לדלג לתוכן

נילי צרויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נחוצה קריאה ביקורתית של הערך.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נחוצה קריאה ביקורתית של הערך.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
נילי צרויה
לידה 5 באוגוסט 1976 (בת 49)
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת פעילות מ-2003
עיסוק שחקנית
מספר ילדים 2
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נילי צרויה בתפקיד אדריאנה, מתוך "קומדיה של טעויות", תיאטרון באר שבע

נילי צרויה (נולדה ב-5 באוגוסט 1976) היא שחקנית תיאטרון קולנוע וטלוויזיה, יוצרת סדרת הרשת "אישה אחת", זוכת פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, מייסדת עמותת "אחות גדולה: נשים בקולנוע ובטלוויזיה".

נילי צרויה בתפקיד ארמין מתוך "הרוזן ממונטה כריסטו" תיאטרון באר שבע

צרויה נולדה וגדלה ברחובות. אביה, יצחק צרויה, פרופסור לפיזיקה במכון ויצמן למדע; אמה, סימון צרויה, מורה לאנגלית בתיכון קציר ברחובות. במהלך ילדותה התגוררה יחד עם משפחתה בארצות הבריתב ובשווייץ במסגרת עבודתו של אביה. את שנות התיכון עשתה בתיכון דה שליט ברחובות, ואחריהן התגייסה לצה"ל ושירתה כצפ"טית.

בשנת 2000 נרשמה ללימודי משחק בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי, בו למדה משחק במשך שלוש שנים. במהלך לימודיה זכתה בכשבע מלגות הצטיינות מטעם בית צבי, ובשלוש מלגות הצטיינות מטעם קרן שרת אמריקה ישראל.

בין תפקידיה הבולטים בבית צבי: אליזבת מלכת אנגליה במחזה "אליזבת מלכת אנגליה" מאת פרדיננד ברוקנר בבימוי עידו ריקלין; מגוון דמויות קומיות במחזמר "משתגעים מאהבה" בבימוי משה קפטן; ומאשה במחזה "השחף" מאת אנטון צ'כוב בבימוי סלבה מלצב.

בשנת 2011 סיימה תואר ראשון בהוראה ובימוי במכללת סמינר הקיבוצים.

היא אם לשני בנים, והם מתגוררים בתל אביב.

נילי צרויה היא שחקנית תיאטרון המופיעה על במות התיאטרון בישראל ברציפות זה למעלה משני עשורים, ברפרטואר הכולל קלאסיקה, מחזות מקור, קומדיה, דרמה ומחזמר.

במהלך לימודיה בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי זכתה נילי צרויה במספר מלגות הצטיינות. עם סיום לימודיה הוצע לה להישאר שנה נוספת ולשחק במסגרת תיאטרון הספרייה, תיאטרון הבוגרים של בית צבי, שבו החלה את דרכה המקצועית על הבמה. במסגרת זו שיחקה בהצגות ״שלושה ימים של גשם”, ״הבלון האדום”, ״משתגעים מאהבה” (מחזמר) ו ״השועל”, שאותו גם תרגמה מאנגלית יחד עם השחקן גיל ויינברג.

לאחר מכן עברה לשחק בתיאטרון הקאמרי בהצגות ״המלביש״, ״האישה בשחור״ ו״אשכבה״. בתיאטרון באר שבע גילמה את חווה אימנו במחזה ״עלי כינור״ בבימויו של רפי ניב.

כעבור שנתיים מסיום לימודיה עברה להתגורר ולפעול בעיר סיאטל שבארצות הברית, שם התמחתה בשיטת סטניסלבסקי אצל המורה והבמאי ליאוניד אניסימוב. במסגרת זו ביים אניסימוב את צרויה בתפקיד ארקדינה במחזה "השחף", ובתפקיד ילנה במחזה "הדוד וניה" מאת אנטון צ'כוב, בהפקות אמריקאיות של תיאטרון מקומי.

בשנת 2007 שבה צרויה לישראל והחלה ללמד משחק בבית הספר הגבוה לאומנויות הבמה ׳בית צבי׳ תחת ניהולו של גרי בילו. באותה שנה תרגמה את המחזה ״עיר גוססת״ מאת כריסטופר שין, אשר הועלה בכיכובה לצד השחקן ניב רז בתיאטרון הספרייה בבימוי ד"ר אבי ברכר.

ב-2008 נילי חזרה לשחק בתיאטרון באר שבע, שם גילמה שורה של תפקידים בולטים, בהם אדריאנה בהצגה ״קומדיה של טעויות" מאת וויליאם שייקספיר, בבימויו של נתן דטנר ; מגוון דמויות ססגוניות בהצגה "הרוזן ממונטה כריסטו", בבימויו ועיבודו של עידו ריקלין (הפקה שזכתה בפרס הצגת השנה לשנת 2009) ; לוטי ווילטון ב"אפריל הקסום" ; עדנה קליין ב"ילדים חורגים לאלוהים" ; מדלן ב״פיאף״ ; פאני ב"למה לא באת לפני המלחמה" ; קארן ב"הכל אודות חוה" בבימויה של איה קפלן.

