ניסים חיים משה מזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב ניסים חיים משה מזרחי, (סביבות שנת ה'ת"ן (1690) - ד' בתמוז ה'תק"ט - 9 ביוני 1749), מרבני ירושלים במאה ה-18, כיהן בתפקיד הראשון לציון בשנים ה'תק"ה (1745) - ה'תק"ט (1749).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים ליוסף מזרחי, ראש השוחטים בעיר. הוא צאצא למשפחת ברוך מזרחי. התייתם בגיל צעיר, וגידל את אחיו הרב ישראל מאיר מזרחי, יחד הם למדו בישיבת בית יעקב מיסודו של יעקב פרירא. לימים אחיו התחתן עם בתו והפך לחתנו.

נאסר פעמיים פעמים בידי השלטונות העות'מאניים, ככופר נפש על חובות היישוב היהודי בירושלים. ואז הוסיפו לו עוד שני שמות על שמו המקורי משה, תחילה חיים, ואחר כך ניסים[דרוש מקור].

בשנת ה'תק"ה מונה לכהן כראשון לציון. הוא מילא תפקיד זה כארבע שנים, עד לפטירתו.

הוא ובית דינו תיקנו תקנות בין היתר תקנה האוסרת על גברים לא נשואים בגילאים 20–60 לגור בירושלים.

נפטר ביום שישי, ערב שבת פרשת חקת, ד' בתמוז ה'תק"ט, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, סמוך לאחיו הרב ישראל מאיר ולקבר הרב חיים בן עטר. בתקופת השלטון הירדני במקום אירעו מספר תאונות בסמוך למקום קבורתם, בעת ניסיונות ליישור השטח לצורך הכשרת מגרש חניה במקום, דבר שגרר את הפסקת העבודות, בשל אמונת העובדים שם בקדושת המקום[דרוש מקור].

הרב יצחק הכהן רפפורט כיהן אחריו כראשון לציון.

לרב מזרחי היו כ-12 ילדים, שלושה מהם מתו בחייו. בחלק השני של ספרו נדפסו גם תשובות של בנו, יוסף פנחס.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר "אדמת קודש" - שני חלקים שו"ת וחידושים על ארבעת חלקי השולחן ערוך, בחיבור משא ומתן הלכתי עם רבני ירושלים ורבנים מקהילות אחרות. (חלק א' נדפס בחייו בקושטא (1742), חלק ב' נדפס אחרי מותו בשלוניקי, על ידי בנו הרב יוסף פנחס, (1756)).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]