ניסן לויתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניסן לויתן
Nissan Liviatan.jpg
לידה 1925 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במאי 2016 (בגיל 91 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע כלכלן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניסן לויתן (1925 - 12 במאי 2016) היה פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסן לויתן כמפקד מחלקת ג'יפים בחטיבת הנגב במלחמת העצמאות

לויתן נולד בקובנה שבליטא ובשנת 1936 עלה לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב בתל אביב. בסיום לימודיו התיכוניים, בשנת 1943, התגייס לפלמ"ח. כעבור שנתיים מגיוסו התבקש על ידי יגאל אלון להשאר בשירות פעיל במסגרת הפלי"ם. לויתן ליווה את אוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" והיה מפקד אוניית המעפילים "קיבוץ גלויות". במלחמת העצמאות השתתף במבצע הבאת הנשק מצ'כוסלובקיה ולאחר מכן היה מפקד מחלקה בגדוד תשע של חטיבת הנגב.

בתום שש שנות שירותו בפלמ"ח החל בלימודי כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים בשנת 1954 תואר שני. מורו היה הכלכלן דן פטינקין. לאחר מכן יצא להתמחות באקונומטריקה באוניברסיטת אוקספורד ובשובו לישראל, בשנת 1957, החל בעבודת הדוקטורט. באותה עת התקבל לסגל ההוראה בחוג, בו נותר עד לפרישתו בשנת 1994. בשנת 1962 הוסמך לויתן לדוקטור ובשנים 19711972 כיהן כראש החוג לכלכלה.

עבודתו המחקרית התמקדה לאורך השנים בחקר הצמיחה הכלכלית. בשנות השבעים, עם התגברות האינפלציה בישראל, מיקד את מחקריו בגורמים ובהשלכות של תחום זה. בשנת 1985 צורף לצוות שהכין את תוכנית הייצוב הכלכלית, לצדם של מיכאל ברונו ועמנואל שרון. הצלחת התוכנית והתמחותו בתחום הובילו להזמנתו לשמש יועץ לבנק העולמי (משנת 1987). לויתן שימש יועץ לבנק ישראל (1979 - 1985, 19881990 ומשנת 1994 ועד 2006). כמו כן הוא שהה כפרופסור אורח ועמית מחקר בבית הספר וורטון, אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת ברקלי והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.

לויתן זכה להוקרה בתחומו: בפרס רוטשילד למדעי הכלכלה (1990) ובפרס ישראל לחקר הכלכלה (2007). בשנת 2002 נבחר לנשיא האגודה הישראלית לכלכלה. בשנת 2004 פרסם עם חיים ברקאי, את הספר "חמישים שנות חתירה לשליטה מוניטרית" שחלקו הראשון עוסק בהיסטוריה המוניטרית של ישראל, וחלקו השני במדיניות מוניטרית.

נפטר במאי 2016. היה נשוי בשנית לנורית שטראוס, אב לשתי בנות וסב לארבעה והתגורר במבשרת ציון. כספורטאי חובב הוא עסק בטניס ובשנת 1985 השתתף במשחקי המכביה ה-12 וזכה במדליית זהב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]