ניסיון ההפיכה בפרו (2022)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניסיון ההפיכה בפרו
חלק מהמשבר הפוליטי בפרו (2017-הווה)
תאריכי המאבק 7 בדצמבר 2022 – הווה (שנה ו־18 שבועות)
מקום פרופרו לימה, פרו
תוצאה
הצדדים במאבק
נשיא פרו הקונגרס של פרו
בית המשפט החוקתי של פרו
צבא פרו
המשטרה הלאומית של פרו
סגנית הנשיא הראשונה של פרו
דמויות בולטות
פדרו קסטיו
פרופרו אניבל טורס 		חוסה ויליאמס
פרופרו דינה בולוארטה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ב-7 בדצמבר 2022 ניסה נשיא פרו (אנ') פדרו קסטיו לפזר את הקונגרס לנוכח הליכי הדחה שניהל נגדו בגלל רווחים מחוזי ממשלה. זאת, באמצעות חקיקת עוצר מיידית, הקמת ממשלת חירום וקריאה לאספה מכוננת.[1][2] המעשה הוכר על ידי בית המשפט החוקתי של פרו, כמו גם על ידי פוליטיקאים במדינה וכלי התקשורת, כהפיכה, וחלקם אף השוו אותו ל"אוטגולפה" של אלברטו פוחימורי במהלך ההפיכה העצמית בפרו ב-1992.[3][4][5] רבים מחברי ממשלתו של קסטיו התפטרו מתפקידם זמן קצר לאחר שהכריז על פיזור הקונגרס, וגם הכוחות המזוינים של פרו סירבו לתמוך במעשיו.[5][6]

קסטיו הועמד לדין באותו יום, והפסיק לכהן כנשיא לאחר שבית המשפט החוקתי דחה את פיזור הקונגרס.[7][8][9] סגנית הנשיא של קסטיו, דינה בולוארטה, הושבעה לתפקיד כנשיאה החדשה מאוחר יותר באותו היום.[10] לאחר הדחתו של קסטיו פתחו תומכיו בהפגנות כלל-ארציות (אנ') בדרישה לשחררו ולהתפטרותה של בולוארטה. בעקבות תסיסה נרחבת במדינה הכריזה ממשלת בולוארטה על מצב חירום לאומי ב-14 בדצמבר, תוך הסרת הגנות חוקתיות מסוימות מהאזרחים, כולל הזכויות המונעות מהחיילים להישאר בתוך בתים ומבנים פרטיים, חופש התנועה, חופש ההתאגדות ו"חופש וביטחון אישי" למשך 30 יום.[11][12] קסטיו הושם ב"מעצר מונע" ל-18 חודשים ועומד למשפט על מרד וקנוניה.[13][14]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונגרס החוסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת נשיאותם של אויאנטה אומאלה, פדרו פבלו קוצ'ינסקי ומרטין ויסקרה, התנגד הקונגרס הימני, בראשות מפלגת הכוח העממי של קייקו פוחימורי (בתו של הרודן הפרואני לשעבר אלברטו פוחימורי), לרבות מהפעולות שביצעו הנשיאים.[15][16]

הנשיא אומאלה חווה תקופת נשיאות חלשה בשל החסימה של הקונגרס.[15] לאחר שהפסידה בבחירות לנשיאות ב-2016 לקוצ'ינסקי, הובילה פוחימורי את מפלגתה בקונגרס החד-ביתי והמחוקקים הימניים מנעו את מאמציו של הנשיא.[16]

משבר חוקתי והדחת נשיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חוקת פרו, הרשות המבצעת יכולה לפזר את הקונגרס לאחר הצבעת אי-אמון שנייה.[17][18] תחת הנשיא לשעבר פדרו פבלו קוצ'ינסקי, הקונגרס ערך הצבעת אי-אמון ב-15 בספטמבר 2017 וכתוצאה מכך התמוטט הקבינט שלו,[19] הצבעת אי-האמון הראשונה בתולדות הקונגרס.[17] הנשיא קוצ'ינסקי עמד מאוחר יותר בפני הדחה בדצמבר 2017 ובמרץ 2018 בשל קשריו עם חברת אודברכט במהלך שערוריית מבצע שטיפת רכב.[20] לאחר פרסום סרטים שהראו את קוצ'ינסקי עושה עסקאות עם פוליטיקאים מהאופוזיציה כדי להימנע מהצבעות הדחה, הנשיא התפטר.[21]

מרטין ויסקרה, סגן הנשיא הראשון של קוצ'ינסקי, נכנס לתפקידו במרץ 2018. ויסקרה חוקק הליך חוקתי ב-29 במאי 2019 שייצור הצעת אי-אמון כלפי הקונגרס אם זה יסרב לשתף פעולה עם פעולותיו נגד שחיתות.[22] בארבעת החודשים הבאים עיכב הקונגרס הצעות חוק שמטרתן מניעת שחיתות ודחה את הבחירות הכלליות שהוצעו על ידי ויסקרה.[18] ב-30 בספטמבר 2019 הציג נשיא מועצת השרים סלבדור דל סולאר הצבעת אמון בפני הקונגרס על סירובו להעביר הצעת חוק ששינתה את תהליך הבחירה של שופטי בית המשפט החוקתי. הצבעת האמון ביקשה לעצור את בחירת השופטים, לשנות את החוק האורגני של בית המשפט החוקתי ואת ייעוד הטריבונים. עם זאת, מליאת הקונגרס החליטה להמשיך בבחירת השופטים, התעלמה מהצבעת האמון שהציג דל סולאר ומינתה חבר חדש בבית המשפט החוקתי.[23] על פי החשד, רבים מהמועמדים לבית המשפט החוקתי שנבחרו על ידי הקונגרס היו מעורבים בשחיתות.[24] על אף ההצבעה החיובית, הצהיר ויסקרה כי מינוי חבר חדש בבית המשפט לחוקה והתעלמות מהצעת האמון מהווים הצבעת אי אמון דה פקטו בממשלה.[23] פעולות אלו של הקונגרס, כמו גם חודשים של התקדמות איטית ברפורמות נגד השחיתות, דחפו את ויסקרה לפזר את הגוף המחוקק ב-30 בספטמבר.[23] זמן קצר לאחר שוויסקרה הכריז על פיזור הקונגרס, הגוף המחוקק סירב להכיר במעשיו של הנשיא, הכריז על ויסקרה כמושעה מהנשיאות ומינה את סגנית הנשיא מרסדס אראוס כנשיאה הזמנית.[23] בליל ה-30 בספטמבר התאספו פרואנים מחוץ לארמון המחוקקים כדי למחות נגד הקונגרס ולדרוש את הדחת המחוקקים[23] בזמן שראשי הצבא נפגשו עם ויסקרה, והודיעו לו שהם עדיין מכירים בו כנשיא וכראש הכוחות המזוינים.[25] ב-14 בינואר 2020 קבע בית המשפט החוקתי כי פירוק הקונגרס על ידי ויסקרה היה חוקי.[26] ב-26 בינואר נערכו בחירות בזק לקונגרס, כאשר מפלגת הכוח העממי של קייקו פוחימורי איבדה את הרוב שלה בקונגרס.

חודשים לאחר מכן, על רקע מגפת הקורונה בפרו, החל הליך הדחה נגד הנשיא ויסקרה, והוא הודח מתפקידו חודש לאחר מכן. אלפי אזרחים התאספו אז בהפגנות נגד הדחת ויסקרה.[27] מנואל מרינו, שירש אותו כנשיא למחרת, התפטר ב-15 בנובמבר.[28] פרנסיסקו סגאסטי מונה לנשיא הקונגרס ב-16 בנובמבר ובכך ירש את מרינו כנשיא ב-17 בנובמבר לפי סדר הירושה הנשיאותי.[29][30]

נשיאות קסטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגאסטי כיהן כנשיא עד שפדרו קסטיו נבחר בבחירות הכלליות ב-2021, כאשר קייקו פוחימורי הפסידה בפעם השלישית ברציפות בבחירות לנשיאות. בבחירות 2021 נרשמו מועמדי ימין רבים, כאשר קבוצות עסקיות, מפלגות פוליטיות ורוב ארגוני התקשורת בפרו שיתפו פעולה עם הקמפיין של פוחימורי על ידי פנייה לפחד כאשר דנו ביריבים פוליטיים.[31][32] חלק מערוצי הטלוויזיה אף תמכו בגלוי במועמדותה של פוחימורי. רויטרס כתבה כי אל קומרסיו, אחד מארגוני התקשורת הגדולים באמריקה הדרומית, "תמך בדרך כלל בפוחימורי".[33]

ניסיונות להדחת קסטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר קביעת תוצאות הבחירות החלו ניסיונות מרובים למנוע מקסטיו להיכנס ללשכת הנשיא או להדיחו מאוחר יותר. בעקבות דיווחים על ניצחונו לכאורה של קסטיו, פוחימורי ותומכיה העלו טענות על הונאת בחירות, והובילו מאמצי חסימה לביטול הבחירות, בתמיכת אזרחים בלימה.[34][35][36][37][38] קבוצות עסקים ופוליטיקאים רבים סירבו להכיר בעלייתו של קסטיו לשלטון, כשהאמידים יותר, כולל קציני צבא לשעבר ומשפחות עשירות, דרשו בחירות חוזרות, קידמו קריאות להפיכה צבאית והשתמשו ברטוריקה קיצונית כדי לתמוך בטענותיהם על הונאה.[34]

לאחר הבחירות ב-2021, הקלטות אודיו חשפו כי הנשיא לשעבר, ולדימירו מונטסינוס, היה מעורב לכאורה בלפחות 17 שיחות טלפון קוויות בזמן שהיה כלוא בכלא CEREC של הצי הפרואני, במאמץ למנוע מקסטיו להיכנס לתפקיד ולהגן על פוחימורי מהכלא.[39][40][41] בהקלטה אחת מונטסינוס מציע לבעלה של פוחימורי ללכת לשגרירות ארצות הברית בלימה כדי להציג "תיעוד של ההונאה" ל-CIA, כאשר מונטסינוס אמר לכאורה שהוא כבר יצר קשר עם השגרירות, שהמסמכים יגיעו לנשיא ג'ו ביידן ושממשלו יגנה את הבחירות בשל התערבות מקובה, ונצואלה וניקרגואה, מה שייתן משקל רב יותר לטענותיה של פוחימורי על הונאה.[39][32][42] פוליטיקאים ימניים בפרו המעיטו בחשיבות ההקלטות של מונטסינוס,[40] כאשר מועלות טענות שגם הצי הפרואני לקח חלק ב"שקר".[41]

ניסיונות הדחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונגרס, שנשלט על ידי מפלגות הימין האופוזיציוניות, התנגד לקסטיו,[43] וניסה להדיח אותו מספר פעמים בדרכים פוליטיות. בשל ניסוח הליך ההדחה המפורש בחוקת פרו (1993), הקונגרס יכול להדיח את הנשיא בנימוקים מעורפלים של "אי-כשירות מוסרית",[44] מה שלמעשה הופך את הרשות המחוקקת לחזקה יותר מהרשות המבצעת.[45][46][47][48]

בנובמבר 2021, ארבעה חודשים לתוך לאחר השבעת קסטיו, הודיעה פוחימורי כי מפלגתה מקדמת את הליכי ההדחה בטענה שקסטיו "לא כשיר מוסרית לתפקיד".[49] ב-25 בנובמבר הציגו 28 מחוקקים ממפלגתה של פוחימורי הצעת הדחה חתומה לקונגרס, וקבעו הצבעה לפתיחת הליכי הדחה.[50] הליך ההדחה לא התקיים, שכן 76 הצביעו נגד ההליכים, 46 בעד ו-4 נמנעו, והדרישה של 52 תומכים לא מולאה.[51]

בפברואר 2022 דווח כי פוחימוריסטים ופוליטיקאים המקורבים לפוחימורי, כולל נשיאת הקונגרס מאריכרמן אלבה, ארגנו פגישה במלון קאסה אנדינה בלימה בסיוע הקבוצה הליברלית הגרמנית קרן פרידריך נאומן, בה דיברו על הדחת קסטיו מתפקידו.[52] אלבה כבר הביעה את נכונותה לקבל את הנשיאות אם קסטיו יתפנה מהתפקיד וצ'אט קבוצתי בטלגרם של מועצת המנהלים של הקונגרס בראשה היא עומדת חשף תוכניות שתואמו להדיח את קסטיו.[53][54]

