ניוון שרירים על שם דושן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ניוון שרירים על שם דושן היא המחלה הגנטית השכיחה והחמורה ביותר של ניוון השרירים[1]. התסמונת מאופיינת בהרס של תאי שריר (Muscular dystrophy), אשר מוחלפים בתאי שומן וברקמת חיבור. הביטוי הקליני של אובדן מסת השריר הוא הגבלת יכולת התנועה, נכות ומוות בגיל צעיר (כששרירי הלב והנשימה נפגעים)[2].

ניוון שרירים על שם דושן היא תסמונות גנטיות רצסיביות בתאחיזה לכרומוזום- X. התוצר החלבוני של הגן המחלתי הוא דיסטרופין, החיוני לשמירה על שלמות הממברנה של תאי השריר. האלל המוטנטי הגורם לתסמונת הוא רצסיבי ביחס לאלל התקין, ובנוכחותו נוצר חלבון פגום שאינו מתפקד. תאי השריר הופכים להיות שבירים ואינם מסוגלים לתפקד. היות שתאיו של הגבר מכילים כרומוזום X יחיד, הרי שנוכחותו של האלל המוטנטי תתבטא בפנוטיפ המחלתי החמור. תאי הגוף של האשה מכילים זוג כרומוזומי X, ולכן הפנוטיפ החמור יופיע רק במצב בו שני האללים התקינים הוחלפו באללים מוטנטים . עם זאת, ישנן נשים בעלות אלל מוטנטי יחיד הסובלות מסימפטומים לא חמורים של המחלה, כגון חולשת לב או רגליים[1]. הסיבה לכך היא פיצוי חלקי של האלל התקין המייצר דיסטרופין תפקודי[3].

גנטיקה ופתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכיחותה של התסמונת באוכלוסייה היא אחד ל-3,500 ילודים זכרים. רוב הסובלים מן המחלה הם גברים, משום שהגן הגורם למחלה ממוקם על גבי כרומוזום X, כלומר מועבר מאם נשאית. בגן לדיסטרופין זוהו מקרים של מוטציה ספונטנית בכשליש מהחולים. ביתר המקרים הגן המוטנטי מועבר בתורשה במשפחה. במחלה רצסיבית בתאחיזה לכרומוזום X יחלה גבר שיש לו כרומוזום X יחיד הנושא את האלל המוטנטי, או אישה בעלת זוג כרומוזומי X הנושאת שני אללים מוטנטים. נשים עלולות ללקות בתסמונת כשאמן נשאית (או חולה) ואביהן חולה, והסיכויי לכך זעום.

המחלה נגרמת כתוצאה מאלל מוטנטי בגן הדיסטרופין, שנמצא אצל בני אדם על הזרוע הקצרה של כרומוזום 21 (Xp21). גן זה מקודד לחלבון דיסטרופין, המהווה רכיב מבני חשוב של תאי שריר, כמייצב של הקומפלקס הממברננלי דיסטריוגליקאן (DGC) . עם התקדמות המחלה, רקמת השריר מתדלדלת ומוחלפת ברקמת שומן ורקמת חיבור ( פיברובלסטים).

תסמיני המחלה הראשוניים מופיעים אצל בנים לפני גיל 5. תחילה מופיעה חולשת שרירים פרוקסימלים (שרירים הקרובים ללב). בהמשך, החולשה מתקדמת אל הרגליים והאגן יחד עם דלדול רקמת שריר. בשלב הבא, החולשה מתפשטת לידיים, לצוואר ולאזורים אחרים. סימנים מוקדמים נוספים הם היפרטרופיה (הגדלה) של שרירי השוקיים, סיבולת ירודה וקושי בעמידה ללא תמיכה ובעלייה במדרגות. בגיל 10 יש לעיתים כבר צורך בהליכון. בגיל 12, רוב החולים נעזרים בכסא גלגלים. סימנים מאוחרים יותר הם התפתחות עצמות אבנורמלית, המובילה לעיוותי שלד ועמוד שדרה. לבסוף אבדן השריר מתקדם עד כדי אבדן כלל יכולת התנועה הרצונית; שיתוק מוחלט.

הפרעה באינטליגנציה קיימת בחלק מן המקרים אך לא מתקדמת עם המחלה[האם אחוז המפגרים בין חולי דושן גבוה באופן מובהק, סטטיסטית, מזה שבאוכלוסייה הכללית]. תוחלת החיים של הסובלים מן המחלה הוארכה, בשל יכולת טיפול ריאתי ולבבי מתקדמים והיא נעה סביב העשור השלישי לחייהם.

