לדלג לתוכן

נייט דיאז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נייט דיאז
לידה 16 באפריל 1985 (בן 41)
סטוקטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Nathan Donald Diaz עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים סטוקטון עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 76.6 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.83 מטרים
השכלה Tokay High School עריכת הנתון בוויקינתונים
www.diazbrothers.com
ספורט
ענף ספורט אמנויות לחימה משולבות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נתן דונלד דיאז (נולד ב-16 באפריל 1985) הוא אמן לחימה משולבת אמריקאי ומתאגרף מקצועי[1] שכיום הוא סוכן חופשי. דיאז ידוע בעיקר בזכות זמנו בילה בקרבות באליפות הלחימה האולטימטיבית (UFC), שם נלחם במשך למעלה מ-15 שנים לאחר שזכה ב-"The Ultimate Fighter 5". לפני שחתם ב-UFC, דיאז התחרה ב־World Extreme Cagefighting,‏ Strikeforce ו־Pancrase. דיאז הוא השלישי במספר פרסי הבונוס של UFC, עם 16 בסך הכול.[2] בשנת 2012 הוא התמודד על אליפות ה-UFC במשקל קל.[3]

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנם של מליסה (לבית וומבל) ורוברט דיאז, הוא נולד ממוצא מקסיקני ואנגלו וגדל בסטוקטון, קליפורניה, עם אחיו ניק ואחותו נינה.[4] הוא גדל בלודי, קליפורניה[5] ולמד בתיכון טוקאי. בגיל 11 החל להתאמן באמנויות לחימה עם אחיו, ניק.

קריירה באמנויות לחימה משולבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני קריירת ה-MMA הרשמית שלו, דיאז התחרה בקרב MMA ללא פרקי אצבעות נגד רוברט לימון ב-20 ביולי 2002, בגיל 17.[6] מאז צצו צילומים מהקרב, וההערכה היא שזו הייתה החוויה התחרותית הראשונה שלו.[7]

עם תחילת הופעת הבכורה הרשמית שלו ב-MMA, דיאז התחרה בעיקר במסגרת אליפות העולם בלחימה בכלוב אקסטרים (WEC). בשנת 2006, ב־WEC 24, הוא נלחם על אליפות ה-WEC במשקל קל נגד אלוף ה-Dauer הרמס פרנסה, והפסיד בהכנעה בסיבוב השני. זה היה האירוע האחרון שקיימה ה-WEC לפני שנרכשה על ידי Zuffa, LLC, חברת האם דאז של UFC.

אליפות הלחימה האולטימטיבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוחם האולטימטיבי 5

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאז היה מתמודד בתוכנית "The Ultimate Fighter 5", בהשתתפות בלעדי לוחמים במשקל קל, שנלחמו בקבוצתו של ינס פולבר. בסיבוב המקדים, דיאז ניצח את רוב אמרסון בהכנעה; ברבע הגמר הוא ניצח את חברו לקבוצה לקבוצת פולבר, קורי היל, בהכנעה במשולש חנק בסיבוב הראשון. בחצי הגמר, דיאז ניצח את חברו לקבוצה לקבוצת פן, גריי מיינארד, בהכנעה, ועלה לגמר, בו התמודד מול חברו לקבוצה, מנבל גמבוריאן. דיאז ניצח בהכנעה לאחר שגמבוריאן נאלץ להיכנע בסיבוב השני עקב פריקה בכתפו הימנית כתוצאה מניסיון הטייק-דאון.[8] עם הניצחון, דיאז זכה ב-"The Ultimate Fighter 5."[9] קרב זה זיכה אותו גם בפרס "נוקאאוט הלילה" בשווי 50,000 דולר.[10]

2008

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאז התעמת עם אלווין רובינסון באירוע UFC Fight Night 12 ב-23 בינואר 2008. קרב זה זיכה אותו בפרס "הגשת הלילה" בשווי 40,000 דולר.[11]

לאחר שניצח את אלווין רובינסון וג'וניור אסונסאו בהכנעה, דיאז דרש יריבים קשים יותר. הוא קיבל קרב מול קורט פלגרינו ב-"UFC Fight Night 13". דיאז ניצח את פלגרינו בהכנעה באמצעות חניקת משולש בסיבוב השני. כשהוא נעל את החנק, דיאז הספיק להתכופף לקהל ולהרים אצבעות אמצעיות כפולות לפני שפלגרינו נכנע. קרב זה זיכה אותו בפרס "קרב הלילה" בסך 20,000 דולר.[12] דיאז ניצח לאחר מכן את הוותיק ג'וש ניר בהחלטה מפוצלת בקרב המרכזי של "UFC Fight Night 15". קרב זה זיכה אותו בפרס "קרב הלילה" בסך 30,000 דולר.[13]

2009

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיאז בשנת 2009.

