ניסים אמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניסים אמון
אין תמונה חופשית
לידה 7 באפריל 1963 (בן 58)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
www.nissimamon.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניסים אמון (נולד 7 באפריל 1963) הוא זן מסטר הישראלי הראשון, מורה למדיטציה, מנחה קבוצות ומפתח שיטת הטרילותרפיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמון נולד באפריל 1963 בירושלים למשפחה חילונית. הוא שירת בצה"ל כלוחם בחטיבת הנח"ל והשתתף במלחמת לבנון הראשונה. לאחר שירותו הצבאי יצא לטיול במזרח הרחוק והכיר את הבודהיזם.

הוא חזר לישראל, ונרשם ללימודי בודהיזם באוניברסיטה עם לידיה הרן.

אחרי המלצה של המרצה לחוות מדיטציה מה היא נסע שוב למזרח, והצטרף למנזר זן בודהיזם בקוריאה, שאיפשר תוכנית לימודים באנגלית לנזירים מהמערב.

במנזר "Hwa Gye Sa" הוא הפך לנזיר הישראלי הראשון בקוריאה. בהנחיית מאסטר זן סונג סאן (Seung Sahn) ושם קיבל תואר של Daharma teacher.

לאחר מכן המשיך ליפן, שם הצטרף לדוג'ו של מאסטר זן נישיג'ימה רושי (G. W. Nishijima) ממסדר Soto Zen.

בהמשך עבר לפונה, ולימד זן במשך כשנה ב-Multiversity של אושו, שם גם נחשף לשיטות טיפוליות המשלבות עקרונות זן-בודהיסטיים עם גישות פסיכולוגיות מערביות, ובראשן גישת הגשטאלט.

עם חזרתו לישראל הקים במכללת מדיסין מגמה לתודעה גבוהה וניהל אותה.

הוא פרסם מספר ספרים בתחום המדיטציה ומנחה קבוצות וסדנאות. התפרסם כאשר הנחה סדרת טלוויזיה בשם "סוד האושר הפנימי" בערוץ 8.

אמון נישא למרב, וב-2001 עבר להתגורר באי פארוס שביוון, בו הקים מרכז סדנאות ומדיטציה בשם "טאו'ס" (Tao's), בו הם מקיימים סדנאות.

אמון עיבד והשלים את פיתוחה של שיטה טיפולית בשם "טרילותרפיה" (Trilotherapy).

בשיטה זו פונה המטפל אל שתי דמויות נפרדות באישיותו של המטופל – הראש והרגש, "הילדים הפנימיים" על פי התאוריה - ומתקשר איתן בנפרד. תקשורת זו מעירה את הדמות השלישית – האמצע, "ההורה" על פי השיטה– שמהווה על פי שיטה זו את ה"אני האותנטי" (True Self), אליו מכוונת דרך הזן.


כיום יש לו יחד עם אשתו בית ספר לשיטת הטרילותרפיה

ומרכז בתל אביב שבו קורות רוב הפעילויות שלהם.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמון מתגורר עם משפחתו במושב עמיקם, בצפון הארץ. נשוי למרב ואב לבת ובן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]