ניוט סלמנדרה
 | |
| ניוט סלמנדרה בגילומו של אדי רדמיין | |
| שם ספר |
הארי פוטר חיות הפלא והיכן למצוא אותן |
|---|---|
| הופעה ראשונה | חיות הפלא והיכן למצוא אותן |
| הופעה אחרונה | חיות הפלא: הסודות של דמבלדור |
| יוצרים | ג'יי קיי רולינג |
| גילום הדמות |
אדי רדמיין ג'ושוע שאה (בצעירותו) |
| מידע | |
| שם אמיתי | ניוטון ארטמיס פידו סלמנדרה |
| תאריך לידה | 24 בפברואר 1897 |
| מקום לידה |
אנגליה  |
| גזע | קוסם |
| מין | זכר |
| מקצוע |
מאגיזואולוג סופר |
| מומחיות |
חקר חיות הפלא היסטוריית הקסם |
| כוחות | קסמים |
| אזרחות |
הממלכה המאוחדת |
| מקום מגורים |
דורסט |
| דמויות קשורות | |
| משפחה |
תזאוס סלמנדרה (אח) פורפנטינה "טינה" גולדשטיין (אישה) קוויני גולדשטיין (גיסה) רולף סלמנדרה (נכד) לונה לאבגוד (נכדה דרך נישואים) לורקאן ולינסדר סלמנדרה (נינים) |
| חברים |
אלבוס דמבלדור ג'ייקוב קובלסקי ליטה לסטריינג' |
| אויבים | גלרט גרינדלוולד וצבא התומכים שלו |
  | |
ניוטון ארטמיס פידו "ניוט" סלמנדרה (באנגלית: Newton Artemis Fido "Newt" Scamander) הוא דמות בדיונית בסדרת הספרים "הארי פוטר" שנוצרה על ידי ג'יי קיי רולינג. במבנה הנרטיבי של סדרת הספרים, סלמנדרה הוא מאגיזואולוג ומומחה לחקר חיות הפלא שחיבר את ספר הלימוד "חיות הפלא והיכן למצוא אותן"; ספר לימוד בו הארי פוטר וחבריו משתמשים לעיתים תכופות במהלך שנות לימודיהם בהוגוורטס. למרות שדמותו מאוד שולית ומוזכרת לרוב כדרך אגב במהלך סדרת הספרים ובעיבודיהם הקולנועיים, סלמנדרה הוא אחד הפרוטגוניסטים הראשיים של סדרת הספין-אוף, "חיות הפלא", במהלכה מתוארים יחסיו עם חיות הפלא וחלקו במאבק נגד גרינדלוולד.
ביוגרפיה בדיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניוטון ארטמיס פידו "ניוט" סלמנדרה נולד ב-24 בפברואר 1897 בבריטניה.[1] ידוע שלניוט היה לפחות אח אחד, תזאוס. העניין של ניוט בחקר חיות הפלא התפתח מגיל צעיר מאוד, בעיקר משום עבודתה של אמו כמגדלת היפוגריפים.[2]
שנותיו בהוגוורטס[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלמנדרה החל את חוק לימודיו בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות בשנת 1908.[3] במהלך שנותיו בהוגוורטס, סלמנדרה השתייך לבית הפלפאף והוא פיתח את הידע שלו בחקר ולימוד חיות הפלא.[4] בשנת 1910, סלמנדרה התיידד עם ליטה לסטריינג', שכמוהו, הייתה אאוטסיידרית ונמשכה לחיות הפלא,[5] לאחר שזו האחרונה ברחה מנערות שהציקו לה והסתתרה באותו הארון שבו סלמנדרה גידל גוזל של עורב. סלמנדרה סיפר ללסטריינג' שהוא נשאר בחופשות בית הספר במטרה להשגיח על הגוזל, ולסטריינג' (שהכירה אותו באופן שטחי), החלה לראות אותו באור אחר.[6] ידידותם העמיקה עד כדי כך שאחרי שסלמנדרה קיבל פעם ריתוק של חודש על כך שאמר למורה בהוגוורטס בשם פרנדרגאסט ש"אין יצורים משונים, רק אנשים צרי אופקים", כאשר הוא פקפק בביקורתיות על התעניינותו ביצורים קסומים, לסטריינג' טמנה פצצת סירחון מתחת לשולחן המורה כדי להצטרף אליו.
