ניכוס מחדש

ניכוס מחדש (באנגלית: reclaiming‏, reclamation או reappropriation) הוא תהליך תרבותי שבאמצעותו ציבור, קהילה או קבוצה חברתית משיבים לעצמם מילים, ביטויים או חפצים ששימשו בעבר כאמצעי גנאי וזלזול נגדם^[1]. הקבוצה המדוכאת מאמצת באמצעות פעולת הניכוס מחדש את המילים או הביטויים שנועדו בשימושם המקורי ללגלג על כלל החברים בקבוצה ולהשפילם ומבצעת בהם שימוש תכוף תוך ביצוע שינוי סמנטי (אנ') במשמעותם. למרות שפעולת הניכוס מחדש באה לידי ביטוי במישור השפתי, במרבית המקרים לפעולה זו קיימות השלכות משמעותיות יותר, הבאות לידי ביטוי גם בתחומי השיח החברתי והפוליטי.

מאפייני פעולת הניכוס מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התאוריה הלשונית, ניתן לראות בפעולת הניכוס מחדש מקרה פרטני של שינוי סמנטי העוסק בשיפור. כלומר, תהליך שבאמצעותו משמעותה של מילה הופכת לחיובית יותר עם הזמן. עם זאת, למרות הנטייה לראות בפעולת הניכוס מחדש היפוך בינארי של מילים ממשמעותן השלילית לזו החיובית, הסוציולוג רובין ברונצמה^[2] הציע כי קיימות לפחות שלוש מטרות אפשריות לפעולה זו:

היפוך - פעולה שמטרתה שינוי לשוני של ביטויים פוגעניים לנייטרליים או חיוביים.
נטרול - פעולה שמטרתה מניעה מהקבוצה הפוגעת להשתמש בביטויים הפוגעניים נגד קבוצה אחרת.
ניצול סטיגמה - פעולה שמטרתה להפוך את המונחים הפוגעניים כתזכורת לכך שהקבוצה זכתה ליחס לא הוגן.

נוסף על היות פעולת הניכוס מחדש כלי לשינוי סוציולוגי וחברתי, ניתן לראות בפעולה זו גם כבעלת השפעה בפן האינדיבידואלי והפסיכולוגי. ניתן לראות בפעולת הניכוס מחדש העצמה של הפרט המשתמש בשל היותה כלי לנטרול הכוח הטוטאלי הנתון בידי קבוצה דומיננטית לסווג קבוצה אחרת, ולהשגת שליטה על הדרך בה זו הקבוצה האחרת מתוארת. בהשגת שליטה זו, מצליחה הקבוצה שסווגה לרעה לשפר את שליטתה בשיח ואת דימויה העצמי שנפגעו^[1]. ברונצמה אמר כי "בלב פעולת הניכוס מחדש, עומדת זכות ההגדרה העצמית"^[2].

בנוסף, חוקרים רבים הכירו בתרומתה של פעולת הניכוס מחדש של מילים והטיוב הלשוני לסולידריות קבוצתית. כך למשל החוקרים ה. סמי אלים וז'נבה סמית'רמן^[3] הדגישו את השימוש של צעירים ממוצא אפריקאי במונח המזלזל "כושי" (nigger\ nigga) במסגרת פרויקט לניכוס שפתי מחודש, ואילו החוקר דייוויד ג. הולמס דן באותו המונח כמונח שהפך ממילת גנאי לאמצעי להפגנת חיבה בקרב צעירים. נושא הסולידריות הקבוצתית היה גם נושא מרכזי במחקרה של ארין ג'. ראנד על הטיוב הלשוני של המונח "קוויר". עבור תאורטיקנים מובילים בתחום שפה וחברה כמו מישל פוקו וג'ודית באטלר, משמעותו של הניכוס מחדש טמון בכוחו להפוך את השפה לאמביוולנטית. פוקו התייחס לפעולת הניכוס מחדש כ"שיח הפוך", וטען כי הומוסקסואלים הגיבו לדיכוים באמצעות מתן לגיטימציה לקיומם "לעיתים קרובות באותו אוצר מילים, ותוך שימוש באותן הקטגוריות שלפיהן הם נחשבו פסולים מבחינה רפואית"^[4]. לעומתם, באטלר טוענת שבלתי אפשרי לטהר את השפה לחלוטין ממטענים פוגעניים. למרות זאת, היא מתייחסת אל פעולה לשונית של ניכוס מחדש כאל קביעת חוקיות חדשה לשימוש בשפה. באטלר מזהה ביצוע של פעולה שמפרה את חוקיות השפה כפי שהייתה מקובלת עד אותו שלב וקובעת חוקיות חדשה, פעולה אותה היא מכנה "חקיקה פרפורמטיבית". כך נוצר מתח בין שתי "מערכות חוקים" לשימוש בשפה והן מתקיימות במקביל^[5].

