ניסן בן-ציון

**ניסן בן-ציון**
	אין תמונה חופשית
לידה	1885; כסליו ה'תרמ"ו; נבהרדק
פטירה	21 באוגוסט 1953 (בגיל 68 בערך); י' באלול ה'תשי"ג
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	? – 21 באוגוסט 1953
צאצאים	מנחם מאיר ציוני

הרב ניסן בן ציון בן-ציון (שמושקוביץ; כסליו ה'תרמ"ו, 1885 – י' באלול ה'תשי"ג, 21 באוגוסט 1953) היה רב ליטאי ישראלי. כיהן כרבן של מספר קהילות ברוסיה, בבלארוס ובפולין ובסוף ימיו רבה של קריית חיים בחיפה. היה אב בית הדין הרבני בחיפה. חיבר ספר שאלות ותשובות בשם "בנין ציון".

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בנובהרדוק כניסן בן ציון שמושקוביץ, בנם של הרב מנחם מאיר ובריינה שמושקוביץ. בבחרותו למד בישיבות מיר וסלובודקה. נשא לאשה את דינה בת רבי משה לוינסון מהעיר אראן (רבי משה אראנער).

לאחר נישואיו, בשנת תרע"ה (1915) מונה לרב הקהילה בארזאמאס (אנ') שבמחוז ניז'ני נובגורוד, רוסיה. בתקופה זו הוא הקים במקום תלמוד תורה וישיבה וכונן את חיי הדת בעיר^[1]. לאחר מכן מונה לרב העיר אמסטיובה שבמחוז וולקוביסק, בלארוס. שם הוא הוציא לאור את חלקו הראשון של ספר השו"ת שלו "בנין ציון". בשנת תרפ"ד נתמנה לרב הקהילה בבאדקי שבמחוז ביאליסטוק.

בשלהי שנת תרצ"ה (יולי 1935) עלה לארץ ישראל^[1] ושינה את שם משפחתו ל"בן ציון". תקופה קצרה לאחר מכן מונה לרבה של קריית חיים שהייתה בשנות היווסדה וברגישות הקים בה את חיי הקהילה התורנית למרות היותה שכונת פועלים שהתנגדו לחיי הדת^[2]^[3]. בשנת 1942 הוא הכשיר את תחנת המשטרה בקריית חיים^[4].

מתחילת שנות ה-40 כיהן במקביל לרבנות קריית חיים גם כאב"ד בבית דין לאישות וירושות בחיפה^[5]. לאחר שפרש מרבנות קריית חיים בשנת 1947^[6], המשיך בתפקיד אב בית דין^[7] עד לפטירתו^[8].

הרב ניסן בן ציון נפטר בי' באלול ה'תשי"ג, 21 באוגוסט 1953, ונקבר בחיפה.^[9]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיסו, אח אשתו, היה הרב אברהם אלישיב, אביו של הרב יוסף שלום אלישיב.

נולדו לו ארבעה בנים. ילדיו שינו את שם המשפחה ל"ציוני"^[10]. בנו הרב מנחם מאיר ציוני היה אב בית דין בתל אביב^[8]. ביו נכדיו היו הרב פרץ ציוני רבה של עפולה ומנחם ציוני ראש המועצה המקומית אור עקיבא.

מנישואיו השניים נולד לו בן אחד, הרב ראובן ישראל בן ציון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, בני ברק תשל"ה. פריט 16064

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ניסן בן-ציון – שמושקוביץ, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
דוד הלחמי, רבי ניסן בן-ציון (שמושקוביץ), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' תי"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הרב ר' ניסן בן ציון ז"ל, הצופה, 20 בספטמבר 1953

ספריו

שו"ת בנין ציון חלק א' פיוטרקוב תרפ"ב, באתר אוצר החכמה
שו"ת בנין ציון חלק ב', ביאליסטוק תר"צ, באתר היברובוקס

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² בין הבאים, דואר היום, 29 ביולי 1935
^ הלווית הרב ניסן בן ציון ז"ל, הצופה, 23 באוגוסט 1953
^ "במשוך היובל: 50 שנות בני עקיבא בישראל", הוצאת תנועת בני עקיבא בישראל, תל אביב, 1987, עמ' 31–33
^ מטבח כשר במשטרת קרית חיים, הצופה, 6 בפברואר 1942
^ הרב ניסן בן ציון (שמושקוביץ) בן שישים, הצופה, 5 בדצמבר 1945
^ הוא עדיין היה רב בקריית חיים בשנת 1946. ראו: גמילות חסדים בקרית חיים, הצופה, 21 בפברואר 1946
^ חוק בתי הדין הרבניים יוגש לכנסת בשבוע הבא, שערים, 12 ביוני 1952
^ ¹ ² הרב ניסן בן-ציון (שמושקוביץ) ז"ל, שערים, 23 באוגוסט 1953
^ ניסן בן-ציון באתר GRAVEZ
^ אישים ומוסדות, הצופה, 3 ביולי 1951

[דואר35-1] ¹ ² בין הבאים, דואר היום, 29 ביולי 1935

[2] הלווית הרב ניסן בן ציון ז"ל, הצופה, 23 באוגוסט 1953

[3] "במשוך היובל: 50 שנות בני עקיבא בישראל", הוצאת תנועת בני עקיבא בישראל, תל אביב, 1987, עמ' 31–33

[4] מטבח כשר במשטרת קרית חיים, הצופה, 6 בפברואר 1942

[5] הרב ניסן בן ציון (שמושקוביץ) בן שישים, הצופה, 5 בדצמבר 1945

[6] הוא עדיין היה רב בקריית חיים בשנת 1946. ראו: גמילות חסדים בקרית חיים, הצופה, 21 בפברואר 1946

[7] חוק בתי הדין הרבניים יוגש לכנסת בשבוע הבא, שערים, 12 ביוני 1952

[שערים53-8] ¹ ² הרב ניסן בן-ציון (שמושקוביץ) ז"ל, שערים, 23 באוגוסט 1953

[9] ניסן בן-ציון באתר GRAVEZ

[10] אישים ומוסדות, הצופה, 3 ביולי 1951

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]