בשנת 2013 שיחקה בהצגות "אם יש עוד לא מצאתי" מאת ניק פיין, בבימויה של אורלי רביניאן, ובמחזמר "שני קונילמל" בבימויו של דניאל אפרת, שניהם בתיאטרון הספרייה; בהצגה "אורה הכפולה" בתיאטרון המדיטק.

במקביל לעשייתה בתיאטרון הרפרטוארי, גילמה צרויה דמויות נשיות קלאסיות במסגרת הפקות תיאטרון עצמאיות. בשנת 2014 שיחקה את טאמורה, מלכת הגותים, במחזה השייקספירי „''טיטוס אנדרוניקוס'' בתרגום ובהפקה שעלו לראשונה בישראל, בבימויו של חן שפירא בתיאטרון הערבי-עברי ביפו. בינואר 2015 גילמה את מדיאה בטרגדיה היוונית ״מדיאה״ מאת אוריפידס, בתיאטרון נחמני – אנסמבל עיתים, בבימוי מאיר בן סימון.

נילי צרויה בתפקיד מדיאה, מתוך ההצגה "מדיאה"


נקודת ציון מרכזית בקריירה הבימתית שלה היא השתתפותה במחזמר בילי שוורץ, שזכה תחילה במקום הראשון בפסטיבל מחזות הזמר בבת ים, ובהמשך נרכש והועלה כהפקה מלאה של תיאטרון חיפה. במחזמר גילמה צרויה את דמותה של סימונה – תפקיד מרכזי ואייקוני – לצד מיקי קם וטלי אורן, בליווי תזמורת חיה על הבמה של תזמורת המהפכה. ההפקה זכתה לארבעה פרסי האקדמיה הישראלית לתיאטרון, בהם פרס המחזמר הטוב ביותר, והוצגה בהצלחה רבה ברחבי הארץ עד פרוץ מגפת הקורונה. עם השנים הפך המחזמר להפקת קאלט בתיאטרון הישראלי.

בשנת 2018 שיחקה בתפקיד הראשי במופע "סיפורים אינטימיים" על פי ספרה של ד"ר נינה פינטו-אבקסיס ז״ל, לצד מיכל ויינברג והמוזיקאי אבי בנימין, תחת בימויו של השחקן אמיר קריאף. המופע הוצג ברחבי הארץ ובתיאטרון הבימה. בשנת 2019 צרויה שיחקה בהצגה "עד הסוף" בתיאטרון צוותא, על-פי מחזה מקורי מאת שי שבתאי, לצד השחקנית שירי גדני, בבימויה של תמר קינן. בשנים 2022, ו-2023 נילי השתתפה בפסטיבל תיאטרון קצר בתיאטרון צוותא בהצגות ״גרסת הבמאי״ ו״אין תפקידים קטנים״ בבימוין של יעל טל ואלה ניקולייבסקי בהתאמה.

החל משנת 2021 צרויה משחקת בקומדיה הפרועה "גידול ושמו בועז" בתיאטרון צוותא, ע״פ מחזה מקורי מאת אורן דיקמן, לצד מיכאל הנגבי, יוסי ירום, אורן דיקמן ושלו גרבר, בבימויה של תמר קינן. ההצגה מוצגת ברציפות מאז עלייתה וזוכה להיענות קהל מתמשכת.

כמו כן החל משנת 2024 החלה לשחק בתפקיד ביאטריס במחזה מראה מעל הגשר מאת ארתור מילר, בבימויו של נתן דטנר, בתפקיד דרמטי מרכזי. תפקידה זכה להתייחסות ביקורתית חיובית בעיתונות. כך, למשל, בביקורת שפורסמה בעיתון הארץ נכתב: "צרויה, כאשתו, מפורטת ומשכנעת ברצונותיה וכוונותיה בכל רגע… צרויה אכן מעבירה את הקונפליקט הפנימי: היא רוצה בטובת קתי, ובו בזמן מפתחת כלפיה קנאה כמי שמשכה את תשומת לבו של בעלה. כך יוצאת סצינה מותחת ומורכבת יותר."[1]

בקולנוע ובטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולנוע שיחקה נילי צרויה בשנים האחרונות במספר סרטים עלילתיים. בשנת 2023 גילמה את ליזה בסרט ״הענקים של אי הפסחא״ בבימויו של דובר קוסאשווילי ובמסגרת התפקיד למדה את השפה הגאורגית (גרוזינית) והסרט צולם בישראל ובגאורגיה. באותה שנה שיחקה בתפקיד נאווה, מנהלת קרן קולנוע בכירה, בסרט ״הנפש הטובה״ בבימויו של איתן ענר, לצד אלון אולארצ’יק ומורן רוזנבלט.

