נילי צרויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נילי צרויה (נולדה ב-5 באוגוסט) היא שחקנית תיאטרון קולנוע וטלוויזיה, יוצרת סדרת הרשת זוכת הפרסים "אישה אחת",

תסריטאית, מרצה ומנחת סדנאות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נילי צרויה נולדה וגדלה ברחובות. אביה, יצחק צרויה, פרופסור לפיזיקה במכון ויצמן; אמה, סימון צרויה, מורה לאנגלית בתיכון קציר ברחובות. את שנות התיכון עשתה בתיכון דה שליט בעירה ואחריהן, התגייסה לצה"ל ושירתה כצפ"טית.

נילי צרויה בתפקיד ארמין מתוך "הרוזן ממונטה כריסטו" תיאטרון באר שבע

בשנת 2000 נרשמה ללימודי משחק בבית הספר הגבוה לאומנויות הבמה בית צבי, בו למדה משחק במשך שלוש שנים וסיימה בהצטיינות בשנת 2002. במהלך לימודיה זכתה בשבע מלגות הצטיינות מטעם בית צבי ובשלוש מלגות הצטיינות מטעם קרן שרת אמריקה ישראל. בין תפקידיה הבולטים בבית צבי: אליזבת מלכת אנגליה מתוך המחזה 'אליזבת מלכת אנגליה' מאת פרדיננד ברוקנר, בבימוי עידו ריקלין, דמויות קומיות מתוך המחזמר 'משתגעים מאהבה' בבימוי משה קפטן, מאשה מתוך 'השחף' של צ'כוב בבימוי סלבה מלצב.

בתום לימודיה שיחקה צרויה בתיאטרון הספרייה בהצגות 'שלושה ימים של גשם', 'הבלון האדום', 'משתגעים מאהבה' ו'השועל', אותו גם תרגמה מאנגלית יחד עם השחקן גיל ויינברג. בתיאטרון הקאמרי שיחקה בהצגות 'האישה בשחור', 'המלביש', ו'אשכבה'. ובתיאטרון באר שבע גילמה את חווה אימנו במחזה 'עלי כינור' בבימויו של רפי ניב.

כעבור שנתיים מסיום לימודיה עברה ללמוד ולשחק בעיר סיאטל שבארצות הברית, שם התמחתה בשיטת סטניסלבסקי עם מאסטר ליאוניד אניסימוב. בעקבות הסדנה אניסימוב ביים את צרויה כארקדינה במחזה 'השחף', וכילנה במחזה 'הדוד וניה', מאת צ'כוב בתיאטרון מקומי.

שחקנית תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נילי צרויה בתפקיד אדריאנה, מתוך "קומדיה של טעויות", תיאטרון באר שבע

בשנת 2007 שבה צרויה ארצה והחלה ללמד משחק בבית הספר הגבוהה לאומנויות הבמה ׳בית צבי׳ תחת ניהולו של גרי בילו, תרגמה את המחזה 'עיר גוססת' מאת כריסטופר שין, אותו העלתה כעבור חצי שנה יחד עם השחקן ניב רז בתיאטרון הספרייה בבימוי ד"ר אבי ברכר. בנוסף החלה לפתח ולהעביר סדנאות לפיתוח מיומנויות אישיות בשפת גוף ותקשורת בינאישית לאנשי עסקים וחברות, אותם היא מעבירה עד היום.

ב-2008 חזרה לשחק בתיאטרון באר שבע בתפקידים שונים, ביניהם: אדריאנה בהצגה 'קומדיה של טעויות' מאת וויליאם שייקספיר, בבימויו של נתן דטנר, דמויות ססגוניות בהצגה 'הרוזן ממונטה כריסטו', בבימויו ועיבודו של עידו ריקלין, שאף זכתה בפרס הצגת השנה בשנת 2009, לוטי ווילטון בהצגה 'אפריל הקסום', עדנה קליין בהצגה 'ילדים חורגים לאלוהים', מדלן בהצגה 'פיאף', פאני בהצגה 'למה לא באת לפני המלחמה' וקארן בהצגה 'הכל אודות חוה' בבימויה של איה קפלן.

בשנת 2011 סיימה צרויה תואר ראשון בהוראה ובימוי בסמינר הקיבוצים. ב-2013 שיחקה בהצגה 'אם יש עוד לא מצאתי' בבימויה של אורלי נעה רביניאן ובהצגה 'שני קונילמל' בבימויו של דניאל אפרת, שניהם בתיאטרון הספרייה. בהצגה 'אורה הכפולה' בתיאטרון המדיטק, במחזמר 'בילי שוורץ' בתפקיד סימונה, שכתב אוהד חיטמן וביים דניאל אפרת במסגרת פסטיבל המחזמר אשר זכה במקום הראשון בפסטיבל ולאחר מכן עבר אדפטציה לתיאטרון חיפה.

