ניסיון ההתנקשות בג'רלד פורד בסן פרנסיסקו
 | |
| תמונה שצולמה שנייה לאחר ניסיון ההתנקשות. הנשיא פורד עומד מאחורי האיש עם העניבה המנוקדת. | |
| תאריך | 22 בספטמבר 1975 |
|---|---|
| מקום |
סן פרנסיסקו  |
| מטרה |
ג'רלד פורד |
| קואורדינטות | 37°47′18″N 122°24′31″W / 37.7883°N 122.4087°W |
| סוג |
ניסיון התנקשות |
|
(למפת סן פרנסיסקו רגילה)   ניסיון ההתנקשות בג'רלד פורד בסן פרנסיסקו  | |
  | |
ניסיון ההתנקשות בג'רלד פורד בסן פרנסיסקו היה ניסיון ההתנקשות השני בנשיא ארצות הברית ג'רלד פורד והתרחש בסן פרנסיסקו, ב-22 בספטמבר 1975. המתנקשת שרה ג'יין מור (אנ') ירתה שתי יריות לעבר הנשיא פורד באקדח תופי 38 Special. שתי היריות החטיאו[1][2] ומור נתפסה ונידונה למאסר עולם. היא שוחררה על תנאי ב-31 בדצמבר 2007.
17 ימים קודם לכן, הנשיא פורד ניצל מניסיון התנקשות קודם, בסקרמנטו.
שרה ג'יין מור
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרה ג'יין מור, ילידת 1930 במערב וירג'יניה, מעורערת בנפשה, שעברה חמישה נישואים כושלים, אמא לארבעה ילדים, ששלושה מהם אומצו על ידי הוריה.[3]
לאחר שעברה לסן פרנסיסקו, התיידדה מור עם רדיקלים. על פי המגזין TIME שרה ג'יין מור עשתה זאת כסוכנת של ה-FBI, ובנוסף היא הייתה מודיעה פעילה ובתשלום של הרשות לאכיפת נושאי האלכוהול, הטבק, הנשק וחומרי הנפץ (ATF) של משרד האוצר האמריקאי. יום לפני ניסיון ההתנקשות, היא עזרה לסוכן משרד האוצר לבנות תיק נגד הסוחר, שמכר לה את האקדח שבו ירתה לעבר הנשיא פורד.[4]
מסיבה שאינה ידועה, השירות החשאי העריך את מדת מסוּכנוּתה של מור, מוקדם יותר באותה שנה, והם הגיעו למסקנה שאין בה סכנה לנשיא.[א][2][5]
המניע להתנקשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנתיים לאחר שחרורה מהכלא, לכתב NBC, היא סיפרה שהמניע שלה היה לעורר מהפכה אלימה, כדי להביא שינוי לאמריקה: "זו הייתה תקופה שאנשים כבר לא זוכרים. אתה יודע, הייתה לנו מלחמה... מלחמת וייטנאם. אתה שוקע בה, אני נהייתי שקועה בה. אמרנו שהמדינה זקוקה לשינוי. הדרך היחידה שבה היא תשתנה הייתה מהפכה אלימה. באמת חשבתי שזה עלול להצית את המהפכה החדשה הזו במדינה."[3]
ההתנקשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 בספטמבר 1975, יום שני, בשעה 15:30, לאחר שדיבר בפני פורום מועצת העניינים העולמיים, יצא פורד מהכניסה הצפונית של מלון סנט פרנסיס (Westin St. Francis) ברחוב פוסט (Post Street), הוא צעד לעבר הלימוזינה שלו ולפני שעלה לרכב, עצר ונופף לקהל שהתאסף מעבר לרחוב.[6]
שרה ג'יין מור עמדה בקהל כ-12 מטרים מפורד וירתה על הנשיא עם אקדח תופי ה-0.38 Special שלה. הירייה החטיאה את ראשו של פורד בכ-13 סנטימטרים ופגעה בקיר שמעל הפתח שהנשיא פורד יצא ממנו, קודם לכן.[7] עובר אורח, חייל מארינס לשעבר, בשם אוליבר סיפל שמע את קול הירייה, קפץ לעבר מור ותפס את זרועה לפני שלחצה על ההדק בפעם השנייה. האקדח הוסט והירייה השנייה פגעה במפשעתו של ג'ון לודוויג, נהג מונית בן 42, שעמד בתוך המלון. הוא הוחש לבית חולים וחייו ניצלו.[1][2][7][8] קפטן טימותי הטריך (Capt. Timothy Hettrich) ממשטרת סן פרנסיסקו תפס את מור, הוציא את האקדח מידה[6] ויחד עם שוטרים נוספים הם עצרו את מור.
