נייטרליות פליטת פחמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נייטרליות פליטת פחמן (או אפס פליטות נטו) מתייחסת להשגת אפס פליטות נטו של פחמן דו-חמצני. ניתן להגיע לנייטרליות על ידי ביטול פליטות קיימות או על ידי איזון בין פליטת פחמן דו-חמצני לבין סילוקו (לרוב באמצעות קיזוז פחמן).[1] משתמשים בביטוי נייטרליות פליטת פחמן בהקשר לתהליכי שחרור פחמן דו-חמצני בתחבורה, ייצור אנרגיה, חקלאות ותעשייה. על אף שהמונח נקרא "נייטרליות פליטת פחמן", הוא מתייחס גם לגזי חממה נוספים. המונח נייטרליות אקלימית משקף את ההכללה הרחבה יותר של גזי חממה בשינויי אקלים, גם אם פחמן דו-חמצני הוא הנפוץ ביותר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת מליאה של COP21 לאימוץ הסכם פריז בשנת 2015.

בשנת 2016, מילוני אוקספורד בחרו במונח "נייטרליות פליטת פחמן" כמילת השנה בארצות הברית.[2]

בדצמבר 2020, חמש שנים לאחר הסכם פריז, הזהיר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כי מדינות אינן מכבדות את ההתחייבויות אליהן הגיעו בפריז, שגם כך אינן מספקות. הוא קרא לכל שאר המדינות להכריז על מצב חירום אקלימי עד שתושג נייטרליות פליטת פחמן.[3]

שיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להגיע למצב של נייטרליות בפליטת פחמן בשתי דרכים: הפחתה או קיזוז,[4] אך ככל הנראה יידרש שילוב בין שתיהן.

הפחתת פליטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך להגעה למצב של אפס פליטות נטו היא על ידי מעבר לכלכלה נמוכה בפחמן. כלכלה כזו מתמקדת באנרגיה מתחדשת כמו אנרגיה הידרואלקטרית, אנרגיית רוח, אנרגיה גאותרמית, אנרגיה סולארית[5] ואנרגיה גרעינית.[6] ייצור אנרגיה מתחדשת אמנם גורם לפליטת פחמן, אך בכמות כמעט זניחה.[7] כדי להפחית את פליטת הפחמן יש גם לבצע שינויים בתעשייה ובחקלאות. שינויים בתזונת הבקר, לדוגמה, יכולים להפחית את ייצור המתאן ב-40%.[8]

אחת הדרכים לעודד יצירת מוצרים נייטרליים מפחמן היא על ידי הפיכת מוצרים אלה לזולים יותר מאשר מוצרים מקבילים המיוצרים בעזרת דלקים חיוביים בפליטת פחמן.[9] מספר חברות התחייבו להפוך לנייטרליות או שליליות מבחינת פליטת פחמן עד שנת 2050. לדוגמה: מיקרוסופט,[10] דלתא איירליינס, BP,[11] איקאה,[12] ובלאקרוק.[13]

קיזוז פחמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתהליך של קיזוז פחמן מפחיתים או מונעים פליטה של גזי חממה או מסלקים פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה כדי לפצות על הפליטות.[14] אם סך גזי החממה הנפלטים שווה לסכום הכולל שנמנע או הוסר, אז שתי ההשפעות מבטלות זו את זו והפליטה נטו היא "נייטרלית".

צמצום פליטות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת החלטות ממשלה והודעות רשמיות בשנים 2008–2010, ולקראת ועידת ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2009), הצהירה ישראל לראשונה על כוונתה לצמצם בפליטות גזי חממה בשיעור של 20% עד לשנת 2020. נקבעו שני יעדי התייעלות אנרגטיים ל-2020 - צמצום של 20% בצריכת החשמל (ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל") ומעבר לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות בשיעור של כ-10%. בנוסף, הוקמה ועדה שתפקידה לגבש תוכנית לאומית להפחתת גזי חממה. על פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2021, ישראל לא הצליחה להשיג את היעדים הללו. נכון לשנת 2020, צריכת החשמל צומצמה רק בכ-7.5%, ואנרגיות מתחדשות סיפקו רק כ-6% מצריכת החשמל הכוללת.[15]

בשנת 2015, ולקראת ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2015), החליטה הממשלה על יעד נוסף של צמצום פליטות גזי חממה עד לשנים 2025 ו-2030 על ידי צמצום צריכת חשמל, מעבר לאנרגיות מתחדשות וצמצום הנסועה. על פי דו"ח מבקר המדינה, גם יעדים אלו רחוקים מהישג, שכן "ההתקדמות בהשגתם נעה בטווח שבין ב"פיגור" לאפס".[15]

בשנת 2021, ולקראת ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2021), הכירה ממשלת ישראל בחשיבות ההגעה ליעד של נייטרליות פליטת פחמן, והחליטה על עדכון היעד לשנת 2030, וקביעת יעד לאומי של הפחתה של 85% בפליטות גזי חממה עד 2050 (ביחס לנמדד ב-2015).[16]

פרט לממשלת ישראל, מספר גופים פרטיים בישראל הצהירו אף הם על כוונתם להגיע לנייטרליות פליטת פחמן, וביניהם: אסם השקעות,[17] בזק[18] ו-דיזנגוף סנטר.[19]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "What is carbon neutrality and how can it be achieved by 2050? | News | European Parliament". www.europarl.europa.eu (באנגלית). 2019-03-10. נבדק ב-2020-05-14.
  2. ^ "Carbon Neutral: Oxford Word of the Year". Blog.oup.com. נבדק ב-2013-11-02.
  3. ^ Fiona Harvey (12 בדצמבר 2020). "UN secretary general urges all countries to declare climate emergencies". The Guardian (באנגלית בריטית). נבדק ב-12 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "What is carbon neutrality and how can it be achieved by 2050? | News | European Parliament". www.europarl.europa.eu (באנגלית). 2019-03-10. נבדק ב-2021-04-14.
  5. ^ Adams, Samuel (2019). "Reducing carbon dioxide emissions; Does renewable energy matter?".
  6. ^ "What is the role of nuclear power in the energy mix and in reducing greenhouse gas emissions?". Grantham Research Institute on climate change and the environment (באנגלית בריטית). 2018-01-26. נבדק ב-2020-10-21.
  7. ^ "Renewable and Non-Renewable Energy | EM SC 240N: Energy and Sustainability in Contemporary Culture". www.e-education.psu.edu.
  8. ^ Smith, Joshua (2019). "The race is on to cultivate a seaweed that slashes greenhouse emission from cows, other livestock".
  9. ^ "Last Energy raises $3 million to fight climate change with nuclear energy". VentureBeat (באנגלית אמריקאית). 2020-02-25. נבדק ב-2021-01-11.
  10. ^ "Microsoft Pledges To Remove From The Atmosphere All The Carbon It Has Ever Emitted". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2021-01-11.
  11. ^ "Delta And BP Pledge To Go Carbon-Neutral. How? That's The Question". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2021-01-11.
  12. ^ Frangoul, Anmar (2019-11-28). "Ikea to invest $220 million to make it a 'climate positive business'". CNBC (באנגלית). נבדק ב-2021-01-11.
  13. ^ "World's Largest Asset Manager Puts Climate At The Center Of Its Investment Strategy". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2021-01-11.
  14. ^ Carbon-Neutral Is Hip, but Is It Green?, The New York Times, published 2007-04-29, accessed 2007-08-03
  15. ^ 1 2 דוח מיוחד: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים (פרק 1), באתר מבקר המדינה, ‏2021
  16. ^ ד"ר יהודה טרואן, לקראת ועידת האקלים בגלזגו 2021: משבר האקלים ואמצעי מדיניות בעולם ובישראל, באתר הכנסת, ‏אוקטובר, 2021
  17. ^ הפחתת פליטות, באתר אסם-נסטלה
  18. ^ בזק מתחייבת לראשונה ליעדי ESG בתחום פליטות הפחמן, שוויון בייצוג נשים ושוויון תעסוקתי, באתר www.bezeq.co.il, ‏27/02/2022
  19. ^ איכות הסביבה: דיזנגוף סנטר בשארם א-שייח?, באתר וואלה!‏, 6 בנובמבר 2022