נטלי בלבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נטלי בלבן
לידה שנות ה־60 של המאה ה־20
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביופיזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קריל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נטלי קווסטמברט בלבן היא פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית וחוקרת בתחום הפיזיקה הביולוגית - חקר מערכות ביולוגיות בשיטות ובגישות פיזיקליות.

זכתה לפרסום ב-2004 כשפרסמה מחקר בנושא חיידקים מתמידים, בו הראתה כי אחת הדרכים בהן חיידקים שורדים טיפול אנטיביוטי, היא האטת או עצירת החלוקה[1][2].

מחקריה כיום עוסקים, בין השאר, באסטרטגיות השונות שחיידקים מפתחים כדי לשרוד טיפולים אנטיביוטיים. מחקריה נחשבים פורצי דרך בתחום הביופיזיקה והרפואה ותגליותיה נחשבות למהפכנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלבן נולדה בפריז שבצרפת לג'רארד, דוקטור לרדיולוגיה, ולמדלן מומצ'וגלו, דוקטור באימונולוגיה, רוקחת שחקרה את תכונות הסמבוק השחור והמציאה את הסמבוכל וכיום משתתפת במחקר הארכאולוגי של חורבת קייאפה. נטלי היא השנייה משלושה ילדים.

הצטיינה בבית הספר וכבר מגיל צעיר אהבה מתמטיקה ואף בסוף לימודיה התיכוניים הביעה רצון להתעמק בפיזיקה. עם התנסותה בלימודים אקדמאיים הבינה כי תרצה לעסוק במדע במשך כל חייה.

בשנת 1974 עלתה לישראל יחד עם משפחתה, ושירתה בצה"ל. היא למדה פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית והמשיכה לתואר שני ולדוקטורט בפיזיקה במכון ויצמן למדע. החליטה לעבור לתחום הפיזיקה הביולוגית ושימשה כחוקרת פוסט-דוקטורט במכון ויצמן במדע ולאר מכן במעבדתו של פרופסור סטן לייבלר, באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק.

עם חזרתה ארצה בשנת 2004 פתחה קבוצת מחקר במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, אותה היא מנהלת עד היום. היא זכתה פעמיים (ב-2010[3] וב-2015) במענקי המחקר היוקרתיים של הEuropean Research Council (ERC[4]).

בשנת 2014 נבחרה על ידי המגזין ליידי גלובס לאחת מ50 הנשים המשפיעות בישראל[5].

בלבן נשואה לעמיר ומתגוררת במבשרת ציון, לזוג שני ילדים.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלבן מרבה לעסוק בשונויות הקיימות באוכלוסיות אחידות של חיידקים ושל תאים. בין השאר היא חוקרת את ה"חיידקים המתמידים" ונחשבת לאחת המובילות בתחום, במחקר ובפיתוח כלי מחקר.

בין מחקריה:

בשנת 2015 הראתה בלבן, יחד עם הדוקטורנט עפר פרידמן, כי חיידקים יכולים לפתח מנגנון להשהיית החלוקה שלהם, כדי לשרוד טיפול אנטיביוטי[6] ובשנת 2017 הראתה, יחד עם הדוקטורנטית עירית לוין-רייזמן כי מנגנון ההשהיה שהחיידקים מפתחים מאפשר להם בהמשך לפתח ביתר קלות עמידות לאנטיביוטיקה[7], לתגלית זו חשיבות קלינית רבה.

בשנת 2015 פרסמה בלבן, יחד עם הדוקטורנטית סיון מזרחי-פרל, מחקר המציע מתודה מתמטית חדשה הלקוחה מתחום הכאוס. הן מדדו חלוקות של לימפוציטים סרטניים במהלך מספר דורות והראו כי בעזרת ניתוח קורלציות בעץ המשפחתי ניתן לזהות תהליכים הנשלטים על ידי גורמים דטרמינסטיים[8].

בלבן פרסמה מספר שיטות מחקר חדשות שפותחו במעבדתה. ביניהן ScanLag- מעקב אחרי שונות בגידול חיידקים בעזרת סורק משרדי פשוט[9], TDtest- שיטה פשוטה לאפיון חיידקים מתמידים בקליניקה ובמעבדה[10]. וMDK- מדד כמותי להערכת רמת הטולרנטיות של חיידק.

הוקרה מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קרן וולף להצטיינות במחקר מדעי, העניקה לבלבן את פרס קריל ב-2009 על הצטיינותה בביו-פיזיקה[11].
  • ב-2016 הוענק לבלבן הפרס לקידום המדע ע"ש קלצ'קי
  • כתבי העת היוקרתיים "Nature" ו-"Science" פרסמו את מחקריה של פרופ' בלבן.

השקפות עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלבן מאמינה בחינוך למדע כבר מגיל צעיר. כדי לקדם השקפת עולם זו בלבן יזמה והקימה, יחד עם פרופסור ערן שרון, את תוכנית "מורים חוקרים"[12], המשלבת חוקרים באוניברסיטאות כמורים למדעים בבתי ספר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]