במהלך אחד השיעורים של פרופסור דמבלדור בהתגוננות מפני כוחות האופל שעסק בהתגוננות מבוגארט, נחשף שפחדו הגדול של סלמנדרה הוא לעבוד לנצח כפקיד במשרד הקסמים. בשנת 1913, כשאחד מניסוייה של לסטריינג' שכלל חיית פלא מסוכנת השתבש, סיכן את חייו של תלמיד אחר, והפר בנוסף חוקים האוסרים את גידולה של אותה חיית הפלא,[7] סלמנדרה לקח את האשמה על מעשיה של לסטריינג', ולכן סולק מלימודיו בהוגוורטס במקומה.[8][9] פרשת סילוקו מהוגוורטס השאירה את סלמנדרה מריר, אך למרות זאת הוא עדיין נשאר מאוהב בלסטריינג'.[10] עם זאת, אלבוס דמבלדור טען בתוקף נגד סילוקו. לא ברור אם הגירוש נאכף או לא, או היה זמני או קבוע.[9] עם זאת, סלמנדרה הורשה לשמור על שרביטו.
עבודה במשרד הקסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה כלשהי במהלך מלחמת העולם הראשונה, ניוט נסע לחזית המזרחית כחלק מתוכנית סודית של משרד הקסמים לביית דרקוני כרסי ברזל אוקראיניים. בסופו של דבר, התוכנית בוטלה מכיוון שהדרקונים הגיבו רק לסלמנדרה ואילו ניסו לאכול את שאר הקוסמים שהשתתפו בתוכנית.[11][12][13]
לאחר מכן, סלמנדרה הצטרף למחלקה להסדרת ושליטה של יצורים קסומים, ובילה שנתיים במשרד לזכויות גמדוני הבית לפני שהועבר למחלק החיה, שם הידע הנרחב שלו על יצורים קסומים הוביל לסדרה מהירה של קידומים,[2] והניע אותו קדימה לקריירה מזהירה כמאגיזואולוג, קריירה שממנה שאר משפחת סלמנדרה הסתייגה.[14]
המאבק נגד גרינדלוולד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – חיות הפלא והיכן למצוא אותן (סרט), חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד
בשנת 1926, סלמנדרה עושה את דרכו אל אריזונה שבארצות הברית על מנת לשחרר שם ציפור רעם. עם הגיעו לניו יורק סיטי, סלמנדרה נקלע להתאספות ציבורית, אותה מנהלת מרי לו ברבון, העומדת בראש אגודת "סיילם החדשה". בעודו מקשיב לנאומה על הסכנות שקהילת הקוסמים מציבה לעולם, חיית פלא הנקראת ניפלר בורחת ממזוודתו. בזמן שהוא עסוק בלכידת הניפלר, ניוט נפגש עם ג'ייקוב, אל-קס אשר חולם לפתוח מאפייה, ובטעות החליף את מזוודתו שלו עם מזוודתו של ג'ייקוב. סלמנדרה נתפס על ידי טינה גולדשטיין, הילאית מושעית, שמביאה אותו אל קונגרס הקסמים של ארצות הברית מכיוון שסלמנדרה לא היה קוסם רשום בארצות הברית, אך סרפינה פיקרי, ראש הקונגרס, ופרסיבל גרייבס, הילאי בכיר, מבטלים את התיק נגדו. לאחר שטינה הביאה את סלמנדרה וג'ייקוב לדירתה, סלמנדרה משכנע את ג'ייקוב לעזור לו בלכידת חיות הפלא שנמלטו ממזוודתו והם יוצאים למסע אחריהן. לאחר שסלמנדרה וג'ייקוב מצאו את כל חיות הפלא, האובסקורוס של קרידנס משחרר את זעמו על העיר, וסלמנדרה וטינה רודפים אחריו אל מנהרות הרכבת התחתית, שם הוא מנסה לדבר אל קרידנס, אך הוא מותקף על ידי גרייבס. בזמן שקרידנס חוזר לצורתו האנושית, פיקרי וצוות הילאים מגיעים לאזור, ופיקרי מחליטה כי צריך להקריב את חייו של קרידנס על מנת לשמור על קהילת הקוסמים חבויה מקהילת האל-קסים. צוות ההילאים מכניעים את קרידנס, אך סלמנדרה מבחין בחלקיק זעיר של האובסקורוס הנמלט. גרייבס מודה בשחרורו של האובסקורוס ובחשיפת קהילת הקוסמים לקהילת האל-קסים, והוא מוכנע ונלקח למעצר לאחר שסלמנדרה חושף את זהותו האמיתית כגלרט גרינדלוולד. אנשי קונגרס הקסמים של ארצות הברית חוששים שכעת לא יוכלו להשיב את הגלגל לאחור, היות שסוד עולמם נחשף לקהילת האל-קסים, אך סלמנדרה מציע פתרון בדמותו של ציפור הרעם שמפזרת טיפות גשם של שיקוי משכיח ברחבי העיר. לפני שהוא חוזר לבריטניה, סלמנדרה מבטיח לטינה שיביא לה באופן אישי עותק מספרו, "חיות הפלא והיכן למצוא אותן".
