ניוון (ביולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניוון
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D001284
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניוון (מוכר גם בשמו הלועזי אַטְרוֹפְיָהAtrophy) הוא אובדן פעילות או היעלמות של רקמה.

ניוון נגרם כחלק מתהליך התפתחותי נורמלי או כתוצאה של הרעת תנאים (לדוגמה, תת-תזונה או הזדקנות) או מחלה.

ניוון כחלק מתהליך ההתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניוון רקמות הוא חלק מן ההתפתחות התקינה, כך למשל התימוס מגיע לשיא גודלו במהלך תקופת ההתבגרות המינית, ולאחריה הוא מתחיל להתכווץ וגופיפי הסל גדלים ומתנוונים. בגיל זקנה האיבר נעלם כבר כמעט לגמרי. גם החגורה הלימפטית על שם ולדייר מגיעה לגודלה המקסימלי בגיל ההתבגרות ולאחר מכן מתנוונת בהדרגה.

בגילאים מבוגרים, נפוץ ניוון של רקמות הכוללים: אובדן שיניים, שיער, דילול עור היוצר קמטים, היחלשות שרירים וירידה במשקל.

ניוון שרירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ניוון שרירים

ניוון במערכת הרבייה הנשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגי ניוון הנפוצים אצל נשים הם ניוון השחלות אצל עם תום תקופת הפריון וניוון של הגופיף הצהוב במהלך מחזור הווסת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניוון בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.