נטע מורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נטע מורן
נטע מורן בשנת 2009
נטע מורן בשנת 2009
לידה 27 במרץ 1959 (בת 65)
יגור, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1985
פרסים והוקרה פרס פסטיבל פאלמה דה מיורקה - שחקנית ראשית - סרטים קצרים 2015, פרס השחקן סרטי גמר בי"ס לקולנוע מנשר 2014
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נטע מורן (נולדה ב-27 במרץ 1959) היא שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטע מורן נולדה בקיבוץ יגור. בת לדוקטור רמי מורן שהיה במחזור א' של לוחמי השייטת, אחיהם של גדי מורן פרופסור אמריטוס למתמטיקה באוניברסיטת חיפה, סגנו ומי שהחליף את יאיר פלד לאחר הרצחו כמפקד סיירת צנחנים, בלהה נוימן, ושלמה מורן מדען מחשב ישראלי ופרופסור בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. מורן גדלה והתחנכה בקיבוץ געש. אמה דליה (ברקאי) מורן, ניהלה שנים רבות את ארכיון השומר הצעיר בגבעת חביבה והקימה את ארכיונו של חיים הרצוג נשיאה השישי של מדינת ישראל. נטע היא נכדתו של נח ברקאי, מראשוני המחנכים של בית החינוך ע"ש א"ד גורדון ומחנכם המיתולוגי של תלמידי כיתת "ח' נח" עליהם נמנים בין היתר איזי בורוביץ, גבי אלדור, רותי דר ומפורסמים אחרים. אחותה הצעירה היא העיתונאית מירב מורן.

בשנת 1970 בהיותה בת 11, יצאה מורן עם משפחתה לשליחות בת 3 שנים מטעם הסוכנות היהודית ללימה בירת פרו. במקביל לעבודת השליחות הציונית בקהילה, טיילה המשפחה רבות ברחבי המדינה והיבשת. המשפחה חזרה לארץ במסע סביב העולם שהתעתד להמשך מספר חודשים, אך נקטע באבו עם פרוץ מלחמת יום כיפור באוקטובר 1973. מספר שנים לאחר חזרת המשפחה עלו לרגל אל הבית ראשוני ה"מוצ'ילרוס" (המטיילים לדרום אמריקה) לצורך קבלת מידע על מדינת פרו ועל היבשת הדרומית שהייתה אז בחזקת נעלמת לרוב התרמילאים. לאחר סיום לימודי התיכון, שירתה מורן שנה כרכזת קן קיבוצי בעברון והתגייסה בשנת 1979 לנח"ל. מורן קודמה לתפקיד מכ"ית ומ"מית וסיימה כקצינת חינוך בגדוד 50 של חיל הצנחנים, שהיה אז בפיקודו של דורון אלמוג.

בשנת 1985 סיימה את לימודיה בבית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים. הופעתה הראשונה על בימת התיאטרון הייתה בהצגה "מיתה ורודה" זוכת (פרס ראשון בפסטיבל עכו 1985).

בטלוויזיה שיחקה לראשונה בדרמה "האישה שהפסיקה לאכול", בבימויו של רם לוי כשלצידה השחקן דרור קרן. בהמשך שיחקה מורן ברבות מיצירותיו בקולנוע ובטלוויזיה של במאי הקולנוע והטלוויזיה אורי ברבש, והופיעה בתפקידים נשיים ראשיים לצידם של אסי דיין, ארנון צדוק, שמיל בן ארי, ששון גבאי, עמוס לביא ואחרים. בתיאטרון שיחקה בין היתר את בלאנש ב"חשמלית ושמה תשוקה" של טנסי ויליאמס בתיאטרון בית לסין, ובתיאטרון הבימה את אנה (ג'וליה רוברטס בגרסה הקולנועית) ב"קרוב יותר" של המחזאי הבריטי פטריק מרבר, בבימויו של אילן רונן. בהפקה זו השתתפו גם מיקי פלג נתן דטנר ואלון אבוטבול. בשנת 2002 יצאה מורן עם המשפחה לפריז - צרפת, לשליחות מטעם הסוכנות היהודית. עם חזרתה למדה הנחיית קבוצות בסמינר הקיבוצים, הקימה במרכז הבינתחומי הרצליה סדנת תקשורת בשיתוף התיאטרון העירוני בניהולו של גדליה בסר, לימדה משחק מול מצלמה בבי"ס למשחק של תיאטרון חולון[1], יצרה סדנאות להדרכת שחקנים במגמת הקולנוע של בית הספר התיכון בן צבי ובשנת 2012 יזמה הקמת קבוצת תיאטרון בקרן הישג.

במהלך השנים ביימה מורן מספר הצגות ביניהן את "קפיצה לחו"ל"[2], מחזה הביכורים של המחזאי והמתרגם שלומי מושקוביץ, בו הופיעה שחקנית הקולנוע והטלוויזיה יעל אבקסיס, לראשונה על בימת התיאטרון ולצידה השחקנים ירון מוטולה ואלחי לויט. ההצגה רצה עד 2011 בתיאטרון תמונע. מורן גם ביימה את "גן ריקי" של דויד גרוסמן בתיאטרון חולון, והצגות רבות נוספות בבתי ספר ביניהם בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין.

ב-2012 השתתפה בסרט הישראלי זוכה פרס אופיר לשנת 2012 "למלא את החלל", וב-2014 בסרט הקצר "לתמונת אמא"[3], תפקיד עליו זכתה בפרס השחקן לאותה שנה וכן פרס השחקנית לסרטים קצרים בפסטיבל הקולנוע של פאלמה דה מיורקה 2015.

ב 2015 שיחקה תפקיד ראשי (אורה) בסרט "שן כריש" בבימוי של אורן גרנר (זוכה פסטיבל הסטודנטים 2014 - גרינלנד[4]) כשלצידה ליאת תמרי - סרט שפתח את פסטיבל הערבה של סתיו 2015.

נשואה ואם לשלושה ילדים. מתגוררת בתל אביב.

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים שבהם השתתפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות טלוויזיה בהן השתתפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כן או לא
  • משמרת לילה
  • האישה שהפסיקה לאכול 1990
  • סיטון 1995
  • קפה פריז 1996
  • המוסד 1996
  • המכון 2000
  • דום לב 2001
  • כנפיים 2003
  • הילד של דיאנה 2005
  • מגדלים באוויר 2009

הצגות תיאטרון בהן השתתפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגות תיאטרון לילדים בהן השתתפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להחזיר את הגלגל 1993
  • האישה שגרה בתמונה 2008
  • אסונות וניסים 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נטע מורן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]