מחלוקות והתנגדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילים ומונחים שעברו ניכוס מחדש נותרים לעיתים קרובות שנויים במחלוקת למשך זמן מה, זאת בשל משמעותם השלילית המקורית^[2]. השימוש במונח המנוכס מעורר במקרים מסוימים התנגדות בקרב בני הקהילה המודרת שנגדה כוון המונח הפוגעני מלכתחילה שכן לא כל חברי הקהילה מסכימים תמיד עם השימוש המחודש בו^[2]. במקרים אחרים מילה או מונח נתפסים כמקובלים כאשר בני הקהילה המודרת משתמשים בהם בעצמם, אולם נדחים כאשר גורמים חיצוניים ממשיכים לעשות בהם שימוש כמילת גנאי. כך לדוגמה, בדיון במונחים שעברו ניכוס מחדש, ציין ברונצמה בשנת 2003 כי השימוש בחופשיות במונח nigger עשוי להיות מקובל על אפרו אמריקאים, אולם הוא נותר מחוץ לתחום עבור לבנים, ששימושם במונח זה אינו יכול להיות זהה בהתחשב בהיסטוריה הכללית של הדיכוי הגזעי בארצות הברית^[2]. טענה דומה הועלתה בשנת 2009 בהקשר למילים הקשורות בתנועת הלהט"ב כמו קוויר ודייק^[6].

טענותיהם של המתנגדים לפעולת הניכוס מחדש לרוב מתבססות על ההנחה כי מילים ומונחים שנוצרו מלכתחילה במשמעות פוגענית ומזלזלת, יוותרו תמיד קשורים למשמעות הגנאי שלהם ואילו השימוש בהם ימשיך לפגוע במי שהם כוונו נגדו, ואף יחזק את הסטיגמה הקיימת^[7]. מנגד, תומכי השימוש במילים שנוכסו מחדש טוענים כי רבות מן המילים הללו לא נוצרו מלכתחילה עם משמעות גנאי, ושכך או כך, הניכוס המחודש שולל את האפשרות להמשיך ולייצר פגיעה ודיכוי נגד קבוצה מסוימת ומייצג ניצחון מוסרי לקבוצה המנכסת^[2].

המקרה הישראלי - צעדת השרמוטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעדת השרמוטות הראשונה בעולם אירעה בקנדה בשנת 2011 כמחאה על דבריו של קצין משטרה שאמר כי נשים צריכות להימנע מלהתלבש כמו sluts כדי להימנע מאונס. במהרה קמו הפגנות ברחבי עולם כאות הזדהות וכזעקה על המחשבה המאשימה את האישה בפגיעה מינית שחוותה.

בשנת 2012 התרחשה צעדת השרמוטות הראשונה בישראל, ובמהרה זכתה לביקורות פנים פמיניסטיות, בעיקר מצד נשים לא-לבנות שטענו כי ניכוס מחדש למילה שרמוטה הוא בלתי אפשרי עבורן. מי שתמכו ברעיון לתרגם את המילה האנגלית sluts לשרמוטות בעברית, ביקשו לנכס מחדש את המילה מתוך מחשבה שעל ידי פעולה זו הכוח יעבור לידיים שלהן. הן סברו שהמילה שרמוטה היא המתאימה ביותר בשל העובדה שבמשמעות הסלנג הישראלי, מילה זו משמשת תיאור לפתיחות מינית אצל נשים, ובשפה העברית לא קיימת מילה מקבילה שכזו בכדי לתאר גברים בעלי פתיחות מינית. הן טענו שעבור כלל הנשים המילה שרמוטה היא קשה וצורמת, כיוון ששימשה להצדקת אלימות מינית ולהשפלה, ולכן אין קבוצה נשית שיש לה ריבונות בלעדית על המילה הזו.

