ניל פרימרוז

ניל פרימרוז
Neil Primrose

לידה	14 בדצמבר 1882 אחוזת דלמני, הממלכה המאוחדת
פטירה	15 בנובמבר 1917 (בגיל 34) תל גזר, ישראל
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מקום קבורה	בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה
השכלה	איטון קולג'
מקצוע	פוליטיקאי, אריסטוקרט, חייל
תפקיד	חבר הפרלמנט ה־30 של הממלכה המאוחדת (3 בדצמבר 1910–15 בנובמבר 1917) חבר המועצה המלכותית חבר הפרלמנט ה־29 של הממלכה המאוחדת (15 בינואר 1910–28 בנובמבר 1910) חבר מועצת מחוז לונדון
מפלגה	המפלגה הליברלית
בן או בת זוג	ליידי ויקטוריה סטנלי (7 באפריל 1915–15 בנובמבר 1917)
פרסים והוקרה	הצלב הצבאי

ניל פרימרוז (באנגלית: Neil James Archibald Primrose; ‏(14 בדצמבר 1882 – 15 בנובמבר 1917) היה פוליטיקאי ולוחם יהודי-בריטי, בנו של ראש ממשלת בריטניה ארצ'יבולד פרימרוז ובן למשפחת רוטשילד. שימש כתת-שר החוץ הבריטי. נהרג בארץ ישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה ונקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה.

ביוגרפיה

המצבה על קברו של פרימרוז בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

ניל פרימרוז נולד במידלות'יאן, סקוטלנד, בנו השני של ראש ממשלת בריטניה ארצ'יבולד פרימרוז. אמו הייתה חנה דה רוטשילד, בתו של הברון מאיר אמשל דה רוטשילד, בנו של נתן מאיר רוטשילד, מייסד הענף הבריטי של משפחת רוטשילד. אמו נחשבה היורשת העשירה ביותר בבריטניה של אותם ימים. בשנת 1890, בהיותו בן שמונה, מתה אמו. היא נקברה בבית קברות יהודי בלונדון בטקס שנוהל על ידי הרב הראשי של סקוטלנד. פרימרוז התחנך באיטון קולג' ובאוניברסיטת אוקספורד.

בשנת 1902 הוזמן פרימרוז על ידי הברון נתנאל דה רוטשילד להיות נוכח בפגישתו עם תיאודור הרצל.

בינואר 1910 נבחר לראשונה כחבר הפרלמנט מטעם מחוז הבחירה ויסביץ'. בנאומו בפרלמנט הבריטי על נוסח שבועת האמונים אמר שהוא גאה להיות יהודי, וכי דתו קדמה אלפי שנים לדת הקתולית. בשנת 1913 היה חבר בוועדה המדינית האנגלו-אמריקאית.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הבריטי, לחם באירופה וזכה באות הצטיינות "צלב המלחמה". בשנת 1915 נקרא לחזור ללונדון כדי להתמנות לתפקיד תת-שר החוץ לענייני חוץ בממשל הליברלי של ראש הממשלה הרברט הנרי אסקווית'. בדצמבר 1916, כשדייוויד לויד ג'ורג' נבחר לראש ממשלה, התמנה פרימרוז למזכיר פרלמנטרי משותף לאוצר, וסיים את תפקידו כעבור כמה חודשים.

עם פרוץ המלחמה הטילו הבריטים מצור ימי על חופי הארץ, שהכביד על יהודי ארץ ישראל. נמנע מהם לייצא תוצרת הארץ - פרי ההדר ויינות כרמל מזרחי, שהיוו מקור הכנסה חשוב של המושבות. כמו כן לא ניתן היה לייבא מזון ולהעביר את כספי התמיכה של "כוללים" ומוסדות צדקה עבור אנשי היישוב הישן. הרב ראשי הספרדי בבריטניה, ד"ר גסטר, פנה לתת שר החוץ פרימרוז וביקש להתיר העברת סיוע ליהודים בארץ ישראל. בתגובה כתב פרימרוז שהוסכם להתיר העברת אספקה לפלשתינה, בתנאים מסוימים. לאחר קבלת האישור הגיעו לנמל יפו ארבע עשרה אוניות שהעבירו כסף ומזון, ובכך הקלו על מצוקת האוכלוסייה היהודית בארץ.

לחימתו ומותו בארץ ישראל

בשנת 1917 השתתף בלחימה נגד הצבא העות'מאני בארץ ישראל. זאב ז'בוטינסקי בספרו "מגילת הגדוד: סיפור הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה", כותב כי פרימרוז רצה להתקרב לגדודים העבריים, אך הדבר לא התממש בשל תקשורת לקויה.^{[דרוש מקור]}

פרימרוז נפצע קשה במערכה בגזר, בשטחים שהיו בבעלות הברון קרוב משפחתו אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, שרכש לפני המלחמה. ההודעה על פציעתו של פרימרוז הגיעה למפקדתו של הגנרל אלנבי. מזכירו הצבאי של אלנבי, לורד דלמני, היה אחיו של ניל פרימרוז. לורד דלמני יצא בדחיפות לבית החולים הצבאי ברמלה לבקר את אחיו הפצוע, אך הוא לא הספיק לראותו חי. פרימרוז מת מפצעיו ונקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. אחיו לורד דלמני השתתף בטקס קבורתו. הגנרל אלנבי הזכיר בדיווחיו את נפילתו של פרימרוז. הייתה זו אחת הפעמים הבודדות, ואולי היחידה, שגנרל אלנבי הזכיר בדיווחיו חלל שנפל בקרב.

פרימרוז הוא אחד מעשרים ושניים חברי בית הנבחרים הבריטי שנפלו במלחמה והונצחו באנדרטת המלחמה הפרלמנטרית (Parliamentary War Memorial) בווסטמינסטר הול.

ימים ספורים לפני מותו של פרימרוז ניתנה הצהרת בלפור, באמצעות מכתב שנשלח לקרוב משפחתו וולטר רוטשילד. בעקבות זאת תוכנן לקיים עצרת פומבית לציון האירוע, וכבר נשכר אולם גדול בלונדון לשם כך. בראש העצרת היה אמור לשבת לורד רוטשילד. אך בסופו של דבר נדחתה העצרת לכבוד "הצהרת בלפור" בשל האבל במשפחת רוטשילד עם נפילתו של פרימרוז וכן של קרוב משפחתו אוולין דה רוטשילד.

הידיעה על נפילתו בקרב של פרימרוז עוררה תגובות רבות בעיתונות היהודית באותה עת. היו שראו בו ראוי לשמש הנציב העליון הבריטי הראשון בארץ ישראל. בכתבה בעיתון יהודי באנגליה הובעה הדעה כיצד ראוי היה לכבד את קברו:

"מותו של ניל פרימרוז, שעורר צער כללי כל כך, היה מאורע שעליו התאבלו היהודים יותר מאשר כל חלק אחר של אוכלוסיית הקיסרות. שכן מלבד היותו בן ישראל מלידה, על פי אמו, היה הוא במידה רבה יהודי בנפשו. על כן דומה שמן הראוי שיהיו עצמותיו טמונות לא סתם בארץ ישראל אלא בבית עלמין יהודי. בית הקברות הקטן ברמלה בין יפו לירושלים, ישמש תמיד מוקד התעניינות וקברו של ניל פרימרוז שם יטופח כמקום קדוש בימי התחייה הלאומית היהודית על ידי היהדות החדשה שתישתל בארץ, ואשר למענו לחם ומת. הטמנתו בבית קרבות יהודי עולה בקנה אחד עם ההלכה היהודית, שהרי אמו, הליידי רוזברי, לא זנחה מעולם את דת עמה, ולפי ההלכה היהודית יורש הבן את מורשת הלאום והדת של אמו."^{[דרוש מקור]}

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניל פרימרוז בוויקישיתוף

• יואב ניצן, פרח בשדה רוטשילד, העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל