נייתן אוונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נייתן גאורג אוונס
Nathan George Evans
Nathan George Evans.jpg
לידה 3 בפברואר 1824
קרוליינה הדרומית, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
פטירה 23 בנובמבר 1868 (בגיל 44)
אלבמה, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
השכלה האקדמיה הצבאית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Flag of the United States Army (unofficial proportions).svg צבא ארצות הברית
Battle flag of the Confederate States of America.svg צבא הקונפדרציה
שנות הפעילות 18481861
18611865 
דרגה Union army cpt rank insignia.jpg קפטן (צבא ארצות הברית)
בריגדיר גנרל (צבא הקונפדרציה)
פעולות ומבצעים
מלחמת האזרחים האמריקנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נייתן גאורג "שאנקס" אוונסאנגלית: Nathan George "Shanks" Evans; ‏3 בפברואר 1824 - 23 בנובמבר 1868) היה איש צבא אמריקאי בשירות צבא הקונפדרציה, שהתבלט במהלך קרב בול ראן הראשון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוונס נולד בעיר מריון שבמדינת קרוליינה הדרומית, שבארצות הברית, כבנם של תומאס וג'יין אוונס. הוא למד במכללת רנדולף-מייקון שבווירג'יניה, (Randolph–Macon College) עד שעבר לאקדמיה הצבאית הלאומית של ארצות הברית (וסט פוינט), אותה סיים בשנת 1848. אוונס הועלה לדרגת קפטן, ושרת כמפקד פרשים בגבול המערבי, עד שבשנת 1861, הכריזו מדינות דרום ארצות הברית על פרישה, והקימו את הקונפדרציה. אוונס, כבן לאחת המדינות הדרומיות, עזב את צבא ארצות הברית והצטרף לצבא הקונפדרציה. בצבא הקונפדרציה הוא הועלה לדרגת קולונל,[1] הוא נודע במנהיגות מוצלחת וגבורה בשדה הקרב, אולם אישיותו המחוספסת, כמו גם תאוותו לטיפה המרה, גרמו לסכסוכים מתמשכים בינו לבין מפקדיו. הוא נהג לשאת על גבו לכל מקום חבית קטנה של ויסקי.[2]

במהלך ההכנות לקרב בול ראן ביולי של אותה שנה, אוונס קיבל פיקוד על חיילים מקרוליינה הדרומית ומלואיזיאנה, והוצב בכנפו השמאלית של הגנרל פ.ג.ט. בורגארד.[2] ב-21 ביולי, פתחו כוחות הצפון בהתקפה על כנפה זו בדיוק.[2] אוונס לחם מלחמת הגנה מעולה,[3] המפקד הצפוני דייוויד הנטר נפצע והוחלף,[2] אולם בהמשך נאלץ אוונס לסגת.

הוא קיבל את פיקוד על בריגדה שהורכבה מחיילים ממיסיסיפי ווירג'יניה, והוקצה לשמור על המעברות העליונות של נהר הפוטומק, מעל וושינגטון. באוקטובר של שנת 1861, כוח של צבא האיחוד חצה את הנהר ליד העיר לסבורג (Leesburg), מטרת הסיור הייתה השמועה לפיה אוונס נטש את הגנת העיר לסבורג, והכוח היה למעשה סיור שבדק אפשרות של התקפה עליה. אוונס אכן עזב את העיר, ולם בורגארד הביע אי שביעות רצון מכך ובאותו יום חזר אוונס אל העיר. הכוח הצפוני לא ידע על כך, אוונס הניס אותו בהצלחה אל מעבר לנהר הפוטמוק. בעקבות כך הועלה אוונס לדרגת בריגדיר גנרל.

לאחר מכן הוא נשלח לסייע בהגנה על אזורי חוף מדרום לצ'ארלסטון. יומיים לאחר מכן ב-16 ביוני 1862, תקפו את צ'ארלסטון כוחות צפוניים בפיקודו של הנרי וושינגטון באנהם, הקרב התפתח לקרב שכונה "הקרב הראשון של ג'יימס איילנד" (First Battle of James Island) שהסתיים בתבוסה צפונית. הוא קיבל את הפיקוד על בריגדה שהורכבה מחיילים מדרום קרוליינה, הוביל אותה לריצ'מונד והצטרף הצבא של רוברט אי לי מצפון לוירג'יניה. הבריגדה שלו לקחה חלק בין היתר בקרב בול ראן השני באוגוסט 1862.

בקיץ של שנת 1863, הבריגדה של אוונס הועברה לצבאו של הגנרל ג'וזף א. ג'ונסטון במהלך מבצע ויקסבורג. לאחר המערכה, הבריגדה חזרה לצ'ארלסטון בה אוונס הסתכסך באופן חמור עם המפקד הממונה עליו, הגנרל רוזוול ס. ריפלי, מה שגרם לכך שהוא הודח מהפיקוד. הוא הוחזר לפקד באביב של 1864, אך נפצע באורח קשה בתאונת כרכרה בצ'ארלסטון באמצע הדרך למטה הבריגדה שלו בפטרסבורג (Petersburg) שבווירג'יניה.

למרות שאוונס התאושש מעט מפציעתו, הוא מעולם לא חזר לפקד. הוא החזיק בעמדה פחותה במשרד המלחמה במשך זמן, וברח לריצ'מונד עם הנשיא ג'פרסון דייוויס. הוא ליווה את הנשיא עד מעצרו בידי כוחות הצפון ב-1 במאי 1865. לאחר המלחמה, אוונס פרש מהצבא והפך למנהל תיכון. הוא נפטר באלבמה בשנת 1868, כנראה מההשפעות של התאונה הקודמת שלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נייתן אוונס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים, הוצאת דביר עמ' 294.
  2. ^ 1 2 3 4 מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים, הוצאת דביר עמ' 303.
  3. ^ מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים, הוצאת דביר עמ' 295.