נטשה ליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נטשה ליון
Natasha Lyonne
נטשה ליון ב-2014
נטשה ליון ב-2014
לידה 4 באפריל 1979 (בת 40)
ניו יורק סיטי, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
שנות הפעילות 1986-הווה
עיסוק שחקנית קולנוע, שחקנית, שחקנית אופי, שחקנית טלוויזיה, מדבבת, מנחה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים ישיבת רמ"ז, בית הספר טיש לאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נטשה ביאנקה ליון בראונשטייןאנגלית: Natasha Bianca Lyonne Braunstein; ‏נולדה ב-4 באפריל 1979) היא שחקנית אמריקאית-יהודיה. ידועה בתפקידיה כג'סיקה בסדרת הסרטים הקומיים "אמריקן פאי", "יחידה במינה" ו"כולם אומרים אני אוהב אותך", ועל גילום האסירה ניקי ניקולס בסדרת הטלוויזיה הדרמטית-קומית "כתום זה השחור החדש" של רשת נטפליקס, תפקיד עליו קיבלה מועמדות לפרס האמי לשנת 2014 על תפקיד משנה בסדרה קומית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליון נולדה בעיר ניו יורק לאהרון ולאיווט בראונשטיין. אמה נולדה בצרפת, ואביה, מתאגרף לשעבר ושדרן רדיו, נולד בארצות הברית. סביה של ליון משני הצדדים היו ניצולי שואה ושרדו את מחנה אושוויץ תוך שאיבדו רבים מבני משפחתם. ליון גדלה בבית יהודי אורתודוקסי.

בהיותה בת 8 עברה עם משפחתה להתגורר בישראל והתגוררה בקיסריה. במשך השהות בישראל הספיקה ליון להשתתף בסרט הילדים הישראלי "אחד באפריל" לצדם של ציפי שביט וספי ריבלין.[1] לאחר שנה וחצי התגרשו הוריה של ליון והיא עברה עם אמה ואחיה חזרה לארצות הברית. בארצות הברית נשלחה לבית הספר היהודי היוקרתי והפרטי "רמז" שם למדה תלמוד וארמית והייתה לתלמידה מצטיינת, עם זאת בגיל 16 סולקה מהלימודים בגין מכירת מריחואנה בשטחי בית הספר.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליון התגלתה על ידי סוכנות "פורד מודלס" בגיל 6 וכילדה שיחקה בטלוויזיה בקביעות בסדרת הילדים האמריקאית "בית השעשועים של פי ווי". בגיל 16, עת נשרה מבית הספר, גילה אותה השחקן והבמאי וודי אלן וליהק אותה לסרטו "כולם אומרים אני אוהב אותך". במשכורת שחסכה מהסרט נרשמה ללימודי קולנוע ופילוסופיה באוניברסיטת ניו יורק אך גם משם פרשה אחרי זמן קצר לטובת קריירה קולנועית. ליון שיחקה במהלך העשור שלאחר מכן ב-30 סרטים. בשנת 1998 כיכבה בקומדיה "בשולי בוורלי הילס" לצדם של אלן ארקין ומינה סוברי. בשנת 1999 קיבלה את התפקיד הראשי בקומדיה "יחידה במינה" שם גילמה את מייגן, מעודדת מבית נוצרי שנשלחת למחנה אימונים מיוחד כדי לתקן את ההומוסקסואליות שבה. ליון השתתפה בתפקיד קבוע בסאגת סרטי "אמריקן פאי" ולקחה חלק בסרט הפארודיה "מת לצעוק 2" שם השתתפה בסצנה פארודית על הסרט "מגרש השדים". בשנת 2003 שיחקה בתפקיד קטן בסרט הביוגרפי "פארטי מונסטר" בכיכובם של מקולי קאלקין וסת' גרין אודות חייו של ג'יימס סט. ג'יימס.

בשנת 2009 שיחקה בדרמה הטלוויזיה של CBS, "לאהוב את לאה" לצד לורן אמברוז, ושיחקה בקומדיה "התפיסה ללא רבב של דיזל קטן" לצד מרשל אולמן. ב-2013 שיחקה בסרט "החבר הטוב ביותר". בשנת 2015 השתתפה בסרטים "לשכב עם אחרים" ו"שלום, קוראים לי דוריס".

מאז 2013 היא מגלמת את תפקיד האסירה ניקי ניקולס בסדרת הטלוויזיה הדרמה קומית "כתום זה השחור החדש" של רשת נטפליקס, וקיבלה מועמדות לפרס אמי לשנת 2014 על תפקיד משנה בסדרה קומית. במאי 2019 עלתה העונה השביעית והאחרונה בהשתתפותה.

בשנת 2015 שיחקה בקומדיה הרומנטית "לשכב עם אחרים" לצידם של ג'ייסון סודייקיס ואליסון ברי. כמו כן, שיחקה בסרט האימה "#אימה" בכיכובה של קלואי סביני, ובקומדיה הלסבית "פרזנו", בבימויה של ג'יימי באביט.

ב-2016 שיחקה בסרטה של קליאה דובאל "ההתערבות" בתפקיד שרה, בת זוגה של ג'סי (דובאל), שיחקה בסרטו של קווין סמית' "יוגה הוזרז", ושיחקה בסרט האימה "ג'ק הולך הביתה" שביים תומאס דקר, ושיחקה בקומדיה "האלאדין של אדם גרין" שביים אדם גרין. ב-2017 כיכבה בסרט "האנדסום: סרט מסתורין של נטפליקס" בכיכובו של ג'ף גרלין, ובסרט "יום החברה" לצד בוב אודנקירק ואמבר טמבלין.

בשנת 2018 שיחקה בסרט "מילה של כלב", ובסרט "משפחה" לצד טיילור שילינג. בשנת 2019 שיחקה בתפקיד הראשי בסדרה "בובה רוסית" שעלתה לנטפליקס. ליון הייתה שותפה ביצירת הסדרה ובהפקתה, והיא גם כתבה וביימה חלק מהפרקים בסדרה. באותה שנה שיחקה גם בסרט "אד אסטרה", לצד בראד פיט, ובסרט "ילד דבש" על פי תסריט של שיה לה-באף.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 נעצרה על נהיגה בשכרות וגרימת נזק לתמרור רחוב. בשנת 2002 הודתה על נהיגה בשכרות ונקנסה ב-1,000 דולר וב-50 שעות עבודות שירות לקהילה.

בשנת 2012 עברה ניתוח לב פתוח לתיקון נזק שנגרם על ידי זיהום, ניתוח ממנו החלימה במהרה וחזרה לעבודה.

בשנת 2014 התחילה במערכת יחסים עם הקומיקאי פרד ארמיסן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נטשה ליון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נטשה בראונשטיין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית