ניהאיה דאוד

ניהאיה דאוד

אין תמונה חופשית
לידה	17 ביולי 1966 (בת 57) טירה, ישראל
ענף מדעי	אפידמיולוגיה
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים (2007)
מוסדות	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2014)
מספר צאצאים	3

ניהאיה דאוד (נולדה ב-17 ביולי 1966) היא אפידמיולוגית חברתית, מרצה בכירה, פובליציסטית ופרופסור לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' דאוד מתמקדת במחקריה באי-שוויון בבריאות, במדיניות ובאסטרטגיות לצמצום אי-השוויון בין קבוצות מיעוט וקבוצות בעלות הכנסה נמוכה.

ביוגרפיה

ניהאיה דאוד נולדה בעיר טירה ומשנת 1990 מתגוררת בכפר נווה שלום. נשואה לאנואר ויש לה שני בנים ובת. סיימה את לימודי הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2007. בשנת 2008 זכתה במלגת פארס על לימודי פוסט-דוקטורט ראשון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לשנים 2008 – 2009. בשנת 2012 הצטרפה למרכז לחקר בריאות ועירוניות בבית החולים סנט מיכאל ובאוניברסיטת טורונטו, קנדה, למטרת ביצוע פוסט-דוקטורט שני. בשנת 2010 הצטרפה למחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שם היא חברה בוועדת האתיקה. בין השנים 2011–2019 שימשה ראש ועדת האתיקה של הפקולטה למדעי הבריאות. דאוד היא גם בוגרת מכון מנדל למנהיגות חינוכית.

מחקרים

תחומי מחקריה לאורך השנים:

1. בין היתר, פרופ' דאוד ערכה מחקר לאומי ובינלאומי בנושא אי-שוויון בבריאות הקשורים למעמד, מגדר ומוצא אתני במטרה להבין כיצד הצטלבות של מסלולים היסטוריים, פוליטיים, חברתיים וכלכליים משפיעה על הנגישות והזמינות של שירותי בריאות ומימוש הזכות לבריאות.
2. על אי שוויון בבריאות בקרב האוכלוסייה הילידית בקנדה, מיעוטים ומהגרים בבריטניה וקנדה ונשים נפגעות אלימות במדינות אירופה.
3. מחקר בקרב אזרחים ואזרחיות פלסטינים בישראל הבוחן את שורשי אי השוויון בבריאות, לרבות אפליה ממסדית וצורות אפליה מרובות, הפרדה בין סוגי ואזורי מגורים ואלימות.
4. מחקר על פליטים פנימיים של פלסטינים היה בין הבודדים ברחבי העולם שבחן את ההשפעה ארוכת הטווח על הבריאות.
5. בתחום האלימות נגד נשים חקרה את תפקידה של מערכת הבריאות בסיקור, איתור וטיפול בנשים נפגעות אלימות.
6. מחקרים נוספים עסקו בקשר שבין הריסת בתים, היעדר מעמד חוקי וצורות אפליה מרובות שהצביעו על בריאות לקויה והיעדר גישה לשירותי בריאות.

מענקים ופרסים

פרופ' דאוד זכתה במספר מענקי מחקר תחרותיים: 1. מענק ISF למחקר בנושא הפרדה לאומית/אתנית של נשים במחלקות היולדות של בתי חולים בישראל וטיפול מיילדותי מכבד לנשים מרקעים שונים. 2. מחקר בנושא גבריות המתנגדת לאלימות נגד נשים קיבל את מענק Gender-Net and MOST מטעם האיחוד האירופי, והוא נערך עם מדינות מהאיחוד האירופי. 3. מענק MOST - קורונה ואמון. 4. מענקים נוספים מטעם המכון הלאומי למחקרי בריאות ומדיניות בריאות, מתמקדים בנגישות לשירותי בריאות הנפש בקרב פלסטינים אזרחי ישראל ונשים נפגעות אלימות במשפחה בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש. 5. מענקים קודמים של קרנות ISF, MOST ו – NIHPR התמקדו בנגישות לשירותי בריאות לאמהות מהחברה הבדואית שהן נפגעות אלימות.

פעילות חברתית ופוליטית

פרט למחקריה, פרופ' דאוד עוסקת באקטיביזם חברתי ובריאותי לקידום זכויות הבריאות של קבוצות מוחלשות בחברה בישראל.

