ניסן שור
| לידה |
22 במאי 1979 (בן 46) חדרה |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
ניסן שור (נולד ב־22 במאי 1979) הוא עיתונאי, מבקר תרבות, תסריטאי ובמאי דוקומנטרי וסופר ישראלי.
בעיתונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שור החל את דרכו בעיתונות כאחד העורכים של ירחון חיי הלילה והמוזיקה האלקטרונית ״ניוזיק״. בשנת 2001 החל לבקר מוזיקה וטלוויזיה עבור מדור התרבות של האתר ״וואלה״. ביקורותיו התאפיינו בניסוחים חריפים ובניתוח רחב שעסק לא פעם בהקשרים הפוליטיים של היצירה. בהמשך, ייסד וערך את ערוץ התרבות באתר ״nrg מעריב״, וכן כתב ושימש כסגן עורך מוסף התרבות ב״מעריב״.
ב־2007 החל שור לכתוב טור אישי קבוע במוסף ״סופשבוע״ של ״מעריב״, תחת הכותרת ״נמר קטן״. ב־2009 החל לכתוב טור בשם זהה לשבועון ״טיים אאוט תל אביב״. ב־2015 החל לכתוב טור אישי במוסף ״הארץ״. בד בבד שימש מבקר מסעדות, בשם העט ״ביצה עלומה״, באתרים ״מאקו״ ו־ynet.[1]
בספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־2008 יצא בהוצאת רסלינג ספרו ״לרקוד עם דמעות בעיניים״, בו סקר את תולדות תרבות המועדונים בישראל. הספר, שנקרא על שם השיר Dancing with Tears in My Eyes של הלהקה הבריטית אולטראווקס, עוסק בין היתר בנוער הסלוני, במועדוני הגל החדש, במסיבות הטראנס ובסצנת הדאנס של שנות ה־90, על רקע התמורות החברתיות והפוליטיות בישראל.
בשנת 2012 ערך את הספר ״תרימו: הזמנות, פליירים וכרזות בתרבות המועדונים הישראלית: רטרוספקטיבה, 1990–2012״.
בשנת 2014, סיפור פרי עטו התפרסם באסופה ״הלהקה היחידה שחשובה – להיות מעריץ פופ בישראל״.
בשנת 2017 הוציא את הרומן הראשון שלו, ״הישראלי הנצחי״, בהוצאת כתר. הרומן עוסק בבן למשפחת מהגרים מברית המועצות שסובל ממחלה מסתורית: בכל פעם שהוא נוסע לחו"ל, תוקפים אותו כאבי ראש איומים, בחילות וחנק.
בשנת 2021 יצא לאור הרומן השני שלו, ״מנדט״, גם כן בהוצאת כתר. הרומן שייך לסוגת ההיסטוריה החלופית ועוסקת במציאות בדיונית שבה המנדט הבריטי מעולם לא הסתיים ומדינת ישראל לא קמה.[2]
בשנת 2024 הוציא את הרומן השלישי שלו, ״חלומות תעופה״, בהוצאת כתר. הרומן מתרחש בשנת 1983 וגיבורו הוא איציק שטוּרמן, דייל שנוחת בניו יורק ומוצא את עצמו מתגולל בביבים של העיר הגדולה. הוא מבקש להשתחרר מהטראומה של מלחמת לבנון ומהחיבוק החונק של אימו.
בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שור שימש בתפקידים רבים ומגוונים בטלוויזיה, בין השאר כתסריטאי הראשי של ערוץ HOT בידור ישראלי ותסריטאי בתוכניות הקומיות ״ארץ נהדרת״ (העונה השישית)[3] ו״עונת החתונות״, והשתתף בפאנל התוכניות ״טינופת״ בהוט 3, ״דיבור חדיש״ בערוץ 8 ו״המצעד 7.0״ ב־HOT בידור ישראלי, וכן הגיש פינה קבועה בתוכנית ״הינשופים״ בערוץ 8 בהנחיית מודי בר־און (עונה 1).
בשנת 2009 שודרה בערוץ 8 מיני סדרה תיעודית בת שלושה פרקים שיצר, ששמה ״לרקוד עם דמעות בעיניים״, על פי ספרו באותו השם. שור היה גם בין במאי הסדרה.
ב־2011 שודרה בערוץ 8 מיני סדרה נוספת שיצר וביים, ״אנשי המכירות״, שעסקה בתולדות הפרסום בישראל.
ב־2015 יצר וביים את הסדרה ״מקום בצמרת – שישה פרקים על פופ ישראלי״, ששודרה בערוץ הראשון. באותה שנה, ביים גם את הסרט ״הרחובות הם שלנו״, העוקב אחר שמונה אמני גרפיטי המגיעים מרקעים ומקומות שונים בישראל. הסרט הוקרן בערוץ הראשון.[4]
ב־2025 השתתף ב״ספיישל פסח״ של התוכנית ״בואו לאכול איתי״.[5]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שור נולד במרכז קליטה בחדרה[6] להורים שעלו מברית המועצות בשנות ה־70 של המאה ה־20, וגדל בחיפה.[7] בצה"ל שירת כטכנאי תא לחץ במכון לרפואה ימית בבסיס חיל הים בעיר.[8] הוא למד פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב.[3]
שור בזוגיות עם האמנית נעה יפה[6] ואב לילד.[9] הוא מתגורר בתל אביב.[6]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מה אתה יותר – יהודי או ישראלי? (עורך: חנוך דאום), הוצאת ידיעות אחרונות, 2003
- לא מה שהיה פעם (עורכים: ניב הדס ואייל רוב), הוצאת בבל, 2003
- לרקוד עם דמעות בעיניים, רסלינג, 2008
- הלהקה היחידה שחשובה – להיות מעריץ פופ בישראל, הוצאת אפיק, 2014
- הישראלי הנצחי, הוצאת כתר, 2017
- מנדט, הוצאת כתר, 2021
- חלומות תעופה, הוצאת כתר, 2024
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניסן שור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ניסן שור, באתר "עברית"
- מאמרי ניסן שור, באתר "הארץ"
- דורון חלוץ, מהדיסקו ועד האקסטה: קיצור תולדות הקרחנה בישראל, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2008
- ניב הדס, פרצופה של המדינה, באתר וואלה, 23 בדצמבר 2008
- אריאל קריל, דד ליין, באתר וואלה, 3 בדצמבר 2009
- ניב הדס, סקס, סמים וריקודים: תרבות המועדונים בישראל, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2009
- גילי איזיקוביץ, כיצד מסייע עולם הפרסום הישראלי לפוליטיקאים?, באתר הארץ, 18 בפברואר 2011
- אריאל קריל, פרסום בגב האומה: על "אנשי המכירות" של ניסן שור, באתר וואלה, 20 בפברואר 2011
- עמית קלינג, מציצים • "אנשי המכירות" מוכיחה שערוץ 8 יכול לחרמן, באתר nana10, 20 בפברואר 2011
- יובל סער, מה מספרות הזמנות של מסיבות על חיי הלילה בישראל?, באתר הארץ, 17 במאי 2012
בן שלו, בלי סקס ובלי כיף | ליוצר הטלוויזיה ניסן שור יש חשבון ארוך עם המוזיקה הישראלית קפוצת הישבן, באתר הארץ, 13 בינואר 2015
מאשה אברבוך, זה לא הימין, זה ההורים שלכם, באתר הארץ, 6 באפריל 2017- לאה רודיטי, "הישראלי הנצחי": קריאה מרירה ליום העצמאות, באתר nrg, 2 במאי 2017
- דוד רוזנטל, רק כשניסן שור כותב על הוריו ב"הישראלי הנצחי", רוח חיים מופחת בספר, באתר וואלה, 7 במאי 2017
יובל אביבי, "הישראלי הנצחי" – ניסן שור מכריז: אני אשכנזי!, באתר הארץ, 16 במאי 2017- יפעת ארליך, הבמאי ובעל הטור ניסן שור: "האובססיה בשמאל לרצח רבין היא דוגמה למחנה שאין לו מה להציע", באתר ישראל היום, 25 במרץ 2021
- שי שגב, מאנתוני בורדיין ועד המסעדה הראשונה בעולם: רצועת הקולינריה של פסטיבל הסרטים, באתר ynet, 12 בספטמבר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
ניסן שור, ההשתתפות ב"בואו לאכול איתי" הבהירה לי: בישראל החדשה אני מיעוט, באתר הארץ, 14 באפריל 2025
- ^ by, What if the Zionists Lost?, Tablet Magazine, 2022-05-05
- ^ 1 2 ניסן שור, באתר נברו פלורנטין
- ^ ליאת רגב, ריאיון עם ניסן שור – יוצר הסרט "הרחובות הם שלנו", "המוסף", באתר YouTube, 3 בנובמבר 2015
- ^ הפרק בתוכנית בואו לאכול איתי בו מארח ניסן שור את המשתתפים בביתו
- ^ 1 2 3 דורון חלוץ, מהמרפסת בחמאם עד למגה-קלאב. ספר חדש של העיתונאי ניסן שור מגולל את ההיסטוריה של הדיסקוטק הישראלי, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2008
- ^
מאשה אברבוך, זה לא הימין, זה ההורים שלכם, באתר הארץ, 6 באפריל 2017
- ^
ניסן שור, ניסן שור שובר שתיקה: עשיתי קפה שחור עם קצף, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2015
- ^ ניסן שור, אני, אבא, באתר "Time Out ישראל", 22 באוקטובר 2014
