נילי לביא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נילי לביא
Professor Nilli Lavie.jpg
עיסוק פסיכולוגית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות הקולג' האוניברסיטאי של לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נילי לביא היא פרופסורית לפסיכולוגיה ולמדעי המוח ומנהלת מעבדת הקשב והמודעות הקוגניטיבית במכון למדעי המוח הקוגניטיביים ביוניברסיטי קולג' לונדון. עמיתה באקדמיה הבריטית, באגודה למדעי הפסיכולוגיה האמריקנית, האגודה המלכותית לביולוגיה והאגודה הבריטית לפסיכולוגיה. לביא ידועה בעיקר בזכות פיתוח תאוריית העומס התפיסתי של תשומת לב, תפיסה ושליטה קוגניטיבית בהקשר של עיבוד מידע.[1][2]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביא סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב בשנת 1987, והמשיכה לדוקטורט בפסיכולוגיה קוגניטיבית אותו סיימה בשנת 1993. את הפוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת ברקלי, במעבדה של אן טריזמן. לאחר סיום הפוסט-דוקטורט עברה לאנגליה, שם קיבלה את תפקידה הראשון באקדמיה, במעבדה לפסיכולוגיה יישומית (כיום היחידה למדעי הקוגניציה והמוח), באוניברסיטת קיימברידג'. ב-1995 היא הצטרפה ליוניברסיטי קולג' לונדון.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרה של לביא עוסק בהשפעות של עומס מידע על מנגנוני המוח, תפקודים פסיכולוגיים (תפיסה, מודעות, זיכרון ורגש) והתנהגות.[3][4][5][6] מחקר זה נערך במסגרת של תאוריית העומס שפיתחה הנוגעת לתשומת לב ולשליטה קוגניטיבית.[7][8] לביא הציעה במקור את תאוריית העומס באמצע שנות התשעים[3] כדי ליישב את הוויכוח בנוגע לשלב שבו נעשית סלקציה של הקשב בעיבוד המידע. התאורייה הציעה גישה חדשה באשר לאופי עיבוד המידע, לפיה לעיבוד מידע תפיסתי יש יכולת מוגבלת, אך העיבוד מתבצע באופן אוטומטי על כל המידע שבתוכו. התאורייה מתייחסת להשפעה של תשומת הלב על עיבוד מידע, תפיסה חזותית ומודעות, ובעיקר השימוש בזיכרון העבודה במהלך ביצוע משימות, והדרכים בהן אנשים יכולים להפעיל שליטה קוגניטיבית על התפיסה וההתנהגות שלהם.[5][8][9]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2006 - פרס האגודה הפסיכולוגית הבריטית לקוגניציה על תרומה יוצאת דופן למחקר.[10]
  • 2011 - נבחרה כ"אשה מעוררת השראה" בקמפיין WiSE (נשים למדע, הנדסה ובנייה) [דרוש מקור]
  • 2012 - פרס אמצע הקריירה מהאגודה לפסיכולוגיה ניסויית.[11]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביא הייתה בת זוגו של המשורר דוד אבידן. לאחר שעברה לאנגליה נישאה לפרופסור ג'ון דרייבר (אנ'), אף הוא פסיכולוג קוגניטיבי. התאלמנה ב-2011, אם לשני בנים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "People - Attention and Cognitive Control Group". UCL. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2019. 
  2. ^ גלי וינרב, הפסיכולוגית הישראלית ששמה סוף למחלוקת בת 35 שנה, גלובס, ‏16/2/19
  3. ^ 1 2 N. Lavie, Perceptual load as a necessary condition for selective attention, Journal of Experimental Psychology. Human Perception and Performance 21, 1995-6, עמ' 451–468
  4. ^ N. Lavie, Selective attention and cognitive control: dissociating attentional functions through different types of load. In: Monsell, S and Driver, J, (eds.) Attention and performance XVIII, MIT PRESS, 2000, עמ' 175–194
  5. ^ 1 2 Nilli Lavie, Distracted and confused?: selective attention under load, Trends in Cognitive Sciences 9, 2005-2, עמ' 75–82 doi: 10.1016/j.tics.2004.12.004
  6. ^ Nilli Lavie, Yehoshua Tsal, Perceptual load as a major determinant of the locus of selection in visual attention, Perception & Psychophysics 56, 1994-03-01, עמ' 183–197 doi: 10.3758/BF03213897
  7. ^ Nilli Lavie, Attention , Distraction , and Cognitive Control Under Load, www.semanticscholar.org, ‏2010
  8. ^ 1 2 Nilli Lavie, Aleksandra Hirst, Jan W. de Fockert, Essi Viding, Load theory of selective attention and cognitive control, Journal of Experimental Psychology. General 133, 2004, עמ' 339–354 doi: 10.1037/0096-3445.133.3.339
  9. ^ David Carmel, Jake Fairnie, Nilli Lavie, Weight and see: loading working memory improves incidental identification of irrelevant faces, Frontiers in Psychology 3, 2012, עמ' 286 doi: 10.3389/fpsyg.2012.00286
  10. ^ "Cognitive Section Annual Award Winners". Wayback Machine. The British Psychological Society. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2019. 
  11. ^ "EPS Mid-Career Award". eps.ac.uk. 17 באוקטובר 2017. בדיקה אחרונה ב-18 בפברואר 2018.