דיאז נלחם לאחר מכן נגד אלוף סטרייקפורס לשעבר במשקל קל, קליי גוידה, ב-"UFC 94: סנט פייר נגד פן 2", והפסיד בהחלטה מפוצלת. גוידה ניצל את ההיאבקות שלו כדי להביס את דיאז מספר פעמים. גוידה ניצח בהחלטה מפוצלת, מה שסימן את הפסדו הראשון של דיאז ב-UFC, במה שהיה גם הופעת הבכורה שלו בתשלום לפי צפייה. קרב זה זיכה אותו בפרס "קרב הלילה" בסך 65,000 דולר.[14]

דיאז פגש את ג'ו סטיבנסון, זוכה אולטימייט פייטר לשעבר ואלוף משקל חצי-משקל לשעבר של מלך הכלוב, "בגמר אולטימייט פייטר 9". סטיבנסון ניצח את דיאז כרצונו לאורך שלושת הסיבובים ודיאז הפסיד בהחלטת פה אחד. הקרב הזה זיכה אותו בפרס "קרב הלילה" בסך 25,000 דולר.[15]

לאחר שני הפסדים רצופים בהחלטה, דיאז עמד בראש "אירוע הקרב ה-19 של UFC" מול מלווין גילארד. דיאז ניצח לאחר כניעה לחנק בגיליוטינה ב-2:30 בסיבוב השני. קרב זה זיכה אותו בפרס קרב הלילה" בסך 30,000 דולר.[16]

2010

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאז התמודד מול גריי מיינארד ב-11 בינואר 2010, בקרב המרכזי ב-"UFC Fight Night 20", קרב חוזר ממועד פגישתם בחצי הגמר של טורניר "TUF 5" במשקל קל, בו דיאז ניצח. דיאז הפסיד למיינארד בהחלטה מפוצלת שנויה במחלוקת, כאשר הזוכה לשעבר של TUF קיבל את התואר בדוחות FightMetric, וניצח בסיבובים השני והשלישי.[17][18]

אחרי שלושה הפסדים בארבעה קרבות, נייט שקל לעלות באופן קבוע במשקל ל-170. קטגוריית משקל של פאונד, תוך ציון "אני לא מרוויח מספיק כסף כדי לרדת כל כך הרבה במשקל, אז אני רוצה להילחם במשקל 170 ולרדת למשקל 155 רק מדי פעם."[19]

דיאז ערך את הופעת הבכורה שלו במשקל חצי-משקל ב-27 במרץ 2010, ב־UFC 111, נגד רורי מרקהאם, מומחה לחבטות של חברת Miletich Fighting Systems .[20] בשקילה, מרקהאם שקל 177, בעוד שדיאז שקל את המגבלה המותרת למשקל חצי-משקל של 171; הקרב שונה לקרב קליט. דיאז ניצח בקרב בהפסד טכני בסיבוב הראשון.

לאחר הניצחון על מרקהאם, דיאז הצהיר כי יתחרה בשתי קטגוריות המשקל. הקרב הבא שלו היה שוב במשקל חצי-משקל נגד המתאגרף המקצועי לשעבר מרקוס דייוויס ב-28 באוגוסט 2010, ב־UFC 118.[21] דיאז סיים את דייוויס לאחר שחנק אותו מחוסר הכרה עם חבטה בגיליוטינה בסיבוב האחרון; הקרב זיכה אותם בפרס "קרב הלילה" בשווי 60,000 דולר.[22]

2011

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיאז ב־UFC Live: הארדי נגד ליטל בשנת 2011

דיאז התמודד בפעם הבאה מול הלוחם הדרום קוריאני דונג היון קים, ב-1 בינואר 2011, ב־UFC 125.[23] דיאז הפסיד בקרב בהחלטה פה אחד.

דיאז נלחם מול רורי מקדונלד ב-30 באפריל 2011, ב־UFC 129.[24] דיאז לא הצליח לבצע התקפות משמעותיות והפסיד בהחלטה פה אחד. לאחר ההפסד, דיאז הצהיר כי יחזור לקטגוריית קל משקל.[25]

דיאז ניצח את אלוף PRIDE לשעבר במשקל קל, טאקאנורי גומי, ב-24 בספטמבר 2011, ב־UFC 135 באמצעות הגשת נשק בסיבוב הראשון.[26] הוא זכה בפרס "הגשת הלילה" בשווי 75,000 דולר על הופעתו.[27]

דיאז ניצח את דונלד סרון ב־UFC 141[28] בהחלטה פה אחד (30–27, 30–27 ו-29–28) בהופעה שזיכתה את שני המשתתפים בתואר "קרב הלילה" בשווי 75,000 דולר.[29] אף על פי שהופל מרגליו מספר פעמים מבעיטות סוחפות ברגליים של סרון, דיאז רשם אחת ההופעות הטובות ביותר בקריירה שלו. דיאז קבע שיא ב-CompuStrike, כשהוא קלע 82% מהחבטות שזרק בדרך לניצחונו על סרון.[30]

2012

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאז, לאחר מספר שנות אימונים, קיבל סוף סוף את החגורה השחורה שלו בג'יו ג'יטסו ברזילאי מסזאר גרייסי.[31] הוא קיבל את החגורה השחורה חודש לפני הקרב שלו עם ג'ים מילר, חברו לחגורה שחורה בג'יו ג'יטסו ברזילאי.

דיאז התמודד בפעם הבאה מול ג'ים מילר ב-5 במאי 2012, ב־UFC on Fox 3.[32] דיאז ניצח את מילר ברוב שני הסיבובים הראשונים, ואף הפיל אותו עם חבטה ישרה שמאלה בסוף הסיבוב הראשון. לקראת סוף הסיבוב השני, מילר ביצע טייקדאון, שדיאז דחף והגיב עם חבטה מתגלגלת בגיליוטינה, מה שאילץ את ה"טאפ" ב-4:09 דקות של הסיבוב השני. ההגשה זיכתה את דיאז בפרס הבונוס החמישי שלו ב"הגשת הלילה" בשווי 65,000 דולר.[33] זו הייתה גם הפעם הראשונה שמילר נעצר בקריירת ה-MMA שלו.[34]

דיאז התמודד מול בנסון הנדרסון ב-8 בדצמבר 2012, באירוע UFC on Fox 5, בקרב המרכזי על אליפות ה-UFC במשקל קל.[3] דיאז הפסיד בקרב החד-צדדי בהחלטה פה אחד.[35] שלושה שבועות לפני קרב האליפות, דיאז חתם על חוזה לשמונה קרבות עם UFC.[36]

2013

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאז התמודד מול אלוף סטרייקפורס לשעבר במשקל קל, ג'וש תומסון, ב-20 באפריל 2013, ב־UFC on Fox 7. הוא הפסיד בקרב באמצעות ניצחון טכני עקב בעיטה בראש ואגרופים, שבמהלכם אחיו של נייט, ניק דיאז, זרק פיזית מגבת לתוך המתומן, בניסיון לאותת לשופט לסיים את הקרב.[37][38] ב-16 במאי 2013, דיאז הושעה על ידי UFC בגין הפרת קוד ההתנהגות של UFC באמצעות שימוש בקללה הומופובית בדף הטוויטר שלו. ה-UFC הביעו את אכזבתם והשעו אותו;[39] בסופו של דבר הוא הושעה ל-90 יום ונקנס ב-20,000 דולר.[40]

קרב גומי עם גריי מיינארד התקיים ב-30 בנובמבר 2013, בקרב המרכזי בגמר The Ultimate Fighter 18.[41] דיאז ניצח באמצעות נוקאאוט טכני בסיבוב הראשון.[42] עצירת הקרב זיכתה אותו בבונוס הראשון שלו במשחק "נוקאאוט הלילה".[43]

2014

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 במאי 2014, נייט דיאז וחברו ל-UFC, טי ג'יי גרנט, הוסרו מדירוג ה-UFC במשקל קל לאחר שנחשבו כלא פעילים על ידי ה-UFC.[44]

לאחר יותר משנה של היעדרות מהספורט, דיאז חזר מההפסקה שהטיל על עצמו והתעמת עם רפאל דוס אנחוס ב-13 בדצמבר 2014, ב־UFC on Fox 13.[45] דיאז החמיץ את משקלו, והגיע ל-160.6 פאונד. הוא קיבל זמן נוסף להגיע למגבלה במשקל קל, והוא ירד ל-155.2. עם זאת, הוא עדיין נקנס ב-20 אחוזים מפרס הפרס שלו, שהלכו לרפאל דוס אנחוס. דיאז, שנראה חסר מוטיבציה וכועס במשך רוב הקרב, הפסיד בקרב החד צדדי בהחלטה פה אחד (30-26, 30-26 ו-27–30).[46]

2015

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאז נקשר לזמן קצר לקרב משקל בינוני עם מאט בראון ב-11 ביולי 2015, ב־UFC 189.[47] עם זאת, באמצע אפריל, בראון הודיע כי הזוגיות בוטלה.[48]

לאחר שישב שוב בחוץ במשך יותר משנה, דיאז חזר להתמודד מול מייקל ג'ונסון ב-19 בדצמבר 2015, ב־UFC on Fox 17.[49] הוא ניצח בקרב בהחלטה פה אחד והמשיך לתת את אחד הראיונות הידועים לשמצה ביותר בהיסטוריה של ה-UFC לאחר הקרב, שם תקף את קונור מקגרגור באומרו "אתה לוקח את כל מה שאני עובד בשבילו, בן זונה, ואני אלחם בתחת שלך" בשידור חי בטלוויזיה.[50] שני המשתתפים זכו בפרס "קרב הלילה" בשווי 50,000 דולר.[51]

2016

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאז נקבע כמחליף לקרב מול קונור מקגרגור ב-5 במרץ 2016, ב־UFC 196, ושימש כמחליף של רפאל דוס אנחוס הפצוע.[52] מכיוון שדיאז קיבל רק אחד עשר ימים התראה מראש, הקרב התקיים במשקל חצי משקל (170 פאונד) עקב חוסר זמן לרדת במשקל.[53] דיאז ניצח בקרב באמצעות כניעה בסיבוב השני.[54] זה העניק לדיאז את ניצחונו התשיעי בהכנעה ב-UFC, כשהוא חלק את המקום השני במספר הניצחונות בכל הזמנים אחרי רויס גרייסי בלבד. שני הלוחמים זכו בתואר קרב הלילה" ודיאז זכה גם בבונוס "ביצוע הלילה" בסכום כולל של 100,000 דולר.[55]

קרב חוזר עם מקגרגור נקבע ל-9 ביולי 2016, ב־UFC 200.[56][57] עם זאת, ב-19 באפריל, ה-UFC הודיעה כי מקגרגור הוצא מהאירוע לאחר שלא עמד בהתחייבויות התקשורת בלאס וגאס בנוגע לקרב.[58] בתורו, הקרב עם מקגרגור תוכנן מחדש והתקיים בחודש שלאחר מכן, שוב במשקל חצי-משקל, ב־UFC 202.[59] דיאז הפסיד בקרב החוזר בהחלטת הרוב.[60] הקרב זכה שוב בתואר "קרב הלילה".[61]

במסיבת העיתונאים של UFC 202 לאחר הקרב, דיאז הפר את חוקי USADA בכך שעישן CBD, קנאבידיול, עט אידוי תוך ארבע שעות לאחר הקרב. הוא לא קיבל סנקציה מכיוון ש-CBD אינו נחשב לחומר ממכר (PED). USADA שינתה את חוקיה והסירה את ה-CBD מרשימת האסורים זמן קצר לאחר מכן.[62]

2018

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפסקה של שנתיים, הוכרז ב-3 באוגוסט 2018 כי דיאז צפוי לחזור ב-3 בנובמבר נגד דסטין פוארייה בקרב קל משקל. קרב זה היה צפוי לשמש כמנצח המשותף של UFC 230.[63] עם זאת, ב-9 באוקטובר 2018 הוכרז כי פוארייה פרש עקב פציעה וכתוצאה מכך, הקרב בוטל.[64]

