ניצן ב'
 קרווילות טרום איכלוס
| |
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | חוף אשקלון |
| גובה ממוצע[1] | 37 מטר |
| תאריך ייסוד | 2007 |
| סוג יישוב | יישוב כפרי אחר |
| מוצא המייסדים | מפוני גוש קטיף |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
| - אוכלוסייה | 631 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -23.0% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת השפלה רגילה)   ניצן ב' | |
ניצן ב' (נִצָּן ב') הוא יישוב זמני המיועד לאכלוס מפוני תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה. היישוב שייך למועצה אזורית חוף אשקלון, וממוקם בחולות ניצנים, סמוך ליישוב ניצן. מוגדר כיישוב קהילתי דתי.
בתחילה היה היישוב הרחבה של היישוב ניצן ממזרח. בהרחבה זו שוכנו מאות משפחות ממפוני תוכנית ההתנתקות בשנת 2005, ובמקום הוצבו כ-500 יחידות דיור זמניות ("קרווילות"), שאמורות היו לשמש את המפונים במשך 4 שנים, עד לסיום בניית בתי הקבע שלהם. בפועל, לאחר שהתברר שבניית בתי הקבע תתעכב זמן רב מהמשוער, הוחלט בשנת 2007 להפריד את ההרחבה ליישוב חדש - ניצן ב'.
בניית האתר נעשתה בחיפזון רב: האתר הוקם חודשיים לאחר אישור התהליכים הסטטוטוריים הכרוכים בשינוי ייעוד הקרקעות, והקמתו נמשכה פחות משלושה חודשים. הקמת האתר נעשתה על פי פטור מיוחד בדיני תכנון ובנייה למשך 4 שנים, שהוארך לאור העיכובים בפינוי האתר. בתחילה, תושבי היישוב ניצן עתרו לבג"ץ נגד הקמת האתר אולם משכו את עתירתם לאחר שהובטח להם שהמדינה תפנה מהאתר כל מבנה שהמשפחה המאכלסת אותו תעבור לבית קבע.
לאחר שהסתיימה בניית האתר, הועברה האחריות על תפעולו לאחריות משרד הבינוי והשיכון, שעבורו מנהלת את האתר חברת עמיגור, כמו גם את אתרי המגורים הזמניים שהוקמו במבקיעים, ביד בנימין וביד חנה.
במהלך השנים הוצבו באתר עשרות מבנים בלתי חוקיים למגורים של ילדי מפונים שהתחתנו, וכן לצורך פעילות של מבני ציבור ועסקים[2].
עם תום בניית בתי הקבע של המפונים, צפוי היישוב להיסגר, ואדמתו תחזור לחוכרים הקודמים ולייעוד חקלאי.
תוכן עניינים
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנוף הנשקף מניצן.
הקרווילות.
הכיכר המרכזית בניצן.
אחד הרחובות.
עבודות בנייה.
הבתים במזרחה של ניצן.
חזית קרווילה טיפוסית (2/06).
דגל ישראל מונף לפני אחד הבתים.
קרווילה (2/06).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נווה דקלים - ניצן, אתר קהילת נווה דקלים שבניצן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ^ טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון - דין וחשבון, 6 ביוני 2010, עמוד 228.
| ||||||||||||||