בין השנים 2005–2007 הייתה חברה בוועדת ההיגוי לחזון העתידי של הפלסטינים אזרחי ואזרחיות ישראל. הייתה בין המקימות שותפות של ועדת העמיתים לבריאותם של הפלסטינים בישראל, ומייסדת ומנהלת הפורום לבריאות הציבור לפלסטינים בישראל. דאוד היא גם המייסדת והמנהלת של המרכז לקידום בריאות ושוויוניות בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

בין השנים 2009 – 2015 כיהנה כראש המועצה הלאומית לקידום בריאות והייתה חברה בוועדות בריאות לאומיות רבות. בשנת 2018 היא הייתה חברה בוועדה למניעת אפליה בשירותי הבריאות ובוועדה לשיפור בריאותם של הערבים הפלסטינים בישראל. בנוסף, היא הייתה חברה בוועד המנהל של ארגוני החברה האזרחית: נשים לגופן, ועדת המעקב אחר הבריאות בחברה הערבית בישראל, החברה הגלילית ועמותת "סיכוי".

כיום היא חברה בוועד המנהל של עמותת "איתך מעכי", מכון זולת לשוויון וזכויות אדם והאקדמיה לשוויון. היא גם חברה בפרויקט מדד המגדר במכון ון-ליר. משמשת רכזת שותפה של הפורום נגד גזענות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב שהוקם בשנת 2020. היא גם מייסדת וחברה ב-HIDN, רשת בינלאומית לשיפור בריאותם של עקורים פנימיים.

בשנת 2020, יזמה והקימה יחד עם ארבע פרופסוריות נוספות, את "טריקכ - דרכך האקדמית", פרויקט חדש שמטרתו לקדם סטודנטיות ערביות למסלול דוקטורט באקדמיה והתפתחות מסלול קריירה אקדמית דרך העלאת מספר חברות הסגל ושיעור היוצאות לפוסט-דוקטורט באמצעות ליווי, הקניית כישורים ומיומנויות וסיוע נדרש. הפרויקט ממומן על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל.

מאז התפרצות מגפת הקורונה פרופ' דאוד הייתה פעילה בצוותי ייעוץ של אנשי ונשות מקצוע להתמודדות עם המשבר. היא הייתה מנהלת שותפה של צוות הבריאות בצוות המומחים שפעל מטעם הקרן החדשה לישראל וארגון שתיל. צוות רב תחומי זה פעל באמצעות לובינג ואמצעי התקשורת, במטרה להשפיע על החלטות הממשלה בנוגע לאופני הטיפול בהתפרצות הקורונה בישראל. הצוות כתב נייר עמדה בשם: "לא חוזרים אחורה: מתווה לשיקום מערכת הבריאות", על מנת להציע פתרונות עומק למערכת הבריאות ולפערים המשפיעים על הבריאות לאחר סיום מגפת הקורונה וכן פרסם סרטון המתמצת את נייר העמדה לטובת הציבור הרחב.

בפברואר 2020, פורסם מחקר שבוצע על ידי פרופ' דאוד, אשר בדק את הקשר בין מיקום יישובים בדירוג סוציו-אקונומי על ידי הלמ"ס ובין תוכנית ה"רמזור" לפיה נפתחים או נסגרים מוסדות החינוך. תוצאות המחקר הראו כי תוכנית ה"רמזור" הרחיבה עוד יותר את הפערים בין התלמידים וגרמה לכך שתלמידים "חלשים" יותר ימשיכו ללמוד מרחוק. מתברר שהרמזור גורם להארכת תקופת השהות של התלמידים החלשים בבתיהם.

בנוסף לפרסומיה האקדמיים, בתקופת התמודדות עם משבר הקורונה בישראל, ביצעה פרופ' דאוד ראיונות ומאמרים רבים שפורסמו בתקשורת ישראלית ובינלאומית בדבר כשלים במערכת הבריאות שהתבררו ביתר שאת במהלך התקופה והעמיקו את המשבר הקיים במערכת הבריאות ממילא לצד מצוקות נוספות באזור הנגב. כמו כן, הוגדרה כמי ש" עומדת בחזית המאבק בקורונה בחברה הערבית, ונלחמת לרפא את המערכות הציבוריות בישראל".

פרופ' דאוד התראיינה רבות בנושא סוגיית ההתחסנות נגד נגיף הקורונה בקרב ציבור החברה הערבית, בהתייחס לחסמים הקיימים בקרבם כלפי מערכת הבריאות וביקרה את הטיפול בנושא הקורונה בקרב החברה הערבית על ידי הממשלה. הביקורת נובעת מהעדר התייחסות מתאימה למאפייניהם: קשיי תקשורת, נגישות, צורך בהסברה ייעודית. לדעת דאוד, "אי הנכונות להתחסן בחברה הערבית נובעת מתחושת אמון נמוכה במערכת ובממסד, זאת לנוכח הטיפול הכושל בקורונה, וההזנחה ביישובים הערבים. הם פוחדים. אין להם אמון. הם חוששים וחושדים במערכת".