בעקבות ניסיון ההתנקשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנשיא פורד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוות השירות החשאי של הנשיא דחף את הנשיא פורד ללימוזינה שהמתינה לו, שם שכבו אנשי השירות החשאי ודונלד רמספלד מעליו. הלימוזינה נסעה במהירות לנמל התעופה הבינלאומי של סן פרנסיסקו (SFO), שם הועלה פורד למטוס אייר פורס 1. המטוס נאלץ להמתין לאשתו בטי, שביקרה במקום אחר[6] ולאחר שהצטרפה אליו, הם טסו חזרה לבית הלבן.
בראיון לתקשורת אמר הנשיא: "אני לא חושב שמישהו, נשיא, צריך להירתע לנוכח מספר מוגבל של אנשים שרוצים לקחת את החוק לידיים".[9]
שרה ג'יין מור
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשפטה, ביום 12 בדצמבר 1975 הודתה מור באשמת ניסיון התנקשות וכחודש לאחר מכן, ב-15 בינואר 1976, היא נידונה למאסר עולם.
ב-31 בדצמבר 2007, בגיל 77, שוחררה מור על תנאי.
אוליבר סיפל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוליבר סיפל זכה לשבחים מהשירות החשאי וממשטרת סן פרנסיסקו על מעשיו.[10] בתקשורת הוא הוצג כגיבור לאומי ושלושה ימים לאחר ניסיון ההתנקשות הוא קיבל מכתב מהנשיא פורד ובו שיבח אותו על מעשהו ההרואי.[10]
עם הפרסום התקשורתי התגלה שסיפל היה הומו, וזו הייתה הפעם הראשונה שהוריו ומשפחתו של סיפל גילו את הדבר. חלק ניכר ממשפחתו, כולל הוריו, בחרו להתנער ממנו ולהתנכר לו, אך מאוחר יותר השלימו. סיפל נפטר ב-1989.
השירות החשאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שני ניסיונות ההתנקשות, באותו חודש, החליט השרות החשאי לתגבר את האבטחה סביב הנשיא פורד[9] וחייב אותו ללבוש, בכל הופעותיו בפומבי, מעיל גשם חסין כדורים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבה וצילומים (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לדברי כותב המאמר: James Carney, השרות החשאי בודק את כל המעורערים בנפשם, לגבי מידת המסוכנות לנשיא, בכל מקום שבו הוא מבקר .
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Pittsburgh Post-Gazette - חיפוש בארכיונים באמצעות חדשות Google, באתר news.google.com
- ^ 1 2 3 Eugene Register-Guard - חיפוש בארכיונים באמצעות חדשות Google, באתר news.google.com
- ^ 1 2 Scott Rank Ph.D, Sara Jane Moore: Radical Would-Be Ford Assassin, History, 2017-04-22 (באנגלית)
- ^ TIME, The Law: The Trouble with Snitches, TIME, 1975-10-06 (באנגלית)
- ^ James Carney/Washington, How To Make The Secret Service's Unwanted List, TIME, 1998-08-03 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Edward Epstein,, Ford escaped 2 assassination attempts / Both happened in California, sfgate.com, Dec 27, 2006
- ^ 1 2 May, Meredith. "Failed assassination of President Ford, 1975". SFGATE (באנגלית). .
- ^ May, Meredith (2012-12-14). "Failed assassination of President Ford, 1975". SFGate. .
- ^ 1 2 Lesley Kennedy, When President Ford Faced Two Assassination Attempts in One Month, HISTORY, 2024-09-18 (באנגלית)
- ^ 1 2 The Oliver Sipple Page, www.lambda.net
- ^ Bulletproof Coat, ford.artifacts.archives.gov (באנגלית)
