נייתן קנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נייתן קנדל
Nathan E. Kendall
נייתן קנדל
נייתן קנדל
לידה 17 במרץ 1868
גרינוויל, איווה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בנובמבר 1936 (בגיל 68)
דה מוין, איווה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא נייתן אדוארד קנדל
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה אלביה, איווה, ארצות הברית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל איווה ה־23
13 בינואר 192115 בינואר 1925
(4 שנים)
סגן מושל איווה ג'ון האמיל
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השישי של איווה
4 במרץ 190913 במרץ 1913
(4 שנים)
חבר בית הנבחרים של איווה
18991909
(כ־10 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נייתן אדוארד קנדלאנגלית: Nathan Edward Kendall;‏ ‏17 במרץ 18685 בנובמבר 1936) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיווה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן שתי תקופות כהונה כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השישי של מדינתו בשנים 19091913, וכמושל איווה ה-23 בשנים 19211925.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נייתן קנדל נולד בגרינוויל שבאיווה,[1] כצעיר מבין ששת ילדיהם של אלייג'ה ולוסינדה (לבית סטיבנס) קנדל. הוריו הגיעו מאינדיאנה ב-1852 והתיישבו בחווה שבה נולד נייתן. קנדל למד בבתי ספר כפריים עד שנת לימודיו השמינית. לאחר שעבר לעיר אלביה, הוא החל ללמוד, כבר בגיל 15, משפטים בקריאה עצמית וקצרנות והיה לקצרן במשרד עורכי דין. ב-1889 התקבל קנדל ללשכת עורכי הדין. באותה שנה הוא פתח משרד עורכי דין באלביה, והיה הפרקליט העירוני בשנים 18901892 ובשנים 18931897 פרקליט מחוז מונרו. ב-1896 נשא קנדל לאישה את בל וודן, מורה מסנטרוויל שבאיווה.

ב-1899 נבחר קנדל לבית הנבחרים של איווה, שם הוא כיהן עשר שנים ובסופו של דבר, בתקופת כהונתו האחרונה שם, הוא כיהן כיושב ראש הבית.

חבר הקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1908 התמודד קנדל על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה לקונגרס השישי של איווה, שאז אויש במשך תקופת כהונה אחת על ידי נציג המפלגה הדמוקרטית דניאל ו. המילטון. הוא הביס את המילטיון במרוץ, וכיהן בבית הנבחרים ארבע שנים. בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית שהתקיימו ביוני 1912 הוא ניצח מול שני יריבים, אך באוגוסט אותה שנה פרש מהמרוץ בשל סיבות בריאות. לאחר שובו מוושינגטון די. סי. הוא חידש את עיסוקו בעריכת דין באלביה. בוועידת המפלגה הרפובליקנית של 1916 הוא הציג את מועמדותו של הסנאטור מאיווה, והמושל המדינה לשעבר, אלברט קאמינס, לנשיאות.

מושל איווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1920 נבחר קנדל כמושל איווה לאחר שניצח את המועמד הדמוקרטי, ולימים המושל קלייד הרינג. הוא כיהן כמושל שתי תקופות בשנים 19211925. כמושל, שאף קנדל לארגן מחדש את גופי הממשל המדינתיים שהיו בהם כפילויות. כתוצאה מכך, הוקמה ב-1923 מחלקת החקלאות המדינתית, שאיגדה בתוכה שמונה מועצות שונות. חמש מועצות נוספות בוטלו ותפקידיהם הועברו למחלקת החקלאות. קנדל דחף בתקיפות לחקיקה שתאפשר לחקלאים להקים את אגודות האשראי שלהם, ובית הנבחרים המדינתי העביר שני חוקים שהתירו הקמת אגודות שיווק על ידי החקלאים.

קנדל היה גאה במיוחד על החוק שנקרא חוק המחסנים. על פי חוק זה, אם חקלאי אכסן תבואה בחוותו במקום נעול, הוא יכול היה לקבל תעודה שכנגדה הוא יכול היה לקבל הלוואה. ב-1924 נאגרו בזכות תוכנית זו 300,000 בושלים של תירס (כ-7,500 טון) תחת 250 תעודות כאלו.

החקלאות הייתה התחום שבו גילה קנדל את העניין הרב ביותר, אך היו תחומים נוספים בהן הוא עסק. הוא היה מודאג מהסכומים העצומים שנגבו במרמה מאזרחים איווה בשל כישלון המדינה לפקח על מכירת מניות. כתוצאה מכך, הוא אמר, "הפכה המדינה שלנו למקום מפגש לכל עשקן בעמק המיסיסיפי". על רקע זה נחקק חוק שהגביל את עלויות קידום ניירות הערך ל-15 אחוזים מערכן וחייב החזקת רישיון למכירת ניירות ערך.

קנדל קידם את מטרות החוק שחוקק הקונגרס ב-1920 לשיקום נכים מתאונות עבודה, והאספה הכללית של איווה מימשה את מטרות החוק. סוגיית הפטריוטיות הייתה נושא מרכזי נוסף שעמד על הפרק. עם שובם של החיילים המשוחררים שלחמו במלחמת העולם הראשונה, אמר קנדל: "לכל הפחות נכל לפצות אותם על ידי הענקת בונוס או בצורה אחרת על נחיתותם הכלכלית שממנה הם סבלו בשל גיוסם". ברוח דברים אלו הוצאו 22 מיליון דולר באיגרות חוב לטובת החיילים המשוחררים. חוק זה אושר במשאל עם בנובמבר 1922.

קנדל היה תומך נלהב לקידום הבריאות והרווחה של האימהות והתינוקות. סוגיות חברתיות נוספות בהן הוא עסק היו תמיכתו באיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים והקמת נציבות לטיפול בבעיות של ילדים עם צרכים מיוחדים.

במהלך תקופת כהונתו של קנדל כמושל נעשתה עבודה מתמדת בסלילת הכבישים והקמת פארקים. הוא חתם על חוקים להגדרת יום שביתת הנשק כחג רשמי ולאימוץ דגל איווה. דאגותיו בנוגע לפשיטות רגל של הבנקים נתנו דחיפה לחקיקה שעל פיה בית משפט יכול היה למנות את המפקח הראשי על הבנקאות ככונס נכסים של הבנקים הללו. יותר מכך, ספר חוקים חדש של איווה נכתב והושלם במושב מיוחד של בית הנבחרים המדינתי ב-1924. ההישג שעליו היה קנדל גאה במיוחד הייתה הקצאת סכום של 2,225,000 דולר יחד עם סכום זהה ממועצת החינוך המדינתית ומקרן רוקפלר להשלמת הבנייה של בית החולים ושל הקולג' לרפואה באוניברסיטת המדינה של איווה.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום כהונתו הוא התגורר בדה מוין. ב-1926 נפטרה רעייתו, ושנתיים לאחר מכן הוא נישא בשנית למייבל פילדרד (פריי) בונל מקליבלנד. נייתן קנדל נפטר ב-5 בנובמבר 1936. גופתו נשרפה ואפרו נטמן בביתו לשעבר באלביה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]