ניצן
בבוטניקה, ניצן הוא שמו של כל אחד מקודקודי הצמיחה בגבעולי הצמחים בעלי הזרע. מניצן עשוי להתפתח ענף או פרח.
הניצן עשוי להישאר רדום למשך זמן מה. רוב הניצנים, בעיקר של צמחים הגדלים באזורים קרים מוגנים על ידי חפים חיצוניים. לרוב, כאשר הניצן מתפתח, החפים נושרים, אך ישנם מקרים שהם מתפתחים ומעטרים את המקום בו היה הניצן. במקרים בהם נושרים העלים נוצרות "צלקות" על הענף ובאמצעות צלקות אלה ניתן להעריך את גילו של כל ענף. ישנם גם מקרים בהם אין חפים המגוננים על הניצן. לעיתים, בצמחים האלה הניצן מוגן על ידי סיבים קטנים בחלקו החיצוני.
הניצן הוא איבר וגטטיבי בצמח, בדומה לעלה, גבעול ושורש. כלומר, איבר שאינו קשור ברבייה מינית. כל ניצן הוא גבעול בפוטנציה, אך קיימת גם התמיינות ניצנים לפרחים. הניצן הראשי מתפתח מן הנצרון, ולאחר מכן מתפתחים ניצנים צדדיים.
בתופעה הנקראת "שלטון הקודקוד", קודקוד הצמיחה הנמצא בקצה ענף מעכב את ההתפתחות הניצנים הצדדים הכי קרובים אליו. דרגת העיכוב יורדת ככל שמתרחקים מהניצן הראשי. דבר זה משפיע על צורת הצמח בהתבגרותו.
בהשאלה, משמשת המילה לציון תחילתו של תהליך או מגמה, דוגמת "ניצני התיישבות" לציון ניסיונות התיישבות ראשוניים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניצן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