שישה חודשים לאחר מכן, סלמנדרה פונה למשרד הקסמים הבריטי במטרה להשיב לו את זכויותיו לטייל ברחבי העולם, לאחר שהוטל עליו איסור יציאה מתחומי בריטניה בעקבות ביקורו בניו יורק. במהלך הערעור, אנשי המשרד מציעים לסלמנדרה עסקה בה זכויותיו יוחזרו לו, אך בתנאי שיסכים לעבוד עבור משרד הקסמים ויסייע לאתר את קרידנס, וסלמנדרה דוחה את ההצעה משום שהוא אינו מעוניין לבחור צד. לאחר שעזב את המשרד, ניוט נפגש עם מורו לשעבר, אלבוס דמבלדור, שגם מבקש ממנו לנסוע לפריז על מנת למצוא את קרידנס. ניוט חוזר לביתו ומוצא שם את שני חבריו, קוויני וג'ייקוב. סלמנדרה מבין שזיכרונו של ג'ייקוב שב אליו, וג'ייקוב מגלה שקוויני הטילה עליו כישוף במטרה להינשא לו בניגוד לדעתו. הגילוי מעורר ריב בין השלושה וקוויני עוזבת לבדה לחפש את אחותה טינה – שמתחקה אחרי עקבותיו של קרידנס בפריז. ניוט וג'ייקוב הולכים בעקבותיה ובעקבות טינה לפריז, שם השניים עוקבים אחר יוסוף קמא, קוסם בעל עניין נסתר בקרידנס, אל טינה שמסתתרת בביוב, שם יוסוף חושף בפני הקבוצה שהוטל עליו נדר כובל להרוג את קרידנס, שהוא לכאורה אחיו למחצה ובן למשפחת לסטריינג'. סלמנדרה וטינה חודרים אל תוך משרד הקסמים הצרפתי על מנת להשיג מסמכים שביכולתם לאשר את זהותו האמיתית של קרידנס, ושם נחשפים על ידי ליטה ותזאוס. החיפוש שלהם מוביל מהמשרד אל אחוזת הקבר המשפחתית של משפחת לסטריינג' בבית הקברות פר לשז. דלת שנפתחת מובילה את הקבוצה לעצרת בה מכנס גרינדלוולד את תומכיו. בעצרת, גרינדלוולד נואם וטוען שאם לא יעצרו את עולם נטולי הקסם הם יפתחו במלחמה הרסנית וחסרת תקדים. לאחר שההילאים של משרד הקסמים הבריטי מגיעים לעצרת על מנת לעצור, בהוראת שר הקסמים הבריטי, את כל משתתפי העצרת, גרינדלוולד מטיל כישוף אש אדיר עוצמה שמטרתה להחריב את פריז כולה, אך הכישוף נבלם על ידי סלמנדרה ושאר חברי הקבוצה. בנקודה זו, סלמנדרה מבין שיהיה עליו לקחת חלק במאבק נגד גרינדלוולד. ניוט שב להוגוורטס להיפגש עם דמבלדור, שמשתאה מהתושייה שגילה סלמנדרה והצליח לגנוב את בקבוקון הדם מגרינדלוולד בעזרת ניפלר במהלך העצרת, ומודה בפני סלמנדרה שבקבוקון הדם הוא התגלמות ברית דמים בינו לבין גרינדלוולד, בה נשבעו שלא ילחמו אחד בשני לעולם - וזו הסיבה מדוע שלח את סלמנדרה להילחם בגרינדלוולד במקומו.
