נח גד וינטרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נח גד וינטרוב
נח גד וינטרוב.png
לידה 2 באוקטובר 1888
ד' בתשרי ה'תרמ"ט
פטירה 4 באוקטובר 1954 (בגיל 66)
ז' בתשרי ה'תשט"ו
מקום קבורה בית הקברות זיכרון מאיר בני ברק
מדינה פולין - ישראל
מקום פעילות ראדומסק, פולין - ירושלים, ישראל
תחומי עיסוק רב, מחבר ספרים תורניים, משורר
רבותיו הרב ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר, רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב, רבי יוסף חיים זוננפלד
משמאל הרב נח גד וינטרוב ולצדו הרב מאיר מאמשינוב
קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר וינטרוב

הרב נח גד וינטרוביידיש נכתב גם ויינטראוב; ד' בתשרי תרמ"ט, 2 באוקטובר 1888ז' בתשרי תשט"ו, 4 באוקטובר 1954) היה מחברם של עשרות ספרים ובהם חידושיו ודברי תורה ממאות אדמו"רים ורבנים. כתב גם שירים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם נח בפלאוונו שבפולין לרב יעקב דוד וינטרוב (רבינרזון לשעבר) ולפרימט למשפחת קמינסקי.

בשנת תרס"ו (1905) התחתן עם יוכבד לבית טייטלבוים (ממשפחת ה'ישמח משה'). אחרי נישואיו התגורר בראדומסק סמוך לבית הוריו. עסק בהוצאת ספרים, ואחר כך פתח בית מסחר לספרי קודש[1].

בעקבות אביו, היה חסיד של רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר, לאחר פטירתו של רבי אהרן צבי לנדא מביאלא, ואחריו אצל אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב.

בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל בהוראת אביו שציווה עליו לדאוג לעליית כל בני המשפחה אחריו. באונייה שבה הפליג לאלכסנדריה היה גם רבי אברהם מרדכי אלתר מגור. מאלכסנדריה נסעו ברכבת והגיעו לירושלים בי"ז בשבט תרפ"ד, 23 ינואר 1924. בירושלים החליף את בגדיו כמנהג אנשי המקום והחל לכנות עצמו בכתביו "הירושלמי". היה מקורב לרבים מרבני ירושלים, בהם האחים האדמו"רים רבי אברהם דוב ורבי דוד מרחמסטריבקא, רבי ישראל יצחק רייזמן, המגיד רבי בן ציון ידלר, רבי אברהם אלימלך שפירא מגרודז'יסק, רבי ישראל ניסן קופרשטוק ממאקווא, רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר, רבי מרדכי חיים סלאנים, וכן לרבי יוסף חיים זוננפלד ולמקובל רבי חיים שאול דוויק הכהן[2]. מכל אלה רשם חידושים רבים שפרסם בכתביו.

חיבר עשרות שירים על שבת ומועדים וכן קינה על מאורעות תרפ"ט[3], שפרסם בספריו.

בשנת תרפ"ו (1926) היה ממקימי חברת "זיכרון דוד" שעסקה בהקמת היישוב מגדל עדר בגוש עציון[4].

בשנים תרצ"ג-תרצ"ד שבהן התגורר בארץ ישראל רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב, ליווה אותו וכתב מפיו את דברי תורתו, שלאחר מכן יצאו לאור בספר 'אמרות טהורות'[5].

התאמץ להעלות את בני משפחתו לארץ ישראל[6]. בשנת תרצ"ה, בעת ביקורו השני בארץ של רבו, האדמו"ר מסטריקוב, ניסה להניא אותו מלחזור לפולין[7].

בשנה האחרונה לחייו עבר לגור בבני ברק. נפטר בז' בתשרי תשט"ו, 4 באוקטובר 1954, ונקבר בבית הקברות זיכרון מאיר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו הרב יעקב דוד רדומסק'ר חיבר גם הוא ספרים. אחיו הרב אהרון הוא מחבר הספר דביר אהרן. אחיו הרב מרדכי היה רב בפילדלפיה[2]. שני אחים ושלוש אחיות נוספים נרצחו בשואה.

מאשתו הראשונה נולדה לרב וינטרוב בת. בשנת ת"ש (1939) נפטרה אשתו. בעצת רבי שלמה גולדמן מזוועהיל הוסיף לעצמו את השם 'גד' למזל טוב למצוא לו זיווג שני[8]. ואכן התחתן בשנית עם מלכה למשפחת ברזסקי[9]. מאשתו זו נולד הרב יעקב דוד וינטרוב ראש ארגון בני דוד שעסק בפעולות של הפצת תורה בתל אביב והסביבה[10].

