נילי דוידוביץ
 | |
| לידה |
בני ברק,  ישראל |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| פעילות בולטת | מנכ"לית חברת "דעת" |
| ידועה בשל | הקמת חברה לנשים חרדיות |
| עיסוק | היי-טק |
| תארים | מנכ"ל |
נילי דוידוביץ היא יזמית ומנהלת ישראלית, מייסדת ומנכ"לית חברת "דעת", מרכז פיתוח טכנולוגי המעסיק נשים חרדיות בלבד, ומהווה חברה בקבוצת יעל (כאשר עד שנת 2026 פעלה 'דעת' כחברת בת של 'רילקומרס' מאותה קבוצה). דוידוביץ ידועה בפועלה לקידום שילובן של נשים חרדיות בתעשיית ההיי-טק בישראל תוך התאמת סביבת העבודה לאורח חייהן הדתי.[1][2]
רקע אישי והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוידוביץ נולדה בתל אביב וגדלה בבני ברק וברמת גן למשפחה דתית-לאומית.[3] בנעוריה, בחטיבה העליונה של התיכון, עברה עם הוריה לקווינס, ניו יורק, שם התגוררה בשנות התבגרותה. דוידוביץ היא אם לחמישה ילדים. במשך כ-20 שנה קיימה אורח חיים חרדי ושימשה כמפרנסת יחידה, בעוד שבעלה דאז היה אברך.[2] את לימודיה הטכנולוגיים המקצועיים השלימה בארצות הברית.[4]
קריירה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוידוביץ החלה את דרכה המקצועית בתחום ההייטק כמתכנתת, התקדמה לראש צוות, מנהלת פיתוח ולבסוף סמנכ"לית פיתוח.
הקמת חברת "דעת"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2010 הקימה דוידוביץ את חברת "דעת" (Daat), כחברת בת של "רילקומרס" (וכיום חברה בקבוצת יעל). "דעת" הוא מרכז פיתוח הממוקם בלב תל אביב ומתמחה בבניית אתרים (בדגש על טכנולוגיות קוד פתוח) ובמתן שירותי פיתוח ובדיקות מתקדמות. החברה מנתה כ-40 עובדות בתחילת דרכה, ובמהלך השנים פתחה את דלתות התעסוקה בהיי-טק למאות נשים. "דעת" חרתה על דגלה לקבל ולהכשיר נשים, גם ללא ניסיון תעסוקתי קודם, כדי לסייע להן להשתלב במעגל התעסוקה. לדברי דוידוביץ, היא רואה "זכות וכבוד להיות מקום העבודה הראשון שפותח דלת לנשים אלו". החברה פתוחה באופן עקרוני גם לנשים שאינן חרדיות, וכיום מעסיקה גם גברים דרך מנגנוני התעסוקה של קבוצת יעל.
פעילות נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוידוביץ הייתה ממייסדי "פורום ההייטק החרדי" והשתתפה[5] בכינוס ועידת ההייטק החרדית הראשונה שהתקיימה בירושלים בשנת 2013,[6] כיום היא פעילה, משתתפת ומסייעת ביוזמות שונות לקידום שילובן והעסקתן של נשים חרדיות בתעשיית ההיי-טק. לאורך השנים היא הרצתה בכנסים מקצועיים שונים, בין היתר בנושאים טכנולוגיים כגון הנגשת אתרי מסחר אלקטרוני.[7]
אופי העבודה ב"דעת"
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סביבת עבודה נפרדת: עבודה בסביבה נשית בלבד, ללא שיתוף עם גברים, מטעמי צניעות.[4] חדרי הישיבות שקופים למניעת ייחוד.[3]
- שעות עבודה גמישות: הקפדה על 8 שעות עבודה ביום (לרוב בין 7:00 ל-15:00), ללא שעות נוספות, במטרה לאפשר שילוב עם גידול ילדים וצרכי המשפחה. חופשות החברה מותאמות ללוח השנה היהודי.
- תמיכה באמהות: הבנה והתחשבות בצרכים של אמהות, לרבות מקרים של מחלת ילדים או חופשות לידה.
- לגיטימציה הלכתית: התייעצות קבועה עם רב על סוגיות הלכתיות הנוגעות לפרויקטים (למשל, הימנעות מעבודה על תכנים לא ראויים כמו הימורים או אתרי מבוגרים), וכן בסוגיות יומיומיות נוספות.
- התפתחות מקצועית: "דעת" שואפת להעניק לעובדותיה סביבה המאפשרת התפתחות מקצועית ומימוש פוטנציאל אישי, תוך דחיפה לאתגרים טכנולוגיים.
- גישור בין מגזרים: דוידוביץ פועלת לגשר על פערים ודעות קדומות בין המגזר החרדי והחילוני, ומסבירה ללקוחותיה על אורח החיים החרדי וצרכי העובדות. היא מציינת כי הצלחת "דעת" תורמת להפחתת הסטיגמות ומחזקת את כוחה של היחידה המשפחתית החרדית.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענבל אורפז, "פעם חיפשו בת של רב; היום, אם המועמדת לשידוך לא מתכנתת - היא נפסלת", באתר TheMarker, 16 בינואר 2013- לירון שמם, עזרת אישה, באתר מאקו, 20 בנובמבר 2013
- היי-טק כשר למהדרין, באתר הידברות, 4 בפברואר 2014
- שרון רוטר, הייטקיסטיות חרדיות: "לא ידעו איך לאכול אותנו", באתר ynet, 24 באוגוסט 2014
- שמעון איפרגן, "מבחינתי נשים חרדיות שלא מקשיבות לרבנים הן לא חרדיות", באתר מאקו, 9 בפברואר 2015
- יניב הלפרין, "נילי דוידוביץ', דעת: "הנגשת אתרים היא מוסרית וכלכלית", אנשים ומחשבים, 14 באפריל 2015
- אנשים ומחשבים, "שולחים פיתוח לאוקראינה? בואו קודם לתל אביב", אנשים ומחשבים, 3 במרץ 2018
- יניב הלפרין, "חברה, חיבור ותעסוקה: המרכז שהיה הראשון לשלב חרדיות בהיי-טק", אנשים ומחשבים, 4 במאי 2026
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Realcommerce, באתר קבוצת יעל, 4 בספטמבר 2024
- 1 2 3 היי-טק כשר למהדרין, באתר הידברות, 4 בפברואר 2014
- 1 2 לירון שמם, עזרת אישה, באתר מאקו, 20 בנובמבר 2013
- 1 2 הדעה של דעת – בראשית, באתר "דעת", 8 בפברואר 2010
- ↑ ענבל אורפז, "פעם חיפשו בת של רב; היום, אם המועמדת לשידוך לא מתכנתת - היא נפסלת", באתר TheMarker, 16 בינואר 2013
- ↑ איציק קרומבי, מתי נראה אקזיט חרדי?, באתר וואלה, 9 בינואר 2013
- ↑ נילי דוידוביץ, באתר "אנשים ומחשבים"