ניסיון הדחה שני הקשור להאשמות בשחיתות הגיע לשלב ההליכים במרץ 2022.[55] ב-28 במרץ 2022 הופיע קסטיו בפני הקונגרס וקרא למחוקקים "להצביע בעד דמוקרטיה" ו"נגד חוסר יציבות", כאשר 55 הצביעו בעד הדחה, 54 הצביעו נגד ו-19 נמנעו, ובכך לא הצליחו להגיע ל-87 הקולות הדרושים.[55][56]

התמיכה הציבורית לקסטיו ירדה בהתמדה לשפל של 20%,[57] ככל שתקופת הנשיאות שלו התקדמה ועם המחאות שפרצו בתחילת 2022 כתוצאה מעליית המחירים.[58][59][60] עד דצמבר 2022 החל הקונגרס בהצעות לניסיון הדחתו של קסטיו בפעם השלישית; הוא היה מעורב בשש חקירות פליליות שונות וכבר מינה חמש ממשלות נפרדות לכהן תחתיו.[60]

ניסיונות להדחת בולוארטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך חודשים ניסו פוליטיקאים מהאופוזיציה להדיח את סגנית הנשיא דינה בולוארטה בניסיון לקבל את הנשיאות עם הדחתה.[61] ב-5 בדצמבר 2022, ימים ספורים לפני שהקונגרס היה אמור להצביע על הדחת קסטיו, הוגשה תלונה חוקתית נגד בולוארטה על ידי ועדת המשנה של הקונגרס להאשמות חוקתיות, בטענה שהיא הפעילה מועדון פרטי בזמן שהייתה שרת הפיתוח.[62] ההאשמות נגד בולוארטה יצרו מצב שבו אם יודח קסטיו היא תיאלץ להתמודד עם הליך הדחה משלה.[62]

ציר זמן של אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנות להדחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בדצמבר היה סביר להניח שלקונגרס לא היו 87 קולות להדיח את הנשיא קסטיו מתפקידו.[61] עורך דינו של הנשיא קסטיו, בנג'י אספינוזה, בילה את היום עם הנשיא בהתייעצויות כיצד להגיב למצב, ולאחר מכן הצהיר כי במהלך שש השעות שבילה במחיצתו "בשום זמן לא הוזכרה פיזור סוגיית הקונגרס".[61] באותו יום קיים ראש המטות המשולבים, גנרל מנואל גומס דה לה טורה, פגישה עם ראשי חילות צבא פרו.[63] במהלך הפגישה הזהיר הגנרל את ראשי החילות מפני סכסוך פנים-צבאי, ואמר "אני אחראי. אין פקודות אחרות".[63] הגנרל המפקד של צבא פרו, ואלטר קורדובה, הגיש את התפטרותו ב-6 בדצמבר, והיא אושרה למחרת.[61]

פיזור הקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 בדצמבר 2022 הקונגרס היה צפוי להגיש הצעת גינוי נגד קסטילו, שהאשימה אותו ב"אי-יכולת מוסרית קבועה".[1] לפני שהגוף המחוקק הספיק להתכנס להגיש את בקשתו, הודיע קסטילו על פיזור הקונגרס וחוקק עוצר מיידי.[1][64] בנאומו קבע קסטילו:[2]

הוכתב לפזר זמנית את הקונגרס של הרפובליקה ולהקים ממשלת חירום חריגה. יתקיימו בחירות לקונגרס חדש עם סמכויות מכוננות לנסח חוקה חדשה תוך לא יותר מתשעה חודשים ... קונגרס ללא ראיות מאשים את הנשיא בפשעים ... הקונגרס שבר את מאזן הכוחות ואת שלטון החוק כדי להקים דיקטטורה של הקונגרס עם אישור, כפי שהם עצמם קובעים, של בית המשפט החוקתי.

קסטיו גינה אז את התקשורת המתנגדת לו וקרא לאנשים המחזיקים בכלי נשק בלתי חוקיים למסור אותם לידי המשטרה הלאומית תוך 72 שעות.[2] לאחר מכן הורה לכל חיילי צבא פרו להישאר בצריפיהם, ואמר שהוא לא רוצה עימותים בין אזרחים לצבא.[65]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגעים ספורים לאחר נאומו של קסטיו פרשו מספר שרים מממשלתו, ביניהם ראש הממשלה בטסי צ'אבס,[66] שר העבודה אלחנדרו סאלאס, שר הכלכלה קורט בורנאו, שר החוץ ססאר לנדה ושר המשפטים פליקס צ'רו.[2] גם נציגיה הקבועים של פרו באומות המאוחדות ובארגון מדינות אמריקה, מנואל רודריגס קואדרוס והרולד פורסיית', הגישו את התפטרותם.[2] עורך הדין המייצג את קסטיו הפסיק לייצג אותו כלקוח, וקבע: "כעורך דין המכבד את החוקה, הנחתי את הגנתו של נשיא הרפובליקה בחפותו. מאחר שהתרחשה הפרה של הסדר החוקתי, אני מחויב לוותר באופן בלתי הפיך על הגנתו של האזרח פדרו קסטיו."[2]

מסמך של המטות המשולבים של צבא פרו והמשטרה הלאומית הדוחה את מעשיו של קסטיו

בית המשפט החוקתי פרסם הצהרה: "אף אחד לא חייב ציות לממשלה גוזלת ומר פדרו קסטיו ביצע הפיכה לא יעילה. הכוחות המזוינים מוסמכים להחזיר את הסדר החוקתי על כנו".[2] הכוחות המזוינים פרסמו גם הם הודעה, בה הם דוחים את מעשיו של קסטיו וקוראים לשמור על היציבות בפרו.[6]

פתרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדחיית פעולותיו של קסטיו לפיזור הגוף המחוקק, התכנס הקונגרס התכנס והצביע בעד הדחת קסטיו מתפקידו בשל "חוסר כשירות מוסרית" עם 101 קולות בעד, 6 נגד ו-10 נמנעים.[67] הוכרז כי סגנית הנשיאה הראשונה דינה בולוארטה, שגינתה את מעשיו של קסטיו, תישבע לנשיאות בשעה 15:00 שעון פרו.[67]