בשנת 2024 שיחקה בסרט ״חשבונות שמיים״ בבימויה של אסתי שושן שבו גילמה את דמות הרבנית, בהשראת דמותה של הרבנית ימימה מזרחי, לצד ריימונד אמסלם ומשי קליינשטיין.

נוסף על כך השתתפה בסרט העלילתי ״מעגלים״, סרט באורך מלא המצוי בשלבי עריכה, בבימויו של הבמאי המקסיקני מישל פרנקו, שבו גילמה את דמותה של שרה, אימו של מאיר בן־ציון.

בעבר שיחקה גם בסרטים ״שבוע ויום״ בבימויו של אסף פולונסקי, ״פרחים של מרציפן״ ו״השחיין״ בבימויו של אדם קלדרון, ובסרט הבינלאומי ״Hello & Goodbye״ בבימוי גרהאם גיט, שבו גילמה שוטרת בשפה הצרפתית לצד ז’ראר דפארדייה ופאני ארדן. כמו כן השתתפה בסרטים שיועדו לקהל החרדי, בהם ״זכות השתיקה״ ו״תמרות עשן״, שבהם גילמה תפקידים מרכזיים בשפות זרות שונות, בהן ספרדית, אנגלית וצרפתית.

בטלוויזיה השתתפה צרויה בסדרה ״בלאקספייס״ (עונה 2) בתפקיד לילך (רשת ונטפליקס), בסדרה ״חולי אהבה״ לצד איילת זורר (קשת) , וב ״איש חשוב מאוד״ בתפקיד יעל (HOT), ״שטיסל״ בתפקיד אורח – איריס (yes), ״צומת מילר״ בתפקיד אורח – מיכל (ערוץ 2), ו״נעלמים״ (עונה 2) בתפקיד מנחת טלוויזיה (HOT), ״לה פמיליה״ לצד רותם אבוהב (ערוץ 10), ״החדש של עומרי גורדון״ לצד עידו רוזנבלום (ערוץ 2), ״מתים לרגע״ (HOT), ״מתלהבת״ (מיני-סדרה קומית, ערוץ 10), ״תעשה לי ילד״ (HOT 3) ו״סופשלי״ (ערוץ הילדים).

סרטים קצרים ופרויקטים מיוחדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2023 צרויה שיחקה גם בסרטים הקצרים: ״זה עניין של שעות או ימים״ בבימויה של אפרת ליפשיץ (פסטיבל הקולנוע ירושלים 2023, מועמד לרשימה הקצרה של אוסקר הסטודנטים 2023), ובסרט ״הגר נהגת מונית״ בתפקיד הגר, בבימוים של שאולי מלמד ועלמה חמו (2023). בשנת 2024 השתתפה בסרטה הקצר של חן שמואלי ״עיגול מושלם״ לצד השחקנים אורי פפר וגור בנטביץ׳.

כמו כן השתתפה בקליפ ״שרפנו קרשים” מתוך הפרויקט ״אלבום שקוף״, בבימויו של יותם קניספל, ובסדרת סרטונים ״מור על הדרך״, עבור בית ההשקעות מור, שפנתה לקהל נשים ועסקה בנושאים של השקעות וניהול פיננסי אישי.

במהלך השנים צרויה השתתפה בפרסומות לחברות ולגופים מסחריים, בהם בנק לאומי, יונידרס, אדום אדום, עיריית תל אביב, אוויס, והוט.

בשנים 2022–2024 שימשה פרזנטורית של בית ההשקעות מור, לצד השחקנית קרן מור.

יצירה עצמאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2020 הוציאה לאוויר את סדרת הרשת "אישה אחת" אותה צרויה יצרה, כתבה והפיקה, ובה גילמה 6 דמויות שונות. הסדרה כוללת שישה סיפורים אמיתיים של נשים החושפות את חיי המין שלהן ותשוקותיהן, באמצעות שחקנית אחת. כל אחד מששת פרקי הסדרה מבוים בסגנון דוקומנטרי ומבוסס על עדות אמיתית של אישה שביקשה להישאר אנונימית ועל כן מסופר באמצעות צרויה, אשר מחליפה זהויות מפרק לפרק.

"אישה אחת" מופצת וזמינה לצפייה בחינם באינטרנט וביוטיוב, וכוללת 6 פרקים באורך כ־5 דקות לפרק.

כל פרק בסדרה ״אישה אחת״ נוצר עם צוות קולנועניות שונה הכולל במאית, צלמת, עורכת, מאפרת, תאורנית וסאונדמנית. לטובת הפרויקט צרויה גייסה נשות קולנוע רבות, ביניהן הבמאיות: לימור שמילה, דנה לרר, טל ברנר, אילנה ריינה, מיכל גסנר, והצלמות: אביגיל שפרבר, נועה שחם, עירית שרביט, רותם בכר וזיו מימון. את הסדרה נילי הפיקה באופן עצמאי, אליה הצטרפה במעלה הדרך לינור לביא בתפקיד מפיקה שותפה.

הסדרה "אישה אחת" נחשפה למיליוני צפיות ברחבי הרשת ועוררה תגובות רבות בקרב צופיה. ״אישה אחת״ הוקרנה בעשרות פסטיבלים בינלאומיים וזכתה ב-13 פרסים בארץ ובעולם, ביניהם:

  • פרס סדרת הרשת הטובה בתחרות האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה 2020
  • פרס IMPACT AWARD בפסטיבל מלבורן 2020 לסדרות רשת, אוסטרליה Melbourne WebFest
  • פרס DIRECTING AWARD בפסטיבל ניו זילנד 2020 לסדרות רשת NZ WebFest
  • פרס BEST WEB SERIES בפסטיבל קולנוע נשים בניו יורק 2021 Imagine This Film Festival
  • פרס BEST WEB SERIES בפסטיבל קולנוע ותסריטים בטורונטו 2021 Toronto Film& Script Awards
  • פרסים BEST WEB SERIES, BEST EDITING, BEST HAIR/MAKEUP, BEST ACTOR-FEMALE, בפסטיבל World Wide Women Film Festiva

כמו כן הסדרה השתתפה בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי 2019 בקטגוריית ׳תיעודי קצר׳ עם הפרק ׳אישה אחת שלא עושה סקס׳, ובפסטיבלים נוספים בעולם ביניהם: Stareable Fest ניו יורק, Buenos Aires Series ארגנטינה, Rio Webfest ברזיל, Apulia Web Fest אילטיה, BOGWEBFEST קולומביה, Miami Web Fest ארצות הברית, Berlin Lift-Off Film Festival גרמניה, Japan Web Fest יפן, LA Independent Women Film Awards ארה״ב, Minnesota WebFest ארה״ב, Bilbao Seriesland Web Fest Festival ספרד, Marseille Web Fest צרפת.

הנחיה ופעילות חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד עבודתה כשחקנית וכיוצרת, פועלת צרויה גם כמנחת כנסים ואירועים מקצועיים בתחום הטלוויזיה והתרבות. בין היתר הנחתה באנגלית כנס בינלאומי של עמותת קופרו (CoPro) לאנשי תעשיית הטלוויזיה העלילתית, בהשתתפות יוצרים ואנשי מקצוע מישראל ומהעולם.

צרויה מנחה דרך קבע פאנלים מקצועיים ואירועי תוכן עבור ׳עמותת אחות גדולה: יוצרות קולנוע וטלוויזיה׳, העוסקים בצמצום פערים מגדריים וקידום נשים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל. בין היתר הנחתה פאנלים עם מנהלות דרמה בערוצי הטלוויזיה והכבלים, פאנלים עם בימאיות ושחקניות בכירות בטלוויזיה, מפיקות, מלהקות ועוד.

במקביל, משנת 2012 עוסקת צרויה בהנחיית סדנאות לארגונים וחברות והקימה את Inter-Action, לפיתוח מיומנויות אישיות, בדגש על תקשורת בינאישית, שפת גוף ועמידה מול קהל. נוסף על כך היא מנחה אירועים ומשחקים חברתיים רבי משתתפים לקבוצות.

פעילות חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2012–2014 התנדבה לשמש חברה בוועדת הביקורת בארגון שח״ם, ארגון השחקנים והשחקניות בישראל.

החל משנת 2023 נילי חברת ועד מייסד והועד המנהל של עמותת ׳אחות גדולה: יוצרות קולנוע וטלוויזיה׳, לצד חברותיה עילית זקצר, דנה בלנקשטיין, ליסה שילוח, רונית רייכמן, דנה שטרן, נורית יעקבס-ינון, ענת מוזס, וענבל רותם שגיב. במסגרת פעילות העמותה הוביל הוועד המנהל של העמותה פרויקט מנטורינג רחב־היקף, שבמסגרתו ציוותו נשים בכירות בתעשייה עם נשים בראשית דרכן המקצועית. בפרויקט השתתפו כ־120 נשים.

צרויה נשאה דברים בכנסת בשם העמותה בוועדה לקידום מעמד האישה, והציגה את הפערים המגדריים הקיימים בתעשייה. כמו כן הנחתה פאנלים מקצועיים מגוונים מטעם העמותה, בשיתוף עם בית אריאלה, עבור במאיות, מפיקות, תסריטאיות ושחקניות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נילי צרויה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]