ניהאד דביט

ניהאד דביט
לידה	1968; רמלה, ישראל
פטירה	15 בינואר 2024 (בגיל 56 בערך); רמלה, ישראל

האמנים ניהאד דביט ורות הורם ביצירת הפסל "חלומו של זית"

ניהאד דביט (1968 – 15 בינואר 2024) היה פסל ישראלי.

ביוגרפיה

דביט היה בן למשפחה ערבית-נוצרית מסועפת ובעלת שורשים ביפו וברמלה. מגיל צעיר היה אתאיסט. הוא למד והתחנך בין השאר בבית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין בגבעתיים. בגיל 19 זכה למלגת לימודים בבית הספר הגבוה לאמנויות בסופיה, בולגריה. שם רכש הכשרה אקדמית כפסל. בעת שהותו שם פתח וניהל מסעדה בשם "רמלה". בגיל 27 הגיע ליוון, שם הסתבך בסמים, הועמד לדין, הורשע וישב שש שנים בכלא היווני.

בגיל 33 השתחרר מהכלא, שב לרמלה, רכש בית ישן בעיר העתיקה, שיפץ אתו והפך אותו גם לסדנה לאמנות. בהמשך התחתן, התגרש, ונישא בשנית לאשה מוסלמית.^[1] אחד מתווי ההיכר המובהקים המאפיינים את עבודתו הם פסלי עצי הזית שהוא יוצר. עצי הזית הם נושא קרוב ללבו של דביט, כסמל מובהק בן אלפי שנים לנוף הים-תיכוני שבתוכו צמח, וכסמל לשלום במזרח התיכון ובעולם. יצר מאות רבות של עצים, כל אחד מהם ייחודי ושונה מהאחרים. העצים עשויים חוטי ברזל ונחושת, בגדלים שונים - מגודל טבעי ועד לעצים זעירים. הגדולים שבהם מוצבים כפסלי חוצות.

דביט יצר בשנים האחרונות לחייו בעיקר פסלי ברזל. פסליו נרכשו על ידי אספני אמנות מישראל וממדינות אחרות. פסליו הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות, בין השאר ביפו, ברמלה, בירושלים ובקיבוץ ניר עוז, ובתערוכת אמנות קבוצתית, המוקדשת לעץ הזית בגלריה של האוניברסיטה המורמונית בהר הזיתים בירושלים.

חלומו של זית

"חלומו של זית" הוא פסל של עץ זית שנוצר בשיתוף פעולה בין רות הורם לניהאד דביט. הפסל מוצב בכיכר וינגייט בירושלים, במקום המהווה פרשת דרכים בין היישוב היהודי, הערבי והנוצרי-מנדטורי. הפסל נוצר כמיזם עבור קרן "ראות ורעות" בירושלים, התומכת בין השאר באמנים עם נכות ראייה (רות היא אמנית בעלת מגבלת ראייה).^[2]

דביט עבד ויצר ברמלה. היה נשוי ואב לשלוש בנות ובן.

נפטר בפתאומיות בביתו בעיר רמלה ב-15 בינואר 2024.^[3]