הנשיא קסטיו נמלט לאחר מכן מארמון הממשלה ויצר קשר עם נשיא מקסיקו אנדרס מנואל לופס אוברדור, וביקש מקלט מדיני.[68] לדברי הנשיא לופס אוברדור, סביר להניח שהמודיעין הפרואני האזין לטלפונו של קסטיו, שכן הנשיא המקסיקני דיווח שהרשויות הפרואניות נכנסו לשטח שגרירות מקסיקו כדי למנוע מקסטיו להיכנס אליה.[68] לאחר שנודע לו שקסטיו מבקש להיכנס לשגרירות מקסיקו, מפקד המשטרה גילה שהקצינים שלו הם הנהגים של קסטיו, והורה להם למסור את קסטיו למחוז בו ייעצר.[61] אנשים התאספו מחוץ לשגרירות מקסיקו בלימה כדי לחסום את האזור, על רקע שמועות שקסטיו ניסה לברוח כדי לבקש מקלט במקסיקו.[69] קציני המשטרה שהסיעו את קסטיו אמרו שעליהם לבצע מעקף חירום, ובהמשך הביאו אותו למחוז, שם קיבל את פניו ראש המשטרה שעצר אותו בשל מרד.[61][70][71][72][73][74]

סגנית הנשיא של קסטיו, דינה בולוארטה, נכנסה לארמון המחוקקים והושבעה לנשיאת פרו.[75] לאחר הדחתו של קסטיו פתחו תומכיו בהפגנות ארציות בדרישה לשחררו ולהתפטרותה של בולארטה.

לאחר ניסיון ההפיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שקסטיו היה עצור הוא גינה את "התוכנית המקיאווליאנית" נגדו שנהגתה על ידי התובעת הלאומית פטרישה בנאווידס, הקונגרס וסגניתו לשעבר בולוארטה.[76] כמה ארגוני תקשורת באמריקה הלטינית קישרו את האירועים לשגרירת ארצות הברית בפרו ליסה קנה, חברה לשעבר ב-CIA.[77][78] השגרירה קנה נפגשה עם שר ההגנה של קסטיו, גוסטבו בוביו, יום לפני הצבעת ההדחה, והעלתה את החשש לגבי מעורבות ארצות הברית באירועים.[77][78] כלי תקשורת מקומיים דיווחו גם כי נשיא הקונגרס וראש הכוחות המזוינים של פרו לשעבר, חוסה ויליאמס, שיתף לכאורה פעולה עם השגרירה.[77]

IDL-Reporteros דיווחה כי תמיכת הקונגרס הימני בבולוארטה הייתה חלשה מאחר שהם ניסו בעבר לפסול גם אותה.[61] הנשיאה מינתה מיד את מנהיג הימין פדרו אנגולו ארנה כראש ממשלה.[79] לפי לה רפובליקה וקול אמריקה, אנגולו מתמודד עם מעורר מחלוקות מרובות ומעורב ב-13 חקירות פליליות, עם האשמות חמורות הכוללות הטרדה מינית של עוזרות ותמיכה במעשיו של השופט ססאר הינוסטרוזה, שביקש טובות הנאה שלא כדין מהשופטת מריה אפזה וברח מפרו.[79][80]

תומכי קסטיו כעסו על הפעולות נגד הנשיא לשעבר, והחלו לדרוש בחירות כלליות מיידיות ולערוך הפגנות ארציות.[81] הפגנות אלימות פרצו ב-11 בדצמבר ליד העיר אנדהואילס שבדרום המדינה, שם סגרו המפגינים את נמל התעופה, כאשר על פי הדיווחים שוטרים במסוק ירו על מפגינים והרגו שני אנשים.[82] הנשיאה בולוארטה ניסתה לפייס את ההפגנות על ידי הצעת הקדמת הבחירות בשנתיים לאפריל 2024, אם כי תומכי קסטיו דחו את הקריאה וקסטיו תיאר פעולות כאלה כ"משחק מלוכלך".[81] הקונגרס דחה את הצעתו בולוארטה להקדמת הבחירות.[83] עם זאת, הקונגרס שקל מחדש את ההצעה ב-21 בדצמבר ואיפשר בחירות מוקדמות.[84]

תגובות בין-לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות האזוריות מקסיקו, בוליביה, קולומביה וארגנטינה פרסמו הצהרה משותפת בה כתבו כי קסטיו הוא "קורבן של הטרדה לא דמוקרטית" וייחלו לשמירה על זכויות האדם וזכויותיו החוקיות שלו.[85][86][87]

  • ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה: משרד החוץ הביע "דאגה עמוקה" מהמצב בפרו וקרא ל"כל פוליטיקאי פרואני להגן על המוסדות הדמוקרטיים, שלטון החוק והסדר החוקתי".[88]
  • בוליביהבוליביה בוליביה: הנשיא לואיס ארסה קבע כי "מאז תחילת הדרך, הימין הפרואני ניסה להפיל ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי על ידי העם, על ידי המעמדות הצנועים שחיפשו יותר הכלה וצדק חברתי". הוא גם הביע את הסולידריות שלו עם "הרפובליקה האחות של פרו", וביקר את "ההטרדה המתמדת של אליטות אנטי-דמוקרטיות נגד ממשלות פרוגרסיביות, עממיות ולגיטימיות", וביקש ש"כולם" יגנו את המצב הזה.[89]
  • ברזילברזיל ברזיל: משרד החוץ הכריז כי מעשיו של קסטיו לא עולים בקנה אחד עם המסגרת החוקתית של פרו, ומייצגים הפרה של הדמוקרטיה ושלטון החוק. המשרד איחל הצלחה לבולוארטה.[90] הנשיא הנבחר, לואיז אינסיו דה סילבה, הצהיר כי הדחתו של קסטיו היא "חוקתית" והביע את תקוותו שהנשיאה בולוארטה תצליח ב"משימתה לפייס את המדינה ולהוביל אותה בנתיב הפיתוח והשלום החברתי."[91]
  • צ'ילהצ'ילה צ'ילה: הממשלה פרסמה הצהרה בה נאמר כי היא "מצרה מאוד על המצב הפוליטי שחווה הרפובליקה של פרו, וסומכת על כך שניתן לפתור את המשבר הזה שמשפיע על מדינה אחות באמצעות מנגנונים דמוקרטיים וכבוד לשלטון החוק".[92]
  • קולומביהקולומביה קולומביה: הנשיא גוסטבו פטרו אמר כי קסטיו "הרשה לעצמו להוביל להתאבדות פוליטית" וכי הוא טעה ברצונו לפזר את הקונגרס.[93] עם זאת, הוא גם הדגיש כי "לא ניתן להילחם באנטי-דמוקרטיה באמצעות אנטי-דמוקרטיה."[94]
  • אקוודוראקוודור אקוודור: משרד החוץ פרסם הודעה המביעה את "דאגתו העמוקה מהמצב הפוליטי במדינה האחות פרו" וקורא "לכל הגורמים הפוליטיים לשמור על שלטון החוק והדמוקרטיה, ולקהילה הבין-לאומית להקל על התהליך הדמוקרטי בפרו".[95]
  • הונדורסהונדורס הונדורס: משרד החוץ כינה את מה שקרה לקסטיו הפיכה. הוא פרסם הצהרה הכוללת את "הגינוי הנמרץ שלו להפיכה שהתרחשה בפרו, שהיא תוצאה של שורה של אירועים לשחיקת הדמוקרטיה והרצון הריבוני של העם, המיוצג על ידי הנשיא פדרו קסטיו". הונדורס גם דרשה כי "זכויות האדם של קסטיו יכובדו".[96]
  • מקסיקומקסיקו מקסיקו: ב-7 בדצמבר הצהיר שר החוץ של מקסיקו, מרסלו אבררד, כי הוא מצר על ההתפתחויות, וקרא לכבד את הדמוקרטיה.[97] נשיא מקסיקו אנדרס מנואל לופס אוברדור ציין כי "בגלל האינטרסים של האליטות הכלכליות והפוליטיות, מאז תחילת כהונתו הלגיטימית של פדרו קסטיו נשמרה סביבה של עימות ועוינות נגדו, מה שהוביל אותו לקבל החלטות ששירתו את יריביו בניסיון להדיחו."[98][99] במהלך מסיבת עיתונאים ב-8 בדצמבר חשף הנשיא לופס אוברדור כי הוא קיבל שיחת טלפון ביום רביעי שבה הודיע לו קסטיו על כוונתו לבקש מקלט מדיני בשגרירות מקסיקו.[74][100] לופס אוברדור הצהיר גם כי מקסיקו עדיין לא הכירה בממשלתה של דינה בולוארטה, ואמר כי עמדתה של מקסיקו תיקבע בימים הבאים.[68] מאוחר יותר באותו היום הצהיר אבררד באמצעות טוויטר כי שגריר מקסיקו בפרו נפגש עם קסטיו לאחר מעצרו וכי השגרירות קיבלה מכתב מעורך דינו של קסטיו המבקש רשמית מקלט.[73]פרו הכריזה על שגריר מקסיקו בלימה אישיות בלתי רצויה והורתה לו לעזוב את המדינה ב-21 בדצמבר.[101]
  • פרגוואיפרגוואי פרגוואי: הממשלה הביעה "דאגה מהמצב בפרו", וקראה ל"דיאלוג בונה בין כל השחקנים והכוחות הפוליטיים כדי לשמר את הדמוקרטיה ומוסדותיה לטובת יציבות והרגעה במדינה האחות".[102]
  • ספרדספרד ספרד: משרד החוץ אמר כי ממשלתו "מגנה בתוקף את התמוטטות הסדר החוקתי בפרו ומברכת על החזרת הנורמליות הדמוקרטית", וקבעה כי ספרד "תהיה תמיד בצד של הדמוקרטיה וההגנה על החוקיות החוקתית".[103] למחרת הודיע ראש הממשלה פדרו סנצ'ס כי הוא שוחח עם דינה בולוארטה והביע בפניה "את תמיכתה של ספרד בהגנה על החוקה ושלטון החוק".[104]
  • ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית: ממשלת ארצות הברית דחתה את מעשיו של קסטיו. שגרירת ארצות הברית בפרו, ליזה קנה, הצהירה כי "ארצות הברית דוחה מכל וכל כל מעשה לא-חוקתי של הנשיא קסטיו כדי למנוע מהקונגרס למלא את המנדט שלו. ארצות הברית מפצירה בתוקף בנשיא קסטיו לחזור בו מניסיונו לסגור את הקונגרס ולאפשר למוסדות הדמוקרטיים של פרו לתפקד על פי החוקה. אנו מעודדים את הציבור הפרואני להישאר רגוע בתקופה לא ודאית זו".[105]
  • אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי: הממשלה "קראה לכבד את המוסדות הדמוקרטיים וגינתה בחריפות כל ניסיון לשבור את הסדר החוקתי הנוכחי". היא גם קיוותה כי השבעתה של דינה בולוארטה "תביא להבטחת יציבות פוליטית ושמירה על שלטון החוק".[106]
  • ונצואלהונצואלה ונצואלה: הנשיא ניקולאס מדורו הצהיר כי למרות שארצו אינה מתערבת בענייניה הפנימיים של אף מדינה, הוא מקווה שהעם הפרואני, במסגרת החוקה שלו, ישיג בקרוב את "דרכו לשחרור, דמוקרטיה ואושר" תוך שהוא טוען כי "הם בוחרים מורה לנשיא [קסטיו], ומהרגע הראשון של הבחירות הם לא רוצים להכיר בניצחונו. בסופו של דבר המציאות מחייבת הכרה בניצחונו כנשיא, וברגע שהוא נשבע מתחילה קונספירציית ההפיכה הפרלמנטרית".[107]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניסיון ההפיכה בפרו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 "Presidente Pedro Castillo disuelve temporalmente el Congreso de Perú". CNN (בספרדית). 7 בדצמבר 2022. נבדק ב-2022-12-07. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Chillitupa Tantas, Rodrigo (7 בדצמבר 2022). "Presidente de Perú disuelve Congreso, declara "gobierno de excepción" y llama a elecciones". Voz de América (בספרדית). נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Spinetto, Juan Pablo (7 בדצמבר 2022). "Peru Constitutional Court Calls Castillo's Dissolution of Congress a Coup". Bloomberg.com. נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Pedro Castillo disuelve el Congreso, anuncia que intervendrá el PJ y decreta Estado de Excepción". Perú.21 (בספרדית). 7 בדצמבר 2022. נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Aquino, Marco (7 בדצמבר 2022). "Peru's Castillo threatens to dissolve Congress as political crisis deepens". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-12-07. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 "Pedro Castillo cierra el Congreso, en vivo: disolución, mensaje del presidente y últimas noticias". Diario AS (בספרדית). 8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Pozzebon, Claudia Rebaza,Tara John,Stefano (7 בדצמבר 2022). "Peru lawmakers impeach Castillo after he attempts to dissolve Congress". CNN (באנגלית). נבדק ב-2022-12-07. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Peru's Congress votes to remove president Castillo in impeachment trial". Reuters (באנגלית). 