2019

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נייט דיאז חזר להתחרות ב-17 באוגוסט ב־UFC 241. הוא התעמת עם אנתוני פטיס בקרב במשקל בינוני, ששימש כקרב המרכזי המשותף.[65] עם הופעה דומיננטית, הוא ניצח בקרב בהחלטה פה אחד.[66]

דיאז התמודד מול חורחה מסווידאל ב-2 בנובמבר 2019, בקרב המרכזי של UFC 244.[67] במצב ייחודי, נשיא ה-UFC, דנה ווייט, אישר כי הקרב המרכזי היה על חגורת "המזדיין הרע" ('BMF') חגיגית.[68] לאחר שנשלט במשך רוב הקרב, דיאז הפסיד בקרב באמצעות נוקאאוט טכני בין הסיבובים השלישי והרביעי, כאשר הרופא בצד הכלוב קבע שחתך מעל עינו הימנית של דיאז מנע ממנו להמשיך.[69]

2021

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאז היה צפוי להתמודד מול ליאון אדוארדס ב-15 במאי 2021, ב־UFC 262, כאירוע המשותף של האירוע, וזו הייתה הפעם הראשונה שקרב שאינו קרב מרכזי ואינו קרב על התואר נקבע ל-5 סיבובים.[70] עם זאת, הקרב הועבר ל־UFC 263 עקב פציעה קלה שספג דיאז, ובסופו של דבר נערך גם הוא לחמישה סיבובים.[71] אדוארדס שלט ברוב מוחלט של הקרב, אך ספג אגרופים קשות בסוף הקרב החמישי. אדוארדס ניצח בקרב בהחלטה פה אחד (49–46, 49–46, 49–46).[72]

2022

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב האחרון בחוזה שלו ב-UFC, דיאז היה אמור להתמודד מול חמזאט צ'ימייב ב-10 בספטמבר 2022, בקרב המרכזי של UFC 279.[73] עם זאת, בשקילה ב-9 בספטמבר, צ'ימייב שקל 178.5 פאונד, שבעה וחצי פאונד מעל המגבלה של קרב במשקל בינוני שאינו קשור לתואר.[74] כתוצאה מהיעדר משקל של צ'ימייב, הוא הוצא מהקרב שלו עם דיאז. דיאז התמודד במקום זאת מול טוני פרגוסון בקרב המרכזי.[75] דיאז ניצח בקרב באמצעות הגשת חנק בגיליוטינה בסיבוב הרביעי.[76] ניצחון זה זיכה את דיאז בפרס הבונוס השני שלו לביצוע הלילה.[77] דיאז בחר לא לחתום מחדש עם ה-UFC לפני הקרב עם פרגוסון, ובכך הפך את דיאז לשחקן חופשי לאחר סיום הקרב.[78]

נייט אומנם לא זכה באליפות ה־UFC אך נלחם וניצח ירבים כמו: קונור מקרגור וטוני פרגוסון. והצליח להוכיח שהוא לוחם נהדר וישנן שמועות על חזרה ל־UFC לקרב מול מקס הולאווי על אליפות ה־BMF אשר הוא מחזיק מ־13 באפריל 2024 מאז הניצחון על ג'סטין קיצ'י על ידי נוקאאוט בשנייה האחרונה של הקרב. דיאז בעצמו צייץ בטוויטר ורמז על כך שאולי יחזור בשביל להתאגר את מקס על החוגרה. בנוסף לכך יש גם שמועות על קרב שלישי מול קונור מקרגור שגם לו עדיין יש חוזה עם הארגון. כאמור בקרב הראשון אשר נערך ב-5 במרץ 2016 דיאז ניצח על יד חניקה בסיבוב השני ובקרב השני אשר נערך ב־20 באוגוסט 2016 קונור ניצח באמצעות החלטת שופטים.

קריירת אגרוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאז נגד פול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהפך לשחקן חופשי, דיאז החליט להיכנס לענף האיגרוף. ב-12 באפריל 2023, הוכרז כי דיאז יערוך את הופעת הבכורה שלו באיגרוף מקצועי נגד ג'ייק פול. הקרב התקיים ב-5 באוגוסט 2023, במרכז אמריקן איירליינס בדאלאס, טקסס.[79] פול ניצח את דיאז בהחלטה פה אחד עם תוצאות של 98–91, 98–91 ו-97–92.[80][81]

דיאז נגד מסווידאל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 במרץ 2024, הוכרז כי דיאז יפגוש את חורחה מסווידאל ב-1 ביוני 2024, בפורום קיה בלוס אנג'לס, קליפורניה[82] בקרב בן 10 סיבובים במשקל כבד קל.[83] ב-7 במאי 2024, דווח כי הקרב נדחה ל-6 ביולי 2024 במרכז הונדה באנהיים, קליפורניה.[84][85][86] ב-13 במאי 2024, אושר תאריך האירוע החדש ל-6 ביולי 2024.[87][88] דיאז ניצח בקרב ברוב קולות.[89][90]

לאחר קרב האיגרוף עם חורחה מסווידאל, דיאז הגיש תביעה נגד פאנמיו ובעליה, סולומון אנגל, בגין הונאה והפרת חוזה; בטענה כי שולם לו רק מיליון דולר מתוך סך 10 מיליון הדולר שהובטחו לו.[91]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הגדול הוא ניק דיאז, גם הוא לוחם MMA מקצועי.[62] האחים דיאז הם תומכי קנאביס ואף מחזיקים בקו מוצרים מורשה של מריחואנה המיוצר על ידי California Finest.[92][93][94][95] הם מנהלים כיום בית ספר לג'יו ג'יטסו ברזילאי בסטוקטון, קליפורניה (ניק דיאז אקדמי), והקימו חברת CBD בשם Game Up Nutrition.[96] הוא טבעוני בעיקרו מאז שהיה בן 18,[97][98] אך מודה שהוא אוכל דגים מדי פעם.[99] ב-20 ביוני 2018, הוכרז כי חברתו של דיאז ילדה את בתם.[100]

באוגוסט 2022, דיאז תמך בפומבי בבי ג'יי פן, ותיק ה-UFC, במרוצו לתפקיד מושל הוואי.[101]

בספטמבר 2022, דיאז הודיע על הקמת חברת קידום ספורט לחימה משלו, Real Fight Inc.[102] דיאז נשאר מחובר לשורשיו, ותרם לעיתים קרובות לקהילה שלו בסטוקטון, מעורב בתמיכה בלוחמים צעירים ומטפח דור חדש של כישרונות.[103] כתוצאה מתשומת הלב שדיאז הביא לעיר סטוקטון, ראש העיר העניק לו מפתח לעיר במהלך משחק כדורסל של סטוקטון קינגס בדצמבר 2022.[104]

באוקטובר 2022, דיאז היה מעורב בקטטה מאחורי הקלעים בקרב האיגרוף בין ג'ייק פול לאנדרסון סילבה, וכתוצאה מכך הורחק מהאירוע.[105]

באפריל 2023, נחשף סרטון של דיאז מעורב בעימות ברחוב שהסתיים בחנק אדם מחוסר הכרה.[106] לאחר מכן הוצא נגד דיאז צו מעצר ודיאז הסגיר את עצמו למשטרת ניו אורלינס ב-27 באפריל, בשעה 7:10 בבוקר, כשהוא עומד בפני מטען חבלה מדרגה שנייה.[107] עורך דינו של דיאז טען כי פעל מתוך הגנה עצמית והוא שוחרר בערבות של 10,000 דולר.[108] ב-25 בספטמבר 2023 דווח כי קהילת אורלינס לא תמשיך בתיק נגד דיאז, מה שמצביע על כך שפעולותיו היו אך ורק מתוך הגנה עצמית כפי שמוצג בסרטון, נקי בתמונות וברור מהעדים הרבים.[109]

דיאז היה מעורב בעימות לכאורה עם מאבטח בכך שדחף אותו בפניו ב"יד פתוחה" ב-24 באוגוסט 2024 במועדון הלילה אומניה בסיזרס פאלאס תוך כדי שהוא מעכב את התור. כתב אישום בגין תקיפה קלה הוגש נגד דיאז באוקטובר. הוא עלול לעמוד בפני עד שישה חודשי מאסר וקנס של 1,000 דולר אם יורשע.[110][111]

חזרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנפרד מה-UFC בשנת 2022, דובר רבות על חזרתו הפוטנציאלית של נייט דיאז לארגון.

אף על פי שהשתתף רק בשני קרבות אגרוף מאז הפעם האחרונה שנכנס לאוקטגון, בן ה-40 נותר אחד הכוכבים הגדולים ביותר ב-MMA.

כתוצאה מכך, דיאז נבחר לאירוע ה-UFC בבית הלבן ב-2026, מתוך תחושה שאירוע בסדר גודל כזה יוכל להחזיר אותו לאחד מכמה קרבות גדולים.

מאז שדיאז שלח הודעה למקס הולוואי בעקבות ההגנה המוצלחת האחרונה של אלוף ה-BMF על התואר, זה היה נושא שיחה נוסף לאחר UFC 318.

מישהו שהוא קשור אליו קשר הדוק מנסה גם הוא לארגן קאמבק ל-UFC לאחר שהוכיח את עצמו בזירה האזורית לאחר שנחתך מהסגל ב-2022.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נייט דיאז בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ "BoxRec: Login".
  2. ↑ Guillen, Adam Jr. (2016-08-21). "UFC 'Vegas' Bonus Winners Are ..." MMAmania.com (באנגלית).
  3. 1 2 rossc (15 באוגוסט 2012). "Ben Henderson Vs Nate Diaz Headlines Stacked UFC On FOX 5 Event". fightofthenight.com.
  4. ↑ Sharma, Deepit (12 ביוני 2021). "What is UFC superstar Nate Diaz's ethnic background?". www.sportskeeda.com.
  5. ↑ "Stockton, fighting and Nate Diaz's journey to the big time". ESPN.com (באנגלית). 2016-08-16.
  6. ↑ Rollo, Ian (3 בפברואר 2022). "Throwback: Watch Nate Diaz In Bare Knuckle MMA Fight At 17". Jits Magazine.
  7. ↑ "Nate Diaz in Bare Knuckle MMA Fight at 17". YouTube. 3 בפברואר 2022.
  8. ↑ Stupp, Dann (24 ביוני 2007). "Manny Gamburyan Confirms Shoulder Dislocation". MMAjunkie.com. אורכב מ-המקור ב-10 ביולי 2012.
  9. ↑ Gerbasi, Thomas (16 בספטמבר 2008). "Nate Diaz – The Throwback". UFC.
  10. ↑ Geno Mrosko (2013-12-01). "TUF 18 Finale bonuses and awards: Nate Diaz knockout earns $50K, Benoit banks six figures". mmamania.com.
  11. ↑ Garry Lu (2020-06-03). "Nate Diaz's Complete UFC Career Earnings Revealed". bosshunting.com.au.
  12. ↑ MMA Junkie Staff (2008-04-03). "Florian, Lauzon, Irvin and Diaz earn UFN13 "fight night" bonuses". mmajunkie.usatoday.com.
  13. ↑ MMA Newswire (2008-09-18). "UFC Fight Night 15 bonuses and awards for 'Diaz vs Neer' in Omaha". mmamania.com.
  14. ↑ MMA Junkie Staff (2009-02-01). "Howard, Wilson, Guida, Diaz and Machida get $65K UFC 94 bonuses". mmajunkie.usatoday.com.
  15. ↑ MMA Junkie Staff (2009-06-22). "The Ultimate Fighter 9 Finale salaries: Diego Sanchez and Joe Stevenson earn top paydays". mmajunkie.usatoday.com.
  16. ↑ Jesse Holland (2009-09-17). "UFC Fight Night 19 bonuses and awards for 'Diaz vs Guillard'Spike TV fights". mmamania.com.
  17. ↑ Fagan, Mike (12 בינואר 2010). "FightMetric Report for Gray Maynard vs. Nate Diaz at UFC Fight Night 20". Bloody Elbow. אורכב מ-המקור ב-27 במרץ 2012.
  18. ↑ Elroy, Jordy (4 בדצמבר 2012). "Diaz Brothers: Top 5 Most Outrageous Moments". Bleacher Report.
  19. ↑ Rossen, Jake (12 בינואר 2010). "Diaz Looking at 170 lbs". Sherdog. אורכב מ-המקור ב-8 ביולי 2011.
  20. ↑ Marrocco, Steven (18 בינואר 2010). "Nate Diaz headed to welterweight, could meet Rory Markham at UFC 111". MMAjunkie.com. אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2012.
  21. ↑ "Marcus Davis vs Nate Diaz official for UFC 118 in August". MMAjunkie.com. 23 ביוני 2010. אורכב מ-המקור ב-10 ביולי 2012.
  22. ↑ Ray Hui (2010-08-29). "Joe Lauzon, Nate Diaz, Marcus Davis Each Win $60,000 Bonus". mmafighting.com.
  23. ↑ Karkoski, Kris (6 באוקטובר 2010). "Nate Diaz vs. Dong Hyun Kim Added to UFC 125 on Jan. 1". mmafrenzy.com.
  24. ↑ "Nate Diaz meets Rory MacDonald at UFC 129". MMAjunkie.com. 14 בינואר 2011. אורכב מ-המקור ב-12 ביולי 2012.
  25. ↑ "Nate Diaz will be moving back to the lightweight division". mmabay.co.uk. 2011-05-02. אורכב מ-המקור ב-2013-12-05.
  26. ↑ Mrosko, Geno (21 ביוני 2011). "Takanori Gomi vs Nate Diaz fight set for Sept. 24 in Denver". mmamania.com.
  27. ↑ "UFC 135 bonuses: Koscheck, Diaz, Jones and Jackson earn $75K fighter awards". mmajunkie.com. 2011-09-25.
  28. ↑ Marrocco, Steven (30 באוקטובר 2011). "Donald Cerrone vs. Nate Diaz targeted for UFC 141 in Las Vegas". MMAjunkie.com. אורכב מ-המקור ב-1 בנובמבר 2011.
  29. ↑ "UFC 141 bonuses: Hendricks, Diaz and Cerrone get $75,000 awards". mmajunkie.com. 2011-12-31.
  30. ↑ Howie, Chris (1 בינואר 2012). "Nate Diaz Sets CompuStrike Record At UFC 141". Mma News.
  31. ↑ Myers, Thomas (5 באפריל 2012). "Nate Diaz finally awarded Brazilian Jiu-Jitsu Black Belt". mmamania.com.
  32. ↑ "Nate Diaz vs. Jim Miller booked for UFC on FOX 3 in New Jersey". MMAjunkie.com. 24 בינואר 2012. אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2012.
  33. ↑ MMA Junkie Staff (2012-05-06). "UFC on FOX 3 bonuses: Johnson, Diaz, Gaudinot and Lineker earn $65K awards". mmajunkie.usatoday.com.
  34. ↑ "UFC on FOX 3 results: Nate Diaz wins again, becomes first to stop Jim Miller". mmajunkie.com. 2012-05-06.
  35. ↑ Gene Mrosko (8 בדצמבר 2012). "UFC on FOX 5 results: Ben Henderson destroys Nate Diaz to retain lightweight title". mmamania.com.
  36. ↑ Helwani, Ariel (8 באפריל 2014). "Nate Diaz breaks silence about issues with UFC; Dana White responds". MMAfighting.com.
  37. ↑ "Nate Diaz vs. Josh Thomson added to April's UFC on FOX 7 event". MMAjunkie.com. 29 בינואר 2013.
  38. ↑ Chiappetta, Mike (20 באפריל 2013). "UFC on FOX 7 results: Josh Thomson becomes first to knock out Nate Diaz".
  39. ↑ "Nate Diaz banned indefinitely". ESPN. 16 במאי 2013.
  40. ↑ "UFC SUSPENDS NATE DIAZ 90 DAYS, FINES LIGHTWEIGHT $20,000 FOR VIOLATING CODE OF CONDUCT". Sherdog. 17 במאי 2013.
  41. ↑ Dana Becker (8 בספטמבר 2013). "Gray Maynard-Nate Diaz III Set For Ultimate Fighter 18 Finale". fightline.com.
  42. ↑ Brett Okamoto (2013-11-30). "Nate Diaz stops Gray Maynard". ESPN.
  43. ↑ "TUF 18 Finale bonuses: Nate Diaz moves into third place all time with 11th bonus". mmafighting.com. 2013-12-01.
  44. ↑ Henderson, Jason (6 במאי 2014). "Nate Diaz And TJ Grant Removed From UFC's Lightweight Rankings". Fight of the Night.
  45. ↑ Dave Doyle (2014-09-23). "Nate Diaz ends holdout, meets Rafael dos Anjos at UFC on Fox 13". mmafighting.com.
  46. ↑ Dave Doyle (2014-12-13). "UFC on FOX 13 results: Rafael dos Anjos clobbers Nate Diaz". mmafighting.com.
  47. ↑ "Nate Diaz returns to welterweight, meets Matt Brown on stacked UFC 189 in Las Vegas". mmajunkie.com. 2015-04-08.
  48. ↑ "Matt Brown says he's no longer fighting Nate Diaz at UFC 189". mmajunkie.com. 2015-04-15.
  49. ↑ Damon Martin (2015-08-24). "Michael Johnson meets Nate Diaz at FOX UFC Fight Night in Orlando". foxsports.com.
  50. ↑ John Morgan (2015-12-19). "UFC on FOX 17 results: Nate Diaz outstrikes Michael Johnson en route to impressive win". mmajunkie.com.
  51. ↑ "UFC on FOX 17 bonuses: Nate Diaz, Michael Johnson cash in for entertaining scrap". mmajunkie.com. 2015-12-19.
  52. ↑ Ariel Helwani (2016-02-23). "Rafael dos Anjos injured, out of UFC 196 main event fight against Conor McGregor". mmafighting.com.
  53. ↑ "Conor McGregor vs. Nate Diaz non-title welterweight bout set for UFC 196". bloodyelbow.com. 2016-02-23. אורכב מ-המקור ב-2017-02-01.
  54. ↑ Steven Marrocco (2016-03-06). "UFC 196 results: Nate Diaz shocks Conor McGregor with second-round choke". mmajunkie.com.
  55. ↑ "UFC 196 bonuses: Nate Diaz doubles up for $100,000 after upset of McGregor". mmajunkie.com. 2016-03-06.
  56. ↑ Ariel Helwani (2015-03-18). "Conor McGregor vs. Nate Diaz rematch in the works for UFC 200". mmafighting.com.
  57. ↑ Chuck Mindenhall (2015-03-30). "Rematch between Conor McGregor and Nate Diaz official for UFC 200". mmafighting.com.
  58. ↑ Mookie Alexander (2016-04-19). "Dana White announces Conor McGregor's removal from UFC 200 main event". bloodyelbow.com. אורכב מ-המקור ב-2017-01-29.
  59. ↑ Tristen Critchfield (2016-06-04). "Nate Diaz-Conor McGregor rematch official for UFC 202 on Aug.20". sherdog.com.
  60. ↑ Luke Thomas (2016-08-21). "UFC 202 results: Conor McGregor defeats Nate Diaz via majority decision". mmafighting.com.
  61. ↑ Tristen Critchfield (2016-08-20). "UFC 202 bonuses: McGregor, Diaz, Johnson, Cerrone receive $50K awards". sherdog.com.
  62. 1 2 "How Nate Diaz Changed A USADA Rule, Nick Diaz Potential Return To The UFC". The Inquisitr (באנגלית אמריקאית). 2018-01-04.
  63. ↑ "Sources: Nate Diaz to fight Poirier at UFC 230". ESPN.com (באנגלית).
  64. ↑ "UFC President Dana White: "Nate Diaz is definitely off UFC 230" | BJPenn.com". | BJPenn.com (באנגלית אמריקאית). 2018-10-10.
  65. ↑ "Nate Diaz set to return against Anthony Pettis in UFC 241 welterweight co-headliner". MMA Junkie (באנגלית). 2019-05-12.
  66. ↑ Evanoff, Josh (2019-08-18). "UFC 241 Results: Nate Diaz Dominates Anthony Pettis in Return, Calls Out Jorge Masvidal". Cageside Press (באנגלית אמריקאית).
  67. ↑ Anderson, Jay (2019-09-07). "UFC 244 Main Event Announced by Dana White: Nate Diaz vs. Jorge Masvidal Tops MSG Card". Cageside Press (באנגלית אמריקאית).
  68. ↑ Dave Doyle and Matt Erickson (2019-09-19). "Dana White confirms Nate Diaz-Jorge Masvidal winner will get 'BMF' belt". mmajunkie.usatoday.com.
  69. ↑ Richardson, Andrew (2019-11-03). "Masvidal Forces Doctor Stoppage, Earns BMF Title". MMAmania.com (באנגלית).
  70. ↑ Taylor, Christopher (2021-03-31). "Nate Diaz is back! Set to fight Leon Edwards at UFC 262 | BJPenn.com". | BJPenn.com (באנגלית אמריקאית).
  71. ↑ Damon Martin (2021-05-03). "Leon Edwards vs. Nate Diaz rescheduled from UFC 262 in May to UFC 263 in June". mmafighting.com.
  72. ↑ Doherty, Dan (2021-06-12). "UFC 263 Results: Leon Edwards Survives Late Push from Nate Diaz, Wins Decision". Cageside Press (באנגלית אמריקאית).
  73. ↑ "Khamzat Chimaev vs. Nate Diaz official as main event for UFC 279 | MMAWeekly.com" (באנגלית אמריקאית). 2022-07-19.
  74. ↑ Marc Raimondi (9 בספטמבר 2022). "Khamzat Chimaev misses weight by 7.5 pounds; UFC 279 bout vs. Nate Diaz in jeopardy". ESPN.
  75. ↑ Nolan King (9 בספטמבר 2022). "UFC 279 matchup shuffle: Nate Diaz headlines vs. Tony Ferguson, Khamzat Chimaev faces Kevin Holland in co-main". MMA Junkie.
  76. ↑ Dewar, Val (2022-09-11). "UFC 279: Nate Diaz Chokes Out Tony Ferguson in Late Exchange". Cageside Press (באנגלית אמריקאית).
  77. ↑ Dan Hiergesell (2022-09-11). "UFC 279 bonuses: Nate Diaz banks $50K with first finish since 2016". mmamania.com.
  78. ↑ O'connor, Philip (2022-09-11). "Diaz submits Ferguson to end UFC tenure with a win". Reuters (באנגלית).
  79. ↑ Marc, Raimondi (12 באפריל 2023). "Jake Paul-Nate Diaz boxing match set for Aug. 5 in Dallas". ESPN.
  80. ↑ Jones, Michael (5 באוגוסט 2023). "Jake Paul vs Nate Diaz LIVE: Boxing fight result and reaction from Dallas". The Independent.
  81. ↑ "Nate Diaz Drops Decision To Jake Paul In Boxing Debut". Jitsmagazine. 6 באוגוסט 2023.
  82. ↑ Anderson, Jay (2024-03-13). "Jorge Masvidal vs. Nate Diaz Boxing Match Announced for June 1". Cageside Press (באנגלית אמריקאית).
  83. ↑ Iskenderov, Parviz (13 במרץ 2024). "Nate Diaz vs Jorge Masvidal boxing fight set for June in Inglewood". FIGHTMAG.
  84. ↑ "Nate Diaz vs. Jorge Masvidal 2 shifted to July 6, avoids UFC 302 conflict". MMA Junkie. 8 במאי 2024.
  85. ↑ Iskenderov, Parviz (8 במאי 2024). "Nate Diaz vs Jorge Masvidal boxing match rescheduled for July in Anaheim, CA". FIGHTMAG.
  86. ↑ Riggs, Drake (7 במאי 2024). "Jorge Masvidal vs. Nate Diaz boxing rematch delayed to avoid UFC 302 scheduling conflict". MMAmania.com (באנגלית).
  87. ↑ Iskenderov, Parviz (13 במאי 2024). "Nate Diaz vs Jorge Masvidal 2 new date confirmed for July Fourth Weekend". FIGHTMAG.
  88. ↑ "Diaz-Masvidal bout moved to July 6 in Anaheim". ESPN.com (באנגלית). 13 במאי 2024.
  89. ↑ Chris Taylor (2024-07-06). "Nate Diaz defeats Jorge Masvidal (Highlights)". bjpenn.com.
  90. ↑ "Nate Diaz Runs Away With Decision In Jorge Masvidal Boxing Rematch". Jitsmagazine. 7 ביולי 2024.
  91. ↑ Jones, Phil (16 ביולי 2024). "Nate Diaz Sues Fanmio For Allegedly Owing Him $9 Million From Jorge Masvidal Fight". Jitsmagazine.
  92. ↑ "Diaz Brothers on Twitter".
  93. ↑ "DIAZ BROTHERS - Timeline". Facebook.
  94. ↑ "HIGH TIMES Interview: Nick Diaz – High Times". 17 בפברואר 2016.
  95. ↑ "Instagram photo by @natediaz209 • Oct 29, 2015 at 12:48am UTC". אורכב מ-המקור ב-2021-12-23.
  96. ↑ Fowlkes, Ben (4 במאי 2012). "A Tale of Two Diaz Brothers". MMA Fighting.
  97. ↑ Herzog, Kenny (במרץ 2016). "Why UFC's Toughest Fighters Are Going Vegan".
  98. ↑ Jones, Adam (18 באוגוסט 2016). "Nate Diaz on being vegan as build-up to UFC 202 clash with Conor McGregor continues".
  99. ↑ The Exchange: Nate Diaz (באנגלית), 15 באוגוסט 2016, אורכב מ-המקור ב-2021-11-06
  100. ↑ "Nate Diaz's Girlfriend Misty Brown Gives Birth to A Baby Girl Nikayla". TMZ. 20 ביוני 2018.
  101. ↑ "Nate Diaz Endorses BJ Penn for Governor of Hawaii". 6 באוגוסט 2022.
  102. ↑ "Nate Diaz Opens Fight Promotion Company, Real Fight Inc". 5 בספטמבר 2022.
  103. ↑ "Nate Diaz: The Underdog Champion and Role Model for Men". ELMENS. ביולי 2024.
  104. ↑ "Nate Diaz Given Key to the City of Stockton". 6 בדצמבר 2022.
  105. ↑ "Footage Emerges of Nate Diaz in Backstage Brawl at Jake Paul Fight". בנובמבר 2022.
  106. ↑ Jones, Phil (23 באפריל 2023). "Watch Nate Diaz Choke Out Man In Street Altercation". JitsMagazine.
  107. ↑ "Nate Diaz turns himself in to police amid second-degree battery charge". Yahoo News (באנגלית אמריקאית). 27 באפריל 2023.
  108. ↑ Jones, Phil (28 באפריל 2023). "Nate Diaz Released On Bond After Turning Himself Into Police". JitsMagazine.
  109. ↑ "Nate Diaz Will Not Face Charges For Street Fight In New Orleans". Cageside Press (באנגלית אמריקאית). 2023-09-25.
  110. ↑ Sherdog.com. "Nate Diaz Charged with Battery for Alleged Altercation at Las Vegas Nightclub". Sherdog (באנגלית).
  111. ↑ Phillips, Sabrina. "Nate Diaz Charged With Battery Due To Las Vegas Altercation". Jits Magazine.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נייט_דיאז&oldid=43771519"