נטי סטיבנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נטי סטיבנס
Nettie Stevens
1861 –‏ 1912
Nettie Stevens.jpg
תרומות עיקריות
גילתה את הבסיס הכרומוזומלי לקביעת המין
נתונים נוספים
ענף מדעי גנטיקה, ביולוגיה, זואולוגיה
נולדה 7 ביולי 1861
נפטרה 4 במאי 1912 (בגיל 50)
ארצות מגורים ארצות הברית

נטי מריה סטיבנסאנגלית: Nettie Maria Stevens;‏ 7 ביולי 18614 במאי 1912) הייתה מדענית אמריקאית, מחלוצות מדע הגנטיקה. בשנת 1905, היא ואדמונד ביצ'ר וילסון היו החוקרים הראשונים שגילו ותיארו את הבסיס הכרומוזומלי לקביעת מין.[1][2][3]

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבנס נולדה בקבנדיש, ורמונט, לג'וליה (אדמס) ואפרים סטיבנס. לאחר מות אמה, אביה נישא בשנית, והמשפחה עברה לגור בווסטפורד, מסצ'וסטס. היא סיימה את לימודיה באקדמיית ווסטפורד בשנת 1880.

סטיבנס לימדה בבית ספר תיכון והייתה ספרנית. בין הקורסים שלימדה היו פיזיולוגיה, זואולוגיה, מתמטיקה, לטינית, ואנגלית.[4]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטי סטיבנס במעבדה בתחנה הזואולוגית בנייפלס, 1909

לאחר כשנה וחצי של הוראה, המשיכה סטיבנס את לימודיה, וסיימה תואר ראשון ושני בסטנפורד, ודוקטורט בפיזיולוגיה במכללת ברין מאר, שם עבודתה הושפעה מראש המחלקה לביולוגיה לשעבר, אדמונד ביצ'ר וילסון, ועל ידי יורשו, תומאס הנט מורגן.

היא החלה בתקופה זו את עבודתה בחקר קביעת המין, ואף זכתה במלגות להצטיינות של נשים בתחום המדע.[5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיקרוסקופ של נטי סטיבנס, בברין מאר.

סטיבנס הייתה אחת הנשים האמריקאיות הראשונות שזכתה בהכרה על תרומתה למדע. את המחקר שלה עשתה בברין מאר קולג'. היא גילתה שבמינים מסוימים הכרומוזומים שונים בין המינים באמצעות תצפיות על כרומוזומים של חרקים. התגלית שלה הייתה הפעם הראשונה בה נצפו הבדלים בכרומוזומים שמשפיעים על תכונות פיזיות (כלומר, אם הוולד זכר או נקבה). המחקר כלל תצפיות על מגוון של חרקים. היא זיהתה את הכרומוזום Y בזחלי חיפושית טנבריו, והסיקה שהבסיס הכרומוזומלי לקביעת מין תלוי בנוכחות או היעדרות כרומוזום Y. עבודה זו נעשתה בשנת 1905; סטיבנס התחילה את המחקר שלה רק בשנות השלושים לחייה, והשלימה את הדוקטורט שלה ב-1903. היא הרחיבה בהצלחה את תחומי הגנטיקה, ציטולוגיה ואמבריולוגיה.[1]

אך למרות הצלחותיה, סטיבנס לא קיבלה משרה סדירה באוניברסיטה. עם זאת, היא הייתה מבוקשת כחוקרת בתחנות ומעבדות ימיות. 38 הפרסומים, מספר שיא, כללו מספר תרומות משמעותיות אשר קידמו את ההבנה של תורשה כרומוזומלית. המחקר של סטיבנס סיפק ראיות קריטיות לתאוריות התורשה המנדלית והכרומוזומלית.[1]

סטיבנס עבדה קשה להתקבל כחוקרת מן המניין בברין מאר. אך לפני שיכלה לקבל את הפרופסורה שסופסוף הוצעה לה, היא מתה ב-4 במאי 1912, מסרטן השד בבית החולים ג'ונס הופקינס.[6]

סטיבנס הייתה הראשונה לגלות ששני הכרומוזומים הגדולים (שלימים נקראו X, השיום לא היה שלה) נמצאים אצל אורגניזמים ממין נקבה, בעוד לזכרים כרומוזום X אחד ו-Y אחד. החוקר אדמונד וילסון גם גילה קצת יותר מאוחר באותה השנה, שקביעת מין היא כרומוזומלית, אך הוא לא גילה ספציפית את ההבדלים הכרומוזומליים בין אורגניזם הזכר ואורגניזם הנקבה, מכיוון שתצפיותיו היו על זכרים בלבד. 

למרות שסטיבנס פרסמה את מחקריה קודם, ומסקנותיה רחבים ומבוססים יותר - ויתרה מכן, כנראה שווילסון קרא את פרסומיה לפני שפרסם את מחקריו שלו - היא מקבלת קרדיט על התגלית הגדולה הזו לעתים רחוקות בלבד. הממסד המדעי בחר לתת את הקרדיט לווילסון. אך למעשה, גם וילסון עצמו לא קיבל את כל הקרדיט, מכיוון שבאותה תקופה עוד לא היה מקובל לחלוטין שגנטיקה היא המשפיעה על תופעות פיזיולוגיות יותר מאשר גורמים סביבתיים, והממצאים של שניהם התקבלו בתחילה בחשדנות. תומאס האנט מורגן זכה בפרס נובל ב-1933 - כמעט שלושים שנים מאוחר יותר - עבור עבודתו בתחום תורשה כרומוזומלית, שנשענה באופן משמעותי על מחקריה של סטיבנס וכן עבודתו של וילסון.[7]

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 50, ורק 9 שנים לאחר השלמת הדוקטורט שלה, סטיבנס נפטרה מסרטן השד ב-4 במאי 1912, בבולטימור, מרילנד. הקריירה שלה הייתה קצרה יחסית, אבל היא הספיקה יותר מאשר חוקרים שעבדו יותר שנים ממנה, והיא פרסמה כ-40 מאמרים.[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נטי סטיבנס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Brush, Stephen G. (יוני 1978). "Nettie M. Stevens and the Discovery of Sex Determination by Chromosomes". Isis 69 (2): 162–172. 
  2. ^ "Nettie Maria Stevens – DNA from the Beginning". www.dnaftb.org. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2016. 
  3. ^ John L. Heilbron (ed.
  4. ^ Hagen, Joel. Nettie Stevens and the Problem of Sex Determination. Minneapolis: University of Minnesota Press. עמ' 37–47. 
  5. ^ "Nettie Maria Stevens (1861–1912)". The Marine Biological Laboratory. בדיקה אחרונה ב-18 באוגוסט 2013. 
  6. ^ Gilgenkrantz, Simone (15 באוקטובר 2008). "Nettie Maria Stevens (1861–1912)" (בצרפתית). Clérey-sur-Brénon, France: Médecine/Sciences. בדיקה אחרונה ב-18 באוגוסט 2013. 
  7. ^ Stephen Brush, The History of Science Society
  8. ^ "Nettie Stevens: A Discoverer of Sex Chromosomes". Nature. ארכיון ארכיון מהמקור מ-March 14, 2016.