ניו זילנד ליסנר
 | |
| מו"ל |
באואר מדיה גרופ  |
|---|---|
| תאריכי הופעה |
1939–הווה (כ־85 שנים) |
| שפה |
אנגלית ניו זילנדית, אנגלית |
| מדינה |
ניו זילנד |
| ISSN | 0110-5787 |
|
www | |
  | |
ניו זילנד ליסנר (באנגלית: New Zealand Listener) הוא מגזין אקטואליה ניו זילנדי שבועי המסקר את החיים הפוליטיים, התרבותיים והספרותיים של ניו זילנד.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניו זילנד ליסנר יצא לראשונה ביוני 1939, כמדריך שידור שבועי למאזיני רדיו. גיליון הבכורה הופץ בחינם לכ-380,000 בתים.[1] העורך הראשון של המגזין היה אוליבר דאף (אנ')[2]. ביוני 1949, מ. ה. הולקורף (אנ') מונה להיות עורך המגזין במקום אוליבר דאף.[3] המגזין הופרט ב-1990 לבאואר מדיה גרופ (אנ').
העיתונאית פמלה סטירלינג (אנ') הייתה עורכת העיתון ב-2004–2021.[4] בשנת 2018, תפוצת המגזין הגיע ל-45,262.[5]
המגזין פרסם ב-2004–2009 רשימה שנתית של 50 האנשים החזקים ביותר בניו זילנד. כמו כן, המגזין פרסם מצעד מוזיקה ומספר מצעדי ספרים (מצעד 100 הספרים, מצעד 50 ספרי הילדים ומצעד ספרי הבישול).
בין הסופרים הבולטים שעבודתם פורסמה במגזין נמצאים הסופרים ג'יימס קיי. בקסטר (אנ'), ג'נט פריים ומוריס שדבלוט (אנ').[3]
ב-2 באפריל 2020 בשל מגפת הקורונה הודיעה באואר מדיה גרופ על סגירת המגזין.[6][7][8][9] לפני הסגירה, המגזין הוכרז כ-"מגזין האקטואליה הנמכר ביותר בניו זילנד עם תפוצה לנפש גבוהה יותר מטיים, הניו יורקר והספקטייטור".[10][11]
ב-17 ביוני 2020, חברת ההשקעות האוסטרלית, מרקורי קפיטל (אנ') רכשה את הזכויות על המגזין מבאוא מדיה גרופ.[12][13] ב-17 ביולי 2020, הודיעה מרקורי קפיטל כי תמשיך לפרסם את המגזין (מאז 10 באוקטובר 2020).[14][15]
עורכי המגזין[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוליבר דאף (אנ') (1939–1949)[2][16]
- מ. ה. הולקורף (אנ') (1949–1967; 1972–1973)[16][17]
- אלכסנדר מקלאוד (1967–1972)[16][17]
- איאן קרוס (אנ') (1973–1977)[16][18][19][20] [21]
- טוני ריד (1977–1980)[16][22]
- פיטר סטיוארט (1980–1983; 1987–1989)[16]
- דייוויד ביטסון (אנ') (1984–1989)[16]
- ג'ף בייליס (1989–1993 כעורך ראשי ומנכ"ל)[23][24]
- טרי סנואו (1991–1995)
- ג'ני וילר (1995–1997)[25]
- פול ליטל (1997–1998)
- פינלי מקדונלד (אנ') (1998–2003)[26][19]
- פמלה סטירלינג (אנ') (2004–2021)
- קארין שרר (2021–2023)
- קירסטי קמרון (2023–הווה)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ניו זילנד ליסנר
ניו זילנד ליסנר, ברשת החברתית פייסבוק
ניו זילנד ליסנר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "The "New Zealand Listener." – New Radio Magazine". The New Zealand Railways Magazine. 14 (4). 1 ביולי 1939. נבדק ב-3 בדצמבר 2016.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Duff, Oliver – Biography". Te Ara Encyclopedia of New Zealand. 2011. נבדק ב-30 ביוני 2011.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Today in History First issue of NZ Listener published". NZ History. 2011. נבדק ב-30 ביוני 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ John Drinnan (18 באפריל 2008). "Listener at centre of climate storm". The New Zealand Herald. ארכיון מ-2020-03-09. נבדק ב-14 ביוני 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Listener Media Kit" (PDF).
- ^ Edmunds, Susan; Nadkarni, Anuja; Cookes, Henry (2 באפריל 2020). "Govt 'could have given half-a-million' to help Bauer but publisher didn't want it, Faafoi says". Stuff. אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2020. נבדק ב-2 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Covid 19 coronavirus: Bauer Media closing - publisher of the Listener, Woman's Day, North & South". The New Zealand Herald. 2 באפריל 2020. אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2020. נבדק ב-2 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Covid-19: Major magazine publisher Bauer Media closing down". Radio New Zealand. 2 באפריל 2020. אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2020. נבדק ב-2 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Publisher of NZ Listener, Woman's Weekly, North & South to shut down". The Spinoff. 2 באפריל 2020. אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2020. נבדק ב-2 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "New Zealand Listener". Bauer Media Group. נבדק ב-2 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "New Zealand Listener Magazine Subscription". Magshop. נבדק ב-2 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bauer Media NZ bought by Australian investment company". Radio New Zealand. 17 ביוני 2020. אורכב מ-המקור ב-18 ביוני 2020. נבדק ב-18 ביוני 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Edmunds, Susan (17 ביוני 2020). "Bauer magazines sold to private equity firm". Stuff. אורכב מ-המקור ב-18 ביוני 2020. נבדק ב-18 ביוני 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Edmunds, Susan. "The Listener and other Bauer mags return — some may be gone for good". Stuff. אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2020. נבדק ב-17 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Bauer resumes publishing of The Listener and NZ Woman's Weekly after Mercury Capital takes over". New Zealand Herald. 17 ביולי 2020. ארכיון מ-2020-10-07. נבדק ב-17 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 Holcroft, Monte (1 ביולי 1989). "As I Remember It". New Zealand Listener.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 Hamilton, Stephen (2008). "Montague Harry Holcroft, 1902 – 1993". Kōtare. 2. ISSN 1174-6955.
- ^ "O'Connor, Rev. Canon (Brian) Michael (Mcdougal), (born 20 June 1942), Dean of Auckland, New Zealand, 1997–2000", Who's Who, Oxford University Press, 2007-12-01, doi:10.1093/ww/9780199540884.013.28719
- ^ 1 2 "A farewell to Ian Cross". Newsroom (בAustralian English). 2019-11-05. נבדק ב-2019-11-05.
- ^ "Journalist and author Ian Cross dies aged 93". RNZ (באנגלית). 2019-11-03. נבדק ב-2019-11-05.
- ^ Noted. "Ian Cross, celebrated Listener editor, 1925–2019". www.noted.co.nz (באנגלית). נבדק ב-2019-11-18.
- ^ Noted. "Tony Reid: 1943–2020". www.noted.co.nz (באנגלית). נבדק ב-2020-02-22.
- ^ Zealand, Massey University, New. "Champion of press freedom honoured – Massey University". www.massey.ac.nz (באנגלית). נבדק ב-2019-07-30.
- ^ Black, Joanne (2 ביוני 2006). "News man". The Listener (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-4 באוגוסט 2019. נבדק ב-2020-04-02.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ de Lore, Clare (10 במרץ 2019). "Jenny Wheeler: the first woman to be appointed Listener editor". New Zealand Listener.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Finlay Macdonald, RNZ National Presenter". RNZ (באנגלית). נבדק ב-2019-07-26.