מנגד, המחנה שהתנגד לשימוש במילה שרמוטה טען כי שימוש במילה זו מהווה התעלמות מקהל נשי שדובר ערבית, מנשים ממוצא ערבי, שעבורן מילה זו מקפלת בתוכה מטענים קשים. הטענה שאין במילה שרמוטה מטען אתני, ושמילה זו מתייחסת לכולן (כפי שטענו התומכות), למעשה מוחקת את ההבדלים בחוויות החיים וההיסטוריה האישית של קבוצת נשים ששייכות למאבק נגד אלימות מינית. שם הצעדה לא שונה, וקבוצת המתנגדות האשימו את קבוצת התומכות בפמיניזם לבן פריווילגי.

מאז 2012 צעדות רבות מתקיימות בערים שונות ברחבי ישראל. בשנת 2020 הודיעה הצעדה בירושלים על שינוי שמה ל"צעדת המופקרות". ב-2021 מארגנות הצעדה בחיפה הודיעו כי יצטרפו להחלטה של הצעדה הירושלמית וישנו גם הן את שם הצעדה ל"צעדת המופקרות".

מילים ומונחים שעברו ניכוס מחדש בחברה ובתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביץ' (bitch; כלבה) - מילת סלנג שמקורה במילת גנאי שכוונה בדרך כלל כלפי נשים, זאת במטרה לייחס להן תכונות של תוקפנות, זדוניות או שליטה^[8]. מונח זה הוא אחת ממילות הגנאי הנפוצות ביותר בשפה האנגלית ושימשה מונח של זלזול כלפי נשים במשך למעלה משש מאות שנים. בהקשר פמיניסטי ובמונחים של ניכוס מחדש, הפך המונח ביץ' לסמל לאישה חזקה או אסרטיבית^[9].
שרמוטה (slut) - מונח המכוון לרוב כלפי נשים או נערות, הנחשבות כבעלות מוסר מיני רופף או מופקרות מינית. הוא משמש בדרך כלל כעלבון, השמצה מינית או כהפגנת זלזול, ומסמן את הנאשמות בתואר זה כ"נשים מלוכלכות ומרושעות". החל מסוף המאה ה-20, החלו ניסיונות לנכס מחדש מונח זה כמקור לגאווה. כך למשל, החלו להיקרא מצעדים פמיניסטיים שונים ברחבי העולם כצעדת השרמוטות (SlutWalk).
קוויר (queer) - מונח שמקורו באנגלית של המאה ה-16, ושפירושו המילולי "מוזר" או "משונה" התייחס לרוב למשהו חשוד ובלתי מזוהה או לאדם עם הפרעה קלה שמפגין התנהגות חברתית בלתי הולמת. עם זאת, במהלך השנים עבר המונח "קוויר" מספר שינויים הקשורים במשמעותו וכוון כמילת גנאי בעיקר נגד אנשים שזהותם המינית או המגדרית הייתה מנוגדת לנורמה. החל מסוף שנות ה-80, עם פרוץ משבר האיידס בארצות הברית, עבר המונח ניכוס מחדש באופן שהפקיע ממנו את המשמעויות השליליות שהיו מיוחסות לו. אולם בשונה ממטרתה הקלאסית של פעולת הניכוס (שהיא הטענת מושג פוגעני בערך חיובי), השימוש במושג קוויר ביקש לשמור על עמימות, מבלי לקבע אותו למשמעויות ספציפיות, כלומר, במטרה לקבע אותו בעמדה שבה לזהות המינית/מגדרית אין תוכן שניתן להגדיר באופן פוזיטיבי-מדעי. זוהי למעשה טקטיקת ההתנגדות לכוח שאפשרה לפעילים במשבר האיידס להישאר אנונימיים ובכך לא להעניק לשלטון את האפשרות לנטרל את פעולתם, על-ידי זיהויים, תיוגם או מאסרם. תהליך הניכוס שעבר המושג קוויר לא התרחש בשפה העברית, משום שהוא יובא אליה מהשפה האנגלית רק לאחר הפיכתו למושג המסמן נזילות מינית ומגדרית^[10].
דייק (dyke) - מילת סלנג המשמשת כמילה נרדפת ללסבית, וכשם תואר המתאר דברים הקשורים ללסביות. בעבר הייתה זו מילת גנאי מיזוגנית שמטרתה הייתה להשמיץ נשים בעלות מראה גברי, שרירי ואנדרוגיניות. לסביות ברחבי העולם החלו להשתמש במילה זו ועשו לה ניכוס מחדש. כעת מתארת המילה דייק אסרטיביות וקשיחות^[11].
קריפ (crip) - קיצור של המילה cripple, נכה. ישנן עדויות לשימוש במילה כבר משנת 950 לספירה^[12] והיא תיארה תחילה אדם בעל מוגבלות פיזית. מאוחר יותר שימשה המילה קריפ לתיאור אנשים שנחשבו מכוערים עקב המגבלות הפיזית שלהם^[12]. בהמשך אף שימשה המילה לתיאור פעולה, אירוע או חפץ שאינו עומד בייעודו המקורי ולא כשם תואר המתאר בני אדם בלבד. בשנת 1920 שימשה המילה קריפ כסלנג של המילה "קל". בשנת 1960, עם עלייתה של התנועה לזכויות נכים, עלה רעיון לייצר גאוות יחידה לקבוצת הנכים, במטרה להיפטר מהבושה אותה החברה כופה על אנשים עם מוגבלויות^[12]. כחלק מיצירת הגאווה הקבוצתית אנשים עם מוגבלויות החלו להשתמש במילה קריפ כלפי עצמם^[13]. עם השנים נוסף למילה קריפ פירוש קהילתי, ואנשים רבים בעלי לקויות שונות, ולא רק מוגבלויות גופניות, יכולים להזדהות עימה.

מקרים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרוץ לנשיאות בארצות הברית (2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עימות שהתרחש בשנת 2016 במרוץ לנשיאות בארצות הברית, כינה נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ את יריבתו הילרי קלינטון "אישה רעה" (nasty woman). הערה זו עוררה זעם בקרב נשים רבות בארצות הברית והובילה להפגנות רבות במדינה לאחר השבעתו לנשיאות במחאה ליחס שלו כלפי נשים. בהפגנה שהתקיימה בוושינגטון הקריאה השחקנית והפעילה האקטיביסטית אשלי ג'אד את שירה של נינה דונובן הנושא את אותו השם Nasty woman כשיר מחאה. כתגובה לאמירת גנאי נוספת של טראמפ משנת 2005 שנחשפה במרוץ הבחירות, לפיה יש "לתפוס נשים בכוס" (Grab ’em by the pussy), חבשו מפגינות רבות את ה-pussyhat, כובע צמר עם אוזני חתול ששמו הוענק לו כחלק מהניכוס למילה Pussy.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערס פואטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערס פואטיקה הוא ז'אנר שירה וספרות בישראל שהוקם בהובלת עדי קיסר, כתופעה פואטית מיוחדת, שקולה החדש תפס את השיח הציבורי והתרבותי והתנועה אף זכתה לניראות בתקשורת ובמדיה החברתית. תופעה זו הוגדרה על ידי חביבה פדיה "כמסע בין דורי של הדור שלישי-רביעי להנכחת הפואטיקה של המזרחיות". זהו חלק מגל שהחל בשנות ה-2000, אז החלה השירה המזרחית להטמיע תכנים המושפעים משירת מחאה אפרו-אמריקאית. גל זה מאופיין בכעס ומחאה ישירים וכתיבה על החוויה המזרחית בישראל^[14]. השימוש במילה ערס מבקש לייצר ניכוס מחדש למילה זו, מילה בעלת מטען שלילי שמיוחסת לגברים מזרחיים בעלי אופי עברייני, נטייה לאלימות ולשון עילגת. שילובה של המילה ערס עם המילה פואטיקה, שירה, אשר מזוהה עם אנשים משכילים ונאורים, מבקש לייצר תיוג חיובי חדש ולנתק את השליליות מהמילה ערס. זהו משחק מילים המרפרר למונח ארס פואטיקה.

שיר הפרחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר הפרחה (המילים מאת אסי דיין, הלחן מאת צביקה פיק), ששרה עפרה חזה (1979), הפך ללהיט ענק, אך מהרגע שהושמע בתחנות הרדיו היה סביבו פולמוס בשאלת בחירת המילים. חלק מבני עדות המזרח טענו כי הפזמון מבטא גזענות כלפיהם, שכן פרחה היא מילת גנאי, ומילים נוספות כמו "כפכפים" ו"לקה" נוספו בכדי להעצים את תדמית הפרחה ואת ה"זולות" שהיא מייצגת. מנגד, טענו אחרים כי זהו שיר חתרני של אישה עצמאית שעושה ככל העולה על רוחה: "כי בא לי לרקוד, ובא לי שטויות/ בא לי לצחוק ולא בא לי עליך/ בא לי בימים ובא לי בלילות/ בא לי לצעוק: אני פרחה". במילים אלו מעניקה חזה למילה פרחה משמעות חיובית ומבצעת בה ניכוס מחדש, משום שהיא – כאישה מזרחית – שרה אותו ומדברת על עצמה כחופשייה^[15].

בשנת 2019 נערך פסטיגל PLAY ששילב בעלילתו כמה מלהיטיו של צביקה פיק בעיבוד חדש. כוכבת הילדים אנה זק נבחרה לשיר את שיר הפרחה, אשר שמו שונה לשם "בא לי לרקוד" והושמטה ממנו המילה פרחה. מהלך זה ספג ביקורות רבות ויש אף שטענו שזק מבצעת בו ניכוס תרבותי, פעולה מגונה מאחר שהיא מעמיקה סטיגמות, ומשום שזק עצמה רחוקה מתיוג הפרחה בחברה הישראלית.

לבנטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלשון לבנט, החלק המזרחי של אגן הים התיכון. בישראל שימש המונח לבנטיני כמילת גנאי לתיאור מזרחי שמחקה בצורה שטחית את תרבות המערב, כמעין ניסיון להיות כמותו בצורה קטנה, דלילה ומפגרת. הסופרת ז'קלין כהנוב שגדלה במצרים והתחנכה במוסדות חינוך מערביים, עשתה ניכוס מחדש למילה לבנטיני והשתמשה בה כמילת תיאור חיובית, כדי לתאר אדם שגדל במזרח ומגשר בין תרבות המערב למזרח. כהנוב סברה שלבנטיניות היא פתיחות, המתבטאת בפתיחות מחשבתית, רעיונית ותרבותית.

מילים ומונחים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: כדאי להרחיב מעט על הדוגמאות שלהלן, אחרת המונחים עלולים להיות לא מובנים.

מין, מגדר ומיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאנט (cunt)
ליידי (lady)
טונג-ג'ה (בסינית: 同志; בפין-יין: tóngzhì)
פאגוט (faggot)

גזע, מוצא ולאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניגר (nigger)
סמוגי (smoggie)
זבל לבן (white trash)

מוגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

cripple
gimp

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחלי סעיד, שרמוטה או לא שרמוטה, זאת לא השאלה, באתר שיחה מקומית, 15 בינואר 2020
על שינוי שם הצעדה, בעמוד הפייסבוק של צעדת המופקרות ירושלים 2021, 23 באפריל 2020
גאיה דן, שינוי שם צעדת המופקרות של חיפה, באתר חיפה תאגיד החדשות, 18 במאי 2021
נטע חוטר, ‏לא רוצה להסביר לילד שלי מה זה פרחה, באתר ‏מאקו‏, 17 בנובמבר 2019
מילים לשיר הפרחה, באתר שירונט, אוחזר ב-25 בספטמבר 2021
מורן גרינוולד וד"ר תמר רוטמן, שפה ומאבק-המירוץ לנשיאות ארצות הברית, באתר הפמיניסט.ית, 7 במרץ 2019
פירוש המילה slut, מילון ובסטר, אוחזר ב-25 בספטמבר 2021
פירוש המילה bitch, מילון אוקספורד, אוחזר ב-25 בספטמבר 2021
ההיסטוריה של המילה slut והרגש העז שהיא מעוררת, באתר BBC, 9 במאי 2011

