נטוורק רייל
 | |
.jpg) רכבות תפעול מדגם 97 של נטוורק רייל בצבעי החברה | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית |
| תקופת הפעילות | אוקטובר 2002 – 2024 (כ־21 שנים) |
| חברות בנות | נטוורק רייל תשתיות בע"מ |
| מיקום המטה | רחוב אוורשוט 1, לונדון |
| משרד ראשי | מילטון קינס |
| בעלות | ממשלת בריטניה |
| ענפי תעשייה | תשתיות תחבורה |
| מוצרים עיקריים |
תחבורה ציבורית  |
| הכנסות | 6.6 מיליארד ליש"ט (2019) |
| יו"ר |
Peter Hendy, Baron Hendy of Richmond Hill |
| מנכ"ל | אנדרו היינס |
| עובדים | 42,099 (2020)[1] |
|
www | |
  | |
נטוורק רייל היא חברה ממשלתית וזרוע של משרד התחבורה של הממלכה המאוחדת האחראית לתפעול, הפעלה וניהול הרוב הגדול של התחבורה המסילתית בבריטניה.
החברה אחראית לתשתיות מערכת הרכבות ובבעלותה כלל התשתיות ותחנות הרכבת בבריטניה, היא אינה אחראית לשינוע נוסעים ומטען ומלבד 20 תחנות רכבת מרכזיות, גם אינה מפעילה בפועל את תחנות הרכבת עצמן. האחריות לניהול רוב התחנות, קווי הנוסעים וקווי המטען נתונים בידי מפעילות פרטיות הנקראות חברות הפעלת רכבות (בר"ת TOC) אשר מנהלות קווי נוסעים ומטען ומחזיקות ציי רכבות וקרונות למטרה זו.
סך הכל אמונה החברה על ניהול ותחזוקה של למעלה ל-32,000 ק"מ של מסילות ברזל באנגליה, סקוטלנד וויילס, כ-30,000 גשרים ומנהרות, בנוסף לניהול 20 תחנות הרכבת המרכזיות והעמוסות בבריטניה.[2]
בשנת 2024 תוחלף על ידי רכבות הממלכה המאוחדת.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יסודות נטוורק רייל נמצאים במאמץ לאחד את המספר הרב של חברות רכבת פרטיות שהפתחתו והתנהלו בנפרד במהלך המאה ה-19. בשנת 1921 לאחר הניסיון של ממשלת בריטניה בניהול תחבורת הרכבות במהלך מלחמת העולם הראשונה, נחקק "חוק הרכבות" (או חוק הקיבוץ), אשר איחד את כ-120 חברות הרכבת הפרטיות לכדי ארבע חברות בלבד. ארבעת החברות שנודעו בתור "ארבעת הגדולות" היו: מסילת הרכבת המערבית הגדולה (GWR), מסילת הרכבת לולנד, מידלנד וסקוטיש (LMS), מסילת הרכבת לונדון וצפון מזרח (LNER), ומסילת הרכבת הדרומית (SR). כל אחת מהחברות ירשה את המסילות, התחנות והתשתיות של החברות שהתמזגו לתוכה וכל אחת ניהלה אזור גאוגרפי נפרד.
לאחר מלחמת העולם השנייה עם עליית ממשלת הלייבור לשלטון, הולאמו חברות הרכבת בבריטניה לכדי החברה הממשלתית בריטיש רייל (British Rail) בחוק התחבורה של 1947. לצד בריטיש רייל הוקמה חברת ריילטרק (Railtrack) אשר קיבלה את האחריות לתחזוקה וניהול תשתיות הרכבת. במשך כחמישים שנים, חברת בריטיש רייל הממשלתית ניהלה את כלל קווי ברכבת והתחנות כאשר חברת ריילטרק תחזקה את כלל התשתיות. בשנת 1994 הופרטה חזרה מערכת הרכבות בבריטניה והאחריות על ניהול קווי הרכבת הועברה לחברות ניהול רכבת פרטיות על בסיס מכרזים קצובים בזמן, בעוד חברת ריילטרק המשיכה לשמש חברה פרטית לתחזוקת תשתיות הרכבת וניהול פיתוח והרחבות על בסיס צרכים לאומיים. תהליך הפרטת בריטיש רייל הושלם ב-1997 וב-2002 נסגרה גם חברת ריילטרק, בין היתר משום בעיות תקציב שהובילו לבעיות תחזוקה לאורך תשתית המסילות ותאונת הרכבת בהטפילד שגרמה למותם של ארבעה נוסעים באוקטובר 2000 וגררה עניין תקשורתי סביב הכשלים של ריילטרק.
באוקטובר 2002 הוקמה חברת נטוורק רייל בתור חברה ממשלתית אשר לקחה את רוב תחומי האחריות של ריילטרק, זו נרכשה על ידי נטוורק רייל והפכה לחברת בת שלה בשם "חברת התשתיות נטוורק רייל". נטוורק רייל הוקמה מתוך רצון למנוע כשלים בתשתיות הרכבת ולעקוב מקרוב אחר תקינותם, בנוסף היא משמשת גוף לתכנון וביצוע פרויקטים לאומיים בתשתיות בהתאם לתכנון לאומי אסטרטגי.
תחנות רכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
נטוורק רייל מחזיקה בבעלותה את כלל תחנות הרכבת בבריטניה, אך אינה מנהלת אותן בפועל, האחריות לניהול רוב התחנות נופלת על החברות הפרטיות המנהלות את קווי הרכבת האזורים השונים. יוצאים מכלל זה הן 20 תחנות רכבת ברחבי בריטניה המופעלות באופן ישיר על ידי נטוורק רייל, עשר מהן במרכז לונדון ועשר נוספות פזורות בערים מרכזיות במדינה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נטוורק רייל (באנגלית בריטית)
נטוורק רייל, ברשת החברתית פייסבוק
נטוורק רייל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נטוורק רייל, ברשת החברתית אינסטגרם
נטוורק רייל, ברשת החברתית LinkedIn
נטוורק רייל, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דו"ח תפעול שנתי (2020), מתוך אתר נטוורק רייל.
- ^ מתוך עמוד אודות, אתר נטוורק רייל.