נח גד וינטרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מצבת קברו של וינטרוב בבני ברק

הרב נח גד וינטרוביידיש נכתב גם ויינטראוב) (ד' בתשרי תרמ"ט, 2 באוקטובר 1888 - ז' תשרי תשט"ו 4 באוקטובר 1954) הוא מחברם של עשרות ספרים ובהם חידושיו ודברי תורה ממאות אדמו"רים ורבנים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בראדומסק שבפולין ליעקב דוד וינטרוב, רבינרזון לשעבר. בימי בחרותו החל לכתוב את ספריו.

בשנת תרפ"ד, עלה לארץ ישראל בהוראת אביו שציווה עליו לדאוג לעליית כל בני המשפחה לארץ ישראל. הגיע לארץ ישראל ביום י"ז בשבט תרפ"ד 23 ינואר 1924. התיישב בירושלים וכינה את עצמו בכתביו "נח גד וינטרוב הירושלמי".

בשנת תרפ"ו היה ממקימי חברת "זיכרון דוד" שעסקה בהקמת היישוב מגדל עדר בגוש עציון. חיבר עשרות שירים על שבת ומועדים וכן קינות על מאורעות תרפ"ט. את שיריו פרסם בספריו. רבותיו היו הרב ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר, רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב, רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי חיים שאול דוויק הכהן.

ספריו וכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשנה לאחר עלייתו לארץ הקודש בשנת תרפ"ה 1925, החל להדפיס בירושלים את כתביו וכן מאביו. הספרים שהוציא בתקופה הראשונה בישראל היו 'מימי הירדן', 'אבני המקום', 'מכלל מציון', הגדה של פסח 'נאוה תהילה', 'מטע אהלים עם פרי מטעו', כאשר הוא משלב בהם את דברי תורתו. בשנת תש"ב 1942 החל להוציא סדרת קונטרסים הנושאים את שמו לפי סדר ה'אלף בית', 'ספרי החן', שמאגדים דברי תורה וחסידות ששמע מפי רבותיו בפולין ובארץ ישראל משולבים ברעיונותיו וחידושיו. עד לשנת תשי"ג הוציא ארבעים וארבעה קונטרסים. במהלך אותן שנים הוציא גם 18 ספרים על חגי ומועדי ישראל. ספריו על המגילות: 'רזי לי' על שיר השירים; 'שער בועז' על מגילת רות; 'אלישיב' על מגילת איכה; 'אש המזבח' על מגילת קהלת; 'עורה כבודי' על מגילת אסתר. בשנת תשי״ג 1953 החל הרב וינטרוב בסדרת ספרים חדשה על סדר פרשיות התורה, בשם ״דביר הגן״ והדפיס עד פרשת וארא. בשנת 2015 יצא ספרו אוצרות החן על פרשיות התורה על ידי מכון באהלי צדיקים בראשות נכדו שבתי וינטרוב.

נפטר בז' תשרי תשט"ו, 4 באוקטובר 1954. נקבר בבית הקברות זיכרון מאיר בבני ברק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]