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² Godrej, Farah (2011). "Spaces for Counter-Narratives: The Phenomenology of Reclamation". Frontiers: A Journal of Women Studies. 32 (3): 111–133
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Brontsema, Robin (2004). "A Queer Revolution: Reconceptualizing the Debate Over Linguistic Reclamation". Colorado Research in Linguistics. 17 (1)
^ Geneva Smitherman & H. Samy Alim, Articulate while Black: Barack Obama, language, and race in the US, New York: Oxford University Press, 2012
^ Michel Foucault, The History of Sexuality, Vol. 1: An Introduction, Pantheon: New York, 1978
^ Judith Butler, Excitable Speech: A Politics of the Performative, New York: Routledge, 1997
^ .Mallon, Gerald P, Social Work Practice with Lesbian, Gay, Bisexual, and Transgender People
^ Groom, Carla; Bodenhausen, Galen V; Galinsky, Adam D; Hugenberg, Kurt (2003), The reappropriation of stigmatizing labels: implications for social identity
^ SHERRYL KLEINMAN, MATTHEW B. EZZELL, AND A. COREY FROST, Reclaiming Critical Analysis: "The Social Harms of "Bitch, Sociological Analysis 3, 2009, עמ' 47-68
^ Andi Zeisler, Pop Goes the Feminist, The New York Times
^ אורפה סנוף-פילפול ומיכל זאבי, לקסיקון מגדר- אוניברסיטת תל אביב
^ .Krantz, Susan E, Reconsidering the Etymology of Bulldike, American Speech, 2 70, עמ' 217-221
^ ¹ ² ³ Rachel Adams, Benjamin Reiss, David Serlin, Keywords for Disability Studies, New York: NYU Press, 2015
^ Susan Baglieri, Arthur Shapiro, Disability studies and the inclusive classroom : critical practices for creating least restrictive attitudes, New York: Routledge, 2012
^ חביבה פדיה, שיבתו של הקול הגולה זהות מזרחית: פואטיקה מוזיקה ומרחב, רעננה: הקיבוץ המאוחד, 2016
^ דרורה בן אב"י, מנהלת חטיבת התוכניות הקלות ב"קול ישראל", סיפרה: "אסי העביר אלי את התמליל והתלבטנו בקשר לאישורו, כי סברנו שבמלה 'פרחה' יש קונוטציות עדתיות. אך לאחר ששמענו את היצירה המושלמת שכללה מנגינה עדינה שנשמעה מפי זמרת ששרה על עצמה, בגוף ראשון, ולא על בחורה אחרת, החלטנו לאשר את השיר" (סמדר שיר, שירים פסולים, מעריב, טור 3, 16 באוגוסט 1979; וראו גם עדותה של רבקה מיכאלי: יוסי חרסונסקי, לפסול או לא לפסול? שירים שנפסלו אתמול – מותרים היום, מעריב, טור 3, 30 במרץ 1987)

[:0-1] ¹ ² Godrej, Farah (2011). "Spaces for Counter-Narratives: The Phenomenology of Reclamation". Frontiers: A Journal of Women Studies. 32 (3): 111–133

[:1-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Brontsema, Robin (2004). "A Queer Revolution: Reconceptualizing the Debate Over Linguistic Reclamation". Colorado Research in Linguistics. 17 (1)

[3] Geneva Smitherman & H. Samy Alim, Articulate while Black: Barack Obama, language, and race in the US, New York: Oxford University Press, 2012

[4] Michel Foucault, The History of Sexuality, Vol. 1: An Introduction, Pantheon: New York, 1978

[5] Judith Butler, Excitable Speech: A Politics of the Performative, New York: Routledge, 1997

[6] .Mallon, Gerald P, Social Work Practice with Lesbian, Gay, Bisexual, and Transgender People

[7] Groom, Carla; Bodenhausen, Galen V; Galinsky, Adam D; Hugenberg, Kurt (2003), The reappropriation of stigmatizing labels: implications for social identity

[8] SHERRYL KLEINMAN, MATTHEW B. EZZELL, AND A. COREY FROST, Reclaiming Critical Analysis: "The Social Harms of "Bitch, Sociological Analysis 3, 2009, עמ' 47-68

[9] Andi Zeisler, Pop Goes the Feminist, The New York Times

[10] אורפה סנוף-פילפול ומיכל זאבי, לקסיקון מגדר- אוניברסיטת תל אביב

[11] .Krantz, Susan E, Reconsidering the Etymology of Bulldike, American Speech, 2 70, עמ' 217-221

[:2-12] ¹ ² ³ Rachel Adams, Benjamin Reiss, David Serlin, Keywords for Disability Studies, New York: NYU Press, 2015

[13] Susan Baglieri, Arthur Shapiro, Disability studies and the inclusive classroom : critical practices for creating least restrictive attitudes, New York: Routledge, 2012

[14] חביבה פדיה, שיבתו של הקול הגולה זהות מזרחית: פואטיקה מוזיקה ומרחב, רעננה: הקיבוץ המאוחד, 2016

[15] דרורה בן אב"י, מנהלת חטיבת התוכניות הקלות ב"קול ישראל", סיפרה: "אסי העביר אלי את התמליל והתלבטנו בקשר לאישורו, כי סברנו שבמלה 'פרחה' יש קונוטציות עדתיות. אך לאחר ששמענו את היצירה המושלמת שכללה מנגינה עדינה שנשמעה מפי זמרת ששרה על עצמה, בגוף ראשון, ולא על בחורה אחרת, החלטנו לאשר את השיר" (סמדר שיר, שירים פסולים, מעריב, טור 3, 16 באוגוסט 1979; וראו גם עדותה של רבקה מיכאלי: יוסי חרסונסקי, לפסול או לא לפסול? שירים שנפסלו אתמול – מותרים היום, מעריב, טור 3, 30 במרץ 1987)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]