ניצה גונן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניצה גונן

ניצה גונן היא יוצרת, תסריטאית, במאית ומפיקה של דרמות טלוויזיה וקולנוע, סרטים תיעודיים ותוכניות טלוויזיה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצה היא בתם של בצלאל ורבקה לוינסון ולה אח ואחות. מצד אמה התיישבו ראשוני המשפחה בארץ ב-1810 בצפת ולאחר מכן בטבריה. אביה, ממוצא רוסי עלה עם משפחתו מפולין ב-1933.

ניצה גונן נולדה וגדלה בתל אביב. בחמש השנים הראשונות ללימודיה למדה בבית הספר הדתי דיזנגוף לבנות, אחר-כך עברה לבית ספר אהבת ציון. למדה בתיכון עירוני י', אליאנס. בצה"ל שירתה כמקפלת מצנחים ובמקביל כתבה בעיתון למרחב בנושאים חברתיים וכלליים.

בתום שירותה הצבאי, בהיותה בת תשע עשרה וחצי, נסעה לפריז ולמדה עם מלגה מהממשלה הצרפתית בשני בתי ספר: בית הספר לטלוויזיה וקולנוע בפריז STUDIO – ECOLE DE L'O.R.T.F והשני בית הספר הגבוה לעיתונאות בפריז C.F.J.

עם שובה לישראל החלה לעבוד כבמאית בטלוויזיה החינוכית ובמקביל סיימה תואר ראשון בספרות כללית ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. עברה השתלמות ב-BBC בנושא סדרות דרמה לטלוויזיה; קורס לבימוי מוזיקה במרכז למוזיקה – משכנות שאננים; סמינרים בארגון "מדאה" ארגון על אירופאי ליוצרים מאירופה והים התיכון בנושא הפצה ופיתוח פרויקטים.

ניצה גונן ביימה והפיקה קשת רחבה של פרויקטים לטלוויזיה ולקולנוע, חלקם עטורי פרסים.

סרטיה, בעיקר בתחום הדרמה והדוקומנטארי עוסקים בעיקר במצבים אנושיים וחברתיים, לעיתים נוגעים בשאלות הקיום של ניצולי שואה ובהשלכותיהן על בני הדור השני לשואה כמו "דור שני", "צייד הנאצים האחרון", "אבאל'ה בוא ללונה פארק", "הגן שבו היה המרד", "פגישה מחודשת" או "הבונקר" בו גיבור הסרט, אמן ישראלי, עוסק בכפייתיות באמנותו ברייך השלישי. חלק מהסרטים נותנים ביטוי לתרבות הישראלית כמו "הילד כבר לא חולם" על עולמו של חנוך לוין, "החצר האחורית של אביגדור סטימצקי" על המופשט בציור הישראלי, הסדרה "המחדשים" – על מחדשי המוזיקה ותרבות העדות, או סרטים על מוזיקאים כמו מנדלסון חוזר לליפציג, חלומות בכתונת משוגעים על התמות באופרה "יוסף". לעיתים נוגעים הסרטים בבעיות קיום מקומיות כמו בסדרה "דימונאים" – על צעירים בפריפריה או בעולמה של האישה הערבייה כמו "חמוצים" ו"שלוש פעמים מגורשת". עיסוק בהתמודדות של האדם בעל המוגבלויות בא לידי ביטוי ב"ארבעה ילדים שלי" – על התמודדות עם תסמונת דאון, "יונתן ילד אחר" עם אוטיזם או "בעולם אחר אין מלים" עם פגיעת ראש.

חלק מהדרמות שביימה הוא עיבוד של יצירות ספרות כמו הסרט העלילתי סודות משפחה על פי יהודית קציר, כבשים על פי אמנון שמוש או עיבודים לדרמות לילדים מאת סופרי ילדים רבים. כמו כן ביימה את הדרמות כידונים ואורכידיאות מאת סביון ליברכט ואת שם נרדף מאת ליברכט ועליזה אולמרט.

גונן שימשה כבמאית ראשית של הטלוויזיה החינוכית וחלק מסגל הניהול של התחנה בין השנים 1987-1982.

הקימה ומנהלת את חברת ההפקות גון הפקות בע"מ מ-1996, בה היא מביימת את סרטיה אך גם בשיתוף פעולה עם חברות הפקה אחרות.

גונן שימשה כבמאית-מעצבת של סדרות טלוויזיה וביימה שידורים חיים מקונצרטים ואופרות ועד למופעי תרבות, משפטים ציבוריים ותוכניות אקטואליה.

גונן לימדה בימוי והפקת קולנוע דוקומנטארי בחוג לקולנוע - מכללת ויצו ב-2012/13, בימוי דרמה בחוג לתקשורת במכללת ספיר ב-2004, בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב ב-1990-2000 ובמגמה לקולנוע ב"בית צבי" ב-1982-1984.

היא מוזמנת להרצות על סרטיה ועל נושאי קולנוע שונים בפקולטות לאמנויות, מכללות וחוגים לתקשורת וקולנוע ברחבי הארץ, בסל תרבות, אמנות לעם ובסינמטקים, מרצה על השואה בקולנוע בבית התפוצות ובסמינרים של יד ושם יחד עם הקרנת סרטיה.

שימשה ומשמשת כחברה בצוותי שופטים ולקטורים כמעט מדי שנה בפסטיבלים בארץ, בוועדות ציבוריות שונות בנושאי קולנוע ותיאטרון, כלקטורית ובוועדות קבלה באוניברסיטה.

ניצה גונן מתגוררת בתל אביב, גרושה ולה שני ילדים.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים תיעודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]


  • הנצחת הבנים הדרוזים –סרט תיעודי המתאר את דרכי ההנצחה, חלקן המיוחדות והחריגות מאמונת בני העדה, לנופלים במערכות ישראל בעדה הדרוזית. כמו כן יתאר הסרט את תרומת בני העדה לצה"ל. 2018   שודר בתאגיד השידור הישראלי.
  • נשכחים  תסריט, בימוי והפקה.  סטלה, צעירה ישראלית אשר נולדה וגדלה כילדה ביוגוסלביה, יוצאת לחקור את שואת יוגוסלביה שאין יודעים עליה. היא  תגלה כיצד הושמדו היהודים בסיוע משתפי פעולה מקומיים ותתור אחר אופי היהדות המשכילה שחיה שם.  במקביל תחקור סטלה כיצד והיכן נרצח הסבא שלה. (73:30 דקות ) 2018       שודר בשידורי קשת. הוקרן בסינמטק תל אביב
  • צייד הנאצים האחרון - תסריט ובימוי: ניצה גונן, מפיקים: צפריר קוחנובסקי ומירי עזרא, גון הפקות בע"מ וטי.טי.וי הפקות בע"מ. סרט מתח דוקומנטארי העוקב אחר דר' אפרים זורוף הפועל למען איתור נאצים שעדיין נותרו בעולם והעמדתם לדין ונאבק למען הדיוק ההיסטורי של השואה. 2013 (61 דקות) שודר בערוץ 10.
  • הילד כבר לא חולם - תסריט ובימוי: ניצה גונן, הפקה: רינה חכמון/ ערוץ 1. סרט המשרטט נושאים מרכזיים ביצירתו של חנוך לוין בעיקר מוטיב השואה, הרקע להתהוותם ומקומה בהם של דמות הילד, תוך כדי ליווי תהליך העלאת האופרה "הילד חולם" בהלחנת גיל שוחט. 2011 (78 דקות) שודר בערוץ 1.
  • חתונה כשרה - בימוי: ניצה גונן ותמנע גולדשטיין-חטב, ייזום והפקה: ניצה גונן. סרט המלווה עולים חדשים צעירים בודדים, גבר ואישה, המנסים לגשר על הבדלי המנטליות ולמצוא בן זוג ישראלי לחיים. 2011 (42 דקות). שודר בקשת.