7 בדצמבר 2022. נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Congresso do Peru destitui presidente que tentou golpe". O Antagonista (בBrazilian Portuguese). 7 בדצמבר 2022. נבדק ב-2022-12-07. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Peru's President Pedro Castillo replaced by Dina Boluarte after impeachment". BBC News (באנגלית בריטית). 7 בדצמבר 2022. נבדק ב-2022-12-08. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Cano, Regina Garcia (14 בדצמבר 2022). "Peru's new government declares police state amid protests". Associated Press. נבדק ב-15 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Decreto de insurgencia" (PDF). Diario Expresión. 13 בדצמבר 2022. p. 10. נבדק ב-14 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Collyns, Dan (15 בדצמבר 2022). "Former Peru president ordered to remain in custody for 18 months as protest death toll rises to 12". The Guardian. נבדק ב-15 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Collyns, Dan (7 בדצמבר 2022). "Peru president removed from office and charged with 'rebellion' after alleged coup attempt". The Guardian. נבדק ב-19 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 Flannery, Nathaniel Parish. "Political Risk Analysis: How Will Peru's Economy Perform In 2017?". Forbes (באנגלית). נבדק ב-2022-12-09.
  16. ^ 1 2 "The Political Limits of Presidential Impeachment: Lessons from Latin America". German Institute for Global and Area Studies (באנגלית בריטית). 2021. נבדק ב-2022-12-09.
  17. ^ 1 2 Briceno, Franklin (27 בספטמבר 2019). "Peru leader pushes vote that could let him dissolve congress". The Washington Post (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-1 באוקטובר 2019. נבדק ב-1 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 "Peru's president dissolves Congress to push through anti-corruption reforms". The Guardian (באנגלית בריטית). 1 באוקטובר 2019. ISSN 0261-3077. נבדק ב-1 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Peru's leader names new prime minister as he reforms Cabinet". Associated Press. 18 בספטמבר 2017. נבדק ב-1 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Peru's leader resists pressure to resign". Bbc.com. 15 בדצמבר 2017. נבדק ב-2 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Rochabrún, Marcelo; Casey, Nicholas (21 במרץ 2018). "Peru's President Offers Resignation Over Vote-Buying Scandal". The New York Times. Lima, Peru. נבדק ב-24 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Presidente de Perú considera disolver Congreso si legisladores no aprueban reforma política". Reuters. 29 במאי 2019. אורכב מ-המקור ב-30 במאי 2019. נבדק ב-31 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ 1 2 3 4 5 "Peru's president dissolves Congress to push through anti-corruption reforms". The Guardian. 1 באוקטובר 2019. ISSN 0261-3077. נבדק ב-1 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Zarate, Andrea; Casey, Nicholas (2019-10-03). "How a Political Crisis Seized Peru: Boom Times, Corruption and Chaos at the Top". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-10-08.
  25. ^ "Peru's Police and the Joint Command of Peru's Military Branches Say They Recognize Vizcarra as President and the Head of the Armed Forces and Police-Statements". 1 באוקטובר 2019. נבדק ב-1 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Peru's top court says Vizcarra's closure of Congress was legal". Reuters (באנגלית). 2020-01-14. נבדק ב-2022-12-09.
  27. ^ "In Midst Of Pandemic Crisis, Peru's Legislature Impeaches The Nation's President". NPR. 10 בנובמבר 2020. נבדק ב-11 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Kurmanaev, Anatoly; Taj, Mitra (15 בנובמבר 2020). "After Six Days on the Job, Peru's Interim President Steps Down Amid Protests". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-15 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "Mercedes Araoz: Congreso aprueba la renuncia a la vicepresidencia de la República | Martín Vizcarra". 8 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Dube, Ryan (16 בנובמבר 2020). "Peru's Congress Chooses Lawmaker Francisco Sagasti as Next President". The Wall Street Journal. נבדק ב-16 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Burt, Jo-Marie (5 ביוני 2021). "Peru's military say Shining Path insurgents killed 16 civilians. Others are not so sure". The Washington Post. ארכיון מ-10 ביוני 2021. נבדק ב-5 ביוני 2021. The Fujimori campaign seized upon the Vizcatán massacre to reiterate the 'Castillo-as-extremist' narrative, pointing to alleged ties between Castillo and a Shining Path front group, MOVADEF, to suggest that Castillo bore some responsibility for the gruesome killings. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ 1 2 "Former Peru dictator's spymaster reappears in alleged plot to swing recount". The Guardian (באנגלית). 29 ביוני 2021. ארכיון מ-2 ביולי 2021. נבדק ב-1 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Peru's Fujimori loses allies as bid to flip election result falters". Reuters. 28 ביוני 2021. ארכיון מ-1 ביולי 2021. נבדק ב-1 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ 1 2 "Claves del supuesto "fraude sistemático" denunciado por Keiko Fujimori". Swissinfo (בספרדית). 8 ביוני 2021. נבדק ב-24 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Peru: Fujimori cries electoral fraud – and unleashes torrent of racism". The Guardian (באנגלית). 20 ביוני 2021. ארכיון מ-22 ביוני 2021. נבדק ב-22 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Collyns, Dan (8 ביוני 2021). "Peru elections: Fujimori's fraud claims criticised as rival's narrow lead widens". The Guardian. ארכיון מ-8 ביוני 2021. נבדק ב-8 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "With election fraud claims, Peru's Keiko Fujimori takes a page from the Trump playbook. She's not alone". The Washington Post. ISSN 0190-8286. ארכיון מ-21 ביוני 2021. נבדק ב-22 ביוני 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Applebaum, Anne (17 ביוני 2021). "Democracy Is Surprisingly Easy to Undermine". The Atlantic. ארכיון מ-20 ביוני 2021. נבדק ב-22 ביוני 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ 1 2 "Operaciones "irregulares" del 'Doc' desde la Base Naval | IDL Reporteros". IDL Reporteros. 