נידיה ולאסקז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נידיה ולאסקס)
נידיה ולאסקז
Nydia Velázquez
דיוקנה הרשמי של ולאסקז בקונגרס, 2018
דיוקנה הרשמי של ולאסקז בקונגרס, 2018
דיוקנה הרשמי של ולאסקז בקונגרס, 2018
לידה 28 במרץ 1953 (בת 71)
יאבוקואה, פוארטו ריקו, ארצות הברית
שם מלא נידיה מרגריטה ולאסקז סראנו
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת ניו יורק
אוניברסיטת פוארטו ריקו
עיסוק פוליטיקאית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
דת נצרות קתולית[1]
velazquez.house.gov
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת ניו יורק
3 בינואר 1993 – מכהנת
(31 שנים)
→ סטיבן סולארז
מחוז בחירה מחוז הקונגרס ה-12 (2013-1993)
מחוז הקונגרס השביעי (מאז 2013)

נידיה מרגריטה ולאסקז-סראנו (שם המשפחה נהגה ולאסקס; בספרדית ובאנגלית: Nydia Margarita Velázquez Serrano; נולדה ב-28 במרץ 1953) היא פוליטיקאית אמריקאית, המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השביעי של מדינת ניו יורק. בראשית דרכה ייצגה את מחוז הקונגרס ה-12 במשך עשרים שנה, בשנים 1993–2013. משנת 2007 היא מכהנת כיושבת ראש ועדת העסקים הקטנים של בית הנבחרים האמריקאי, לאחר שהחליפה בתפקיד את סטיב שאבוט מאוהיו, והיא ההיספנית הראשונה לעמוד בראש ועדה זו. נוסף על כך, ולסקז היא האישה הפוארטו-ריקנית הראשונה לכהן בקונגרס של ארצות הברית.

מחוז הבחירה שלה כולל חלקים מברוקלין, קווינס ומנהטן:

השכונות של רובע ברוקלין: ברוקלין הייטס, בורום היל, בושוויק, קארול גארדנס, קובל היל, דמבו, מזרח ניו יורק, מזרח ויליאמסבורג, גרינפוינט, גואנוס, רד הוק, סאנסט פארק ווילימסבורג; ושכונות רובע קווינס מספת', רידג'ווד ווודהייבן; ושתיים משכונות לוואר מנהטן: לואר איסט סייד ואיסט וילג'.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולאסקז נולדה בעיירה לימונס שבמחוז יבוקואה בפוארטו ריקו. היא גדלה ביבוקואה בבית מגורים קטן על גדות נהר הלימונס. אביה, בניטו ולאסקז רודריגז, היה עובד עני בתעשיית קני הסוכר שהפך לפעיל פוליטי אוטודידקט ומייסד מפלגה פוליטית מקומית. בילדותה חגו הוויכוחים הפוליטיים בביתה סביב זכויות עובדים[2]. ולאסקז למדה בבתי ספר ציבוריים ואף דילגה על שלוש כיתות. משהשלימה את לימודיה התיכוניים, הייתה הראשונה לעשות כן במשפחתה. בגיל 16 החלה ללמוד כסטודנטית באוניברסיטת פוארטו ריקו. ב-1974 השלימה לימודי תואר ראשון במדע המדינה, והחלה לעבוד כמורה.

בשנותיה באקדמיה תמכה במתן עצמאות לפוארטו ריקו, אם כי כאשר התמודדה אל הקונגרס של ארצות הברית ב-1992 מיעטה להתייחס לסוגיה וטענה כי על תושבי פוארטו ריקו להכריע בנושא. בשנת 1976 קיבלה ולאסקז תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת ניו יורק. היא שימשה כמרצה בתחום לימוד זה באוניברסיטת פוארטו ריקו שבהומקאו בשנים 1976–1981. לאחר ששבה לניו יורק, ולאסקז הייתה מורה מן החוץ במרכז ללימודי פוארטו ריקו במכללת האנטר מ-1981 עד 1983. ב-1983 הייתה לעוזרת מיוחדת עבור חבר בית הנבחרים אדולפו טאונס (אנ'), שייצג את מחוז הקונגרס ה-10 של ניו יורק בברוקלין.

בשנת 1984, מינה הווארד גולדן (אנ') (אז נשיא רובע ברוקלין וייושב ראש המפלגה הדמוקרטית בברוקלין) את ולאסקז למלא מקום פנוי במועצת העיר ניו יורק, מה שהפך אותה לאישה ההיספנית הראשונה שכיהנה במועצה. ולאסקז התמודדה בבחירות למועצה בשנת 1986, אך הפסידה למועמד הנגדי. ממאי אותה שנה עד ליולי 1989 הייתה המנהלת המדינתית של משרד אגף ההגירה במחלקת העבודה ומשאבי האנוש של פוארטו ריקו. ב-1989 מינה אותה מושל פוארטו ריקו למנהלת המחלקה לענייני קהילת פוארטו ריקו בארצות הברית. ולאסקז התמודדה לראשונה אל בית הנבחרים של ארצות הברית בבחירות 1992, אז ערכה מסע בחירות לייצוג מחוז הקונגרס ה-12 החדש שהוקם בלב ניו יורק, אשר היה מחוז בעל רוב היספני. היא זכתה בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית, ובהמשך הושבעה לתפקידה בקונגרס.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולסקז הייתה נשואה למדפיס פול באדר מברוקלין, אלה היו נישואיה השניים. ולאסקז ובאדר התגרשו בשנת 2010.

בנובמבר 2002, מבקר העיר ניו יורק ביל תומפסון שכר באופן שנוי במחלוקת את באדר כמנהל אדמיניסטרטיבי בלשכת המשפט, והצטרף לג'ויס מילר, אשתו של הנציג ג'רי נדלר, וצ'ירליין מקריי, אשתו של חבר מועצת העיר ביל דה בלאזיו. המהלך עורר ביקורת רבה בחוגי איכות השלטון והמנהל התקין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נידיה ולאסקז בוויקישיתוף
  • אתר האינטרנט הרשמי של נידיה ולאסקז בבית הנבחרים האמריקאי (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
  2. ^ מריה ניומן, From Puerto Rico to Congress, a Determined Path, באתר הניו יורק טיימס, 27 בספטמבר 1992 (באנגלית)