  • סדרת הסרטים המחדשים שותפה ליצירת הסדרה עם רנה פפיש, עורכת תוכן ומפיקה. סדרה תיעודית המתארת את פעולתם של צעירים ישראלים אשר, עקב תחושת שליחות ודחף פנימי, נטלו על עצמם, לשמר ולתת ביטוי לשירים, מסורות ותרבות של קהילות המוצא שלהם, ובכך להילחם ב"שד העדתי" ולתרום לרב תרבותיות הישראלית. מועמדת סופית לפרס היוצרים הדוקומנטארים ישראל 2010. הסדרה שודרה על ידי הרשות השנייה בקשת ובערוץ 10 (2015-2010), פולין 2012.
    • הפרק לאדינו צעירה בת 500 (52 דק', 2007). תסריט ובימוי: רנה פפיש, הפקה: ניצה גונן. מתאר את צמיחתה של הזמרת יסמין לוי הלוקחת על עצמה את המשך פעולת אביה יצחק לוי בשימור והנצחת שירי הלאדינו. הסרט מתאר את התהליך אותו היא עוברת מהרגע שהיא מתחילה לשיר ועד להופעותיה ברחבי תבל. הופק בסיוע קרן אבי חי, הרשות השנייה ומפעלות התרבות – מפעל הפיס. השתתף בפסטיבל מופום בפראג 2006, בקונטאקט באוקראינה 2007,
זכה בפרס פסל הברונזה בפסטיבל "מוטיבים יהודים" בוורשה 2007 והשתתף בפסטיבלים יהודים שונים ברחבי העולם.
    • הפרק ילדי התנ"ך - עורכת ומפיקה: ניצה גונן. סרט תיעודי המתאר את דרך פעולתו של ג'רמי קול חבש, זמר ראפ אתיופי, לחדש את תרבות בני עדתו כדי ליצור בהם גאוות יחידה על מורשתם (53 ד') 2009. הופק בסיוע קרן אבי חי' הרשות השנייה ומפעלות התרבות – מפעל הפיס. השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, הפסטיבל היהודי בירושלים 2009, הפסטיבל האתיופי ניו יורק, פסטיבל הסרטים הספרדי ניו יורק, פסטיבל הסרטים היהודי בשיקגו 2010 ופסטיבלים נוספים. מועמדת סופית לפרס היוצרים הדוקומנטארים. ישראל 2010.
    • הפרק גאורגיה אהובתי - הפקה ועריכת תוכן. תסריט ובימוי: נגה גמליאלי/ סרט תיעודי המתאר את השתוקקותה של מאיה ספי להנחיל את התרבות הגרוזינית ולהיות הזמרת הראשונה בחברה שוביניסטית גברית (53 ד') 2007. הופק בסיוע קרן אבי חי, הרשות השנייה ומפעלות התרבות – מפעל הפיס. השתתף בפסטיבל היהודי בירושלים 2007, הפסטיבל היהודי בסן פרנסיסקו, הספרדי בניו יורק ופסטיבל פלהרטינה בפרם ברוסיה.
  • בעולם אחר אין מילים - הפקה ועריכת תוכן. תסריט ובימוי: יעל רייך, איתי לב. סרט המתאר את שיקומו של פגוע ראש מתאונת דרכים בשפת וידאו ארט אסוציאטיבית. (56 ד') 2008. שודר בערוץ 8, נגה תקשורת וב-DR דנמרק 2009.
פרס חביב הקהל בפסטיבל "We Speak Here". פסטיבלים באינדונזיה, הודו, ניו זילנד, בריטניה, ארצות הברית 2011.
פרס ראשון בדוקאביב 2007.
מועמד סופי לפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע 2007.
פרס הכסף (הפרס השני) פסטיבל פיפה, צרפת 2008.
פרס השופטים, פסטיבל סול ולונה בפלרמו, איטליה 2008.

