נטעלי בראון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נטעלי בראון

נטעלי בראון (נולדה ב-12 ביוני 1978) היא משוררת וקולנוענית ישראלית. מפרסמת שירים וסיפורים קצרים בכתבי עת ספרותיים. היא מרצה לקולנוע ומנהלת אמנותית של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראון היא בוגרת תואר ראשון בתורת הספרות הכללית ובפילוסופיה ותואר שני בקולנוע באוניברסיטת תל אביב ובוגרת כיתת השירה של הליקון.

היא עוסקת בקולנוע עלילתי ותיעודי. שני סרטיה הקצרים, "טבור" (2004) ו"הסעודה האחרונה של נ' בראון" (2005), הוקרנו בפסטיבלים בישראל ובעולם. סרטה התיעודי "מתמורפוזה" (2006), המשלב בין עדויות של נשים שעברו אונס לבין מיתוסים עתיקים שעוסקים בפגיעה מינית, הוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים במסגרת תחרות פרס וולג'ין, בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, בסינמטקים, בערוץ הראשון ובכינוס בינלאומי של האו"ם שהוקדש למעמד האישה. "מתמורפוזה" זכה בפרס על שם עליזה שגריר לסרט התיעודי הטוב ביותר לשנת 2006 ובפרס המדיה הבינלאומי של החברה לחקר טראומה ודיסוציאציה. סרטה הקצר האחרון של בראון, "געוואלד" (2008), הוקרן במסגרת פנורמה היוקרתית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין (2009) ובפסטיבלים רבים נוספים בעולם וזכה במקום הראשון בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה בתל אביב ובתחרות לסרטים קצרים העוסקים בזכויות האדם, מטעם מכון גתה.

הסרט התיעודי "התליין", המספר את סיפורו של האיש שתלה את אדולף אייכמן (שודר ב- yes), זכה במקום הראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה 2010. "התליין" היה אחד משלושת המועמדים הסופיים לפרס לסרט התיעודי הטוב באורך עד שישים דקות בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי באמסטרדם (אידפא) שנחשב לפסטיבל החשוב בעולם לסרטים דוקומנטריים. כמו כן זכה "התליין" בפרס לסרט התעודה הטוב ביותר ובפרס הצילום לשנת 2011 בתחרות פורום היוצרים הדקומנטריים. סרטה העלילתי הקצר "נדר" זכה בפרס הסרט הקצר העצמאי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע בירושלים 2014.

בראון פרסמה ספר שירה אחד. בשנת 2005 זכתה במקום הראשון בתחרות "שירה על הדרך" מטעם עיריית תל אביב-יפו, על השיר "ק'". במסגרת הפרס זכתה במימון הוצאת ספר שיריה הראשון, "להרוג ולנשום" שיצא בשנת 2006, בעריכת נורית זרחי ובהוצאת "אחוזת בית".

נטעלי בראון הייתה בת זוגה של הבמאית אביגיל שפרבר, ולהן בן משותף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]