

[2] "מועד" הוא שם המשפחה של הוריו.

[3] על אודותיו ראו: ר' שמואל מועד, בתוך: דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך 14, עמ' 4525

[4] רוחמה ברודר, דבר, 9 במרץ 1943; כרטיס קבר: חי רנחמה ברודר » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים, ‏2 בundefined 2017

[5] איש התורה והמעשה, ירושלים תש"ו, עמ' כא

[6] ראו: פנחס גרייבסקי, בנות ציון וירושלים א-י, יד בן צבי תש"ס, עמ' 166

[7] ראו לדוגמה מכתבו של הרב שבתי שמואלי אל הרב שמעון שקופ, י"ח אייר תרצ"א, בתוך: יצחק גולדברג, הרב שבתי שמואלי, ירושלים תשס"ח, עמ' 137

[8] מנחם פרוש, בתוך החומות, ירושלים תש"ח, עמ' 19

[9] חיים המבורגר, שלושה עולמות, כרך ב, ירושלים תש"ח, עמ' קעג

[10] מוסף שבת קודש של יתד נאמן, תשא תשס"א, עמ' 29

[11] הרב יוסף בוקסבוים, 'הגאון רבי מאיר אטלס זצ"ל', בתוך: מוריה קא-קב [ט, ה-ו], אדר תש"מ, עמ' מה-מו

[12] ראו, לדוגמה, מכתבי ההזמנה אל הראי"ה קוק מאת הרבנים וראשי המוסדות בירושלים, מיום י"ט אלול תרע"ח (1918), י"א תשרי תרע"ט, ב' כסלו תרע"ט, כ"ב כסלו תרע"ט, ג' אדר ב' תרע"ט (1919), כ"א אדר ב תרע"ט, ב' ניסן תרע"ט, כ"ג תמוז תרע"ט (נדפס בתוך: יהושע מאיר רייכמן, ספר יהושע, ירושלים תש"ג, עמ' קכט-קלט, ובעוד מקורות רבים). וכן מכתב ראשי הקהילות בירושלים מיום י' כסלו תר"פ (ספר האחוה, ירושלים תש"ז, עמ' 302–303; ועוד הרבה). וכן מכתבו האישי אל הראי"ה מיום א' בטבת תרע"ח (אגרות הראיה, כרך ג, עמ' שג-שה), עדותו של הראי"ה ביחס לברודר (שם, עמ' רמד), ו"קבלת התורה שנית" – טיוטת נאומו של ברודר בעת ההכתרה (באתר בידסיפירט). הראי"ה אף כתב הסכמה לשני ספריו של ברודר, "גן ירושלים" ו"רוח הגן", ראו בפתח הספרים וכן הסכמות הראי"ה, ירושלים תשע"ז, עמ' נז, ריז

[13] ראו לדוגמה, מנחם פרוש, בתוך החומות, ירושלים תש"ח, עמ' 330

[14] תורת ארץ ישראל [ז, א-ג], טבת תרצ"ו, עמ' כ-יט

[15] פנחס גרייבסקי, ספר הישוב, ירושלים תרצ"ט, עמ' 46

[16] בית כנסת גן ירושלים, באתר "נחלאות" (ג"ן הוא ראשי תיבות של שמו)

[17] אוצר החסד קרן שמואל, ירושלים ת"ש, עמ' 37–39, 47–50, 108

[18] ראו מכתבו של אלברט לוקס אצל ברודר, מיום 3 במרץ 1915, בתוך: משולם רוזנבלט, דברי ימי ישראל החדש, ירושלים תרפ"ט, עמ' יז-יח

[19] הרב נ"ג ברודר ז"ל, הצופה, 14 באוגוסט 1940

[20] כרטיס קבר: נחמן גדליהו ברודר » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים, ‏2 בundefined 2017

[21] ראו: מנחם פרידמן, 'על מבנה הנהגת הציבור והרבנות ביישוב הישן האשכנזי', בתוך: פרקים בתולדות היישוב היהודי בירושלים, ירושלים תשל"ג, עמ' 286

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]