לאחר המאבק[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלמנדרה חזר לעבודתו במשרד הקסמים ובשנת 1947 יצר את רישום אנשי הזאב, רשימה שהסדירה את רישומם באופן רשמי.[2] בסוף הקריירה שלו, סלמנדרה הקים חוק האוסר על גידול ניסיוני (שאומץ ב-1965) במטרה למנוע יצירת מינים חדשים בבריטניה.[2]
בשלב כלשהו, סלמנדרה נשא לאישה את טינה גולדשטיין, הילאית אמריקאית אותה פגש במהלך מאבקו בגרינדלוולד, ולאחר פרישתו מעבודתו במשרד הקסמים, סלמנדרה פרש יחד איתה לדורסט.[2] בשנת 1979, הוענק לסלמנדרה אות מרלין, דרגה שנייה, עבור הקריירה הענפה והידע הנרחב שלו כמאגיזואולוג.[15] עם הזמן, ספרו "חיות הפלא והיכן למצוא אותן" הפך לאחד מספרי הלימוד הנפוצים ביותר בהוגוורטס, ותלמידים רבים למדו בו, לרבות הארי פוטר וחבריו לספסל הלימודים. לסלמנדרה וטינה נולד בן אחד, ממנו נולד נכדו, רולף סלמנדרה, שלימים נשא לאישה את לונה לאבגוד, חברה קרובה של הארי פוטר, וממנו נולדו לו ניניו, התאומים לורקאן וליסנדר סלמנדרה.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מראה חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניוט סלמנדרה מתואר כקוסם גבוה ורזה בעל פנים שזופות כתוצאה ממסעותיו,[16] שיער חום פרוע ועיניים כחולות. על מנת לחזק את אופיו האקסצנטרי של סלמנדרה, מעצבת תלבושות קולין אטווד הכינה מעיל בצבע קר (כחול כהה), בניגוד לגוונים חומים של בגדי גברים משנות ה-1920, עם כיסים רבים שנועדו להסתיר כמה שיותר יצורים.[14]
במהלך מסעותיו בפריז, בשנת 1927, סלמנדרה לבש מעיל צמר אפור, ומראהו המרושל בדרך כלל, נעשה מרושל ומוזנח יותר ויותר, בעקבות איסור היציאה מתחומי בריטניה וניסיונותיו של שר הקסמים לגייס אותו כנגד קרידנס ברבון וגלרט גרינדלוולד שהכבידו עליו.
אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלמנדרה מתואר כאדם אינדיבידואלי יוצא דופן אשר הקדיש את כל מרצו לחקר חיות הפלא עבור היצירה שלו, "חיות הפלא והיכן למצוא אותם", גם כאשר הוא יצא לכאורה לדימוס. בחוגים רבים בעולם הקוסמות, סלמנדרה נחשב לסמכות העליונה בתחום המאגיזואולוגיה; יצירותיו התפרסמו והפכו לרבי מכר ברחבי עולם הקוסמות. עם זאת, סלמנדרה מתואר כאדם מביך מאוד חברתית, בלתי מתפשר ואקסצנטרי בדעותיו שמרגיש נוחות יותר בחברת חיות ויצורי פלא מאשר בחברת בני אדם. סלמנדרה אף מראה סימני ביישנות במיוחד כלפי נשים שהיו לו רגשות כלפיהן, שכן הוא נאבק עמוקות להתוודות בגלוי על רגשותיו כלפי אשתו לעתיד, טינה גולדשטיין.