ב-2014 שיחקה במחזה השייקספירי 'טיטוס אנדרוניקוס' בתפקיד טאמורה מלכת הגותים, בתרגום והפקה שעלו לראשונה בישראל, בבימויו של חן שפירא בתיאטרון הערבי –עברי.

בינואר 2015 גילמה צרויה את מדיאה בטרגדיה היוונית הקלאסית 'מדיאה' מאת אוריפידס לצד אנחל בונני בתפקיד יאסון, בתיאטרון נחמני אנסמבל עיתים, בבימוי מאיר בן סימון.

משנת 2015 צרויה משחקת במחזמר המצליח 'בילי שוורץ' של תיאטרון חיפה, אשר זכה ב 4 פרסי האקדמיה כולל פרס המחזמר הטוב ביותר, צרויה בתפקיד סימונה, לצד טלי אורן ומיקי קם, תחת בימויו של דניאל אפרת.

בשנת 2018 צרויה שיחקה בתפקיד הראשי 'נינה' במופע 'סיפורים אינטימיים' על פי ספרה של ד"ר נינה פינטו-אבקסיס, לצד מיכל ויינברג והמוזיקאי אבי בנימין, תחת בימוי של השחקן אמיר קריאף. המופע מציג ברחבי הארץ ובתל אביב.

בשנת 2019 צרויה שיחקה בהצגה 'עד הסוף' בתיאטרון צוותא, ע"פ מחזה מקורי מאת שי שבתאי, בבימוי תמר קינן.

משנת 2021 צרויה משחקת בקומדיה ׳גידול ושמו בועז׳ בתיאטרון צוותא, ע״פ מחזה מקורי מאת אורן דיקמן, בבימוי תמר קינן.

יוצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2020 הוציאה לאוויר את סדרת הרשת "אישה אחת" שאותה יצרה, הכוללת שישה סיפורים אמיתיים של נשים החושפות את חיי המין שלהן ותשוקותיהן באמצעות שחקנית אחת. את הסדרה יצרה צרויה בעקבות ראיונות שקיימה עם עשרות נשים, מתוכן בחרה את הסיפורים המובילים. כל פרק נוצר בסגנון דוקומנטרי ומבוסס על עדות אמיתית של אישה שביקשה להישאר אנונימית ועל כן מסופרת באמצעות צרויה, אשר מחליפה זהויות מפרק לפרק.

לטובת הפרויקט צרויה גייסה נשות קולנוע רבות, ביניהן הבמאיות: לימור שמילה, דנה לרר, טל ברנר, אילנה ריינה, מיכל גסנר.

כל יוצרות הסדרה הן נשים כאשר כל פרק נוצר על ידי צוות יוצרות שונה. את הסדרה הפיקה באופן עצמאי נילי צרויה יחד עם לינור לביא שותפתה. "אישה אחת" מופצת בחינם באינטרנט וביוטיוב, וכוללת 6 פרקים באורך כ־5 דק' לפק.

"אישה אחת" זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה בקטגוריית סדרת הרשת הטובה לשנת 2020.

כמו כן, זכתה בשני פרסים בינלאומיים:

IMPACT AWARD בפסטיבל מלבורן 2020

AWARD DIRECTING בפסטיבל ניו זילנד 2020

השתתפה בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי 2019 בקטגוריית ׳תיעודי קצר׳ עם הפרק ׳אישה אחת שלא עושה סקס׳.

נבחרה להשתתף בפסטיבלים נוספים בעולם: Stareable Fest שבניו יורק, Buenos Aires Series שבארגנטינה, Rio Webfest שבברזיל, Apulia Web Fest שבאילטיה, BOGWEBFEST שבקולומביה, Miami Web Fest שבארצות הברית.

בימים אלו צרויה עובדת על פיתוח סדרת דרמה לטלוויזיה בהשראת "אישה אחת".

שחקנית טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה השתתפה בסדרות: "נעלמים 2", "צומת מילר", "סופשלי", "בנות הזהב", "לה פמליה", "החדש של עומרי גורדון", "איש חשוב מאוד", "מתים לרגע", "שטיסל", "מתלהבת", "תעשה לי ילד", ובפרסומות לבנק לאומי, יונידרס, אדום אדום, אוויס והוט.

שחקנית קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2021 השתתפה בסרטי הקולנוע: ״עם חוקים״ של דובר קוסאשווילי, "making off" של איתן ענר, ו״סיפור חיים״ של טובה בן אשר.