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ניכר מתורתו הוא ליקוט של אלפי אמרות, עובדות, הנהגות והדרכות של רבנים ואדמו"רים מדורות עברו, בתחומים מגוונים. הוא מרבה להשתמש בגימטריאות, ראשי תיבות ובחלומות שבהם חידש חידושי תורה.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 18 קונטרסים על שבתות ומועדים:
  • על שבת: פני שבת, עין שבת, טל שבת
  • על ראש השנה: עוז מלך
  • על סוכות: טעם וריח
  • על חנוכה: בני בינה, תשועה גדולה, נס לשושנים, נס ופלא
  • על פורים: משלוח מנות, עטרות אדר, חצרות אדר
  • על פסח: עזרת אבותינו, אור פסח, ראש חדשים
  • על ל"ג בעומר: בני עליה
  • על אלול: חיים ארוכים, השתפכות הנפש
  • ספרי החן בשנים תש"ב-תשי"ג הוציא סדרה של כ-44 קונטרסים, שהאות הראשונה בשמם על סדר ה'אלף בית' והמילה השנייה היא "חן", על שמו. בקונטרסים דברי תורה וחסידות ששמע מפי רבותיו בפולין ובארץ ישראל משולבים בחידושיו.
  • נחליאל על דיני ומנהגי שבועות
  • דביר הגן על סדר פרשיות התורה. את הספר הוציא בשנתו האחרונה והדפיס עד פרשת וארא.
  • טוב עין - על פרקי דרבי אליעזר
  • ספריו על חמש מגילות:
  • רזי לי - על שיר השירים
  • שער בועז - על מגילת רות
  • אלישיב - על מגילת איכה
  • אש המזבח - על מגילת קהלת
  • עורה כבודי - על מגילת אסתר

מהדורות מעובדות של כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בישישים חכמה - מעובד מתוך ספרי החן, אמרות, הנהגות וסיפורים ממאות אדמו"רים ותלמידי הבעש"ט
  • אוצרות החן - מעובד גם הוא מתוך ספרי החן, סיפורים מגדולי החסידות על פרשיות התורה. בהוצאת מכון באהלי צדיקים

ספרים שהוציא לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי אביו:

  • אבני המקום
  • בנין הדביר
  • מכלל מציון
  • מימי הירדן
  • נאוה תהילה -על הגדה של פסח
  • מטע אהלים עם פרי מטעו, כאשר הוא משלב בהם את דברי תורתו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבתי וינטרוב, ממנחילי מורשת - במלאת 60 שנה לפטירת הגה"צ רבי נח גד וינטרוב זצ"ל, המודיע - תוספת לגליון, ט' תשרי תשע"ה, עמ' כח-ל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נח גד וינטרוב, מבוא - בישישים חכמה, ירושלים: משה צבי וינטרוב, תשנ"ד
  2. ^ 1 2 יעקב דוד וינטרוב, הקדמה - אמרי דוד, בני ברק: יעקב דוד וינטרוב (הנכד), תשס"ד
  3. ^ עידן יוסף, נחשפה הקינה היחידה שנכתבה על מאורעות תרפ"ט, News1, ‏06/09/2019
  4. ^ זאב בלוי, החסיד הנודע שיזם את הקמת הישוב החרדי הראשון באזור גוש עציון, JDN, ‏23.01.2019
  5. ^ זאב בלוי, המסע ההיסטורי של הרש"ש מאמשינוב לארץ ישראל • הגנזך נחשף – לרגל יום ההילולא, JDN, ‏20.08.2019
  6. ^ כך פעל הרנ"ג ויינטראוב להצלת יהודים ערב השואה, מאתר JDN
  7. ^ נח גד וינטרוב, שמועות חן, תש"ט, ספרי החן, עמ' ט"ז
  8. ^ אהרן וינטרוב, דביר אהרן, בני ברק: יעקב דוד וינטרוב, שניה, תש"ס, פרק הקדמה
  9. ^ מרדכי ברנשטיין, למשפחותם - משפחת ויינטרוב, המבשר - קהילות
  10. ^ שלמה זינגר, וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים • מסכת חייו המופלאה של הגה"ח רבי יעקב דוד ויינטראוב זצ"ל, JDN, ‏25.11.2015