ניצן גלעדי
| לידה | 24 בפברואר 1970 |
|---|---|
| פטירה |
6 ביולי 2026 (בגיל 56) |
| שם לידה |
ניצן גלעדי |
| מדינה |
ישראל |
|
giladynitzanfilms | |
| פרופיל ב-IMDb | |
ניצן גלעדי (24 בפברואר 1970 – 6 ביולי 2026) היה במאי קולנוע ישראלי שכתב, הפיק וביים את הסרטים הדוקומנטריים "בחזקת סאטמר" (אנ') (2003),[1] "ירושלים גאה להציג" (2008), "האויב האחרון" ו"זמן משפחה" (2012).
סרטיו זכו ב-13 פרסים בינלאומיים, השתתפו ביותר מ-120 פסטיבלי קולנוע בינלאומיים ושודרו בערוצי טלוויזיה ברחבי העולם, כולל ערוץ סאנדנס (אנ'), ו-ZDF-ARTE. עבודותיו הטלוויזיוניות כוללות את: "לשיר עד כלות - סיפורה של מירי אלוני", "אל תקרא לי שחור 2008" ו"עסקה אפלה בדרום".
הדרמה הקצרה "זוגיים דמה" בבימויו של גלעדי השתתפה בפסטיבל הקולנוע ירושלים וזכתה בפרס הקהל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סדיקיקורטו (אנ').[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניצן גלעדי נולד ב–1970 בבאר שבע, בן לאב מנהל בית ספר ולאם אחות, הבכור מבין שלושה בנים. בגיל 6 עבר עם משפחתו לרחובות. בגיל 11 השתתף בשירוויזיון מס' 3, בו ביצע את השיר "לא רוצה לגדול", אותו ביצע בחלקו הראשון של המופע עוזי חיטמן.
למד במגמת התיאטרון של תיכון תלמה ילין, ולאחר מכן למד בבית הספר למשחק Circle in the Square Theatre School בניו יורק וסיים לימודיו שם ב-1994. בשנת 2004 זכה במענק אמנות הקולנוע של משרד החינוך, התרבות והספורט.
יזם את מיזם "דוקוסטארט"[3] של הפורום הדוקומנטרי בישראל והוביל אותו במשך 14 שנים.
שימש מרצה בכיר במשך שמונה שנים במחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון. [4]
במרץ 2026 הוצגה בגלריה אורית ושדי בתל אביב תערוכת הצילום הראשונה שלו.[5]
בדצמבר 2025 הודיע שחלה בסרטן הוושט,[6] מחלה ממנה נפטר ב-6 ביולי 2026. הוא הובא לקבורה בבית הקברות ברחובות.[7]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1998: "אם אין אני לי מילי"" (סרט תיעודי על מילי אביטל)
- 1999: "האויב האחרון" (סרט תיעודי)[1]
- 2003: "בחזקת סאטמר" (סרט תיעודי)[1]
- 2007: "זוגיים דמה" (סרט טלוויזיה)
- 2008: "ירושלים גאה להציג" (סרט תיעודי)
- 2012: "זמן משפחה" (סרט תיעודי): סיפור משפחתו שיצאה לטיול של פעם בחיים אל הגראנד קניון בארצות הברית
- 2015: "חתונה מנייר", (סרט עלילתי) [1] זוכה פרס ענת פירחי לסרט הביכורים הטוב ביותר וציון לשבח לסרט ביכורים ישראלי במסגרת פרס FIPRESCI לסרט הביכורים הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2015.[8] על תפקידה בסרט זה זכתה מורן רוזנבלט בפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר, וקרן אייל מלמד זכתה בפרס אופיר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר.
- 2022: "כאילו אין מחר" (סרט עלילתי)
- 2026: "נחמה" (סרט קצר)
- 2026: "ואהבת"
מפיק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2003: "בחזקת סאטמר"
- 2008: "ירושלים גאה להציג"
- 2015: "חתונה מנייר"
שחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1997: "ארץ החלומות", בתפקיד כמאל
- 1999: "שבת", בתפקיד יוני (סרט קצר)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ניצן גלעדי (באנגלית)
ניצן גלעדי, ברשת החברתית פייסבוק
ניצן גלעדי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ניצן גלעדי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
ניצן גלעדי, באתר AllMovie (באנגלית)
ניצן גלעדי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ניצן גלעדי, באתר של איגוד הבמאיות והבמאים
- גיל משעלי, בגיל 56: הבמאי ניצן גלעדי הלך לעולמו, באתר מאקו, 6 ביולי 2026
- מחווה ליוצר ניצן גלעדי, באתר של סינמטק תל אביב
נירית אנדרמן, ניצן גלעדי ניצל את החודשים האחרונים בחייו לקרשנדו מרהיב, באתר הארץ, 7 ביולי 2026- ניצן גלעדי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 Lisa Klug, Filmmaker goes from toilet paper factory to world tour, July 11, 2016 (באנגלית)
- ↑ Sedicicorto International Film Festival 2008;
יונית נעמן, הסרט "זוגיים דמה" ישתתף בפסטיבל האיטלקי Sedicicorto, באתר nrg, 16 בספטמבר 2008 - ↑ דוקוסטארט, באתר הפורום הדוקומנטרי בישראל
- ↑ "Nitzan Gilady". California State University San Marcos.
- ↑
אבי פיטשון, התערוכה הראשונה של ניצן גלעדי מעניינת גם בלי ההשוואה לעבודתו כבמאי, באתר הארץ, 26 במרץ 2026 - ↑ יואב בירנברג, "הרופא אמר לי: 'אני לא יכול להגיד כמה זמן נשאר לך. אנחנו מנסים להחזיק אותך בחיים עוד כמה שנים'", באתר ynet, 16 בדצמבר 2025
- ↑ יואב בירנברג, הבמאי ניצן גלעדי ("חתונה מנייר", "בחזקת סאטמר") הלך לעולמו בגיל 56, באתר ynet, 6 ביולי 2026
- ↑ "2015 Festival". Jerusalem Film Festival (באנגלית).
