נימי דו-ימי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןנִימִי דּוּ-יַמִּי
נימי דו-ימי
נימי דו-ימי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: דקראים
משפחה: נימיים
סוג: נימי
מין: נִימִי דּוּ-יַמִּי
שם מדעי
Nemipterus randalli
‏ראסל 1986
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נִימִי דּוּ-יַמִּי[2] (שם מדעי: Nemipterus randalli) הוא דג ממשפחת הנימיים שתפוצתו הטבעית באוקיינוס ההודי וים סוף, ולאחרונה היגר לים התיכון ומתפשט בו בקצב מהיר.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נימי דו-ימי חי באזורים חוליים ובוציים בסמוך לקרקע בעומקים שבין 22–200 מטרים באזורי חיותו המקוריים ובים התיכון בעומקים של 30–80 מטרים[3]. ניזון מרכיכות, דגיגים ושאר יצורים ימיים שמצליח ללקט מקרקעית הים. אורכו המקסימלי של הדג מגיע ל-25 ס"מ אולם נפוץ באורך 15 ס"מ. צבעו אדמדם, קצה חלקו העליון של סנפיר הזנב מאורך יותר מחלקו התחתון, ומסתיים במעין חוט דקיק וקצר.

נימי דו-ימי נצפה לראשונה בים התיכון של ישראל בשנת 2006[4], ובמפרץ איסכנדרון שבטורקיה בשנת 2008[5]. הדג הגיע בהגירה לספסית, מים סוף דרך תעלת סואץ אל הים התיכון, וכיום הדג נפוץ ביותר בים התיכון, באזור הלבנט, ומהווה בו נציג יחיד למשפחת הנימיים[4]. כיום הוא הדג הדומיננטי ביותר בדיג המכמורת בים התיכון של ישראל[6][7]. ערכו המסחרי של הדג התגבר וכיום הפך לחלק בלתי נפרד מהדיג המסחרי. כיום הוא הדג הנתפס ביותר בדיג פיתיונות ספורטיבי בעומקים של 30 עד 83 מטר מול חופי ישראל של הים התיכון לאחר שדחק את המולית האדומה (ברבוניה) שהייתה נפוצה מאוד בעבר באזורי המחיה הנוכחיים של הנימי דו-ימי בים התיכון.

בשפה עממית הדג נקרא ג'רבידה אילתית, ברבון, ברבידה או סנפנים (ברבים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נימי דו-ימי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]