ניאפוליס (שכם)
 | |
| מבט מהר עיבל על הקסבה של שכם, שתחתיה מצויים שרידיה של העיר הרומית נאפוליס. | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים | כ-550 מטרים |
| היסטוריה | |
| תרבויות | רומית, ביזנטית |
| תקופות | רומית, ביזנטית |
| סוג | תל |
| אתר ארכאולוגי | |
| גישה לציבור | אין |
| מיקום | |
| מדינה | הרשות הפלסטינית |
| מיקום | הקסבה של שכם |
נֵיאַפּוֹלִיס (ביוונית: Νεάπολις) או: פלאוויה נאפוליס, הוא שמה של העיר שהוקמה בתקופה הרומית כ-2 ק"מ ממערב לשכם הקדומה, המזוהה עם תל בלאטה.
משמעות השם ביוונית היא: העיר החדשה (Νεά - חדש, πολις - עיר), והוא נועד להבדילה מהעיר המקראית של שכם. לשם העיר הוסיפו את הקידומת "פלאוויה", על שם הקיסר פלאוויוס אספסיאנוס, שבנה את העיר באמצעות בנו טיטוס.[1]
כיום שרידי העיר הרומית נמצאת מספר מטרים תחת שכונת הקסבה של שכם, במרכז העיר שכם המודרנית, שנקראת בפי המקומיים נאבּלוּס, שהוא שיבוש ערבי של שמה הרומי.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעברתא
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך ימי בית המקדש השני הוקם ממערב לשכם העתיקה מהזוהה בתל בלאטה כפר שומרוני בשם מעברתא[3] או בשיבוש יווני ממורתא,[4][5] המרמז על צורתו הטופוגרפית של האזור הגאוגרפי בו נבנה הכפר - מעבר.[6] במרחב העיר נמצאו ממצאים ארכאולוגיים משלהי התקופה הפרסית ומהתקופה ההליניסטית, כולל מטבעות מימי אנטיוכוס השלישי ואנטיוכוס הרביעי.[7]
הקמת ניאפוליס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 72 לספירה, כשנתיים לאחר חורבן בית המקדש השני בעקבות המרד הגדול, הקימו הרומאים, עיר חדשה בעמק שבין הר עיבל והר גריזים, כשני ק"מ מערבית לתל בלאטה, שם ישבה שכם המקראית.
מכיוון שניאפוליס נבנתה זמן רב לפני התנצרותה של האימפריה הרומית, היא בנבתה כעיר פגנית,[8] הרומאים בנו אותה במתווה רחובות שתי וערב שאפיינו את ערי הרומאים (בדומה לצורת בנייתה של איליה קפיטולינה), וכן יישבו בה לגיונרים משוחררים ומתיישבים זרים אחרים.[8]
במאה השנייה, הקיסר אדריאנוס בנה בעיר תיאטרון המיועד לשבעת אלפים צופים, ששרידיו נתגלו בדרום העיר. התיאטרון בנוי על צלע הר גריזים, ופונה צפונה.[9]
על מטבעות שנתגלו בעיר שתוארכו לאותה התקופה הוטבעו סמלים צבאיים רומיים, וכן דיוקניהם של אלים מהפנתיאון היווני כדוגמת זאוס, ארטמיס, סראפיס ואסקלפיוס.[8] אב הכנסייה יוסטינוס מרטיר, שנולד בעיר בשנת 100 לספירה בקירוב, נתקל שם בפילוסופיה הפלאטוניסטית אבל לא בנוצרים.[8] העיר פרחה עד מלחמת האזרחים בין ספטימיוס סוורוס לבין פסקניוס ניגר בשנים 198–199 לספירה. ספטימיוס סוורוס ניצח לבסוף במלחמה, והחליט להעניש את ניאפוליס שתמכה ביריבו באמצעות העברת זכויות היתר המשפטיות שלה לשכנתה סבסטיה.[8]
בשנת 244 לספירה, הקיסר הרומי פיליפוס הערבי הפך את ניאפוליס לקולוניה רומית בשם יוליה נאפוליס. היא שמרה על מעמדה זה עד ימי הקיסר טרבוניאנוס גאלוס בשנת 251 לספירה. בהמשך, בין המאה ה-2 למאה ה-4, כחלק מהתנצרותה של האימפריה הרומית, גם בניאפוליס הנצרות הפכה לדת הדומיננטית.[10] בישוף מניאפוליס השתתף בוועידת ניקיאה בשנת 325 לספירה.[11] ישנן עדויות ספרותיות ואפיגרפיות לנוכחות שומרונית בניאפוליס במאה ה-4 לספירה,[11] אולם טרם התגלו ראיות לנוכחות יהודית בעיר באותה התקופה.[11]
מערכות המים של העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר נתגלו בחפירות ארכאולוגיות מערכות מים בעומק של כ-20 מטרים מתחת לשכבת הקרקע עליה נבנתה ברבות השנים הקסבה של שכם. מערכות המים הובילו את מי המעיינות הרבים הנובעים סביב העיר כמו מעיין ראס אל-עין ועין דיפנה למקומות שונים באזור. בכלל זאת הוקמה אמת מים בת כ-15 ק"מ שהובילה את מי העיר לעיר סבסטיה.[12]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- (רס"ן (מיל') זאב ח' ארליך (ז'אבו), הקסבה של שכם, סקירה היסטורית ופיזית, מערכות, 2026
- פרופ' עמוס פרומקין, מערכות מים תת-קרקעיות במעיינות הגדולים של שכם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ איזק בנימין, "מושבות רומיות ביהודה - ייסודה של איליה קאפיטולינה", פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני (תשמ"א), עמ' 349.
- ↑ על פי הכלל הלשוני: חילופי עיצורים שפתיים (פ וב), מכיוון שבערבית אין פ דגושה.
- ↑ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים חלק ד פרק ח, א.
- ↑ פליניוס, היסטוריה נאטורליס 5-13.
- ↑ (a) ὅθεν διὰ τῆς Σαμαρείτιδος καὶ παρὰ τὴν Νέαν πόλιν καλουμένην, Μαβαρθὰ δ᾽ ὑπὸ τῶν ἐπιχωρίων, καταβὰς εἰς Κορέαν, Josephus, Bellum Judaicum, 4:449 intus autem Samaria; oppida Neapolis, quod antea Mamortha dicebatur ‘the town are Naplous, formerly called Mamorpha.Pliny, Historia Naturalis, 5.69.
- ↑ (רס"ן (מיל') זאב ח' ארליך (ז'אבו), הקסבה של שכם, סקירה היסטורית ופיזית, עמ' 29, מערכות, 2026
- ↑ (רס"ן (מיל') זאב ח' ארליך (ז'אבו), הקסבה של שכם, סקירה היסטורית ופיזית, מערכות, 2026
- 1 2 3 4 5 Negev and Gibson, 2005, p. 175.
- ↑ Semplici, Andrea and Boccia, Mario. – Nablus, At the Foot of the Holy Mountain (אורכב 08.07.2017 בארכיון Wayback Machine) Med Cooperation, p.6.
- ↑ "Nablus after Five Years of Conflict" (PDF). United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2008-04-09.
- 1 2 3 Negev and Gibson, 2005, p. 176.
- ↑ (רס"ן (מיל') זאב ח' ארליך (ז'אבו), הקסבה של שכם, סקירה היסטורית ופיזית, עמ' 30, מערכות, 2026