השתתף בפסטיבל הוט דוקס בקנדה, פסטיבל קופנהגן, פסטיבל לייפציג, פסטיבל סלוניקי, פסטיבל מינכן ובפסטיבלים רבים נוספים. שודר ברשות השנייה, Axess television – Sweden, TVE – Spain, VPRO Holland, MBC –Middle East, YLE Teema- Finland, Against Gravity – Poland.

ציון לשבח בפסטיבל הבינלאומי בסיאול. קוריאה 2006.
פרס הסרט המצטיין הדוקומנטרי הארוך בפסטיבל קרוסרודס ארצות הברית 2007.
ציון לשבח בפסטיבל הבינלאומי "מסר לאדם" סן פטרסבורג רוסיה 2007.
פרס הסרט המצטיין "אגרופילם", סלובקיה, 2013.

שודר ברשות השנייה וב-YES‏, PBS national- U.S.A & Canada, DR1-Denmark, EBS-Korea, Global Voices - PBS WORLD channel - USA, MBC-Dubai, RAI SAT-Italy, RTE-Ireland, SBS-Australia, SVT-Sweden, VPRO-Holland, YLE Teema –Finland. Kamer Ton - Russia.

  • חסד של אמת - תסריט ובימוי. הפקה: צפריר קוחנובסקי. סרט על הקונפליקטים וחייהם של מתנדבי זק"א במאה שערים. (50 ד') 2004 שודר ברשת, DR1-Denmark.
  • הבונקר (הזהות ההפוכה של פנחס כהן גן) - תסריט, והפקה עם דלית שרון, בימוי ניצה גונן. סרט על הצייר חתן פרס ישראל פינחס כהן גן ועל עיסוקו האובססיבי באמנותו ברייך השלישי. (50 ד') 2003. שודר בערוץ 1 2010 ובערוץ הישראלי ניו יורק 2004,‏ Belgium, Holland Nic Media - 2005. הסרט הופק בהשתתפותה של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ובסיוע עיריית תל- אביב- יפו, המחלקה לאמנויות. הסרט השתתף בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2003, בפסטיבל גירונה בספרד ובפסטיבל לאודרדייל בפלורידה 2004, מדימד בספרד, הוט דוקס שופ קנדה הפסטיבל היהודי בטורונטו 2005 ובפסטיבלים יהודים נוספים.
  • דימונאים - יוצרת הסדרה, במאית, תסריטאית וקו-מפיקה לצד צפריר קוחנובסקי, סדרה תיעודית בת ששה פרקים (כל אחד בן 30 דק') המלווה דמויות בעיירה הדרומית, 2002, שודר בקשת. מועמד סופי לפרס האקדמיה לטלוויזיה 2003.
  • פגישה מחודשת - בימוי וקו הפקה. סרט המתאר בני משפחה אשר נפרדו תוך כדי אימי מלחמת העולם השנייה ונפגשו במפתיע אחריה. 2003 שודר בהוט.
  • ארבעה ילדים שלי - בימוי: ניצה גונן, תסריט והפקה: ניצה גונן, אילנה אלעד. סרט על אם ששכלה בן ובת וכדי להתאושש מדיכאונה אספה לביתה, למרות מחאות משפחתה, ארבעה ילדים בעלי תסמונת דאון וגידלה אותם כרביעייה מוזיקלית. (53 ד') 2002. הסרט הופק בהשתתפותה של קרן רבינוביץ', קרן גשר, משרד הבריאות, ,משרד החינוך ומשרד רוה"מ. שודר ברשת ובYES ‏(2009-2004).
פרס הסרט המצטיין - נוער. פסטיבל "לשבור את המחיצות" מוסקבה. רוסיה. 2008, השתתף בדוקאביב 2002, בפסטיבל ספראוט בני יורק ב-2004, בפסטיבל אסים וויוומוס בברזיל 2007 בפסטיבל היהודי בסן פרנסיסקו, סיאטל, הונג קונג ובפסטיבלים יהודים מרכזיים אחרים.
  • חשבנו שאנחנו לא בוכים יותר – סרט תיעודי ליום הזיכרון. רעיון: ניצה גונן וצפריר קוחנובסקי, תסריט ובימוי: ניצה גונן, מפיקים: צפריר קוחנובסקי ומירי עזרא. עם סרט המתאר דרכי הנצחה מקוריות עם אהוד מנור, שאיבד את אחיו במלחמת ההתשה. לזכרו כתב את השיר "אחי הצעיר יהודה" ועל שמו קרא לבנו - "יהודה". (30 ד') 2002 שודר ברשות השנייה.
  • יונתן ילד אחר - תסריט, בימוי וקו-הפקה, סרט על התמודדותם של זוג הורים אמנים, יוסי מר חיים - מוזיקאי, ומיכל נאמן - ציירת, עם היותם הורים לילד אוטיסט. (52 ד') 2000 שודר בטלעד.
  • דור שני - בימוי: ניצה גונן, הפקה: עדו בהט. סרט על דינמיקה קבוצתית של קבוצת בני הדור השני לשואה (96 ד') 1996. שודר בטלעד ב-1996 ובערוצי הסרטים של הוט בין 2000 ל-2006.
  • אבא'לה בוא ללונה פארק - תסריט ובימוי, סרט על מסע של שמואל וילוז'ני ואביו ניצול השואה בפולין (80 ד') 1995. הקרנה מסחרית בסינמטק תל אביב, ערוץ 2 (רשת), ערוצי הסרטים הוט, ערוץ פלאנט (Planète) בצרפת. מועמד סופי לפרס האקדמיה ישראל 1995. השתתף בפסטיבלים הבינלאומיים בשיקגו ובמונטריאול ב-1996 ובפסטיבלים יהודיים.
  • החצר האחורית של אביגדור סטימצקי - תסריט, בימוי והפקה. סרט על הצייר סטימצקי מהבולטים בתנועת "אופקים חדשים". (42 ד') 1988. שודר בטלוויזיה החינוכית.
  • הגן שבו היה המרד - תסריט, בימוי והפקה, סרט על גילויים, תובנות ותחושות של ישראלים במסע ראשון בפולין בעקבות מקומות בהם התגוררו יהודים ומחנות הריכוז (50 ד') 1984, שודר בטלוויזיה החינוכית ובערוץ 1.
פרס הסרט המצטיין ישראל, 1985.
  • חזון ומעשה - תסריט ובימוי, סרט על פעולותיהם של אדמונד ובנו ג'יימס דה רוטשילד למען ההתיישבות בארץ. 47/29 ד' 1982. הסרט שודר בטלוויזיה החינוכית.

כל הסרטים השתתפו בפסטיבלים רבים בארץ ובעולם ושודרו בארץ בערוצים מרכזיים בפריים טיים. חלקם הגדול השתתפו בתחרות אופיר ושודרו בתחנות רבות בחו"ל.

סרטי דרמה ועלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס ראשון לדרמה הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים 1998.
פרס אקו"ם "נוצת הזהב" לתסריט הטוב ב-2000. מועמד סופי בקטגוריית דרמת טלוויזיה בפסטיבל באמף – קנדה 1999. מועמד סופי לפרס האקדמיה ישראל 1999.
פרס רשות השידור ישראל, 1979.
פרס רשות השידור ישראל 1990.
פרס הטלוויזיה על התסריט "כידונים ואורכידאות" (1990).
  • משולש וכל היתר - בימוי ועריכת תסריט, קומדיה רומנטית אולפנית מאת צביקה קרצנר. אמנון מתכוון להודיע לאשתו שהוא עוזב אותה לטובת אישה אחרת אך זו מקדימה אותו בוידוי על אהבתה לצחי הסופר. עם יגאל נאור, שרגא הרפז, ליאת גורן, ענת עצמון (42 ד') 1989. שודר בערוץ 1.
  • סיפורים קטנים מהספר הגדול - דרמות לילדים. תסריט (עיבוד לסיפורים) ובימוי (עם השחקנים, חלק עם בובות) כמו: דירה להשכיר (לאה גולדברג), השליט וצלו, טוסברהינדי הגיבור, חיוכו של הדחליל חליל, בייגלה, מעשה בשלושה אגוזים, מחבואים בלב היער ועוד. שודר בטלוויזיה החינוכית ובערוץ 1 (1984-1980).
  • דף מספר - דרמות לילדים ונוער. עיבוד מסיפורים ובימוי כמו הסנדלר העני והמלך, הרפתקה בקיבוץ, מעשה בצייר, הדגל (שלום עליכם) ועוד רבים. שודר בטלוויזיה החינוכית ובערוץ 1 (1984-1977).
  • סולו - יוצרת הסדרה ובמאית. סדרת דרמה לימודית לנוער על כלי נגינה. ספי ריבלין, מעתיק תווים חולמני מפנטז שהוא במרכז אירועים חשובים בהם לוקחים חלק הרכבי מוזיקה שונים. בהשתתפות מיטב השחקנים ונגנים מהפילהרמונית. (11 פרקים 25 ד' כל פרק) 1977, שודר בטלוויזיה החינוכית ובערוץ 1.

בימוי מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאית של עשרות רבות של קונצרטים ואופרות בהרכבים גדולים ומגוונים, עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ואחרות, עם המנצחים - זובין מהטה, קורט מזור, ג'יימס לוין, פנחס צוקרמן, הוזוואה, יצחק פרלמן, ג'וזפה סינופולי, יונאיצ'י הירוקמי, דניאל ברנבוים, אשר פיש, דן אטינגר, לורנס פוסטר ועוד רבים.

במאית סרטים, תוכניות וסדרות בנושאי מוזיקה קלה, ג'אז וקלאסית וכן קליפים והופעות של זמרים ישראלים ביניהם אריק איינשטיין, יזהר כהן, יהודית רביץ, אהוד בנאי, ירדנה ארזי, יהודה פוליקר ועוד.

במאית של כתבות רבות בנושאי מוזיקה קלה וקלאסית לתוכניות תרבות ואקטואליה.

בימוי סרטים בנושא מוזיקה ומחול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון לשבח בפסטיבל פראג 1997
ציון לשבח בפסטיבל ניו-יורק 1998.
  • חלומות בכתונת משוגעים - תסריט, בימוי והפקה, סרט תיעודי היוצא בעקבות "יוסף" אופרה ראשונה בעברית (49 ד') 1995
פרס ראשון פסטיבל לתקשורת חזותית 1996 . ישראל. שודר בטלוויזיה החינוכית, ערוץ 2 וערוץ 23.
  • אותלו - תסריט ובימוי. סרט תיעודי בעקבות האופרה אותלו בקיסריה 1996.
  • באים מאהבה - בימוי והפקה. סרט תיעודי המתאר את הפרויקט לנוער מוזיקלי, של יצחק פרלמן, הכנר והמנצח, ואשתו. 50 ד'. 2000 שודר בטלוויזיה החינוכית, ערוץ 2 וערוץ 23
  • מנדלסון חוזר לליפציג - תסריט ובימוי. סרט תיעודי המלווה חברי טריו ישראלי המחפשים את דמותו של מנדלסון בלייפציג תוך כדי צילומם בקליפים ברחובות לייפציג ומוצאים את ממלא מקומו קורט מאזור. (50 ד') 1994 שודר בערוץ 1 ו-VDR גרמניה
  • מוזיקה וילדים - מראיינת ובמאית. תוכנית עם המלחין אנדרה היידו. ראיון, קטעי קונצרטים ותיעוד מחיי המלחין. 1991.
  • תוצרת הארץ - ייזום פיתוח ובימוי, תוכנית שירים ומערכונים עם אריק איינשטיין ומוני מושונוב (50 ד') 1986. שודר בטלוויזיה החינוכית ובערוץ 1
  • פרקי בארוק - בימוי, סדרה מוזיקלית בת ששה פרקים על באך ובני דורו בהנחיית אריה ורדי ותזמורת (30 ד' לפרק) 1985. שודר בטלוויזיה החינוכית.
ציון לשבח - פרס משרד העבודה ישראל. 1986
  • כיתת אמן - צילום מוזיקאים גדולי שם בכיתות אמן במרכז למוזיקה במשכנות שאננים ירושלים 1986-1980.
  • פגישה עם מלחין - בימוי. סדרה תיעודית על מלחינים מפורסמים ובהשתתפות נגנים רבים. 1979
  • נעמי שמר וידידיה מרחוב האוניברסיטה - עיצוב הסדרה ובימוייה. נעמי שמר שרה עם הרכבים שונים ומספרת על חוויות סביב שיריה. 1979.

בימוי קונצרטים ואופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה חלקית (1980 – 2006)

תוכניות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק על סופרים ממוצא אתיופי זכה בפרס יפן - פסטיבל יפן 2002.
  • תיק תקשורת - מגזין תקשורת. עיצוב הסדרה ובימוי חלק ממנה. 1996- 2002.
  • חיים בגיל - מגזין לגיל הזהב, על החיים בגיל המבוגר - הזיכרון, המין, סגנון החיים, מרכזי עניין. עיצוב הסדרה ובימוי חלק ממנה. בהנחיית אלכס אנסקי, 2001.
  • זומביט - סדרה ראשונה בנושא מחשבים בישראל, שודרה במשך למעלה מעשור. עיצוב הסדרה ובימוי חלק ממנה, 1999.
  • ערב חדש - עיצוב הסדרה ובימוי חלק ממנה. מגזין חדשותי בהנחיית דן מרגלית ורפי רשף 1982-89.
  • הנאשם מת מזמן - במאית מעצבת ומיוצרי הסדרה, בימוי משפטים נגד דמויות היסטוריות בני שעה, בהם יוספוס פלביוס, בהנחיית אלעזר שטרום, ובהשתתפות עורכי הדין מוטי סלונים, הלנה ביילין ושחקנים 1991. שודר בערוץ 1.
  • עקבות - תוכנית ליום הזיכרון עם הזמר יהודה פוליקר והשחקנית לימור גולדשטיין, 1987.
  • שעת כושר - תוכנית התעמלות. בימוי חלק מפרקי הסדרה, 1987.
  • בלי סודות - יצירת ועיצוב הסדרה ובימוי הפרקים הראשונים (20 ד') 1982, שודר בטלוויזיה החינוכית.
הסדרה זכתה בפרס כינור דוד ישראל, 1984.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וידאו של סרטים וסדרות