2021-07-01. נבדק ב-2021-12-21.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  40. ^ 1 2 "Los fantasmas vuelven en Perú: Montesinos tramó el soborno de tres jueces electorales". Ambito. נבדק ב-2021-12-21.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  41. ^ 1 2 "Conspiraciones telefónicas | IDL Reporteros". IDL Reporteros. 2021-06-26. נבדק ב-2021-12-21.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  42. ^ "Montesinos y operador fujimorista planearon contactar a Embajada de EE. UU". La Republica (בספרדית). 2021-06-28. נבדק ב-2021-12-21.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  43. ^ Benigno, Scott (7 בדצמבר 2022). "Peruvian Congress to Debate President's Impeachment". Foreign Brief. נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ "What Just Happened in Peru? Understanding Vizcarra's Sudden Impeachment". Americas Quarterly. 10 בנובמבר 2020. נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ Asensio, Raúl; Camacho, Gabriela; González, Natalia; Grompone, Romeo; Pajuelo Teves, Ramón; Peña Jimenez, Omayra; Moscoso, Macarena; Vásquez, Yerel; Sosa Villagarcia, Paolo (באוגוסט 2021). El Profe: Cómo Pedro Castillo se convirtió en presidente del Perú y qué pasará a continuación (בספרדית) (1 ed.). Lima, Peru: Institute of Peruvian Studies. p. 92. ISBN 978-612-326-084-2. נבדק ב-17 בנובמבר 2021. {{cite book}}: (עזרה)
  46. ^ Taj, Mitra (7 בדצמבר 2021). "'Too many mistakes': Peru's president threatened with impeachment after shaky start". Financial Times. נבדק ב-13 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ "Peru's Keiko Fujimori backs long-shot effort to impeach President Castillo". Reuters (באנגלית). 19 בנובמבר 2021. נבדק ב-13 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ Tegel, Simeon (15 באוקטובר 2021). "Can Pedro Castillo Save His Presidency?". Foreign Policy (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-15 באוקטובר 2021. נבדק ב-13 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ "Peru's Keiko Fujimori backs long-shot effort to impeach President Castillo". Reuters. 19 בנובמבר 2021. נבדק ב-20 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ "Peru opposition moves to impeach President Pedro Castillo". Al Jazeera. 26 בנובמבר 2021. נבדק ב-27 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ "Congreso no admite a debate moción de vacancia contra Pedro Castillo". La Republica (בספרדית). 7 בדצמבר 2021. נבדק ב-8 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ "Fujimoristas detrás de encuentro sobre la vacancia". La Republica (בספרדית). 14 בפברואר 2022. נבדק ב-7 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ "Alva sobre eventual asunción a la presidencia: 'Uno tiene que estar preparado para todo'". La Republica (בספרדית). 6 בפברואר 2022. נבדק ב-7 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ "Congreso: miembros de la oposición sostuvieron reunión para vacar al presidente Pedro Castillo". La Republica (בספרדית). 11 בפברואר 2022. נבדק ב-7 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ 1 2 "Peru's president avoids impeachment after marathon debate". Al Jazeera. 28 במרץ 2022. נבדק ב-29 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ "Pleno del Congreso no aprueba moción de vacancia presidencial contra Pedro Castillo". RPP (בספרדית). 28 במרץ 2022. נבדק ב-29 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ "Peruvian President's approval ratings keep sinking". MercoPress (באנגלית). נבדק ב-2022-12-21.
  58. ^ Chuquín, Roger (2 באפריל 2022). "Paro de transportistas: las claves de un conflicto que no pudo ser resuelto por el Gobierno". Convoca (בספרדית). נבדק ב-5 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ "Fuel protests prompt Lima curfew as Ukraine crisis touches South America". The Guardian. 5 באפריל 2022. נבדק ב-6 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ 1 2 Taj, Mitra; Glatsky, Genevieve (5 בדצמבר 2022). "He Vowed to Transform Peru. Instead He's Facing His Third Impeachment". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-7 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ 1 2 3 4 5 6 7 IDL Reporteros (2022-12-09). "Crónica del efímero autogolpe de Pedro Castillo en Perú". Confidencial (בספרדית). נבדק ב-2022-12-15.
  62. ^ 1 2 "Dina Boluarte: Subcomisión de Acusaciones archiva denuncia constitucional contra vicepresidenta". Gestión (בספרדית). 5 בדצמבר 2022. נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ 1 2 "El papel trascendental de las FFAA". Latina Televisión (באנגלית). 11 בדצמבר 2022. נבדק ב-2022-12-15. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ Quesada, Juan Diego (2022-12-09). "Inside the coup in Peru: 'President, what have you done?'". EL PAÍS English Edition (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-12-10.
  65. ^ "Exministro Gustavo Bobbio niega haber conocido golpe de Estado de Pedro Castillo: "No hubiera hecho algo tan torpe"". RPP (בספרדית). 2022-12-09. נבדק ב-2023-01-03.
  66. ^ "Betssy Chavéz presentó su renuncia irrevocable a la PCM tras golpe de Estado de Pedro Castillo". La República. 7 בדצמבר 2022. נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  67. ^ 1 2 "Congreso destituye a Pedro Castillo y tomará juramento a Dina Boluarte a las 3 pm". El Comercio (Perú) (בספרדית). 7 בדצמבר 2022. נבדק ב-2022-12-07. {{cite news}}: (עזרה)
  68. ^ 1 2 3 "Presidente de México confirma que Pedro Castillo lo llamó para pedir asilo". RPP (בספרדית). 2022-12-08. נבדק ב-2022-12-09.