עם זאת, ניוט היה אדם אמפתי ורחום מאוד; דוגמאות בולטות לכך ניתן למצוא בגילויי האמפתיה שלו לקרידנס ברבון, למרות שזה האחרון היה אובסקורוס מסוכן, וניחומו של תזאוס לאחר הקרב עם גרינדלוולד במהלכו ליטה לסטריינג', ארוסתו של תזאוס, מתה. למרות היותו קריר כלפי אירוסיהם של תזאוס וליטה, ניוט עדיין היה מוכן לא רק להתנהג בצורה לבבית, אלא אפילו לשמש כשושבינם בחתונה, אם כי הוא הראה בבירור את קרירותו בכך שסירב לתקשר עם שניהם. הוא אפילו הגן על ליטה כשזו הפגינה את שנאתה העצמית באומרו שגרמה למותו של קורבוס לסטריינג' בשוגג - דוגמאות אלו מראות כי יכולתו של סלמנדרה להפגין אמפתיה עלתה על קשייו החברתיים. יתר על כן, ניוט פיתח ידידות חזקה ועקבית עם האל-קס ג'ייקוב קובלסקי, ולאחר מכן הודה שהוא באמת אוהב ומעריך את תכונותיו ואת עזרתו במהלך ההרפתקאות שלהם. עובדה זו מראה על כך שלסלמנדרה לא היו שום דעות קדומות כלפי נטולי הקסם, בניגוד לרוב הקוסמים.
סלמנדרה היה גם נבון מבחינה מוסרית, והביע זעזוע וחוסר שביעות רצון מכל גילוי אכזריות, כמו הרעיון להשתמש באובסקורוס שהרג ילד עבור רווח אישי. סלמנדרה עצמו הודה שהוא גילה שיפוט לקוי בצעירותו - למשל, הוא דיבר בגלוי על דעותיו נגד הילאים, אף על פי שטינה גולדשטיין עצמה הייתה הילאית. דוגמה נוספת לגילוי שיפוט לקוי מצידו הייתה כאשר הוא הביא ציפור רעם לארצות הברית, שלא לדבר על מזוודה שלמה מלאה ביצורים קסומים, בהתחשב באיסור שקונגרס הקסמים של ארצות הברית באותה עת על יצורים כאלה.
הסבר אפשרי נוסף להתנהגותו בא מאלבוס דמבלדור עצמו, שהאמין שסלמנדרה באמת היה מודע לתוצאות מעשיו, אך הרגיש חייב לעשות תמיד את הדבר הנכון, ללא כל התחשבות בסובבים אותו, או אפילו ברווחתו שלו. דמבלדור אף ציין שהוא מעריץ את ניוט על כך שהוא איננו מחפש כוח לעצמו. דמבלדור כיבד והעריץ עמוקות את סלמנדרה עד כדי כך שאפילו התנגד וטען בתוקף נגד סילוקו מהוגוורטס.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדמותו של ניוט סלמנדרה ישנה גבריות נדירה בקולנוע, ובמיוחד כגיבור של סרט תקציבי גדול: הוא רגיש, רגוע, פגיע, אמפתי ואינו מציג בשום אופן יהירות או סמכות.[17][18] משכך, מבקרים רבים זלזלו מאוד באופיו של סלמנדרה, וחקרו את הקוהרנטיות והכריזמה שלו כמנהיג.[19][20] בילג' אבירי ("Village Voice") הציג את סלמנדרה כגיבור "חולה פיזית",[21] בעוד שוויל לייטץ ("New Republic") ציין שזה "סוג של טירוף" שאדם "טוב-לב, פשוט ובלתי ניתן להגדרה" מסוגל להיות הדמות הראשית בסדרה של חמישה סרטים.[22]
מבקר התרבות ג'ונתן מקינטוש הסביר שהתגובות השליליות נבעו בעיקר מהעובדה שהגיבור הגברי בתחום הפנטזיה או המדע הבדיוני מיוצג באופן מסורתי כאיש "גבוה, נחוש וחזק פיזית, או לפחות שנון, פרוע וכריזמטי" מכיוון ש"זה הופך להיות כמעט הכרחי להסתיר את הפגיעות שלו". על פי מקינטוש, ניוט סלמנדרה מגלם "ייצוג לא טיפוסי וחדשני של גבריות" לגיבור של הרפתקאות קולנועיות, בתקופה שבה התוקפנות והיוהרות של הדמויות הגבריות הראשיות חשובות יותר מהרגישות או מהדיפלומטיה שלהן. (נושאים שקשורים באופן מסורתי יותר לסטריאוטיפים של נשיות). ב"חיות הפלא והיכן למצוא אותן", תכונות אלה מוצגים כאספקטים הירואיים חיוביים. לדברי מקינטוש, רגישותו של סלמנדרה היא אפילו איכותו העיקרית. לכן, גם אם במהלך ההרפתקה דמותו של סלמנדרה תתפתח, התפתחותה תהיה יותר על דגש הקמת יחסי אנוש עמוקים במיוחד.[17]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על הדמות, באתר ויקיפוטר
- ג'יי קיי רולינג, מדוע ניוט סלמנדרה הוא סוג שונה של גיבור, באתר Pottermore
- ג'יי קיי רולינג, מדוע ניוט סלמנדרה והארי פוטר היו סוגים שונים של "הנבחר", באתר Pottermore
- ג'יי קיי רולינג, מדוע הרמיוני גריינג'ר וניוט סלמנדרה הם גיבורים זהים, באתר Pottermore
- ג'יי קיי רולינג, מאחורי הקלעים של חיות הפלא: ניוט סלמנדרה, באתר Pottermore
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Tweet from the official Fantastic Beasts Twitter account (see this image)
- ^ 1 2 3 4 5 לפי המתואר בספר הנלווה "חיות הפלא והיכן למצוא אותן".
- ^ Pottermore introduction for Hufflepuffs (archived here)
- ^ Fantastic Beasts and Where to Find Them: Magical Movie Handbook (see this image)
- ^ ג'יי קיי רולינג, "חיות הפלא והיכן למצוא אותן: התסריט המקורי", עמודים 217–218
- ^ The Archive of Magic: The Film Wizardry of Fantastic Beasts: The Crimes of Grindelwald
- ^ The Case of Beasts: Explore the Film Wizardry of Fantastic Beasts and Where to Find Them (see this image)
- ^ "EXCLUSIVE: J.K. Rowling tells SnitchSeeker about Newt's expulsion from Hogwarts, more"
- ^ 1 2 "Fantastic Beasts and J.K Rowling's Wizarding World" on Youtube - "Newt is this oddball who managed to get himself expelled from Hogwarts"
- ^ "Who is Leda Lestrange? 'Fantastic Beasts' Is Only The Start For The New Character, Says Director David Yates" from Bustle
- ^ ג'יי קיי רולינג, "חיות הפלא והיכן למצוא אותן: התסריט המקורי", עמוד 126
- ^ The Beasts: Cinematic Guide (Fantastic Beasts and Where to Find Them) (see this image)
- ^ Fantastic Beasts and Where to Find Them: Newt Scamander: Cinematic Guide (see this image)
- ^ 1 2 Ian Nathan, Inside the Magic: The Making of Fantastic Beasts and Where to Find Them, HarperCollins, 2016 (ISBN 979-1-0-3390001-6).
- ^ מידע, באתר לקסיקון הארי פוטר
- ^ ג'יי קיי רולינג, "חיות הפלא והיכן למצוא אותן: התסריט המקורי", עמוד 12
- ^ 1 2 Jonathan McIntoch (Pop Culture Detective), "The Fantastic Masculinity of Newt Scamander", Via Youtube, 29 May 2017
- ^ Why Newt Scamander is a different kind of hero [archive], Via Pottermore, December 2018
- ^ Amy Nicholson, "J.K. ROWLING’S NOT-SO-FANTASTIC BEASTS", MTV, 16 November 2016
- ^ Sara Stewart, "‘Fantastic Beasts’ is second-rate Rowling", The New York Post, 16 November 2016
- ^ Bilge Ebiri, "Muggling Along: ‘Fantastic Beasts’ Conjures Too Little of the Potter Magic", The Village Voice, 16 November 2016
- ^ Will Leitch, "Fantastic Beasts: A Nice Place to Visit", The New Republic, 18 November 2016
| בקרת זהויות |
|
|---|