פרסומים

פרופ' דאוד פרסמה מאמרים רבים בכתבי עת אקדמיים בעלי דירוג גבוה.

פרסומים נבחרים

1. Daoud, N., Urquia, M. L., O'Campo, P., Heaman, M., Janssen, P. A., Smylie, J., & Thiessen, K. (2012). Prevalence of abuse and violence before, during, and after pregnancy in a national sample of Canadian women. American journal of public health, 102(10), 1893-1901.

2. Daoud, N., Smylie, J., Urquia, M., Allan, B., & O’Campo, P. (2013). The contribution of socio-economic position to the excesses of violence and intimate partner violence among Aboriginal versus non-Aboriginal women in Canada. Canadian Journal of Public Health, 104(4), e278-e283.

3. Daoud, N., Matheson, F. I., Pedersen, C., Hamilton-Wright, S., Minh, A., Zhang, J., & O’Campo, P. (2016). Pathways and trajectories linking housing instability and poor health among low-income women experiencing intimate partner violence (IPV): Toward a conceptual framework. Women & Health, 56(2), 208-225.

4. Daoud, N., Shoham-Vardi, I., Urquia, M. L., & O'Campo, P. (2014). Polygamy and poor mental health among Arab Bedouin women: Do socioeconomic position and social support matter?. Ethnicity & health, 19(4), 385-405.

5. Daoud, N., O’Campo, P., Minh, A. et al. Patterns of social inequalities across pregnancy and birth outcomes: a comparison of individual and neighborhood socioeconomic measures. BMC Pregnancy Childbirth 14, 393 (2014).

6. Daoud, N., Sergienko, R., & Shoham-Vardi, I. (2020). Intimate partner violence prevalence, recurrence, types, and risk factors among Arab, and Jewish immigrant and nonimmigrant women of childbearing age in Israel. Journal of interpersonal violence, 35(15-16), 2869-2896.

7. Daoud, N., O’Brien, K., O’Campo, P., Harney, S., Harney, E., Bebee, K., & Smylie, J. (2019). Postpartum depression prevalence and risk factors among Indigenous, non-Indigenous and immigrant women in Canada. Canadian Journal of Public Health, 110(4), 440-452.

8. Daoud, N., Saleh-Darawshy, N. A., Gao, M., Sergienko, R., Sestito, S. R., & Geraisy, N. (2019). Multiple forms of discrimination and postpartum depression among indigenous Palestinian-Arab, Jewish immigrants and non-immigrant Jewish mothers. BMC public health, 19(1), 1-14.

ספרים שערכה:

בראון-אפל, א., דאוד, נ., לוין-זמיר, ד. (2016). קידום בריאות – מתיאוריה למעשה. תל אביב. פרובוק-דיונון.

קישורים חיצוניים

• ניהאיה דאוד, ברשת החברתית LinkedIn
• ניהאיה דאוד, באתר ResearchGate
• ניהאיה דאוד, באתר גוגל סקולר
• פערים בבריאות בין ערבים ליהודים: הדרך לשוויון, הרצאה מתוך הכנס "העם דורש צדק בבריאות? על בריאות, שוויון וצדק חברתי." רופאים לזכויות אדם, המטה הציבורי לשוויון בבריאות והמרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר, באתר vimeo

מאמרי אקטואליה:

• ניהאיה דאוד, ‏הסגרים לא אפקטיביים אם אין לצידם תוכנית לטווח הארוך | דעה, פרופ' ניהאיה דאוד, באתר גלובס, 9 בדצמבר 2020
• ניהאיה דאוד, בלי נשים, בלי ערבים: המחדל של הצוות שמטפל במשבר, באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2020
• נדב דוידוביץ', זה מה שצריך לעשות כדי להבריא את מערכת הבריאות בישראל, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2020
• דווקא עכשיו לקצץ בבריאות?, אתר ישראל היום, מאי 2020
• ניהאיה דאוד, למה הערבים לא מתחסנים?, באתר הארץ, 18 בינואר 2021
• איך אומרים "לכו להתחסן" בערבית?, אתר ישראל היום, ינואר 2021
• ניהאיה דאוד, ‏כדי שהציבור הערבי יתחסן, חשוב להנגיש את החיסונים | דעה, פרופ' ניהאיה דאוד, באתר גלובס, 20 בינואר 2021
• ניהאיה דאוד, לתת כוח וסמכויות לשלטון המקומי עכשיו, באתר הארץ, 28 במרץ 2021
• ניהאיה דאוד, החיסונים לא יפתרו את כל הבעיות, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2021
• ניהאיה דאוד, ‏הסירוב לתת חיסונים לפלסטינים מסכן את בריאות הציבור, פרופ' ניהאיה דאוד, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2021