בעברה השתתפה בסרטים: "שבוע ויום", "זכות השתיקה", "ההפך","איך לחיות לבד", "פרחים של מרציפן", "ילדים טובים", "Hello-Goodbye" ו-"Hives".

מרצה ומנחת סדנאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרויה הקימה את חברת "InterAction", המתמחה בפיתוח מיומנויות אישיות לאנשי עסקים וארגונים באמצעות הרצאות וסדנאות בנושאים: פיתוח מודעות ושליטה בשפת גוף, עמידה מול קהל והעברת פרזנטציה, יצירת תקשורת בינאישית אפקטיבית, ופיתוח חשיבה יצירתית.

צרויה נשואה לאדר יראון, סמנכ"ל שיווק בחברת הייטק. לזוג שני ילדים. מתגוררים בתל אביב.

תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה מחזאי תפקיד במאי תיאטרון
גידול ושמו בועז אורן דיקמן שימרית (פסיכולוגית) תמר קינן תיאטרון צוותא
עד הסוף שי שבתאי אווה תמר קינן תיאטרון צוותא
סיפורים אינטימיים נינה פינטו-אבקסיס נינה קפה תיאטרון קאמרי
בילי שוורץ אוהד חיטמן ושירילי דשא סימונה דניאל אפרת תיאטרון חיפה
מדיאה אוריפידס מדיאה מאיר בן סימון אנסמבל עיתים
טיטוס אנדרוניקוס ויליאם שייקספיר טאמורה חן שפירא התיאטרון הערבי-עברי ביפו
בילי שוורץ אוהד חיטמן סימונה דניאל אפרת חג המחזמר בת-ים
ותיאטרון חיפה
שני קונילמל אברהם גולדפדן רבקה דניאל אפרת תיאטרון הספרייה
אם יש עוד לא מצאתי ניק פיין פיונה אורלי נעה רביניאן תיאטרון הספרייה
הכל אודות חווה מרי אור קארן איה קפלן תיאטרון באר שבע
למה לא באת לפני המלחמה עיבוד של עינת ברנובסקי לספרה של ליזי דורון פאני חגית רכבי ניקוליבסקי תיאטרון באר שבע
הרוזן ממונטה כריסטו אלכסנדר דיומא האב ארמין, לה-קרקונט, אם הסולטאן ועוד עידו ריקלין תיאטרון באר שבע
פיאף פאם ג'יימס מדלן אלי ביז'אווי תיאטרון באר שבע
אורה הכפולה אריך קסטנר עמליה ואירנה גרלך רפי ניב תיאטרון המדיטק
קומדיה של טעויות ויליאם שייקספיר אדריאנה נתן דטנר תיאטרון באר שבע
אפריל הקסום מאתיו ברבר לוטי ווילטון רועי הורוביץ תיאטרון באר שבע
המלביש רונלד האוורד מאדג' מיכה לבינסון תיאטרון הקאמרי
האישה בשחור מאלאטראט; סוזן היל האישה בשחור ארתור קוגן תיאטרון הקאמרי
עלי כינור שלום עליכם חוה אימנו רפי ניב תיאטרון באר שבע
ילדים חורגים לאלוהים מארק מדוף עדנה קליין נויה לנצט תיאטרון באר שבע
מפצח האגוזים שלומי גולן דודה לואיז, פיית הממתקים משה קפטן תיאטרון המדיטק
3 ימים של גשם ריצ'רד גרינברג נן/לינה אתי רזניק תיאטרון הספרייה
משתגעים מאהבה ג'ו דיפטריו וג'ימי רוברטס שלל תפקידים משה קפטן תיאטרון הספרייה
עיר גוססת כריסטופר שין קלי ד"ר אבי ברכר תיאטרון הספרייה
הבלון האדום אנתוני קלארק מדמואזל איליין רפי ניב תיאטרון הספרייה
השועל אלאן מילר נלי מארץ' אתי רזניק תיאטרון הספרייה
אגדה על קערה ומצקת חיים אידיסיס צביה הוברמן תיאטרון אורנה פורת
בגדי המלך החדשים הנס כריסטיאן אנדרסן ר. גולדפרב תיאטרון שלנו
העכבר שלא רצה להיות עכבר אהוד מנור וליבי מנור-ראובני ע. פוקס ור. גולדפרב תיאטרון שלנו

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה מחזאי תפקיד במאי תיאטרון
השחף אנטון צ'כוב ארקדינה ליאוניד אניסימוב The Seattle Theatre Novyi
הדוד וניה אנטון צ'כוב ילנה ליאוניד אניסימוב The Seattle Theatre Novyi
לפעמים היא לוחשת אייסלין Freehold Theatre Lab
סמים Waffle Theatre
ישו מושיע את המינימרקט Waffle Theatre

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]