נחצ'יבאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
נחצ'יבאן (רפובליקה אוטונומית)
Naxçıvan Muxtar Respublikası
Emblem of Azerbaijan.svg
סמל נחצ'יבאן
Flag of Azerbaijan.svg
דגל נחצ'יבאן
Nakhichevan05.jpg
מדינה אזרבייג'ןאזרבייג'ן  אזרבייג'ן
מושל Vasif Talibov
נפות ברפובליקה האוטונומית 8
בירת הרפובליקה האוטונומית נחצ'יבאן
תאריך ייסוד 17 בנובמבר 1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 2,124 קמ"ר
גובה 880 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ ברפובליקה האוטונומית 439,800 (נכון ל־2015)
 ‑ צפיפות 67.8 נפש לקמ"ר (2007)
קואורדינטות 39°20′00″N 45°30′00″E / 39.333333333333°N 45.5°E / 39.333333333333; 45.5 
אזור זמן UTC +4
http://www.nakhchivan.az
Nakhchivan Autonomous Republic in Azerbaijan (semi-secession).svg
Nakhichevan-subdivisions.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הדגל הלא רשמי של נחצ'יבאן, אשר היה בשימוש בין 1991-1993

הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאןאזרית: Naxçıvan Muxtar Respublikası) או בקיצור נחצ'יבאן, היא רפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן המופרדת ממנה על ידי ארמניה. מבחינה גאופוליטית הרפובליקה היא מובלעת ללא מוצא לים הגובלת בארמניה במזרח ובצפון (221 ק"מ של גבול), באיראן בדרום (179 ק"מ), ובטורקיה בצפון-מערב (15 ק"מ). הרפובליקה משתרעת על כ-5,500 קמ"ר ובירתה נחצ'יבאן, מקום משכנה של אוניברסיטת נחצ'יבאן.

משנת 1995 מכהן ואסיף טאליבוב כיושב ראש הפרלמנט של נחצ'יבאן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת הארמנית נוסדה נחצ'יבאן על ידי נח[1]. הממצאים הארכאולוגיים המוקדמים ביותר שנמצאו באזור תוארכו לתקופת האבן החדשה. מאוחר יותר הפכה נחצ'יבאן לחלק מממלכת מני (ממלכת מיני), אוררטו ומדי, ובשנת 521 לפנה"ס הפכה לחלק מאחשדרפנות ארמניה תחת הממלכה האחמנית. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול, בשנת 323 לפנה"ס, ניסו מספר מפקדים מקדוניים (גנרלים של אלכסנדר הגדול) להשתלט על האזור ללא הצלחה. בשנת 189 לפנה"ס הפכה נחצ'יבאן לחלק מממלכת ארמניה.

במאה ה-18 הוקמה בשטח נחצ'יבאן חאנות פאודלית פרסית, חאנות נחצ'יבאן ונוהלה על ידי שליטים אזריים מקומיים. החאנות התפוגגה בשנת 1828, הטריטוריות שלה אוחדו עם הטריטוריות של חאנות ירוואן, שבשנת 1840 נקראה פלך ירוואן והשתייכה למלכות המשנה של הקווקז (האימפריה הרוסית). נחצ'יבאן הפכה לאוייזד נחצ'יבאן תת-מחוז של פלך ירוואן (גוברניית ירוואן).

לאחר תקופת עצמאות קצרה כחלק מהרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן נכבשה נחצ'יבאן, ביולי 1920, על ידי הצבא האדום ובשנת 1922 הפכה לחלק מהרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז. ב-9 בפברואר 1924 הוקמה הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של נחצ'יבאן או בקיצור "נחצ'יבאן אסס"ר" כחלק מאזרבייג'ן הסובייטית.

עם התפוררות ברית המועצות, הכריזה נחצ'יבאן על עצמאותה ב-17 בנובמבר 1990, במחאה על דיכוי התנועה הלאומית של אזרבייג'ן. כעשרה חודשים לפני שאזרבייג'ן עצמה הכריזה על עצמאותה מברית המועצות. עם הכרזת אזרבייג'ן על עצמאותה הפכה נחצ'יבאן לרפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן.

מעבר הגישה היבשתי היחיד למובלעת האזרית נחצ'יבאן הוא דרך שטחה של הרפובליקה האיסלאמית של איראן.[2]

בשנת 2012 המקום הוכה רעידת אדמה שגרמה למוות של מאות ואף אלפי אנשים.

מחוזות מנהליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר במפה שם מחוז בירת המחוז סוג שטח (קמ"ר) אוכלוסייה
1 באבק באבק מחוז 1,170 66,000
2 ג'ולפא ג'ולפא מחוז 1,000 38,300
3 קאנגארלי גיבראק מחוז 682 25,500
4 נחצ'יבאן עירייה, עיר 130 70,000
5 אורדובאד אורדובאד מחוז 970 42,700
6 סאדאראק היידראבאד מחוז 150 12,900
7 שאקבוז שאחבוז מחוז 920 21,500
8 שארור שארור מחוז 478 96,000
בסך הכל 5,500 372,900

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחצ'יבאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Coene, Frederik (2009). The Caucasus: an introduction. Routedge. p. 35. ISBN 978-0-415-48660-6.
  2. ^ ארתור לנק, הארץ - דעות, אזרבייג'אן כמודל