אופציות טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרה המרכזית בטיפול בניוון שרירים על שם דושן היא שימור הניידות של המטופל לאורך זמן תוך צפייה וניהול של סיבוכים נלווים, כמו כיווצי שרירים, סקוליוזיס, עלייה במשקל ובעיות לב ריאה[4]. סימפטומים התנהגותיים וקוגניטיביים יכולים להופיע אצל כשליש מהחולים וחשוב לזהות אותם ולטפל בהם כראוי, פיתוח תוכנית בית ספרית וביתית יכול להעצים את היכולות הקוגניטיביות של המטופל.

בשלבים מאוחרים של המחלה, טיפול פליאטיבי הוא בעל חשיבות רבה.

טיפול בקורטיקוסטרואידים; פרדניזון (Prednisone) ודפלאזאקורט (Deflazacort) הוא הטיפול הפארמקולוגי היעיל ביותר. הטיפול היומי בפרדניזון מחזק את השרירים, משפר את תפקוד הריאות ומעכב את קצב היחלשות השרירים. דפלאזאקורט היא בעלת השפעה דומה על חוזק השרירים. יש להציע טיפול בקורטיקוסטרואידים לכל החולים במחלת ניוון שרירים ע"ש דושן, לאחר הסבר על ההשפעות החיוביות של התרופה וכן תופעות הלוואי שלה.

פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק יכולות לסייע בהתמודדות עם המחלה, כמו כן יש לשלב דיאטנית בטיפול בייחוד למטופלים המקבלים פרדניזון כדי לסייע להם לשמור על תזונה ומשקל נכון.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר לטיפול במחלה מתמקד בשלבים השונים של שרשרת הכשל. תיקון וריפוי ברמה הגנטית (gene therapy), ברמת הקריאה הגנטית (תהליך שחבור הנקרא דילוג על אקסונים (אנ')), תחליף לגן (utrophin), מניעת דלקת, תאי גזע, וריפוי תאי. דיון רחב וקישורים ניתן לקרוא בערך המקביל בוויקיפדיה האנגלית (Duchenne muscular dystrophy) וכן באתרים של העמותות המובילות. בשלב זה רק טיפול בשיטת דילוג על אקסונים למוטציות ספציפיות וכן העלאת גן תחליפי UTROPHIN, נמצאים בשלבי ניסוי מתקדמים. כמו כן במחקר הטיפול במחלה, נמצאים מספר רב של תרופות המאושרות למחלות אחרות ונבדקת השפעתם של תוספי מזון. בין התרופות שהשפעתן על טיפול במחלת הדושן נבדקת ניתן למנות מורידי לחץ דם כלוסרטן ואנפריל, וכן אידובונין (אנ').

בישראל פועלת עמותת דושן ישראל כדי לקדם פתרון מלא למחלה שיאריך את תוחלת החיים של הלוקים בה, העלאת המודעות למחלה, גיוס תרומות וקידום מחקר. העמותה הובילה להקמת מרפאת בוגרים ומעבדת מחקר בבית החולים שיבא תל השומרחגית רון רבינוביץ', ‏"אנחנו חולמים להסתכל לעידו בעיניים ולהגיד לו שעשינו בשבילו את הכל", באתר ישראל היום, 15 ביוני 2017. כמו כן, בבית החולים בילינסון בפתח תקווה קיימת מעבדת מחקר בניהולו של פרופ' יורם נבו, וכן קבוצת מחקר ידע גליל, הפעילה בנושא הדילוג על אקסונים, המותאם ספציפית לחולה, ו נמצאת בשלבים פרה-קליניים.

בינואר 2016, מדענים מאוניברסיטת דיוק בקרוליינה הצפונית הצליחו לראשונה לרפא עכבר בוגר שסבל מהמחלה באמצעות טכניקת הנדסה גנטית בשם קריספר[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://www.cureduchenne.org/about/what-is-duchenne/

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 "CureDuchenne | Duchenne is a fatal muscle disease". CureDuchenne (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2017. 
  2. ^ "ניוון שרירים ע"ש דושן - מהם הגורמים ואיך מטפלים?" (בעברית). 22 ביוני 2015. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2017. 
  3. ^ "מהן דושן ובקר? - צעדים קטנים". צעדים קטנים (בעברית). בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2017. 
  4. ^ Emma Ciafaloni, Richard T. Moxley, Treatment options for Duchenne muscular dystrophy, Current Treatment Options in Neurology, 10, 2008-03-01, עמ' 86-93
  5. ^ Duke University, CRISPR treats genetic disorder in adult mammal, Sciense Daily
P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי