לדלג לתוכן

נייתן ריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נייתן ריד
Nathan Read
לידה 2 ביולי 1759
וסטרן, פרובינציית מפרץ מסצ'וסטס, אמריקה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 1849 (בגיל 89)
בלפסט, מיין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Grove Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הפדרליסטית
פרסים והוקרה
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס העשירי של מסצ'וסטס
25 בנובמבר 17963 במרץ 1803
(6 שנים ו־3 חודשים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נייתן רידאנגלית: Nathan Read; 2 ביולי 175920 בינואר 1849) היה מהנדס אמריקאי וחלוץ בתחום מנועי הקיטור.

ריד נחשב לממציא האמיתי של מנוע הקיטור בלחץ גבוה בשנת 1789 – שתים עשרה שנים לפני שמנוע כזה נודע בשימושו בפועל – חידוש שהוביל למהפכה גדולה בשימוש בכוח הקיטור בתחבורה ימית ויבשתית.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נייתן ריד נולד בעיירה וסטרן (ששמה שונה מאוחר יותר ל"וורן") בפרובינציית מפרץ מסצ'וסטס ב־2 ביולי 1759. אבותיו הגיעו מניוקאסל־אפון־טיין שבצפון־מזרח אנגליה. אביו, ראובן ריד, היה קצין במלחמת העצמאות האמריקנית, ושם נעוריה של אמו היה טמסין מיצ'אם.

בשנת 1774 החל בלימודי הכנה לקולג', ובסוף חופשת הקיץ של 1777 החל ללמוד באוניברסיטת הרווארד.

אוניברסיטת הרווארד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהרווארד למד רפואה וסיים את לימודיו בשנת 1781. הוא לימד בבתי ספר בבוורלי ובסיילם ונבחר למורה באוניברסיטת הרווארד. לאחר סיום לימודיו המשיך כחוקר עד 1783, ולאחר מכן נבחר למורה והמשיך בתפקיד זה עד 1787. בשנת 1791 נבחר לעמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

לאחר מכן פתח בית מרקחת בסיילם, ובשנת 1788 פיתח אשלגן ביקרבונט (KHCO₃), אך החזיק את העסק במשך שנה בלבד.

באוקטובר 1790 נשא ריד לאישה את אליזבת ג'פרי.

מנוע הקיטור בלחץ גבוה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאוקטובר 1788 עזב ריד את עיסוקיו האחרונים והחל לשפר את מנוע הקיטור. הוא המציא ורשם פטנט על דוד קיטור רב־צינורי. בהמשך שיפר את פעולת גליל הקיטור והציב אותו במצב אופקי, דבר שאפשר למנוע לפעול בלחץ גבוה בהרבה. כך המציא למעשה מנוע קיטור בלחץ גבוה — סוג חדש של מנוע קיטור, שונה מהמנוע הישן של ג'יימס ואט.

ריד הפך את המנוע לנוח ונייד יותר, קל ובטוח יותר. החשוב מכל היה שהמנוע החדש דרש פחות מקום ופחות דלק מהמנוע הקודם. הוא הצליח לשחזר ולשפר את מנוע הקיטור כך שיוכל לשמש בתחומים חדשים, כגון ספינות קיטור וקטרים.

שימוש בתחבורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להוכיח את יעילות מנוע הקיטור בלחץ גבוה, בנה בשנת 1790 כמה דגמים של רכב קיטור וספינת קיטור. הניסויים הצליחו והראו שהמנוע פועל היטב. הוא גם המציא גלגל־שרשרת לגלגלי משוטים להנעת ספינות קיטור, ובשנת 1796 הקים עם חבריו מפעל לבניית ספינות. עם זאת, אין עדות לכך שבנה גרסה מלאה של הדגמים שלו.

מכונה לייצור מסמרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה שנים לאחר מכן פיתח ריד חידוש חשוב נוסף — מכונה שיכלה לחתוך ולעצב ראש למסמר בפעולה אחת. המכונה נרשמה כפטנט ב־8 בינואר 1798. דוגמה ממנה נמצאת במוזיאון פיבודי אסקס.

המצאות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1817 פיתח דגם של מנוע קיטור סיבובי.

בתחום החקלאות פיתח המצאות ותוכניות נוספות, כגון מכונת דיש, סוגים שונים של משאבות רוח ומים, וטחנת רוח חדשה. הוא גם פיתח תוכנית לשימוש בהתפשטות ובהתכווצות של מתכות באמצעות מנופים — שיטה ששימשה, בין היתר, למתיחת קפיצים בשעונים. חלק מהמצאותיו נרשמו כפטנט, ואחרות שימשו בעיקר בחקלאות ולא נרשמו.

פעילות פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריד נבחר מטעם המפלגה הפדרליסטית לקונגרס השישי כדי למלא את מקומו של סמואל סיוול שהתפטר, ולאחר מכן נבחר בבחירה כללית לקונגרס השביעי. הוא כיהן מ־25 בנובמבר 1800 עד 3 במרץ 1803, ולא התמודד למועמדות מחדש בשנת 1802.

בשנת 1803 מונה לשופט בבית המשפט לעניינים אזרחיים של מחוז אסקס. בשנת 1807 עבר לבלפסט שבמחוז מיין ושימש באותה שנה כשופט בית המשפט המחוזי של מחוז הנקוק. הוא היה בין מקימי Belfast Academy ושימש נאמן של המוסד במשך ארבעים שנה.

ריד נפטר ב-20 בינואר 1849 סמוך לבלפסט שבמיין ונקבר בבית הקברות גרוב בעיר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]