  69. ^ "Disturbios en los exteriores de la Embajada de México para evitar el posible ingreso de Pedro Castillo". Infobae (בספרדית). נבדק ב-7 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  70. ^ "Pedro Castillo está detenido en la prefectura tras salir de Palacio de Gobierno". La República (בספרדית). 7 בדצמבר 2022. נבדק ב-7 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  71. ^ "Peru's president detained by security forces - national police tweet". Reuters. 7 בדצמבר 2022. נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  72. ^ "Peru's president ousted by Congress in political crisis". AP News (באנגלית). 7 בדצמבר 2022. נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  73. ^ 1 2 "Mexico says it is consulting with Peru over Castillo asylum request". Reuters (באנגלית). 8 בדצמבר 2022. נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  74. ^ 1 2 "Lopez Obrador confirms that Castillo called to request asylum at the Mexican Embassy in Lima". MSN (בIndian English). נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  75. ^ Kestler-D'Amours, Ali Harb,Jillian. "Peru's Congress swears in new president after Castillo removed". Al Jazeera (באנגלית). נבדק ב-2022-12-07.
  76. ^ "Pedro Castillo denuncia en una carta "plan maquiavélico" en su contra". Últimas Noticias (בספרדית). 2022-12-11. נבדק ב-2022-12-14.
  77. ^ 1 2 3 "They denounce US interference in the dismissal of Pedro Castillo". Ultimas Noticias. 19 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ 1 2 "La Jornada: Se reúnen embajadora de EU y ministro de Defensa antes del golpe". La Jornada (בMexican Spanish). 2022-12-16. נבדק ב-2023-01-03.
  79. ^ 1 2 "¿Quién es Pedro Angulo, el primer ministro del gabinete de la presidenta Dina Boluarte?". La Republica (בספרדית). 2022-12-12. נבדק ב-2022-12-14.
  80. ^ "Perú: presidenta Boluarte nombra a un investigado exfiscal como jefe de gabinete". Voice of America (בספרדית). נבדק ב-2022-12-14.
  81. ^ 1 2 "Peru protests: Roads and airport blocked in anger at new president". BBC News (באנגלית בריטית). 13 בדצמבר 2022. נבדק ב-14 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  82. ^ Merkezi, Haber (12 בדצמבר 2022). "At least two dead in Peru protests against new government" (באנגלית). Yeni Şafak. נבדק ב-14 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  83. ^ "Peru: Ministers resign amid deadly protests". Deutsche Welle (באנגלית). 16 בדצמבר 2022. נבדק ב-16 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ^ "Peru Congress opens door to early elections amid unrest". Associated Press (באנגלית). 2022-12-20. נבדק ב-2022-12-21.
  85. ^ Aquino, Marco (15 בדצמבר 2022). "Castillo jail term extended as Peru protest death toll hits 15". Reuters. נבדק ב-16 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  86. ^ "Comunicado conjunto sobre la situación en Perú". Ministry of Foreign Affairs, International Trade and Worship. 12 בדצמבר 2022. נבדק ב-16 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ "After Mexico president backs Peru's Castillo, Boluarte to call leaders". MSN (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-12-21.
  88. ^ "Crisis en Perú: el Gobierno argentino expresó preocupación y pidió "resguardar las instituciones democráticas"". Ámbito (בספרדית). 7 בדצמבר 2022. נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  89. ^ Press, Europa (2022-12-08). "El presidente de Bolivia condena el "hostigamiento de élites" contra "Gobiernos populares" tras la crisis en Perú". www.europapress.es (בספרדית). נבדק ב-2022-12-09.
  90. ^ "Situação no Peru". Ministério das Relações Exteriores do Brasil (בפורטוגזית). 7 בדצמבר 2022. נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  91. ^ "Manifestação sobre a posse da Presidenta Dina Boluarte no Peru". Lula (בפורטוגזית). 7 בדצמבר 2022. נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  92. ^ "Detención de Pedro Castillo: qué mensaje ha enviado Chile a Perú y qué ha dicho Boric". Diario AS (בספרדית). 2022-12-08. נבדק ב-2022-12-09.
  93. ^ Fernando Fuentes (2022-12-08). "Presidente de Colombia y crisis en Perú: "Pedro Castillo se dejó llevar a un suicidio político"". La Tercera. נבדק ב-2022-12-09.
  94. ^ Wadhwa, Tanya (8 בדצמבר 2022). "Coup in Peru: President Pedro Castillo overthrown by conservative Congress". People's Dispatch. {{cite news}}: (עזרה)
  95. ^ Sotalin, Karina (2022-12-07). "Ecuador se pronuncia sobre situación política en Perú". El Comercio (בספרדית). נבדק ב-2022-12-09.
  96. ^ Cancillería Honduras [@CancilleriaHN]. "Comunicado: Posición del Gobierno de Honduras en relación a los últimos acontecimientos ocurridos en el Perú" (Tweet) (בספרדית). נבדק ב-13 בדצמבר 2022 – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  97. ^ "Peru's president ousted by Congress in political crisis". ABC News (באנגלית). נבדק ב-2022-12-08.
  98. ^ "Mexico, Argentina, Bolivia, Colombia Back Peru's President Castillo, Condemn 'Anti-Democratic Harassment'". Scheerpost. נבדק ב-16 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  99. ^ "AMLO atribuye la destitución de Pedro Castillo en Perú a las élites económicas y políticas". נבדק ב-16 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  100. ^ "Mexico president says Peru's Castillo was going to request asylum". Reuters (באנגלית). 8 בדצמבר 2022. נבדק ב-8 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  101. ^ Oré, Diego; Aquino, Marco; Oré, Diego (2022-12-21). "Peru orders Mexico's ambassador out as diplomatic spat deepens". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-12-21.
  102. ^ "Paraguay llama a "diálogo constructivo" para preservar la democracia en el Perú". RPP (בספרדית). 2022-12-08. נבדק ב-2022-12-09.
  103. ^ Arenales, María García (7 בדצמבר 2022). "El Gobierno de España condena la ruptura del orden constitucional en Perú". elDiario.es (בספרדית). נבדק ב-2022-12-08. {{cite news}}: (עזרה)
  104. ^ EFE, Agencia (2022-12-08). "Pedro Sánchez traslada a Dina Boluarte su apoyo como presidenta de Perú". COPE (בספרדית). נבדק ב-2022-12-09.
  105. ^ "Castillo moves to dissolve Peruvian Congress, it impeaches him". Al Jazeera (באנגלית). נבדק ב-2022-12-07.
  106. ^ "Ante la situación en Perú". Ministerio de Relaciones Exteriores (בספרדית). נבדק ב-2022-12-08.
  107. ^ Press, Europa (2022-12-08). "Maduro critica la persecución contra Castillo y espera que Perú logre "su camino de liberación y democracia"". www.europapress.es. נבדק ב-2022-12-09.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ניסיון_ההפיכה_בפרו_(2022)&oldid=37189824"