לדלג לתוכן

ניסן שור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניסן שור
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 במאי 1979 (בן 46)
חדרה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניסן שור (נולד ב־22 במאי 1979) הוא עיתונאי, מבקר תרבות, תסריטאי ובמאי דוקומנטרי וסופר ישראלי.

שור החל את דרכו בעיתונות כאחד העורכים של ירחון חיי הלילה והמוזיקה האלקטרונית ״ניוזיק״. בשנת 2001 החל לבקר מוזיקה וטלוויזיה עבור מדור התרבות של האתר ״וואלה״. ביקורותיו התאפיינו בניסוחים חריפים ובניתוח רחב שעסק לא פעם בהקשרים הפוליטיים של היצירה. בהמשך, ייסד וערך את ערוץ התרבות באתר ״nrg מעריב״, וכן כתב ושימש כסגן עורך מוסף התרבות ב״מעריב״.

ב־2007 החל שור לכתוב טור אישי קבוע במוסף ״סופשבוע״ של ״מעריב״, תחת הכותרת ״נמר קטן״. ב־2009 החל לכתוב טור בשם זהה לשבועון ״טיים אאוט תל אביב״. ב־2015 החל לכתוב טור אישי במוסף ״הארץ״. בד בבד שימש מבקר מסעדות, בשם העט ״ביצה עלומה״, באתרים ״מאקו״ ו־ynet.[1]

ב־2008 יצא בהוצאת רסלינג ספרו ״לרקוד עם דמעות בעיניים״, בו סקר את תולדות תרבות המועדונים בישראל. הספר, שנקרא על שם השיר Dancing with Tears in My Eyes של הלהקה הבריטית אולטראווקס, עוסק בין היתר בנוער הסלוני, במועדוני הגל החדש, במסיבות הטראנס ובסצנת הדאנס של שנות ה־90, על רקע התמורות החברתיות והפוליטיות בישראל.

בשנת 2012 ערך את הספר ״תרימו: הזמנות, פליירים וכרזות בתרבות המועדונים הישראלית: רטרוספקטיבה, 1990–2012״.

בשנת 2014, סיפור פרי עטו התפרסם באסופה ״הלהקה היחידה שחשובה – להיות מעריץ פופ בישראל״.

בשנת 2017 הוציא את הרומן הראשון שלו, ״הישראלי הנצחי״, בהוצאת כתר. הרומן עוסק בבן למשפחת מהגרים מברית המועצות שסובל ממחלה מסתורית: בכל פעם שהוא נוסע לחו"ל, תוקפים אותו כאבי ראש איומים, בחילות וחנק.

בשנת 2021 יצא לאור הרומן השני שלו, ״מנדט״, גם כן בהוצאת כתר. הרומן שייך לסוגת ההיסטוריה החלופית ועוסקת במציאות בדיונית שבה המנדט הבריטי מעולם לא הסתיים ומדינת ישראל לא קמה.[2]

בשנת 2024 הוציא את הרומן השלישי שלו, ״חלומות תעופה״, בהוצאת כתר. הרומן מתרחש בשנת 1983 וגיבורו הוא איציק שטוּרמן, דייל שנוחת בניו יורק ומוצא את עצמו מתגולל בביבים של העיר הגדולה. הוא מבקש להשתחרר מהטראומה של מלחמת לבנון ומהחיבוק החונק של אימו.

שור שימש בתפקידים רבים ומגוונים בטלוויזיה, בין השאר כתסריטאי הראשי של ערוץ HOT בידור ישראלי ותסריטאי בתוכניות הקומיות ״ארץ נהדרת״ (העונה השישית)[3] ו״עונת החתונות״, והשתתף בפאנל התוכניות ״טינופת״ בהוט 3, ״דיבור חדיש״ בערוץ 8 ו״המצעד 7.0״ ב־HOT בידור ישראלי, וכן הגיש פינה קבועה בתוכנית ״הינשופים״ בערוץ 8 בהנחיית מודי בר־און (עונה 1).

בשנת 2009 שודרה בערוץ 8 מיני סדרה תיעודית בת שלושה פרקים שיצר, ששמה ״לרקוד עם דמעות בעיניים״, על פי ספרו באותו השם. שור היה גם בין במאי הסדרה.

ב־2011 שודרה בערוץ 8 מיני סדרה נוספת שיצר וביים, ״אנשי המכירות״, שעסקה בתולדות הפרסום בישראל.

ב־2015 יצר וביים את הסדרה ״מקום בצמרת – שישה פרקים על פופ ישראלי״, ששודרה בערוץ הראשון. באותה שנה, ביים גם את הסרט ״הרחובות הם שלנו״, העוקב אחר שמונה אמני גרפיטי המגיעים מרקעים ומקומות שונים בישראל. הסרט הוקרן בערוץ הראשון.[4]

ב־2025 השתתף ב״ספיישל פסח״ של התוכנית ״בואו לאכול איתי״.[5]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שור נולד במרכז קליטה בחדרה[6] להורים שעלו מברית המועצות בשנות ה־70 של המאה ה־20, וגדל בחיפה.[7] בצה"ל שירת כטכנאי תא לחץ במכון לרפואה ימית בבסיס חיל הים בעיר.[8] הוא למד פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב.[3]

שור בזוגיות עם האמנית נעה יפה[6] ואב לילד.[9] הוא מתגורר בתל אביב.[6]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]